משתמש:ר.ז./הפטרה לפרשת ואתחנן

הפטרת פרשת ואתחנן היא ההפטרה שקוראים בשבת פרשת ואתחנן, ההפטרה פותחת בפסוק "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי" ונקראת בשבת שלאחר תשעה באב – שבת נחמו. הפטרה זו היא הראשונה מתוך סדרת שבע דנחמתא שהם שבע הפטרות של נחמה, המופיעות לאחר זמן של החורבן בית המקדש ומבשרות את הגאולה העתידה.

כפילות הנחמה

בפסוק "נחמו נחמו עמי" מודגשת הנחמה הכפולה – נחמה על חורבן בית המקדש הראשון והשני. כפילות זו אינה רק כפילות טכנית, אלא מבטאת עומק וגודל בנחמה: ריבוי ללא גבול המרמז על הגאולה האמיתית והשלמה.

ייחודו של הכפל "נחמו נחמו" הוא בזה שהוא כפל גמור – שתי מילים זהות לחלוטין, להבדיל מכפלים אחרים בתנ"ך כגון "לך לך" או "פקד פקדתי", שבהם כל תיבה מייצגת אופן שונה. כאן הכפילות מסמלת את הבלי-גבול של הגאולה, שבה יתחברו שתי המדרגות – של הגילוי העליון (כמו בבית ראשון) ושל עבודת התחתונים (כמו בבית שני).

הקשר לפרשת ואתחנן

בפרשת ואתחנן עולה נושא מרכזי – בקשת משה רבנו להיכנס לארץ ישראל. בקשה זו לא נתקיימה בפועל, ונשאלת השאלה: כיצד זה מתיישב עם תוכן ההפטרה המדברת על נחמה שלמה?

בהבנה פנימית מודגש, כי דחיית בקשת משה לא הייתה חיסרון, אלא נבעה מיתרון: הכניסה לארץ ישראל נעשתה על ידי יהושע בן נון – מבחינת עבודת התחתונים, שהיא יסוד לבית המקדש השני ולעתיד לבוא. לעתיד לבוא תתקיים השלמות האמיתית, שבה תתחבר מעלת משה (העליון) עם מעלת יהושע (התחתון) – בל"ג הכולל את שני הצדדים.

כמו כן, בפרשה זו מופיעות את עשרת הדיברות המוזכרים שני פעמים (כפליים) בתורה, הן בשמות והן כאן, שזה גם מרמז על הגילוי העתידי של תורתו של משיח, הכוללת את המעלות של הלוחות הראשונים והשניים גם יחד.

עבודת ה' בשלושת בתי המקדש

שלושת מקומות המקדש – המשכן, בית ראשון ובית שני – משקפים שלושה אופני עבודה:

• המשכן – גילוי אור מלמעלה, ללא זיכוך מצד התחתון.
• בית ראשון – עבודת התחתון בהשראת הגילוי העליון.
• בית שני – זיכוך של התחתון מתוך עצמו, מתוך הגשמיות.

המקדש השלישי, שיבנה לעתיד לבוא, יכלול את שני המעלות: גם את הגילוי העליון של בית ראשון וגם את עבודת התחתון שבבית שני.

ראו גם

• שבת נחמו
• דבר מלכות ואתחנן

.