ליל ויום שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{איחוד|ליל ויום שבת|שתי שבתות|סיבה=תוכן זהה}}
+[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]
-[[תמונה:נרות שבת.jpg|left|thumb|200px]]
+'''ליל ויום השבת''' מכונים גם "מעלי שבתא" ו"יומא דשבתא", בכל אחד מהם מאירה דרגה שונה. שתי דרגות אלו מכונות גם "שתי שבתות".
-ישנן שתי בחינות ב[[שבת קודש]]:
-== בחינת ליל שבת ==
+==עליית העולמות==
+כפי שאדם העובד, הנה לאחר שמסיים את עבודתו, והוא חוזר אל עצמו, יש ב' שלבים בזה: 1. שהוא נרגע, ונהנה ממעשה ידיו. 2. כשהוא כבר רגוע ומתענג, מתגלה התענוג מפנימיות הנפש.
-הבחינה הרמוזה בליל [[שבת]], רמוזה בפסוק ויכולו השמים כו' ויכל אלקים כו', שזהו בליל שבת דוקא, שעלה הכל בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]].
+ועל דרך זה, כביכול, כאשר ה' ברא את העולם, הוא הוציא את הכוחות האלקיים שב[[עשרת הספירות]] להתגלות בעולם. וכאשר הגיעה השבת, הם חזרו למקורם. ובזה יש ב' שלבים, ליל שבת ויום השבת.
-זהו גם המשך הפסוק כי בו שבת וינפש, - כלומר: שבחינת מהות עצמותו יתברך, הוא ממש כמו השובת ממלאכתו, שגם [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהיה ב[[צמצום]] מלאכה זו, עולה ונכלל בעצמות הנפש ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.
+==ליל שבת==
+בליל [[שבת]] מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה [[אור חוזר|חזרה]] אל ה[[עצמות]]. והיינו, ש"בו שבת וינפש", שבו חזרה [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהייתה ב[[צמצום]] בעשיית מלאכה זו, ועלתה ונכללה בעצמות ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.
-== בחינת יום שבת ==
+דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- [[שדה]] [[תפוחים]] קדושים), דרגה זו הינה כינוי ל[[מלכות]] של [[עולם האצילות]], כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול.
+==יום שבת==
+ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים.. וישבות" כו', אז "'''ויברך''' אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של ה[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות.
-על ידי זה בחינה זו של ליל שבת של התכללות האור בעצמותו, - על ידי זה דוקא חוזר ונמשך המשכה ו[[ברכה]] עליונה שנקרא ברכת הויה כו' - ביום השבת שנקרא [[ברכה]], בפנימיות ד[[חסד]] עליון ורצון ותענוג העליון מעצמות האין סוף ממש.
+דרגה זו נקראת גם "'''סעודתא דעתיקא קדישא'''" (- סעודת עתיק הקדוש), דהיינו גילוי מקור התענוגים, שלמעלה ממה שהתגלה בספירת המלכות – מ[[עתיק]].
-ענין זה נרמז בפסוק: ויכולו השמים כו' וישבות כו' - אז דוקא '''ויברך''' אלקים את יום השביעי, מכיון שברכה זו אינו אלא אחר ההעלאה והתכללות ד[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות.
+הסיבה שההמשכה הינה נעלית יותר היא – שלאחר שאדם נח וחוזר למצבו הרגיל, הוא מתחיל להתנהג כמו עצמו; וכך על דרך משל, לאחר ש[[הקב"ה]] מתעלה מהעולם, הוא מתגלה כפי שהוא.
-כן היא גם המשמעות הפשוטה בפסוק: דויברך אלקים כו' כי בו שבת וינפש - על כן בירך אלקים ליום השביעי - שהוא יום השבת.
+==שתי שבתות==
-== מקורות ==
+אומרת הגמרא{{הערה|שבת קיח, ב.}}: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר{{הערה|ישעיהו נו, ד.}} "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתוב לאחריו "והביאותים אל הר קדשי" וגו'".
+הרבי מבאר, שמכיוון שאלו הם דברי [[רשב"י]], ומכיוון שהוא זה שחיבר את [[ספר הזוהר]], דהיינו, שהוא פוסק על פי קבלה, לכן שניהם נכללים ב[[שבת]] אחת – כיוון שב[[שבת]] יש שתי בחינות.
+==קישורים חיצוניים==
 *[[אדמו"ר האמצעי]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]
+*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[ביאורי הזוהר]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e-4ba6-a1f9-6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד]
 {{שבת}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:שבת]]