מאיר גרינברג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מקורות}}
 {{לעריכה|כל הערך=כן}}
 [[קובץ:גרינברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינברג]]הרב '''מאיר גרינברג''' נולד ב[[י"ד חשוון]] [[תרע"ז]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]] להוריו ר' יהושע פאלק וזוגתו, שהיגרו לשם מה[[עיירה]] אזאריץ שב[[רוסיה]]. הרב גירנברג כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] וכרבה של העיר פטרסון ב[[ניו ג'רזי]] למעלה מארבעים שנים. הוא זכה להיות מראשוני ה[[תמים|תמימים]] ב[[אמריקה]], ומראשוני ה[[שליח|שלוחים]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח]]. נפטר בגיל תשעים ואחד שנים בג' [[אלול]] [[תשס"ח]].
-הרב גרינברג היה בעל [[נגלה]], [[עובד]], [[שליח]] ורב. הוא היה ממחזקי האמונה ברבי כמלך המשיח עוד לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] וגם אחריו. זכה לקירובים נדירים מ[[רבותינו נשיאינו]].
+הרב גרינברג היה בעל [[נגלה]], [[עובד]], [[שליח]] ורב. הוא היה ממחזקי האמונה ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|רבי כמלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] וגם אחריו. זכה לקירובים נדירים מ[[רבותינו נשיאינו]].
 == ימי נעוריו ==
@@ שורה 46: / שורה 47: @@
 בשנים שאחר כך, ניתן למצוא את שמו של ר' מאיר מופיע כחבר ההנהלה המרכזית באסיפות "[[אחי תמימים]]", אותם ישיבות שנפתחו על מנת לשמור את הנוער היהודי באמריקה מהתבוללות ומרדת שחת.
-בשנת [[תש"ד]], בתאריך [[י"ד כסלו]], נישא ר' מאיר. לקראת חתונתו זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי, בו מסביר לו הרבי את ענין ה[[חתונה]], שמגיעה אחרי שלמות העבודה האישית, והיא תחילת העבודה בעולם. בהתוועדות [[חג השבועות]] של אותה שנה, הקים אדמו"ר הריי"צ 'בית דין' שנועד לקרב את בני הישיבות ב[[ארצות הברית]] לתורת החסידות, ומינה בו את ר' מאיר לצד ר' [[בערל בוימגארטן]] ו[[מענדל פלדמן]]{{הערה|1=לפי רשימת אחד השומעים, אמר אדמו"ר הריי"צ כאשר מינה אותם: אם ערבת לרעך, רעך זה הקב"ה, אויב דו ווילסט זיס מאַכען דעם אויבערשטען, נוקשת באמרי פיך תקעת לזר כפיך וגו'. איר זאָלט דורכלערנען דעם דין פון ערב אין שולחן ערוך חושן משפט. איר דאַרפט גיין און מאַכען אסיפות אין אַלע כשר'ע ישיבות און זען אַז עס זאָלען זיין בעת די אסיפות אַלע תלמידים און זאָגען זיי דאָס וואָס מען האָט פריער גערעדט: עס איז ברור הדבר וכו' וכו' און די עצה איז ג' ענינים א) תורה מיט [[יראת שמים]], אַלע טאָג לערנען 15 מינוט חסידות אָדער מוסר, ב) הנהגה על פי תורה, דאָס וואָס זיי מוזען לערנען די לימודי חול זאָל אַלץ זיין על פי תורה און די גאַנצע הנהגה זאָל זיין על פי תורה, ג) אַז יעדערער זאָל האָבען אַ קבוצה וואָס ער זאָל מיט זיי לערנען. [=אם אתה רוצה להפוך את החלק העליון למתוק, תקשיח את הפה כמו זר כמוך. עליכם לשלב את חוק הערב בשולחן פסק הדין בחושן. צריך ללכת להשתתף בפגישות בכל המפגשים הלגיטימיים ולראות שזה צריך להיות בפגישות כל התלמידים ולספר להם את מה שנאמר קודם: זה ברור וכו 'וכו' והעצות רלוונטיות א) תורה ביראת כבוד, לימוד 15 דקות של חסידות או מוסר בכל יום, ב) מנהיגות על פי התורה, מה שעליהם ללמד בלימוד החול צריך להיות על פי התורה וההנהגה כולה צריכה להיות על פי תורה; לכל אחד צריך להיות קבוצה שתלמד אותם].}}. ב[[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו.
+בשנת [[תש"ד]], בתאריך [[י"ד כסלו]], נישא ר' מאיר. לקראת חתונתו זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי, בו מסביר לו הרבי את ענין ה[[חתונה]], שמגיעה אחרי שלמות העבודה האישית, והיא תחילת העבודה בעולם. בהתוועדות [[חג השבועות]] של אותה שנה, הקים אדמו"ר הריי"צ 'בית דין' שנועד לקרב את בני הישיבות ב[[ארצות הברית]] לתורת החסידות, ומינה בו את ר' מאיר לצד ר' [[בערל בוימגארטן]] ו[[מענדל פלדמן]]{{הערה|1=לפי רשימת אחד השומעים, אמר אדמו"ר הריי"צ כאשר מינה אותם: אם ערבת לרעך, רעך זה הקב"ה, אויב דו ווילסט זיס מאַכען דעם אויבערשטען, נוקשת באמרי פיך תקעת לזר כפיך וגו'. איר זאָלט דורכלערנען דעם דין פון ערב אין שולחן ערוך חושן משפט. איר דאַרפט גיין און מאַכען אסיפות אין אַלע כשר'ע ישיבות און זען אַז עס זאָלען זיין בעת די אסיפות אַלע תלמידים און זאָגען זיי דאָס וואָס מען האָט פריער גערעדט: עס איז ברור הדבר וכו' וכו' און די עצה איז ג' ענינים א) תורה מיט [[יראת שמים]], אַלע טאָג לערנען 15 מינוט חסידות אָדער מוסר, ב) הנהגה על פי תורה, דאָס וואָס זיי מוזען לערנען די לימודי חול זאָל אַלץ זיין על פי תורה און די גאַנצע הנהגה זאָל זיין על פי תורה, ג) אַז יעדערער זאָל האָבען אַ קבוצה וואָס ער זאָל מיט זיי לערנען. [=אם אתה רוצה להפוך את החלק העליון למתוק, תקשיח את הפה כמו זר כמוך. עליכם לשלב את חוק הערב בשולחן פסק הדין בחושן. צריך ללכת להשתתף בפגישות בכל המפגשים הלגיטימיים ולראות שזה צריך להיות בפגישות כל התלמידים ולספר להם את מה שנאמר קודם: זה ברור וכו 'וכו' והעצות רלוונטיות א) תורה ביראת כבוד, לימוד 15 דקות של חסידות או מוסר בכל יום, ב) מנהיגות על פי התורה, מה שעליהם ללמד בלימוד החול צריך להיות על פי התורה וההנהגה כולה צריכה להיות על פי תורה; לכל אחד צריך להיות קבוצה שתלמד אותם].}}. ב[[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו{{הערה|על כך ראה: [https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו], עמ' 20 - 24.}}.
 כשנתיים אחרי החתונה יצאו בני הזוג ל[[שליחות]] בעיר וואסטר שבמסצ'וסטס, שם התמנה ר' מאיר לרב הראשי של העיר, תפקיד שמחייב להיות גם הרב של חמשת בתי הכנסת ששכנו בה.
@@ שורה 76: / שורה 77: @@
 באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בה רצה הרבי לדבר על מעלתו של יהודי פשוט, הביא דוגמה משלושה תמימים שנסעו לשליחות מסויימת, האחד "גרויסע למדן" (למדן גדול), השני "גרויסע משכיל" (משכיל גדול) והשלישי יהודי פשוט, ודווקא הוא הצליח לפעול במה שלא הצליחו שני חבריו. ה"גרויסע למדן" שבסיפור, הוא ר' מאיר גרינברג.
-אחרי פטירתו של ר' [[זלמן שמעון דבורקין]], החלו הדיבורים על בחירות בשכונה. כשר' [[שניאור זלמן גוראריה]] היה אצל הרבי הוא העלה כמה שמות שיכולים לכהן כרבני השכונה, וכשאמר את שמו של ר' מאיר גרינברג, אמר הרבי: "ער קען זיין א רב אין (אולי: אין א שטאט ווי) ורשה [=הוא יכול להיות רב בורשה]".
+אחרי פטירתו של ר' [[זלמן שמעון דבורקין]], החלו הדיבורים על בחירות בשכונה. כשר' [[שניאור זלמן גוראריה]] היה אצל הרבי הוא העלה כמה שמות שיכולים לכהן כרבני השכונה, וכשאמר את שמו של ר' מאיר גרינברג, אמר הרבי: "ער קען זיין א רב אין (אולי: אין א שטאט ווי) ורשה [=הוא יכול להיות רב בוורשה]".
 גם בעולם הליטאי החזיקו ממנו כלמדן עצום. הוא עמד בהתכתבויות בהלכה עם רבים מגדולי התורה, כמו ר' [[משה פיינשטיין]] ועוד. בכל שנה בתאריך י"ח כסלו, יום היארצייט של הרב היימן שהיה ראש הישיבה שלו ב"תורה ודעת", היה מוסר שיעור בישיבה.
@@ שורה 82: / שורה 83: @@
 עוד בהיותו תלמידו של הרב היימן ב"תורה ודעת", הגיע פעם לבקר בישיבה ר' [[יצחק הוטנר]], בעל ה"פחד יצחק", שכבר אז היה נחשב לאחד מגדולי הדור. הרב הוטנר הציג בפני תלמידי השאלה קושיא עצומה שהייתה לו, ואמר שאם למישהו תהיה תשובה עליה, הוא "יאכל את הכובע". ר' מאיר שנכח במקום ענה לו תשובה שעלתה בדעתו. כששמע הרב היימן את התשובה, פנה לר' יצחק ואמר לו: "דו דארפסט עסן די היטל (אתה צריך לאכול את הכובע).
-הרב גרינברג, היה אף בידידות רבה עם הרב [[יוסף בער סולובייצ'יק]], שהיה ראש ה"ישיבה יוניברסיטי". ידידות זאת, סייעה שנים אחר כך לבנו הרב העשיל כשהגיע ביחד עם ר' [[יצחק שפרינגר]] ור' אליעזר טורן, לבקש מהרב סולובייצ'יק לצאת בגילוי דעת - אותו גילוי דעת מפורסם שעשה רעש ביהדות החרדית באמריקה בו כותב הרב סולובייצ'יק, כי לאמונתם של חסידי חב"ד ברבי כמלך המשיח, יש מקורות איתנים.
+הרב גרינברג, היה אף בידידות רבה עם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב סולובייצ'יק]], שהיה ראש ה"ישיבה יוניברסיטי". ידידות זאת, סייעה שנים אחר כך לבנו הרב העשיל כשהגיע ביחד עם ר' [[יצחק שפרינגר]] ור' [[אליעזר טורין]], לבקש מהרב סולובייצ'יק לצאת בגילוי דעת - אותו גילוי דעת מפורסם שעשה רעש ביהדות החרדית באמריקה בו כותב הרב סולובייצ'יק, כי לאמונתם של חסידי חב"ד ברבי כמלך המשיח, יש מקורות איתנים.
 == סגן יו"ר "עדינו" ומזכיר "ועד ביקור חולים" ==
@@ שורה 126: / שורה 127: @@
 [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
 [[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]]
+[[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]