הבחירות לכנסת – הבדלי גרסאות

 

==ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות==

 

רובם של גדולי ישראל ובראשם [[אהרן רוקח|רבי אהרן מבעלזא]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]] , [[הבית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]], האמרי חיים מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] הורו ואף כתבו "קול קורא"{{הערה|1=ראו בחוברת [https://drive.google.com/file/d/1H0GlhPlNjWlbZH8D54nIZ46k4T5US78I/view?usp=drive_open ובחרת בחיים]" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.}} להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת [[תש"ט]], וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו.

הרבי הסביר במכתבים ארוכים ומנומקים את דעת המתירים, ושולל לחלוטין את דעת האוסרים:

{{ציטוטון|"במ"ש הנ"ל בענין ההשתתפות בהבחירות, הנה אנו אין לנו אלא דברי נשיאנו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר גם עתה עומד במקום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה צוה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר, אלא שמחוייבים בזה.

ואף שכניסה בקאאליציע, לדעתי, אסורה מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'- הנה כל מי שיש בידו תעודת אזרח, ובמילא יש בידו רשות הבחירה (ובעצם לקיחתו את התעודה הרי מודה, ולא באונס, בההנהגה דשם), ואם לאחרי זה אינו משתתף בבחירות, וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים, ויש מקום לומר שעי"ז תהי' הכרעה בחוק "גדול" או אפילו קטן - בעת שיצביעו על החוק שלא כדבעי, הרי תקלת הרבים, ח"ו, תלויה גם בו. ועדיין לא מצאתי האיש - וועלכער זאל האבען ברייטע פלייצעס שיכול לשאת תקלה עליו.

מובן שאין הדברים הנ"ל שייכים לאלו אשר אי מכירים '''כלל''' בההנהגה או שאינם רוצים לנסוע לאה"ק ת"ו מטעם זה וכו', אבל הנמצאים שם ומשתתפים באיזה ענין שיהיה{{הערה|בשולי המכתב הוסיף: "כדאי לשאול את הנ"ל אם נהנה הוא ומשלם (ומסייעם עי"ז) בעד שירות המים, החשמל וכיוצא בזה. אם משלם המסים (שמזה ניתן ג"כ להחזקת משרד הדתות - ל' רבים - ועניניו) ועוד ועוד. והרי זה סיוע ממש, ולא השתתפות גרידא. וכמה פעמים נאסר הוא או מהחברותא שלו על אי תשלום מסים? - ואם באמת האלט ער בא דער דרגא אודותה כותב - מפני מה אינו מקיים פס"ד הרמב"ם הל' דעות רפ"ו."}} שם ורק שבפרט דהשתתפות בבחירות מבליטים קנאותם, הרי זה איפכא מסתברא.

ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל.

מובן מעצמו שברשותו לכתוב להנ"ל את כל מה שכתבתי כאן אודות הבחירות, ויכול לג"כ להוסיף חריפות בזה - כי כמה שיוסיף - אין זה ממצה את כל הענין. ודוקא לפני מתן תורה היה מקום להנהגת נח שהציל את עצמו, ולא הוכיח את בני דורו '''כדבעי''', וכדאיתא בזהר הק', מה שאין כן לאחר מתן תורה, אשר כל ישראל הם קומה אחת שלימה. וכמבואר ג"כ בענין מתן תורה דאזלינן מני', שאילו היו הששים רבוא חסר אחד (ובמילא גם מיכה שהעמיד פסל - בכלל זה) לא הייתה ח"ו התורה ניתנת. וכדאיתא בדברים רבה פ' ז, ח. ובמכילתא דרשב"י{{הערה|1=מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}{{הערה|1=מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}.}}

==דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור==

הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}.

[[הרבי]] במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט [[בחירות תשמ"ט]] כדלהלן), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר{{הערה|"על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". [[אגרות קודש]] חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה,}}, שיטה אותה ביסס על דברי חותנו [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|"במענה על כתבו מ[[י"ז חשוון]], ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף [[תש"ט]].}}.

הבחירות לכנסת השנייה התקיימו ב[[כ"ו בתמוז]] [[תשי"א]] אחר משבר שנוצר על רקע החינוך האחיד במעברות וחוק [[גיוס נשים]]. באגרת להרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=מ[[כ' באדר ראשון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש - הרבי]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/925 חלק ד', אגרת תתקכה]).}} כתב [[הרבי]] ש{{ציטוטון|השעה אינה מוכשרת כלל לבחירות כלליות}}, כיוון שהמפלגות הדתיות והיהדות החרדית אינן מאורגנות; באגרת זו הרבי כתב גם על ההכרח בחזית דתית טכנית. לקראת הבחירות כתב הרבי{{הערה|1=אגרת מ[[כ"ד בסיוון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1064 חלק ד', אגרת א'סד]).}}: {{ציטוטון|אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד}}.

לקראת הבחירות בשנת [[תשל"ד]] פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".  

 

הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] סיפר על [[יחידות]] בשנת [[תשל"ד]]{{הערה|ראה 'בית חיינו' גיליון 411 כסלו [[תשנ"ב]] עמ' ‎24-34‏.}}, שבה תמה הרבי תמיהה רבתי על העובדה שהשלטון בארץ-ישראל נתון שנים אחר שנים בידי קבוצה מסויימת, ללא שינוי, וקרא לעורר את העם לחשוב בכיוון זה. ה[[יחידות]] התקיימה בחורף [[תשל"ד]] לאחר הבחירות שהתקיימו בישראל אחרי מלחמת יום-הכיפורים. הרב לאו ניסה להסביר כי אחר הקרבנות הרבים ה' יקום דמם שנפלו במלחמת יום-הכיפורים לא מצאו עדיין התושבים עוז להחליף את ראש הממשלה בהיותם סבורים כי אין טובה ממנה. הרבי לא קיבל: זה היה מתרץ אולי את ה'בחירות' האחרונות אך מדוע ב'בחירות' הקודמות לא חוללו שינוי?!

 

לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"א]], כתב הרבי: {{ציטוטון|יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר השם}}{{הערה|מברק ממוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א.}}, ולא הזכיר תנאי נוסף.

[[קובץ:קריאה למען חזית דתית תורתית.png|שמאל|ממוזער|250px|קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] ו[[ר"מ|ר"מים]] מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה]]

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, [[אגודת ישראל]], פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת [[תש"ט]] (שנת היבחרה) עד לשנת [[תשי"א]], אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת [[תשט"ו]], אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.

לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו ב[[ב' חשוון]] [[תש"כ]], השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד}}, ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כעליה כתב:

לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת [[תשכ"ו]], יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל{{הערה|בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"א עמוד ‎.424‏}}. הרבי שוב את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת [[יום הכיפורים]] [[תשכ"ו]], בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם{{הערה|הובא שם בין עמודים ‎424-427‏.}}. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך{{הערה|ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.}}.

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית{{מקור}}.

הבחירות שנערכו ב[[כ"א חשוון]] בשנת [[תשמ"ט]] היו הבחירות לכנסת השלש עשרה, בהם הורה [[הרבי]] באופן חד פעמי לפעול ולהצביע עבור מפלגת [[אגודת ישראל]], על מנת לאפשר ולוודא את כניסתה לכנסת בעקבות האיום הממשי כי בעבות פרישת הליטאים ממנה, לא תקבל מספיק קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת על מנת לייצג את ציבור שומרי התורה החסידים.

זמן קצר לאחר הבחירות הנשא הרבי שיחה בה הביע את צערו על כך שהבחירות התנהלו שלא באופן של [[אחדות]] ו[[אהבת ישראל]], וקרא לאחדות על ידי כך שהנוגעים בדבר ייתכנסו ויחלו לדון בנושא המוסכם כי יש לעסוק בו, ומתוך כך יוכלו להגיע ולדון גם בנושאים הנתונים במחלוקת, עד להשגת האחדות והשלום{{הערה|1=[[התוועדויות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=373 תשמ"ט חלק א' עמוד 336 עד 338]}}.

המפלגה קיבלה חמישה מנדטים ונכנס חבר הכנסת [[אליעזר מזרחי]]. הרב מזרחי נכנס בתור ממשיך דרכו של אביו ולא בתור נציג חב"ד.

לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. ב[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת השתים עשרה]] של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל.  

==ממשלת ימין דווקא==

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות [[יצחק שמיר|מר שמיר]]. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:

הכתב שאל את הרבי מה דעתו של הרבי בעניין זה שאין ממשלה כעת בישראל. הרבי השייב לו שהצד הטוב בזה הוא שבמשך הזמן שאין ממשלה רשמית, העניינים תלויים ב[[יצחק שמיר|מר שמיר]], ואני מקווה שהוא יעמוד בתוקף שתהיה שלימות העם, ושלימות השטחים, ושלימות כל הארץ ביחד עם שלימות התורה, כיון שזה תלוי זה בזה.

כאשר שאל הכתב את הרבי אם רצוי ש[[יצחק שמיר|מר שמיר]] יהיה ראש הממשלה, השיב לו הרבי שאינו מתערב בפוליטיקה. הרבי הוסיף שהוא מקווה שיבוא המשיח והוא ינהיג את עם ישראל, אך עד אז יש להקים ממשלה שתשמור על שלושת השלמויות.

בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] במאמצים להקמת ממשלה כרצונו הקדוש של [[הרבי]].

ישנה תשובה מעניינת של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה'{{הערה|מיום י"ג אדר- ראשון ה'תשנ"ב.}}, שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ{{הערה|נדפס בתשורה משמחת [[נישואין]] של משפ' הרצוג, מלבורן, עמ' יד.}}:

{{ציטוט|תוכן=כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל.

ולכאורה על-פי המצב עתה בארץ-הקודש צפויות כמה שינויים בארץ-הקודש, ועל-פי [=מה] שהי' [=שהיה] עד עתה - צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת.

מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - ש[[ארץ הקודש]] דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.|מרכאות=כן}}

*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/20-09-2018-18-30-21-chabad_bilti_miflagtit.pdf חב"ד - בלתי מפלגתית]''' - דעתו של הרבי בנוגע לבחירות, ומעורבותם של חסידי חב"ד בפוליטיקה

*'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A9/ הרבי על הבחירות: מה טוב יותר בשביל יהדות?]''''

*{{2קישור חבד וידפו|4405|בערוץ הראשון מנסים לברר: למי יצביעו חסידי חב"ד?}}