לילה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה|}}
+[[קובץ:770 בלילה.jpg|ממוזער|חזית [[770]] בלילה]]
-לילה הוא הזמן שמ[[שקיעת החמה]] או [[צאת הכוכבים]], עד [[עלות השחר]] או [[נץ החמה]].
+'''לילה''' הוא הזמן שמ[[צאת הכוכבים]], עד [[עלות השחר]] או [[נץ החמה]] (לגבי כמה דינים).
 ==זמנים בלילה==
-הלילה מחולק לאשמורות{{הערה|[[תוספתא]] ברכות א}}, לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי יהודה הנשיא]], [[ארבע]] אשמורות. ולדעת [[רבי נתן]], ל[[שלוש]] אשמורות. ומוכיח מהפסוק{{הערה|שופטים ד}} {{ציטוטון|ראש האשמורה התיכונה}}, ואין איך שיהיה אמצע ב[[מספר]] זוגי, וה[[הלכה]] כמותו.
+הלילה מחולק לאשמורות{{הערה|[[תוספתא]] ברכות א}}, לדעת [[רבי יהודה הנשיא]], [[ארבע]] אשמורות. ולדעת [[רבי נתן]], ל[[שלוש]] אשמורות. ומוכיח מהפסוק{{הערה|שופטים ד}} {{ציטוטון|ראש האשמורה התיכונה}}, ואין איך שיהיה אמצע ב[[מספר]] זוגי, וה[[הלכה]] כמותו.
-חלקים אלו מכונים משמרות, על שם שלוש משמרות של קבוצות [[מלאכים]] ש'''שומרים''' זמנם לאמירת [[שירה]] ל[[ה']]{{הערה|[[מצודות ציון]] על שופטים ז' י"ט}}.
+חלקים אלו מכונים משמרות, על שם שלוש משמרות של קבוצות [[מלאכים]] ש'''שומרים''' זמנם לאמירת [[שירה]] ל[[הקדוש ברוך הוא|ה']]{{הערה|[[מצודות ציון]] על שופטים ז' י"ט}}.
-==מצוות הנוהגות רק בלילה==
+==הלילה בהלכה והיהדות==
+ביהדות הלילה נחשב לתחילת היממה. כמו שכתוב{{הערה|[[בראשית]] א ה}}: {{ציטוטון|ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד}}. שביממה קודם מגיע הערב ואחר כך הבוקר.
+===מצוות ומנהגים הנוהגים דווקא בלילה===
 *עיקר ה[[קידוש]], הוא ב[[ליל שבת]].
 *[[תיקון חצות]]
@@ שורה 14: / שורה 16: @@
 *[[קידוש לבנה]]
 *אכילת [[מצה]], מצוותה רק ב[[ליל הסדר]].
+* אכילת [[קרבן פסח]]
+* קריאת [[הלל]] בליל הסדר
+*מצוות נוספות הנוהגות ב[[ליל הסדר]]: מצוות [[הגדה]], [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], כרפס וחרוסת
 *[[ספירת העומר]]
 *[[קרבן העומר#הלכותיו|קצירת העומר]]
 *הדלקת [[נרות חנוכה]]
+*[[בדיקת חמץ]]
+*אכילה ב[[סוכה]] בליל יום טוב ראשון של [[סוכות]]
+===דברים שאין לעשותם בלילה===
+*[[תפילין]]
+*[[נפילת אפים]]
+*[[צדקה]]{{הערה|בספרי המקובלים מובא כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה במקרים מיוחדים, ראה על כך בערך [[צדקה]].}}
+*אמירת [[תהלים]]
+*אמירת [[חומש (ספר)|חומש]]
+===לילות מיוחדים ביהדות===
+*[[ליל שישי]] - הלילה שאחרי [[יום חמישי]], שבו [[חסידים]] [[לימוד תורה|לומדים תורה]] במשך כל הלילה.
+*[[ליל הסדר]]
+*[[ליל ניטל]] - לילה שבו אסור ללמוד תורה כדי שלא להוסיף כח ב[[קליפות]].
+*[[שלום זכר]] - ליל שבת שאחרי לידת תינוק זכר.
+*ליל ערב ה[[ברית מילה]], שבו [[אבא|אב]] התינוק לומד תורה כל הלילה לשמירת התינוק.
+*לילות [[הושענא רבה]], [[שביעי של פסח]], וליל [[שבועות]], בהם לא ישנים כל הלילה לפי [[מנהג חב"ד]]{{הערה|[[היום יום]] כ"א ניסן - שביעי של פסח}}
 ==בתורת החסידות==
 לילה הוא בחינת [[חושך]]{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ט ד"ה לכה דודי}}.כמו שכתוב{{הערה|בראשית א ה}} {{ציטוטון|ולחושך קרא לילה}}. דהיינו שאין מאיר [[גילוי]] [[אלוקות]] בעולם. ואז{{הערה|שם=צב|ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי}} אין ניכר המעלה שבדבר ה[[טוב]], והחסרון שבדבר ה[[רע]] (כבפשטות שבחושך לא רואים את ההבדל בין המכוער ליפה).
 ולכן ה[[גלות]] נמשלה לחושך{{הערה|[[היום יום]] י"ט ניסן}}, כי אז, לא ניכרת מעלתן של ישראל ב[[כחות הגלוים]], וה[[גאולה]] נמשלה ליום שהוא אור ו[[גילוי]].
@@ שורה 25: / שורה 47: @@
 הלילה גם נותן מקום להתגברות ה[[קליפות]]{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקט}}. ולכן בלילה יש להזהר מגנבים ומשודדים.
-ה[[עולם הזה]] גם נמשל ללילה{{הערה|שם=צב}}, מפני שלא מאיר בו גילוי אלוקות, ועל ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשתבוא הגאולה יהיה גילוי אלוקות בבחינת יום. וזהו שכתוב {{הערה|[[תהילים צ"ב]] פסוק ג'}} {{ציטוטון|להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות}}, שהבוקר הוא בחינת יום וגילוי, ולכן {{ציטוטון|בבוקר '''חסדך'''}} שענינו גילוי, אבל בלילה הוא בחינת [[אמונה]] בלבד, שאינה חודרת ב[[פנימיות]], כי אין גילוי אלוקות.
+ה[[עולם הזה]] גם נמשל ללילה{{הערה|שם=צב}}, מפני שלא מאיר בו גילוי אלוקות, ועל ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשתבוא הגאולה יהיה גילוי אלוקות בבחינת יום. וזהו שכתוב{{הערה|[[תהלים צ"ב]] פסוק ג'}} {{ציטוטון|להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות}}, שהבוקר הוא בחינת יום וגילוי, ולכן {{ציטוטון|בבוקר '''חסדך'''}} שענינו גילוי, אבל בלילה הוא בחינת [[אמונה]] בלבד, שאינה חודרת ב[[פנימיות]], כי אין גילוי אלוקות.
+אבל מצד שני{{הערה|[[תורה אור]] מקץ לז}}, דוקא מתוך ה[[העלם]] של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו [[גילוי]]ם. וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה כו ט}} {{ציטוטון|נפשי איויתיך בלילה}}, שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות.
-אבל מצד שני{{הערה|[[תורה אור]] מקץ לז}}, דוקא מתוך ה[[העלם]] של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו [[גילוי|גילוים]]. וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה כו ט}} {{ציטוטון|נפשי איויתיך בלילה}}, שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות.
+==ראו גם==
+*[[לוח השנה העברי]]
+*[[חושך]]
-{{הערות שוליים|}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:זמן]]
+[[קטגוריה:בריאת העולם]]