פרי חג הסוכות – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־16:26, 10 ביוני 2025

שבעים פרי החג הוא כינוי לקרבנות המוספין של חג הסוכות, אותם מקריבים^[1] בימי חג הסוכות בבית המקדש. בכל יום מקריבים קבוצת קרבנות, המורכבת (כמובן) מפרים, אילים וכבשים. ככל קרבן, גם אל קרבנות אלו מצטרפים מנחה ונסכים.

הכינוי שבעים פרי החג ככינוי כולל לכל קרבנות החג (אף שאינם מורכבים מפרים בלבד), הוא מצד הסדר המיוחד של הקרבת הפרים, בסדר הולך ופוחת בכל יום ויום.

סדר הקרבנות וחלוקתם לימי החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר ההקרבה הוא כך:

יום טוב ראשון של חג הסוכות (ט"ו בתשרי): 13 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
יום שני של חג הסוכות (ט"ז בתשרי): 12 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
יום שלישי של חג הסוכות (י"ז בתשרי): 11 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
יום רביעי של חג הסוכות (י"ח בתשרי): 10 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
יום חמישי של חג הסוכות (י"ט בתשרי): 9 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
יום שישי של חג הסוכות (כ' בתשרי): 8 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
יום שביעי של חג הסוכות (כ"א בתשרי - הושענא רבא): 7 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.

סה"כ: 70 פרים, 14 אילים, 98 כבשים.

נוסף על כל אלו, ישנם גם קרבנות מוסף בחלוקה שונה ליום שמיני עצרת, המחולקים כך: פר אחד, איל אחד, ושבעה כבשים בני שנה.

כנגד האומות וישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא ובמדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא^[2] ובמדרש^[3] (וכן בזהר^[4]), מובא כי שבעים הפרים הם כנגד שבעים האומות, והסדר הפוחת והולך בכל יום מראה כי גם כח האומות ושליטתם על ישראל עתיד להבטל, כשם שהפרים אליהם נמשלו הולכים ומתמעטים. בשונה מכך, קרבן המוסף של שמיני עצרת, הכולל פר אחד בלבד, כנגד ישראל שהם אומה יחידה.

וכך אומרת הגמרא:

הני (=אלו) שבעים (ה)פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך

— סוכה נה, ב

כמו כן, במדרש מובא באופן מעט אחר, בו המלך אומר לאוהבו: "עשה לי סעודה קטנה, באו ונגלגל אני ואתה במה שתמצא".

בפנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

במאמרי רבותינו נשיאנו מוסבר בהרחבה שהקרבת הפרים מביאה לאומות העולם את השפע ממנו הם מקבלים, והעבודה בזה היא בירור האומות ע"י שמכניעים את שרשם בשבעים שרים שלמעלה. כלומר:

חלוקת האומות לשבעים היא על פי שבעים הדרגות במידות דקליפה. כלומר: ששת המידות (ספירות) שלמעלה, בתוספת ספירת המלכות, נחלקות כל אחת בפני עצמה לעשר, שכן בכל מדה ישנן את כל עשרת הספירות כפי שהיא מתבטאת על ידן (לדוגמא: חסד שבחסד היינו שמצד השפעת החסד להמושפע יש גם רגש של אהבה אליו מצד המשפיע, או להיפך, שמצד אהבת ה' שיש לנבראים מצד העבודה במידת החסד, נפעל אצלם אהבה לאוהבי ה'. וכן גבורה שבחסד הוא שנאה לשונאי האהוב וכו'^[5]). חלוקת שבעת המידות דקליפה (הנקראים ז' מלכי אדום^[6]) לעשר כל אחת בפני עצמה יוצרת חלוקה של שבעים דרגות שונות, המהוות את שרשן ומקורן של שבעים האומות. ע"י הקרבת שבעים פרי החג, שעל ידם נמשכת ההשפעה ממנה מקבלים שבעים שרי האומות (כלומר שרשם ומקורם בשבעים דרגות המידות דקליפה), גורמת ששבעים שרים אלו יתבטלו לצד הקדושה, דבר שיגרום להכנעת צד הקליפה כלפי הקדושה.

הכח לעבודה זו, לברר את שבעים שרי האומות (היוצאים מז' מלכי אדום), הוא ע"י זה שבחג הסוכות נמשכת לעם ישראל השפעה מיוחדת מבחינת ז' האושפיזין, המהווים חלוקה של ז' מידות דקדושה, שהם מתחלקים ג"כ כל אחת לעשר (חלוקה זו נקראת שבעים נפש דיעקב^[6]).

בשונה מכל הנ"ל, ביום שמיני עצרת מודגשת עבודת בני ישראל כשלעצמם, כלומר לא לשם בירור וזיכוך שבעם האומות, אלא בעבודת ישראל ויחודם עם הקב"ה. בהתאם לכך, על יום זה נאמר^[7] שבו "ישראל ומלכא בלחודוהי (ישראל והמלך (הקב"ה) לבדם)". משום כך, קרבנות המוספין של שמיני עצרת כוללים פר אחד בלבד, כנגד האומה היחידה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ד"ה הללו את הוי' באוה"ת חה"ס ע' א'תשנה ואילך.
ד"ה הללו את הוי' תשל"א (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א).

הערות שוליים

^ פנחס כט, יב-לט.
^ סוכה נה, ב.
^ רבה ותנחומא סוף פרשת פנחס.
^ ח"ג קד, ב.
^ ראה ד"ה וספרתם לכם תשי"א. ד"ה להבין ענין ספירת העומר תשח"י. ועוד.
^ ¹ ² ראה לקוטי תורה פ' ראה ל, רע"ב ואילך.
^ זח"ג לב, א.

[1] פנחס כט, יב-לט.

[2] סוכה נה, ב.

[3] רבה ותנחומא סוף פרשת פנחס.

[4] ח"ג קד, ב.

[5] ראה ד"ה וספרתם לכם תשי"א. ד"ה להבין ענין ספירת העומר תשח"י. ועוד.

[ראה-6] ¹ ² ראה לקוטי תורה פ' ראה ל, רע"ב ואילך.

[7] זח"ג לב, א.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שבעים פרי החג''' הוא כינוי לקרבנות המוספין של [[חג הסוכות]], אותם מקריבים<ref name=":0">פנחס כט, יב-לט.</ref> בימי [[חג הסוכות]] בבית המקדש. בכל יום מקריבים קבוצת קרבנות, המורכבת (כמובן) מפרים, אילים וכבשים. ככל קרבן, גם אל קרבנות אלו מצטרפים מנחה ונסכים.
+'''שבעים פרי החג''' הוא כינוי לקרבנות המוספין של [[חג הסוכות]], אותם מקריבים{{הערה|פנחס כט, יב-לט.}} בימי [[חג הסוכות]] בבית המקדש. בכל יום מקריבים קבוצת קרבנות, המורכבת (כמובן) מפרים, אילים וכבשים. ככל קרבן, גם אל קרבנות אלו מצטרפים מנחה ונסכים.
 הכינוי '''שבעים פרי החג''' ככינוי כולל לכל קרבנות החג (אף שאינם מורכבים מפרים בלבד), הוא מצד הסדר המיוחד של הקרבת הפרים, בסדר הולך ופוחת בכל יום ויום.
 == סדר הקרבנות וחלוקתם לימי החג ==
-סדר ההקרבה הוא כך<ref name=":0" />:
+סדר ההקרבה הוא כך:
-'''יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] ([[ט"ו בתשרי]]):''' 13 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+* יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] ([[ט"ו בתשרי]]): 13 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+* יום שני של [[חג הסוכות]] ([[ט"ז בתשרי]]): 12 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+* יום שלישי של [[חג הסוכות]] ([[י"ז בתשרי]]): 11 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+* יום רביעי של [[חג הסוכות]] ([[י"ח בתשרי]]): 10 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+* יום חמישי של [[חג הסוכות]] ([[י"ט בתשרי]]): 9 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+* יום שישי של [[חג הסוכות]] ([[כ' בתשרי]]): 8 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+* יום שביעי של [[חג הסוכות]] ([[כ"א בתשרי]] - [[הושענא רבא]]): 7 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
-'''יום שני של [[חג הסוכות]] ([[ט"ז בתשרי]]):''' 12 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+סה"כ: 70 פרים, 14 אילים, 98 כבשים.
-'''יום שלישי של [[חג הסוכות]] ([[י"ז בתשרי]]):''' 11 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+נוסף על כל אלו, ישנם גם קרבנות מוסף בחלוקה שונה ליום [[שמיני עצרת]], המחולקים כך: פר אחד, איל אחד, ושבעה כבשים בני שנה.
-'''יום רביעי של [[חג הסוכות]] ([[י"ח בתשרי]]):''' 10 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+== כנגד האומות וישראל==
+=== בגמרא ובמדרש ===
+בגמרא{{הערה|סוכה נה, ב.}} ובמדרש{{הערה|רבה ותנחומא סוף פרשת פנחס.}} (וכן בזהר{{הערה|ח"ג קד, ב.}}), מובא כי שבעים הפרים הם כנגד שבעים האומות, והסדר הפוחת והולך בכל יום מראה כי גם כח האומות ושליטתם על ישראל עתיד להבטל, כשם שהפרים אליהם נמשלו הולכים ומתמעטים. בשונה מכך, קרבן המוסף של שמיני עצרת, הכולל פר אחד בלבד, כנגד ישראל שהם אומה יחידה.
-'''יום חמישי של [[חג הסוכות]] ([[י"ט בתשרי]]):''' 9 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+וכך אומרת הגמרא:
+{{ציטוט|תוכן=הני (=אלו) שבעים (ה)פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך|מקור=סוכה נה, ב}}
+כמו כן, במדרש מובא באופן מעט אחר, בו המלך אומר לאוהבו: "עשה לי סעודה קטנה, באו ונגלגל אני ואתה במה שתמצא".
-'''יום שישי של [[חג הסוכות]] ([[כ' בתשרי]]):''' 8 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+=== בפנימיות התורה ===
+{{להשלים}}
-'''יום שביעי של [[חג הסוכות]] ([[כ"א בתשרי]] - [[הושענא רבא]]):''' 7 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
+במאמרי רבותינו נשיאנו מוסבר בהרחבה שהקרבת הפרים מביאה לאומות העולם את השפע ממנו הם מקבלים, והעבודה בזה היא בירור האומות ע"י שמכניעים את שרשם בשבעים שרים שלמעלה. כלומר:
-'''סה"כ: 70 פרים,''' 14 אילים, 98 כבשים.
-נוסף על כל אלו, ישנם גם קרבנות מוסף בחלוקה שונה ליום [[שמיני עצרת]], המחולקים כך: פר אחד, איל אחד, ושבעה כבשים בני שנה.
+חלוקת האומות לשבעים היא על פי שבעים הדרגות במידות דקליפה. כלומר: ששת ה[[מידות (ספירות)]] שלמעלה, בתוספת [[ספירת המלכות]], נחלקות כל אחת בפני עצמה לעשר, שכן בכל מדה ישנן את כל עשרת הספירות כפי שהיא מתבטאת על ידן (לדוגמא: חסד שבחסד היינו שמצד השפעת החסד להמושפע יש גם רגש של אהבה אליו מצד המשפיע, או להיפך, שמצד אהבת ה' שיש לנבראים מצד העבודה במידת החסד, נפעל אצלם אהבה לאוהבי ה'. וכן גבורה שבחסד הוא שנאה לשונאי האהוב וכו'{{הערה|ראה ד"ה וספרתם לכם תשי"א. ד"ה להבין ענין ספירת העומר תשח"י. ועוד.}}). חלוקת שבעת המידות דקליפה (הנקראים ז' מלכי אדום{{הערה|שם=ראה|ראה [[לקוטי תורה]] פ' ראה ל, רע"ב ואילך.}}) לעשר כל אחת בפני עצמה יוצרת חלוקה של שבעים דרגות שונות, המהוות את שרשן ומקורן של שבעים האומות. ע"י הקרבת שבעים פרי החג, שעל ידם נמשכת ההשפעה ממנה מקבלים שבעים שרי האומות (כלומר שרשם ומקורם בשבעים דרגות המידות דקליפה), גורמת ששבעים שרים אלו יתבטלו לצד הקדושה, דבר שיגרום להכנעת צד הקליפה כלפי הקדושה.
-== כנגד האומות וישראל ==
+הכח לעבודה זו, לברר את שבעים שרי האומות (היוצאים מז' מלכי אדום), הוא ע"י זה שבחג הסוכות נמשכת לעם ישראל השפעה מיוחדת מבחינת ז' ה[[אושפיזין]], המהווים חלוקה של ז' מידות דקדושה, שהם מתחלקים ג"כ כל אחת לעשר (חלוקה זו נקראת שבעים נפש דיעקב{{הערה|שם=ראה}}).
-=== בגמרא ובמדרש ===
+בשונה מכל הנ"ל, ביום שמיני עצרת מודגשת עבודת בני ישראל כשלעצמם, כלומר לא לשם בירור וזיכוך שבעם האומות, אלא בעבודת ישראל ויחודם עם הקב"ה. בהתאם לכך, על יום זה נאמר{{הערה|זח"ג לב, א.}} שבו "ישראל ומלכא בלחודוהי (ישראל והמלך (הקב"ה) לבדם)". משום כך, קרבנות המוספין של שמיני עצרת כוללים פר אחד בלבד, כנגד האומה היחידה.
-בגמרא<ref>סוכה נה, ב.</ref> ובמדרש<ref>רבה ותנחומא סוף פרשת פנחס.</ref> (וכן בזהר<ref>ח"ג קד, ב.</ref>), מובא כי שבעים הפרים הם כנגד שבעים האומות, והסדר הפוחת והולך בכל יום מראה כי גם כח האומות ושליטתם על ישראל עתיד להבטל, כשם שהפרים אליהם נמשלו הולכים ומתמעטים. בשונה מכך, קרבן המוסף של שמיני עצרת, הכולל פר אחד בלבד, כנגד ישראל שהם אומה יחידה.
-וכך אומרת הגמרא:
+==לקריאה נוספת==
-{{ציטוט|תוכן=הני (=אלו) שבעים (ה)פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך|מקור=סוכה נה, ב}}
+* ד"ה הללו את הוי' באוה"ת חה"ס ע' א'תשנה ואילך.
-כמו כן, במדרש מובא באופן מעט אחר, בו המלך אומר ללאוהבו: "עשה לי סעודה קטנה, באו ונגלגל אני ואתה במה שתמצא".
+* ד"ה הללו את הוי' תשל"א (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א).
-=== בפנימיות התורה ===
+{{סוכות}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:סוכות]]

זמן שמחתנו
זמנים	ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו
סוכה	דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה
ארבעת המינים	לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב
חג הסוכות בבית המקדש	ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל
תפילות ומנהגים	הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות
שמיני עצרת ושמחת תורה	• הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות
ניגוני החג	אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב