תלמוד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: שחזור ידני עריכה חזותית |
|||
| (35 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]] | [[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]] | ||
ה'''תלמוד''' הוא | ה'''תלמוד''' (נקרא גם '''גמרא''' וכן '''ש"ס''' וכן '''תלמוד בבלי''' ובפי פרשני התלמוד '''ים התלמוד''' או '''תלמודה של בבל'''{{הערה|ראה סנהדרין כד, א}}) הוא פירושם של ה[[אמוראים]] בהלכות שאמרו ה[[תנאים]] ב[[משנה]] וב[[ברייתא]], והוא אחד מעיקרי ה[[תורה שבעל פה]]. קיימים שני חיבורים המקבצים בתוכם את חידושי ושיעורי בתי המדרש של האמוראים: [[תלמוד בבלי]] שנכתב על ידי האמוראים שישבו ב[[בבל]] ו[[תלמוד ירושלמי]] הנכתב על ידי היושבים ב[[ארץ ישראל]]. | ||
== דרך התלמוד == | |||
ה[[משנה]] נכתבה על ידי [[רבי יהודה הנשיא]] והתנאים בקיצור גדול. ולכן ה[[אמוראים]] למדו את דברי המשנה בעיון וביארו אותה בבתי המדרש שלהם. על ידי הדיון וה[[פלפול]] התחדשו דינים רבים מתוך המשנה והברייתא. | |||
למרות שהיו פלפולים רבים בבית מדרשם של החכמים, לא כולם נסדרו בגמרא, והמשא והמתן המובא בגמרא הוא רק מה שנוגע ישירות להבנת הסוגיא וההלכה המעשית{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=156&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 141]}}. | |||
==תלמוד בבלי== | ==תלמוד בבלי== | ||
{{ערך מורחב|תלמוד בבלי}} | |||
התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא [[פלפול]] וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע. | התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא [[פלפול]] וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע. | ||
| שורה 14: | שורה 20: | ||
מבואר כי מעלתו של [[תלמוד ירושלמי]] גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחינת [[אור ישר]] ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע. | מבואר כי מעלתו של [[תלמוד ירושלמי]] גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחינת [[אור ישר]] ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע. | ||
==מחלוקות התלמודים== | |||
בהרבה מקומות התלמוד הבבלי והירושלמי חלוקים ביניהם. [[הרבי]] אומר על כך: {{ציטוטון|ידוע הכלל שיש להשתדל שלא לאפושי ב[[מחלוקת]]. והמדובר אפילו אודות תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי – היינו, למרות שדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי '''שונה''' מדרך הלימוד דתלמוד בבלי, ועד שאמרו חז"ל שצריכים '''לשכוח''' את התלמוד בבלי כדי שיוכלו להגיע לדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי, אף-על-פי-כן, יש להשתדל למעט במחלוקת בין תלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי, אפילו כאשר הדבר קשור עם ביאור בדוחק בלבד}}{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=175 שיחת ש"פ שמיני תשמ"ב].}} | |||
==ענינו ומעלתו== | ==ענינו ומעלתו== | ||
מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם | מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשייה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות (ו"[[תורה שבעל פה|דברים שבעל פה]] אי אתה רשאי לאומרם בכתב" מה שאין כן [[תורה שבכתב]]). | ||
== | ==צורת הדף== | ||
הרבי הורה לרב [[אהרן מנדלסון]] בעל חברת ספרי ישראל שפיתח תוכנה לסידור הש"ס, להשאיר את אותיות הדיבור המתחיל של [[רש"י]] בכתב עגול כמו בש"ס וילנא המקורי ולא לשנותם לכתב מרובע{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 578 עמ' 15}}. | |||
==לימוד הגמרא== | ==לימוד הגמרא== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] תיקן [[חלוקת הש"ס]] עבור חסידי חב"ד, באופן שכל קהילה חסידית תסיים יחד את הש"ס כולו במשך שנה אחת{{הערה|קונטרס אחרון דיבור המתחיל הוכח תוכיח שבסיום ספר התניא.}}. | [[אדמו"ר הזקן]] תיקן [[חלוקת הש"ס]] עבור חסידי חב"ד, באופן שכל קהילה חסידית תסיים יחד את הש"ס כולו - כולל מסכתות ה[[משנה|משניות]] שאין עליהן גמרא - במשך שנה אחת{{הערה|קונטרס אחרון דיבור המתחיל הוכח תוכיח שבסיום ספר התניא.}}. כיום נוהגים לערוך את חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו]]. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא: "לא מתאים ליהודי בעל בית שלא ללמוד גמרא בכל יום"{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.}}, וקבע ש"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=263&hilite= ספר המאמרים 'תורת שמואל' תרל"ח עמוד רנ"ה]. נעתק ב[[תבנית:היום יום/י"ח אדר ב'|'לוח היום יום' ח"י אדר שני]].}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא: "לא מתאים ליהודי בעל בית שלא ללמוד גמרא בכל יום"{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.}}, וקבע ש"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=263&hilite= ספר המאמרים 'תורת שמואל' תרל"ח עמוד רנ"ה]. נעתק ב[[תבנית:היום יום/י"ח אדר ב'|'לוח היום יום' ח"י אדר שני]].}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שעל כל חסיד לקבוע שיעור | [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שעל כל חסיד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא לעיון בכל יום. [[הרבי]] הסביר זאת, כיוון שאדם בעל יכולת לימוד בעיון שלא עושה זאת, נחשב הדבר כ[[ביטול תורה]] בדקות, כיוון שאינו מנצל את '''כל''' כוחות [[שכל|שכלו]] לטובת [[לימוד התורה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ב, עמוד 566}}. | ||
==ביאורי הרבי== | ==ביאורי הרבי== | ||
=== | ===הדרנים על הש"ס=== | ||
{{להשלים}} | |||
=== כללים בש"ס ומפרשיו === | === כללים בש"ס ומפרשיו === | ||
*'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)] | *'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)] | ||
*'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)] | *'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)] | ||
*'''רב ושמואל.''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 1 (עמ' 16)] | *'''רב ושמואל.''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 1 (עמ' 16)] | ||
{{להשלים}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* הרב ישראל יצחק זלמנוב בראיון עם הרב [[ישעיהו וובר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76360 כל ילד מסוגל ללמוד גמרא!], מתוך המגזין 'דרך המלך' {{אינפו}} כ"ו [[סיוון]] התשע"ג (04.06.2013) | *אנציקלופדיה "אוצר ישראל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2590&pgnum=274 '''תלמוד'''] | ||
*הרב ישראל יצחק זלמנוב בראיון עם הרב [[ישעיהו וובר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76360 כל ילד מסוגל ללמוד גמרא!], מתוך המגזין 'דרך המלך' {{אינפו}} כ"ו [[סיוון]] התשע"ג (04.06.2013) | |||
*עדין אבן ישראל, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3590888#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו בעצם התלמוד?]''' {{בית חבד}} | *עדין אבן ישראל, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3590888#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו בעצם התלמוד?]''' {{בית חבד}} | ||
*שבתי ויינטרוב, '''[https://col.org.il/news/122533 הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום]''', לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא {{COL}} | *שבתי ויינטרוב, '''[https://col.org.il/news/122533 הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום]''', לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא {{COL}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/133926 צורת-הדף: מי החליט איך יראה עמוד הגמרא שלנו?]''' {{COL}} | |||
{{ | |||
{{שס}} | {{שס}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורה]] | [[קטגוריה:תורה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||