נידה – הבדלי גרסאות
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
'''זבה גדולה''' - אישה שראתה דם מחוץ לימי נידתה במשך שלושה ימים רצופים. במקרה כזה עליה לספור [[שבעה נקיים|שבעה ימים נקיים]] שבהם לא תראה, ובסיומם - ליל שמיני - טובלת ונטהרת. במקרה שראתה שוב באמצע שבעת הימים, עליה להתחיל לספור שוב שבעה ימים מהיום הבא. | '''זבה גדולה''' - אישה שראתה דם מחוץ לימי נידתה במשך שלושה ימים רצופים. במקרה כזה עליה לספור [[שבעה נקיים|שבעה ימים נקיים]] שבהם לא תראה, ובסיומם - ליל שמיני - טובלת ונטהרת. במקרה שראתה שוב באמצע שבעת הימים, עליה להתחיל לספור שוב שבעה ימים מהיום הבא. | ||
בנוגע לספירת הימים שהם ימי נידתה וימי זיבתה, לימדו חז"ל ב[[הלכה למשה מסיני]] שבין נידה לנידה ישנם אחד עשר יום, שבהם ראויה להיות זבה{{הערה|נדה עב, ב.}}. ונחלקו הראשונים בפירוש הדברים: לשיטת [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות איסורי ביאה פרק ו הלכה ו.}}, מיד לאחר י"א ימי זיבתה, חוזרים שוב ימי נידתה אפילו לא ראתה דם. ויוצא, לשיטתו, שכל אישה סופרת תמיד ז' ימי נידה וי"א ימי זיבה, ולאחריהם שוב ז' ימי נידה וי"א ימי זיבה וחוזר חלילה{{הערה|בהבנת שיטת הרמב"ם, ובהתאמתה עם מקורות חז"ל, התקשו רבים. | בנוגע לספירת הימים שהם ימי נידתה וימי זיבתה, לימדו חז"ל ב[[הלכה למשה מסיני]] שבין נידה לנידה ישנם אחד עשר יום, שבהם ראויה להיות זבה{{הערה|נדה עב, ב.}}. ונחלקו הראשונים בפירוש הדברים: לשיטת [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות איסורי ביאה פרק ו הלכה ו.}}, מיד לאחר י"א ימי זיבתה, חוזרים שוב ימי נידתה אפילו לא ראתה דם. ויוצא, לשיטתו, שכל אישה סופרת תמיד ז' ימי נידה וי"א ימי זיבה, ולאחריהם שוב ז' ימי נידה וי"א ימי זיבה וחוזר חלילה{{הערה|בהבנת שיטת הרמב"ם, ובהתאמתה עם מקורות חז"ל, התקשו רבים. ראו באריכות מרכבת המשנה בפתיחה להלכות איסורי ביאה פרק ו. חוות דעת יורה דעה קפג ס"ק ב. פרדס רימונים הקדמה להלכות נדה. ועוד.}}. לשיטת [[רש"י]]{{הערה|נדה נד, א ד"ה רביע. ערכין ח, א ד"ה פתח.}}, [[הרמב"ן]]{{הערה|הלכות נדה שם. חידושי הרמב"ן נדה נד, א.}} ושאר הפוסקים אין חוזרים ימי הנידה גם לאחר שעברו י"א יום, אלא כאשר ראתה. כלומר, מיום י"ט ואילך ישנה לאישה אפשרות להיות נידה, אך רק כאשר תראה יתחילו בפועל שבעת ימי הנידה שוב{{הערה|כדבריהם כתבו הטור והשולחן ערוך סימן קפג, ואדמו"ר הזקן שם.}}. | ||
===מדרבנן=== | ===מדרבנן=== | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
==לעתיד לבוא== | ==לעתיד לבוא== | ||
במדרש | במדרש תהלים{{הערה|מזמור קמו.}} נאמר ש[[לעתיד לבוא]] יתיר הקב"ה את איסור הנדה. ואין הכוונה בזה שתתבטל המציאות של דם הנדה, אלא שיהיה דם ויהיה טהור{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ג]]. וכן משמע מלקוטי שיחות חי"ד שם. ולא כמו שכתב בשו"ת לב חיים ח"א סימן לב.}}. וכותב הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד קנג.}}, שדבר זה יתקיים ב[[ימות המשיח#שינוי הטבע בימות המשיח|תקופה הראשונה בימות המשיח]]. וזאת{{הערה|הבא לקמן על פי משמעות המדרש תהלים שם. והמבואר בביאורי הזהר לרבי [[הצמח צדק]] עמוד תתקמה, ובליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 27 הערה 59.}} מחמת שאז תועבר רוח הטומאה מן הארץ{{הערה|זכריה יג , ב.}}. | ||
הטעם הפנימי להתרת איסור הנדה על פי החסידות, הוא מכיוון שאז יאיר בספירת המלכות האור של ז"א באופן קבוע ויחוד זו"נ יהיה תמידי, כך שתפסיק החיות השלילית של יניקת החיצונים ממנה{{הערה|שם=בהז|ביאורי הזוהר ומאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה שם.}}. | הטעם הפנימי להתרת איסור הנדה על פי החסידות, הוא מכיוון שאז יאיר בספירת המלכות האור של ז"א באופן קבוע ויחוד זו"נ יהיה תמידי, כך שתפסיק החיות השלילית של יניקת החיצונים ממנה{{הערה|שם=בהז|ביאורי הזוהר ומאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה שם.}}. | ||
אמנם, ישנם מאמרי [[חז"ל]] מהם עולה שאיסור הנדה לא יתבטל לעתיד לבוא{{הערה|יומא עח, א. ירושלמי שקלים פרק ו' הלכה ב'. מדרש | אמנם, ישנם מאמרי [[חז"ל]] מהם עולה שאיסור הנדה לא יתבטל לעתיד לבוא{{הערה|יומא עח, א. ירושלמי שקלים פרק ו' הלכה ב'. מדרש תהלים מזמור עג.}}. ואף את המדרש בו מבואר שיתבטל איסור הנדה, יש שפירשוהו בצורה שונה{{הערה|ראה ישועות משיחו חלק ב' העיון הרביעי פרק ג', שביאר את המדרש בשני אופנים: או שהכוונה שיזהרו מזה מעצמם ללא צורך שבציווי ואזהרה על כך, או שכוונת המדרש לשלול שלעתיד לבוא יאסרו [[אומות העולם]] אף הם באיסור הנדה.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[הפסק טהרה ושבעה נקיים]] | |||
*[[טהרת המשפחה]] | *[[טהרת המשפחה]] | ||