מגילת י"ט כסלו – הבדלי גרסאות

ל. ק. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
עדכון - שנת הו"ל חצר"ת ולא תרצ"ז
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|}}
[[קובץ:מגילת יט כסלו2.png|ממוזער|צילום שער החוברת המקורית כפי שנדפסה על ידי [[קה"ת]] בשנת [[תשי"ב]]]]
[[קובץ:מגילת יט כסלו2.png|ממוזער|צילום שער החוברת המקורית כפי שנדפסה על ידי [[קה"ת]] בשנת [[תשי"ב]]]]
'''מגילת י"ט כסלו''' הינה מגילה על סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], שנכתבה על ידי כמה חסידי [[אדמו"ר הזקן]].
'''מגילת י"ט כסלו''' הינה מגילה על סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], שנכתבה על ידי כמה חסידי [[אדמו"ר הזקן]].
שורה 13: שורה 14:
בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק [[מנהג]] טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת [[י"ט כסלו]] באופן קיצורי. והיא ליקוט מ[[שיחות]]יו ו[[סיפור]]יו של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר רבי יוסף יצחק]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".
בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק [[מנהג]] טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת [[י"ט כסלו]] באופן קיצורי. והיא ליקוט מ[[שיחות]]יו ו[[סיפור]]יו של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר רבי יוסף יצחק]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".


המגילה הודפסה בפעם הראשונה בשנת [[תרצ"ז]]. אחר כך [[אדמו"ר הריי"צ]] מסר אותה לתרגום ל[[לשון הקודש]], והיא נדפסה בחוברת '[[התמים]]' באותה השנה. ועוד נדפסה בשנת [[תשי"ב]] בתרגום ל[[לשון הקודש]] על ידי [[הוצאת קה"ת]], עם הוספות.  
המגילה הודפסה בפעם הראשונה בשנת [[תרח"צ|חצר"ת]]. אחר כך [[אדמו"ר הריי"צ]] מסר אותה לתרגום ל[[לשון הקודש]], והיא נדפסה בחוברת '[[התמים]]' באותה השנה. ועוד נדפסה בשנת [[תשי"ב]] בתרגום ל[[לשון הקודש]] על ידי [[הוצאת קה"ת]], עם הוספות.  


באגרת "[[י"ד כסלו]] [[תשט"ו]]", [[הרבי]] העניק קצת פירוט על המגילה: "בקשר עם [[חג הגאולה י"ט כסלו|חג הגאולה]] הבא עלינו לטובה – מוסגרת פה החוברת שנכתבה בשעתו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אף שמטעמים לא פרסם שמו עלי'". באגרת "[[ט' כסלו]] [[תשי"ח]] כתב [[הרבי]]: "בודאי ידוע לו פרשת יום הבהיר [[י"ט כסלו]] הממשמש ובא ונשלחה בפני עצמה חוברת (כתובה בשעתו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אף כי בהעלם שמו מאיזה טעמים), ובטח יענין תוכן החוברת גם המושפעים שלו". באגרת "[[י"ט טבת]] [[תשט"ו]] כתב [[הרבי]]: "הקדמה זו כתובה ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אלא שמפני טעם לא רצה לחתום עלי'". באגרת "[[ג' טבת]] [[תשט"ו]] [[הרבי]] כתב: "בידעי התענינותו בתורת החסידות בכלל ובתורת חסידות חב"ד בפרט, הנני מסגיר פה חוברת י"ט כסלו שהו"ל זה מכבר, חוברת שנכתבה בשעתה בשפה המדוברת, [[יידיש|מאמע-לשון]], ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר ונעתקה אחר כך ל[[לשון הקודש]]".
באגרת "[[י"ד כסלו]] [[תשט"ו]]", [[הרבי]] העניק קצת פירוט על המגילה: "בקשר עם [[חג הגאולה י"ט כסלו|חג הגאולה]] הבא עלינו לטובה – מוסגרת פה החוברת שנכתבה בשעתו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אף שמטעמים לא פרסם שמו עלי'". באגרת "[[ט' כסלו]] [[תשי"ח]] כתב [[הרבי]]: "בודאי ידוע לו פרשת יום הבהיר [[י"ט כסלו]] הממשמש ובא ונשלחה בפני עצמה חוברת (כתובה בשעתו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אף כי בהעלם שמו מאיזה טעמים), ובטח יענין תוכן החוברת גם המושפעים שלו". באגרת "[[י"ט טבת]] [[תשט"ו]] כתב [[הרבי]]: "הקדמה זו כתובה ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אלא שמפני טעם לא רצה לחתום עלי'". באגרת "[[ג' טבת]] [[תשט"ו]] [[הרבי]] כתב: "בידעי התענינותו בתורת החסידות בכלל ובתורת חסידות חב"ד בפרט, הנני מסגיר פה חוברת י"ט כסלו שהו"ל זה מכבר, חוברת שנכתבה בשעתה בשפה המדוברת, [[יידיש|מאמע-לשון]], ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר ונעתקה אחר כך ל[[לשון הקודש]]".
שורה 23: שורה 24:
בהדפסת המגילה בשנת [[תשי"ב]], נדפסו גם תיאורים נלהבים על קריאת המגילה:
בהדפסת המגילה בשנת [[תשי"ב]], נדפסו גם תיאורים נלהבים על קריאת המגילה:


{{ציטוטון|"קיצור סיפור מעשה "המאסר והחופש" בשפה המדוברת, אשר קבלנו בשנה זו לכבוד החג, עם מכתב ברכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, הם הפיחו רוח חיים חדשה בלב כל אחד ואחד. המגילה הקטנה הזאת אם כי מעטה וזעירא היא בכמותה, אבל מה גדול ורב כחה באיכותה . . בליל [[י"ט כסלו]] . . וידידנו הר"ש יחי' עומד וקורא בשפה ברורה את המגילה החדשה" {{הערה|דיווח על אירועי [[י"ט כסלו]] [[תרצ"ז]] ב[[ריגא]], '[[התמים]]' עמוד ק"ד [528]}}.}}
{{ציטוטון|קיצור סיפור מעשה "המאסר והחופש" בשפה המדוברת, אשר קבלנו בשנה זו לכבוד החג, עם מכתב ברכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, הם הפיחו רוח חיים חדשה בלב כל אחד ואחד. המגילה הקטנה הזאת אם כי מעטה וזעירא היא בכמותה, אבל מה גדול ורב כחה באיכותה . . בליל [[י"ט כסלו]] . . וידידנו הר"ש יחי' עומד וקורא בשפה ברורה את המגילה החדשה {{הערה|דיווח על אירועי [[י"ט כסלו]] [[תרצ"ז]] ב[[ריגא]], '[[התמים]]' עמוד ק"ד [528]}}.}}


תיאור נוסף ואף נרחב יותר, ניתן למצוא במכתבו של החסיד ר' [[אליהו חיים אלטהויז]]:
תיאור נוסף ואף נרחב יותר, ניתן למצוא במכתבו של החסיד ר' [[אליהו חיים אלטהויז]]:


{{ציטוטון|"המגילה הקטנה הזאת . . בקוראי אותה קודם החג ביום שנתקבלה הנה רוח של ביקורת עברה וחלפה בקרבי נגד רצוני, ולכאורה חשבתי מה חידוש יש בה? ומה שלחו לנו? הלא תינוק בן חמש שנים שנתגדל ונתחנך על ברכי החסידים יודע בע"פ יותר ממה שכתוב כאן. אפס מה מאד מתחרט הייתי על המחשבה הזאת בהתאסף כל הבאים לחוג אתנו בערך עשרה מנינים כ"י, והאחד אשר נבחר לקרותה, עמד וקרא בקול רם במתינות ונעימות, וכולנו יושבים באוזן קשבת ושומעים כל מילה ומילה היוצאת מפיו של הקורא, וממש מרגישים רוח חדשה, כאילו מעולם לא ידענו ולא שמענו המעשה הנורא והנפלא הזה. אז אמרתי ביני לבין עצמי, וגם לאחרים אשר אתי, בוא וראה עמה חביבה מצוה בשעתה! ועד כמה גדולים וקדושים דברי חז"ל "במופלאות ממך אל תדרוש", "אין לך עסק בנסתרות"…}}
{{ציטוטון|המגילה הקטנה הזאת . . בקוראי אותה קודם החג ביום שנתקבלה הנה רוח של ביקורת עברה וחלפה בקרבי נגד רצוני, ולכאורה חשבתי מה חידוש יש בה? ומה שלחו לנו? הלא תינוק בן חמש שנים שנתגדל ונתחנך על ברכי החסידים יודע בע"פ יותר ממה שכתוב כאן. אפס מה מאד מתחרט הייתי על המחשבה הזאת בהתאסף כל הבאים לחוג אתנו בערך עשרה מנינים כ"י, והאחד אשר נבחר לקרותה, עמד וקרא בקול רם במתינות ונעימות, וכולנו יושבים באוזן קשבת ושומעים כל מילה ומילה היוצאת מפיו של הקורא, וממש מרגישים רוח חדשה, כאילו מעולם לא ידענו ולא שמענו המעשה הנורא והנפלא הזה. אז אמרתי ביני לבין עצמי, וגם לאחרים אשר אתי, בוא וראה עמה חביבה מצוה בשעתה! ועד כמה גדולים וקדושים דברי חז"ל "במופלאות ממך אל תדרוש", "אין לך עסק בנסתרות"…}}


{{ציטוטון|חפצתי לידע איך היתה פעולה של המגילה הזאת במנינים אחרים, ונודעתי כי עוד בתוספות ויתר שאת הוסיפה חיות – לעבעדיקייט – והחליפה כח של כל אחד ואחד מהשומעים אותה. לא לחינם יאמרו גדולי החסידים הראשונים, אשר ישנם דברים שהבריות מדמין שהם דברים שאין להם ערך, והרים גדולים תלויים בהם".}}
{{ציטוטון|חפצתי לידע איך היתה פעולה של המגילה הזאת במנינים אחרים, ונודעתי כי עוד בתוספות ויתר שאת הוסיפה חיות – לעבעדיקייט – והחליפה כח של כל אחד ואחד מהשומעים אותה. לא לחינם יאמרו גדולי החסידים הראשונים, אשר ישנם דברים שהבריות מדמין שהם דברים שאין להם ערך, והרים גדולים תלויים בהם.}}


{{י"ט כסלו}}
{{י"ט כסלו}}