אגרת הקודש - סימן כ"ו – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ"ו''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי
'''אגרת הקודש כ"ו - והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע'''


==מבוא לפרק==
באגרת הקודמת תירץ [[אדמו"ר הזקן]] קושיות על שיטת הבעש"ט הקדוש (והאר"י), ובאגרת זו קושיות על הזהר הקדוש.
בהמשך לירידת והתלבשות השכינה בקליפות (שבאגרת הקודמת) מוסיפה אגרת זו, שיחד עם השכינה '''ירדה גם התורה לקליפות''', והן מעלימות ומסתירות על התורה. בהמשך הפרק מוסבר תוכן העניין בעבודת האדם: לכוף את יצרו, ולהתייגע בתורה, ולהסיר העלם זה.


==מבוא==
האגרת מבארת את תכלית עבודת הבירורים: מצד [[שבירת הכלים]] וחטאי האדם ירדו ניצוצות קדושה ונעלמו בקליפות, ושבירת התאוות מעניקה לאדם את הכח לבררם: ע"י '''לימוד''' ההלכות מתבררים '''הדברים הגשמיים''' אודותם לומד, וע"י '''העיון''' ופלפול מתבררות '''ההלכות''' עצמן ונפדות מהקליפות.


האגרת נחלקת לארבעה פרקים:
כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים.


פרק ראשון: ציטוט דברי הזהר הקדוש, הקורא ללימוד תורת הסוד '''עץ חיים''' ולענייני איסור והיתר '''עץ הדעת טוב ורע'''.
==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ו}}}}


פרק שני: מקשה כמה קושיות עצומות על דברי הזהר הנ"ל.
==סיכום==
האגרת נחלקת לארבעה פרקים:
*'''פרק ראשון:''' מביא ציטוט מדברי ה[[זוהר הקדוש]], המכנה את לימוד [[פנימיות התורה|תורת הסוד]] '''עץ חיים''' ולימוד דינים וענייני איסור והיתר '''עץ הדעת טוב ורע'''.


פרק שלישי: מסביר שקושיות אלו באות רק מלימוד שיטחי של "חסירי{{הערה|חסדי בדל"ת הוא טעות הדפוס, וצריך להיות חסירי ברי"ש}} מדע", ומתרץ תירוץ פשוט לכל השאלות. נקודת הביאור: עץ הדעת טוב ורע הוא '''גוף''' הדברים הגשמיים (שיונקים חיותם מהקליפות), '''ולא ההלכות''' (והברייתות והמשניות) העוסקות '''ביחס''' לדברים אלו על פי התורה (מתי הם מותרים ומתי אסורים וכו').
*'''פרק שני:''' מקשה כמה קושיות עצומות על דברי הזהר האמורים.


פרק רביעי: מסביר, שמצד ירידת המשנה {{הערה|משורשה ב"מלכות דאצילות" להתלבש בעולם היצירה}} נבלעו בקליפות חלק מהלכות התורה. לעיתים "נעלמה" ההלכה עצמה, ולעיתים ההלכה עצמה ידועה וגלויה, אך הטעם שלה נעלם. לאחר מכן מוסיף, שרק התחתונים{{הערה|משום שמחלישים את הקליפה על ידי עבודתם להתגבר על התאוות}} יכולים לברר ולהוציא את ההלכות מהעלם הקליפות - ולא העליונים. ומסיים, שלעתיד לבוא {{הערה|שאז לא יהיה עוד צורך בעבודת הבירורים, ילמדו הלכות רק בשביל לדעת את המעשה אשר יעשון}} יהיה כל עיקר עסק התורה רק ליחד יחודים עליונים יותר, להמשיך אורות עליונים יותר, ולקיים המצות בכוונות עליונות כו'.
*'''פרק שלישי:''' מסביר שקושיות אלו באות רק מלימוד שטחי של "חסירי{{הערה|מה שנדפס בגוף התניא "'''חסידי'' מדע" בדל"ת הוא טעות הדפוס, וצריך להיות '''חסירי''' ברי"ש.}} מדע", ומתרץ תירוץ פשוט לכל השאלות. נקודת הביאור: עץ הדעת טוב ורע הוא '''גוף''' הדברים הגשמיים (שיונקים חיותם מהקליפות), '''ולא ההלכות''' (העוסקות '''ביחס''' לדברים אלו, מתי הם מותרים ומתי אסורים וכו').


*'''פרק רביעי:''' בפרק הקודם נאמר שהמשניות הן '''מלכות''' (דאצילות), ומדוע אמר הזהר שהן '''שפחה''' (והאר"י אומר שהן '''ביצירה''', '''ולא''' באצילות)? ומתרץ, שהתורה כולה{{הערה|מקרא, משנה, תלמוד וקבלה.}} היא באצילות{{הערה|כי כל התורה כולה, מהסוד ועד הפשט, היא "חכמתו יתברך" שהיא דרגת האצילות.}} ורק שירדה '''בלבושים''' שונים, והמשניות בפרט{{הערה|קבלה לא ירדה בלבוש כלל, תלמוד (טעמי ההלכות) התלבש בבריאה, ומקרא בעשיה (העיקר בו הוא צורת האותיות ומספרן).}} היא החכמה האלוקית כפי שירדה והתלבשה במלכות דיצירה (ונקראת שפחה לעומת שורשה במלכות דאצילות).


==גוף הפרק==
'''סיום האגרת'''
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ו}}}}
הקושיות על הזהר תורצו כולן. מכאן ואילך{{הערה|החל מהמילים "והנה כשהמלכות דאצילות מתלבשת בקליפת נוגה".}} '''מוסיף''' אדמו"ר הזקן עניין חדש, ביאור הנלמד '''ממשמעות לשון''' הזהר{{הערה|מדיוק הלשון.}}: למרות האמור (שהמשניות הן "עץ חיים" '''ולא''' "עץ הדעת"), מצד בירור הניצוצות הן שייכות גם '''לעץ הדעת'''.


==סיכום הפרק==
'''תכלית ירידת החכמה''' דאצילות (להתלבש במלכות דיצירה) היא להוציא מהקליפות את ניצוצי הקדושה שנפלו שם{{הערה|מ[[שבירת הכלים]] ו[[חטא עץ הדעת]].}}: כל עוד הקליפות מעלימות על הלכה מסויימת (או על טעמה) - היא לא ידועה לתחתונים וגם לא לעליונים. '''רק התחתונים'''{{הערה|משום שמחלישים את הקליפה על ידי [[אתכפיא|עבודתם להתגבר על התאוות]].}} יכולים לברר ולהוציא את ההלכות מהעלם הקליפות - ולא העליונים. '''לעתיד לבוא''' (כשיגמרו הבירורים, ועבודה זו לא תהיה עוד) יהיה עסק התורה רק [[יחוד (קבלה)|ליחד יחודים]], ולקיים המצות בכוונות עליונות כו'.
מצד ירידת השכינה (מלכות דאצילות) להתלבש בעולמות, ירדה גם התורה והתלבשה בקליפה. עקב כך נעלמו בקליפה הלכות רבות. רק עבודת האדם (ביגיעתו בשני הקוים: שבירת התאוות ולימוד התורה) יכולה לברר את ניצוצות הקדושה מהקליפה.


כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים.
'''סיכום:'''
מצד שבירת הכלים וחטאי האדם ירדו ניצוצות קדושה ונעלמו בקליפות. שבירת התאוות מעניקה לאדם את הכח לבררם: ע"י '''לימוד''' ההלכות מתבררים הדברים '''הגשמיים''' אודותם לומד, וע"י '''העיון''' ופלפול מתבררות '''ההלכות''' עצמן ונפדות מהקליפות.


כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[עץ הדעת]]
*[[בירור הניצוצות]]
*[[שבירת הכלים]]


{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ה|פרק כ"ה]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן כ"ה|פרק כ"ה]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן כ"ז|פרק כ"ז]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]