פולין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:59, 23 בדצמבר 2024

פולין היא מדינה במזרח אירופה. בתקופה שלפני השואה התגוררו בה 3.4 מיליון יהודים^[1] ובתום המלחמה שרדו רק 380,000 מהם.

מלכות פולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות שבת קודש פרשת בהעלותך י"ט בסיוון תנש"א^[2] דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה אדמו"ר הריי"צ בפולין:

איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן שמו"ח אדמו"ר היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית בעשרים בסיון, אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי תענית (על דרך מעלת פורים שלגבי יום (שהוא) כפורים). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה דתשובה שבעבודת הצדיקים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).

.

כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא, שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].

- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש (חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי הקב"ה עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.^[3]ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, "משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).

חסידויות פולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפולין היו חצרות חסידיות רבות ביניהם גור ויז'ניץ צאנז ועוד

אדמו"ר הריי"צ בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה

בכ"ח שבט תרפ"ח הגיע אדמו"ר הריי"צ לראשונה לביקור בפולין לאחר 13 שנה בהן חסידי חב"ד בפולין לא התראו עמו, ושהה בוורשה במשך למעלה משבועיים.

בהתוועדות תשל"ד,^[4] התייחס הרבי לתקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"^[5]

זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות הרבי הריי"צ בפולין, הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין.

ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין, במקביל הפצת מעיינות תורת החסידות בווארשה על ידי הרבי הריי"צ (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"^[6] גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.

עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, ודי למבין.

חוש הריח[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר האמצעי אמר לרבי מרדכי מצ'רנוביל שפולין לקחה את חוש הריח.^[7]

התייסדות קהילת חב"ד בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התייסדות קהילת חב"ד בפולין

התייסדות קהילת חב"ד בפולין החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם בשואה נכחדה הקהילה.

בתי חב"ד בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

וורשא - בית חב"ד המפעיל בית כנסת, מקווה, כולל תורה לגברים ולנשים, שיעורים לילדים, ועוד. בהנהלת הרב שלום דוב בער סטמבלר. הרב נחמיה סגל שימש בעברו כשליח בוורשא.
קראקוב - בהנהלת הרב אליעזר גוראריה.
קטוביץ' - בית חב"ד לסטודנטים לרפואה, בהנהלת הרב רפאל פופאק.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, קה"ת תשע"א.

מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן¹ · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה² · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה¹ · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה¹ · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן¹ · קפריסין² · קרואטיה · רומניה · רוסיה¹ · שבדיה · שווייץ

1. חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

‏

ערים ועיירות בפולין

אטוואצק · ורשה · לודז'

עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • ערים בפולין

‏‏

הערות שוליים

↑ והייתה הריכוז היהודי הגדול בעולם
↑ (התוועדויות תנש"א, כרך ג, עמוד 345 ואילך).
↑ ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.
↑ מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.
↑ תרגום חופשי ללא אחריות.
↑ להרחבה, ראו: הרב מנחם זמבא.
↑ שיחת אחרון של פסח תשכ"ג אות ה'.

[1] והייתה הריכוז היהודי הגדול בעולם

[2] (התוועדויות תנש"א, כרך ג, עמוד 345 ואילך).

[3] ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.

[4] מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.

[5] תרגום חופשי ללא אחריות.

[6] להרחבה, ראו: הרב מנחם זמבא.

[7] שיחת אחרון של פסח תשכ"ג אות ה'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|310px|גטו בעיר [[לודז']] שבפולין]]
-'''פולין''' היא מדינה באירופה, שבה התגוררו 3.4 מליון יהודים לפני [[השואה]].
+'''פולין''' היא מדינה במזרח [[אירופה]]. בתקופה שלפני [[השואה]] התגוררו בה 3.4 מיליון [[יהדות|יהודים]]{{הערה|והייתה הריכוז היהודי הגדול בעולם}} ובתום המלחמה שרדו רק 380,000 מהם.
-[[קובץ:פולין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] פולין עם [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]] ו[[רבנים]]]]
+[[קובץ:פולין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] פולין עם [[שלוחים|שלוחי הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבנים]]]]
 ==מלכות פולין==
-ב[[התוועדות]] [[תנש"א]]{{הערה|1=שבת-קודש פרשת בהעלותך, י"ט בסיוון [[תנש"א]] (התוועדויות תנש"א, כרך ג,
+ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[בהעלותך]] [[י"ט בסיוון]] [[תנש"א]]{{הערה|1=(התוועדויות תנש"א, כרך ג,
 עמוד 345 ואילך).}} דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על-ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).}}.
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).}}.
 כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא,
 שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].
-- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש(חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת
+- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש (חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת
 שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי
 זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי [[הקב"ה]] עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.{{הערה|1=ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.}}ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, "משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).
+==חסידויות פולין==
+בפולין היו חצרות חסידיות רבות ביניהם [[גור]] [[ויז'ניץ]] [[צאנז]] ועוד
 ==[[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין==
+{{ערך מורחב|ערך=[[ורשה#ביקור אדמו"ר הריי"צ|ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה]]}}
+ב[[כ"ח שבט]] [[תרפ"ח]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לביקור ב[[פולין]] לאחר 13 שנה בהן חסידי חב"ד בפולין לא התראו עמו, ושהה בוורשה במשך למעלה משבועיים.
-ב[[התוועדות]] [[תשל"ד]],{{הערה|1=מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד.}} התייחס הרבי לתקופת שהותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"{{הערה|1=תרגום חופשי ללא אחריות.}}
+ב[[התוועדות]] [[תשל"ד]],{{הערה|1=מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.}} התייחס הרבי לתקופת שהותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"{{הערה|1=תרגום חופשי ללא אחריות.}}
 זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות [[הרבי הריי"צ]] בפולין,
@@ שורה 32: / שורה 37: @@
 [[אדמו"ר האמצעי]] אמר לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] שפולין לקחה את חוש הריח.{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח [[תשכ"ג]] אות ה'.}}
-==קהילות חב"ד בפולין==
+==התייסדות קהילת חב"ד בפולין==
+{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בפולין}}
-בפולין היו קהילות חב"דיות בדור הקודם. הקהילות הגדולות ביותר היו ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]].
+'''התייסדות קהילת חב"ד בפולין''' החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם ב[[שואה]] נכחדה הקהילה.
 ==בתי חב"ד בפולין==
-בפולין פועלים כיום מספר [[בית חב"ד|בתי חב"ד]]:
+* '''[[וורשא]]''' - [[בית חב"ד]] המפעיל [[בית כנסת]], [[מקווה]], כולל תורה לגברים ולנשים, שיעורים לילדים, ועוד. בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]. הרב [[נחמיה סגל]] שימש בעברו כשליח בוורשא.
+* '''[[קראקוב]]''' - בהנהלת הרב [[אליעזר גוראריה]].
-* '''ורשה''' - בית חב"ד המפעיל בית כנסת, מקווה ומכון סמיכה, בהנהלת הרב [[שלום דב בער סטמבלר]].
+* '''קטוביץ'''' - בית חב"ד לסטודנטים לרפואה, בהנהלת הרב רפאל פופאק.
-* '''ורשה''' - מרכז "תורה סנטר", וישיבה. בהנהלת הרב נחמיה סגל.
-* '''קרקוב''' - בהנהלת הרב אלעזר גוראריה.
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 50: / שורה 51: @@
 *מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3508267 מה קרה ליהדות פולין במאה ה-13?]''' {{בית חבד}}
 *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61028 נשיא פולין ריגש את הרבנים]''' - {{אינפו|}}
+*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%d7%a9%d7%81%d6%b7%d7%9c%d6%b0%d7%95%d6%b8%d7%94-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%a4%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%9c%d6%b4%d7%99%d7%9f/ רבי לילדים: שלוה בפולין]''' {{וידפו}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_81.html הרבי הריי"צ מסביר: לזלזל בצדיקים אחרים? היפך מנהג חסידי חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 ==לקריאה נוספת==
-*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]], [[תשע"א]].
+*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]] [[תשע"א]].
+{{מדינות אירופה}}
+{{ערים בפולין}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:פולין|*]]
-{{מדינות אירופה}}
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]