אגרת הקודש - סימן כ"ו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''אגרת הקודש כ"ו - והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע''' | ||
באגרת הקודמת תירץ [[אדמו"ר הזקן]] קושיות על שיטת הבעש"ט הקדוש (והאר"י), ובאגרת זו קושיות על הזהר הקדוש. | |||
==מבוא== | |||
האגרת מבארת את תכלית עבודת הבירורים: מצד [[שבירת הכלים]] וחטאי האדם ירדו ניצוצות קדושה ונעלמו בקליפות, ושבירת התאוות מעניקה לאדם את הכח לבררם: ע"י '''לימוד''' ההלכות מתבררים '''הדברים הגשמיים''' אודותם לומד, וע"י '''העיון''' ופלפול מתבררות '''ההלכות''' עצמן ונפדות מהקליפות. | |||
כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים. | |||
==גוף האגרת== | |||
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ו}}}} | |||
פרק | ==סיכום== | ||
האגרת נחלקת לארבעה פרקים: | |||
*'''פרק ראשון:''' מביא ציטוט מדברי ה[[זוהר הקדוש]], המכנה את לימוד [[פנימיות התורה|תורת הסוד]] '''עץ חיים''' ולימוד דינים וענייני איסור והיתר '''עץ הדעת טוב ורע'''. | |||
*'''פרק שני:''' מקשה כמה קושיות עצומות על דברי הזהר האמורים. | |||
פרק | *'''פרק שלישי:''' מסביר שקושיות אלו באות רק מלימוד שטחי של "חסירי{{הערה|מה שנדפס בגוף התניא "'''חסידי'' מדע" בדל"ת הוא טעות הדפוס, וצריך להיות '''חסירי''' ברי"ש.}} מדע", ומתרץ תירוץ פשוט לכל השאלות. נקודת הביאור: עץ הדעת טוב ורע הוא '''גוף''' הדברים הגשמיים (שיונקים חיותם מהקליפות), '''ולא ההלכות''' (העוסקות '''ביחס''' לדברים אלו, מתי הם מותרים ומתי אסורים וכו'). | ||
*'''פרק רביעי:''' בפרק הקודם נאמר שהמשניות הן '''מלכות''' (דאצילות), ומדוע אמר הזהר שהן '''שפחה''' (והאר"י אומר שהן '''ביצירה''', '''ולא''' באצילות)? ומתרץ, שהתורה כולה{{הערה|מקרא, משנה, תלמוד וקבלה.}} היא באצילות{{הערה|כי כל התורה כולה, מהסוד ועד הפשט, היא "חכמתו יתברך" שהיא דרגת האצילות.}} ורק שירדה '''בלבושים''' שונים, והמשניות בפרט{{הערה|קבלה לא ירדה בלבוש כלל, תלמוד (טעמי ההלכות) התלבש בבריאה, ומקרא בעשיה (העיקר בו הוא צורת האותיות ומספרן).}} היא החכמה האלוקית כפי שירדה והתלבשה במלכות דיצירה (ונקראת שפחה לעומת שורשה במלכות דאצילות). | |||
'''סיום האגרת''' | |||
{{ | הקושיות על הזהר תורצו כולן. מכאן ואילך{{הערה|החל מהמילים "והנה כשהמלכות דאצילות מתלבשת בקליפת נוגה".}} '''מוסיף''' אדמו"ר הזקן עניין חדש, ביאור הנלמד '''ממשמעות לשון''' הזהר{{הערה|מדיוק הלשון.}}: למרות האמור (שהמשניות הן "עץ חיים" '''ולא''' "עץ הדעת"), מצד בירור הניצוצות הן שייכות גם '''לעץ הדעת'''. | ||
'''תכלית ירידת החכמה''' דאצילות (להתלבש במלכות דיצירה) היא להוציא מהקליפות את ניצוצי הקדושה שנפלו שם{{הערה|מ[[שבירת הכלים]] ו[[חטא עץ הדעת]].}}: כל עוד הקליפות מעלימות על הלכה מסויימת (או על טעמה) - היא לא ידועה לתחתונים וגם לא לעליונים. '''רק התחתונים'''{{הערה|משום שמחלישים את הקליפה על ידי [[אתכפיא|עבודתם להתגבר על התאוות]].}} יכולים לברר ולהוציא את ההלכות מהעלם הקליפות - ולא העליונים. '''לעתיד לבוא''' (כשיגמרו הבירורים, ועבודה זו לא תהיה עוד) יהיה עסק התורה רק [[יחוד (קבלה)|ליחד יחודים]], ולקיים המצות בכוונות עליונות כו'. | |||
'''סיכום:''' | |||
מצד שבירת הכלים וחטאי האדם ירדו ניצוצות קדושה ונעלמו בקליפות. שבירת התאוות מעניקה לאדם את הכח לבררם: ע"י '''לימוד''' ההלכות מתבררים הדברים '''הגשמיים''' אודותם לומד, וע"י '''העיון''' ופלפול מתבררות '''ההלכות''' עצמן ונפדות מהקליפות. | |||
כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[עץ הדעת]] | |||
*[[בירור הניצוצות]] | |||
*[[שבירת הכלים]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן כ"ה|פרק כ"ה]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן כ"ז|פרק כ"ז]]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||