הפסק טהרה ושבעה נקיים

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הפסק טהרה ושבעה נקיים הם שלבים מרכזיים בתהליך הטהרה של אישה יהודייה לאחר ראיית דם נידה. הם חלק מהלכות טהרת המשפחה ומהווים הכנה לטבילה במקווה, לאחריה האישה מותרת לבעלה.

ההיבט ההלכתי

הפסק טהרה הוא בדיקה פנימית שמבצעת האישה לקראת סוף ימי הדימום, כדי לוודא שהדימום פסק לחלוטין. בדיקה זו מתבצעת בסמוך לשקיעת החמה, ובמידה והיא יוצאת נקייה – מתחילים לספור את השבעה נקיים. אלו שבעה ימים רצופים שבהם האישה בודקת את עצמה פעמיים ביום (בוקר וערב) לוודא שהיא נקייה מכל הפרשה דמית.

במהלך שבעת הימים הללו על האישה להישאר בטהרה מלאה. אם נמצאה הפרשה דמית כלשהי – הספירה מתבטלת, ויש להתחיל מחדש לאחר הפסק טהרה חדש.

בתורת הקבלה והחסידות

על פי פנימיות התורה והקבלה, תהליך ההיטהרות של האישה – ובמיוחד הפסק הטהרה והשבעה נקיים – מסמל תהליכים רוחניים עמוקים במערכת היחסים שבין כנסת ישראל לבין הקב"ה.

מובא בזוהר הקדוש כי היחס בין הקב"ה וכנסת ישראל הוא כיחס של חתן וכלה. לפיכך, גלות ישראל מדומה למצב של נידה – פרישה וריחוק. יציאת מצרים, לפי הבנת הקבלה, הייתה בגדר הפסק טהרה. כלומר, התגלות האלוקות שם שימשה כהפסק מן הדם, מן הטומאה, ומההשתעבדות ל"סיטרא אחרא" – הצד האפל של הבריאה.

במילים אחרות, יציאת מצרים סימלה את שלב ההיפרדות מן הרע, כפי שהפסק טהרה מסמל את ההבחנה והניקוי המלא מן הדם. רק לאחר התבררות והפסקה זו, ניתן להתחיל את תהליך ההזדככות – ה"ספירת העומר", שהיא כנגד שבעה נקיים. כל יום בספירת העומר הוא כשלב נוסף בטהרה הרוחנית של עם ישראל לקראת "יום חתונתו" – מתן תורה.

המשמעות הסמלית

• נידה – מצב של ריחוק, גלות רוחנית, נפילת כנסת ישראל לידי כוחות הטומאה.
• הפסק טהרה – גילוי שכינה, הפסקה מוחלטת של השפעת הרע, יציאה מהשעבוד.
• שבעה נקיים – תהליך הדרגתי של טהרה וזיכוך פנימי – ספירת העומר.
• טבילה – השלמת התהליך, איחוד מחודש – קבלת התורה, התחברות עם הקב"ה.

ראו גם

• טהרת המשפחה
• נידה
• ספירת העומר
• מתן תורה

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.