ישראל יודקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(42 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יודקין.png|ממוזער|שמאל|סרן ישראל יודקין כחייל]]
[[קובץ:יודקין.png|ממוזער|שמאל|סרן ישראל יודקין כחייל]]
'''ישראל יודקין''' ([[ה' סיון]] [[תשס"א]] - [[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]]) שירת כסגן מפקד פקודה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת [[עזה]], במסגרת מלחמת [[חרבות ברזל]]. התפרסם בזכות הכיתוב '''[[הי"ד]]''' על [[מצבה|מצבתו]].
הת' סרן '''ישראל''' הכהן '''יודקין''' הי"ד ([[ה' סיון]] [[תשס"א]] - [[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]])
שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת [[עזה]], במסגרת מלחמת [[חרבות ברזל]]. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח המציבה לצד שמו את הכיתוב '''[[הי"ד]]''' - ה' יקום דמו ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת.
 
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בערב [[חג השבועות]] [[תשס"א]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מ[[כפר חב"ד]], והיה אחד מ-8 אחים.
[[קובץ:יודקין בהתוועדות .jpeg|שמאל|ממוזער|ישראל (מוקף בעיגול) בהתוועדות עם חברי כיתתו בבית הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]]]
נולד בערב [[חג השבועות]] [[תשס"א]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מ[[כפר חב"ד]].
 
נכד הרב [[מיכה שטיינמץ]], נין המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] והרב יצחק גרשנטקורן (מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]).


בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מאור מנחם]] ב[[רחובות]].
למד בישיבות [[תומכי תמימים מאור מנחם]] ו[[תומכי תמימים דעת]] ב[[רחובות]].


לאחר מכן התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כסמ"פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.
לאחר מכן התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כסמ"פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.


במהלך מלחמת חרבות ברזל, פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם עם מחבלים ברצועת עזה.
במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם ברצועת עזה.
 
ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] ([[פסח שני]]), בגיל 22 (שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-23), נרצח מירי צלף.


בי"ד אייר תשפ"ד (פסח שני), נרצח מירי צלף.
לרגל יום הולדתו הראשון לאחר פטירתו, החלה משפחתו לכתוב [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. נשיא המדינה [[בוז'י הרצוג]] נתכבד בכתיבת האות הראשונה בספר.
כמו כן, יונצח בהיכל מפואר בבית הכנסת בשכונתו.


==הי"ד==
==[[הי"ד]]==
[[קובץ:מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|המצבה לאחר הסאגה]]
[[קובץ:מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|המצבה לאחר הסאגה]]
ביום השלושים' לפטירתו, ביקשו בני המשפחה ממשרד הביטחון לאשר לכתוב הי"ד על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ב[[ירושלים]], אך נענו בשלילה.
ביום השלושים לפטירתו, ביקשו בני משפחתו ממשרד הביטחון לאשר לכתוב את התואר "[[הי"ד]]" - ה' יקום דמו - על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ב[[ירושלים]], אך נענו בשלילה.
 
משפחתו החלה במאבק תקשורתי וב[[הכנסת|כנסת]], כדי שיותר להם להוסיף "הי"ד" על המצבה. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף את התואר{{הערה|[https://chabad.info/news/1096951/ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי"ד במצבתו] {{אינפו}}}}.
 
בחודש [[סיון]] תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון יואב גלנט התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.
 
המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097354/ דיון על הוספת כיתוב הי"ד] {{אינפו}}}} והחליטה לאפשר את הוספת התואר "הי"ד" או "ז"ל" במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של [[מדינת ישראל]].
 
בזכות המאבק ובעקבותיו, התואר "הי"ד" יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה, ועשרות משפחות ביקשו להוסיף את התואר למצבות יקיריהם{{הערה|[https://chabad.info/news/1133167/ נחשף: עשרות משפחות ביקשו להוסיף הי"ד למצבות בנם] {{אינפו}}}}.
 
בטקס גילוי ה[[מצבה]], השתתף שר הביטחון יואב גלנט לצד בני משפחה וידידים.


משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף הי"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/1096951/ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי"ד במצבתו]}}.  
==משפחתו==
* אביו ר' טוביה יודקין בן הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] - נפטר 12 ימים לפני פטירת נכדו.
* אמו ציפורה יודקין בת הרב [[מיכה שטיינמץ]] - נפטר כחצי שנה לאחר נפילת הנכד
* אחיו, ר' שאול יודקין.
* אחיו, דובי יודקין.


בחודש [[סיון]] תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.
==לקריאה נוספת==
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''מאבק משפחת יודקין על הוספת הי"ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי"ד''' שבועון {{שבועון בית משיח}} 1415.


המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של [[מדינת ישראל]]. בזכות המאבק, האותיות הי"ד יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה.
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/סרן-ישראל-יודקין/ תגית: סרן ישראל יודקין באתר {{אינפו}}]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 29: שורה 53:
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מאור מנחם רחובות]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]

גרסה אחרונה מ־23:58, 3 בנובמבר 2024

סרן ישראל יודקין כחייל

הת' סרן ישראל הכהן יודקין הי"ד (ה' סיון תשס"א - י"ד אייר תשפ"ד) שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח המציבה לצד שמו את הכיתוב הי"ד - ה' יקום דמו ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישראל (מוקף בעיגול) בהתוועדות עם חברי כיתתו בבית הרב מנחם מענדל גלוכובסקי

נולד בערב חג השבועות תשס"א בכפר חב"ד לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מכפר חב"ד.

נכד הרב מיכה שטיינמץ, נין המשפיע הרב חיים שאול ברוק והרב יצחק גרשנטקורן (מייסד וראש עיריית בני ברק).

למד בישיבות תומכי תמימים מאור מנחם ותומכי תמימים דעת ברחובות.

לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת כסמ"פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם ברצועת עזה.

בי"ד אייר תשפ"ד (פסח שני), בגיל 22 (שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-23), נרצח מירי צלף.

לרגל יום הולדתו הראשון לאחר פטירתו, החלה משפחתו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו. נשיא המדינה בוז'י הרצוג נתכבד בכתיבת האות הראשונה בספר. כמו כן, יונצח בהיכל מפואר בבית הכנסת בשכונתו.

הי"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

המצבה לאחר הסאגה

ביום השלושים לפטירתו, ביקשו בני משפחתו ממשרד הביטחון לאשר לכתוב את התואר "הי"ד" - ה' יקום דמו - על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, אך נענו בשלילה.

משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף "הי"ד" על המצבה. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף את התואר[1].

בחודש סיון תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון יואב גלנט התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.

המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה[2] והחליטה לאפשר את הוספת התואר "הי"ד" או "ז"ל" במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל.

בזכות המאבק ובעקבותיו, התואר "הי"ד" יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה, ועשרות משפחות ביקשו להוסיף את התואר למצבות יקיריהם[3].

בטקס גילוי המצבה, השתתף שר הביטחון יואב גלנט לצד בני משפחה וידידים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אביו ר' טוביה יודקין בן הרב שניאור זלמן יודייקין - נפטר 12 ימים לפני פטירת נכדו.
  • אמו ציפורה יודקין בת הרב מיכה שטיינמץ - נפטר כחצי שנה לאחר נפילת הנכד
  • אחיו, ר' שאול יודקין.
  • אחיו, דובי יודקין.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שניאור זלמן ברגר, מאבק משפחת יודקין על הוספת הי"ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי"ד שבועון קישור לשבועון בית משיח 1415.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים