מנחם מענדל ברוק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "[[File:" ב־"[[קובץ:") |
(←משפחתו) |
||
| (45 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר'_מענדל_ברוק_2016-09-05_16-33.jpg|ממוזער|ר' מענדל ברוק]] | [[קובץ:ר'_מענדל_ברוק_2016-09-05_16-33.jpg|ממוזער|ר' מענדל ברוק]] | ||
הרב '''מנחם מענדל ברוק''' ([[י"ג חשון]] [[תרע"ט]] - [[י"ג כסלו]] [[תשס"ו]]), היה חסיד בקהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]] שסייע להתפתחות הקהילה החב"דית בעיר. | הרב '''מנחם מענדל ברוק''' ([[י"ג חשון]] [[תרע"ט]] - [[י"ג כסלו]] [[תשס"ו]]), היה [[תנועת החסידות|חסיד]] בקהילת [[חב"ד]] ב[[ראשון לציון]] שסייע להתפתחות הקהילה החב"דית בעיר. ולאחר מכן ב[[ירושלים]], ובשנותיו האחרונות ב[[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[בישנקוביץ]] לאביו ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] ולאמו צביה, ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ט]]. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן. | נולד ב[[בישנקוביץ]] לאביו ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] ולאמו צביה, ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ט]]. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן. | ||
בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח את סניף ישיבת [[תומכי תמימים זוויהל]] באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים | בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח את סניף ישיבת [[תומכי תמימים זוויהל]] באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורות לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו. | ||
לקראת שנת [[תרצ"ז]] החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב ב[[ריגא]] במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי ([[סרטיפיקט]]), ומשם המשיך את מסעו דרך [[וינה]] שם נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת | לקראת שנת [[תרצ"ז]] החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב ב[[ריגא]] במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי ([[סרטיפיקט]]), ומשם המשיך את מסעו דרך [[וינה]] שם נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] שב[[ירושלים]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[אלתר שימחוביץ']], ובירכו שיצליח בלימודו. | ||
ב[[ | ב[[ח' תמוז]] [[תש"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה שיינברגר נכדת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] רבה של ירושלים, ובעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יוסף שלזינגר. | ||
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ישב | לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו כמשגיח כשרות ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ובגין מאבקו ישב במעצר מספר ימים. עם הקמת [[אחי תמימים ראשון לציון|סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית]] בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה. | ||
בשנת [[תשי"ב]] נולד לו בן, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) שנפטר | בשנת [[תשי"ב]] נולד לו בן, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) שנפטר בגלות באלמא אטא. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב [[יעקב יוסף רסקין]] והדבר גרם נחת רוח רבה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=207 תצלום חילופי המכתבים] {{קישור שבור}} {{שטורעם}}}}. | ||
בין השנים [[תשכ"א]]-[[תש"נ]] התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] | למשך תקופה הרב ברוק היה הנהג המיניבוס של [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. | ||
בין השנים [[תשכ"א]]-[[תש"נ]] התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]]. | |||
ביום [[י"ג כסלו]] [[תשס"ו]] התקבלה הידיעה על פטירתו של הרב ברוק{{הערה|[https://col.org.il/news/15980 ברוך דיין האמת: הרב מנחם-מענדל ברוק ע"ה]}} - כשהוא חגג לפני חודש ימים את יום-הולדתו השמונים ושבע. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רעייתו, מרת חנה - [[י"ז כסלו]] [[תרפ"ג]] - נפטרה [[י' ניסן]] [[תשע"ג]]. | |||
;בניו: | ;בניו: | ||
*הרב [[ | * הרב אברהם אהרן ברוק - [[כ"ח ניסן]] [[ה'תש"ה]] - נפטר בעקבות מחלת ה[[קורונה]] ב[[י"ד ניסן]] [[תש"פ]], זוגתו בת שבע נפטרה ב[[ח' ניסן]] [[תשפ"ג]]. {{הערה|בתם, מרת דבורה לאה יעטל ברוק - נפטרה [[כ"ד תמוז]] [[תשס"ג]].}} [[מונסי]] [[ניו יורק]]. | ||
*הרב | * הרב לוי יצחק{{הערה|הוא היה ה'''לוי יצחק''' הראשון שקרוי אחר [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] אחרי הסתלקותו בשנת [[תש"ד]].}} ברוק - [[ח"י אייר]] [[ה'תשי"ב]], זוגתו חנה לאה נפטרה ב[[ז' טבת]] [[תשע"א]] - [[קראון הייטס]]. | ||
*הרב | * הרב [[יוסף ברוק]] - [[ט' אלול]] [[תשי"ד]], זוגתו זלטה זהבה - [[שדרות]], [[ארץ ישראל|ישראל]]. | ||
*הרב [[ | * הרב [[שמואל ברוק]] - [[ט"ז תשרי]] [[תשח"י]], זוגתו רחל לאה - [[קראון הייטס]]. | ||
*הרב | * הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - [[כ"ד תמוז]] [[תשכ"ז]], זוגתו בלומא גיטל - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]], [[קראון הייטס]]. | ||
;בנותיו: | ;בנותיו: | ||
*לאה נוישטט | * מרת לאה נוישטט - אשת הרב [[פנחס נוישטט]], [[ראשון לציון]]. | ||
*שרה סירוקה | * מרת שרה - [[בני ברק]], נפטרה ב[[ט' אייר]] [[תשפ"ב]]. אשת ר' חיים יעקב הלוי סירוקה - נפטר ב[[ל' תשרי]] [[תשע"ו]]. | ||
*רבקה | * מרת חי' רבקה - אשת ר' מרדכי הכהן ריבקין, [[כפר חב"ד]]. | ||
*צביה | * מרת צביה - אשת ר' ישראל מרדכי לישנר, [[כפר חב"ד]]. | ||
*יוכבד | * מרת יוכבד - [[לונדון]], [[אנגליה]], נפטרה [[כ"ז אלול]] [[תשס"ד]]. אשת ר' פנחס ברוך וילהלם. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[ | *[https://col.org.il/news/93475 עשור לפטירת הרב מענדל ברוק ע"ה ● שביבים מיוחדים מחייו]. {{COL}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ברוק, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:ברוק, מנחם מענדל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]] | [[קטגוריה:אישים בראשון לציון]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ברוק]] | [[קטגוריה:משפחת ברוק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:40, 9 באוקטובר 2024
הרב מנחם מענדל ברוק (י"ג חשון תרע"ט - י"ג כסלו תשס"ו), היה חסיד בקהילת חב"ד בראשון לציון שסייע להתפתחות הקהילה החב"דית בעיר. ולאחר מכן בירושלים, ובשנותיו האחרונות בכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בבישנקוביץ לאביו המשפיע החסידי הרב חיים שאול ברוק ולאמו צביה, בי"ג חשון תרע"ט. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן.
בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי אדמו"ר הריי"צ לפתוח את סניף ישיבת תומכי תמימים זוויהל באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורות לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי הק.ג.ב. על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו.
לקראת שנת תרצ"ז החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב בריגא במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי (סרטיפיקט), ומשם המשיך את מסעו דרך וינה שם נפגש עם אדמו"ר הריי"צ שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים אצל המשפיע הרב אלתר שימחוביץ', ובירכו שיצליח בלימודו.
בח' תמוז תש"ג נשא את רעייתו חנה שיינברגר נכדת הרב יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים, ובעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יוסף שלזינגר.
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו כמשגיח כשרות ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו בראשון לציון בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ובגין מאבקו ישב במעצר מספר ימים. עם הקמת סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה.
בשנת תשי"ב נולד לו בן, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי) שנפטר בגלות באלמא אטא. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב יעקב יוסף רסקין והדבר גרם נחת רוח רבה[1].
למשך תקופה הרב ברוק היה הנהג המיניבוס של תלמוד תורה תורת אמת בירושלים.
בין השנים תשכ"א-תש"נ התגורר בירושלים, ולאחר מכן קבע את מגוריו בכפר חב"ד.
ביום י"ג כסלו תשס"ו התקבלה הידיעה על פטירתו של הרב ברוק[2] - כשהוא חגג לפני חודש ימים את יום-הולדתו השמונים ושבע.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו, מרת חנה - י"ז כסלו תרפ"ג - נפטרה י' ניסן תשע"ג.
- בניו
- הרב אברהם אהרן ברוק - כ"ח ניסן ה'תש"ה - נפטר בעקבות מחלת הקורונה בי"ד ניסן תש"פ, זוגתו בת שבע נפטרה בח' ניסן תשפ"ג. [3] מונסי ניו יורק.
- הרב לוי יצחק[4] ברוק - ח"י אייר ה'תשי"ב, זוגתו חנה לאה נפטרה בז' טבת תשע"א - קראון הייטס.
- הרב יוסף ברוק - ט' אלול תשי"ד, זוגתו זלטה זהבה - שדרות, ישראל.
- הרב שמואל ברוק - ט"ז תשרי תשח"י, זוגתו רחל לאה - קראון הייטס.
- הרב חיים שאול ברוק - כ"ד תמוז תשכ"ז, זוגתו בלומא גיטל - מנהל ועד הנחות בלה"ק, קראון הייטס.
- בנותיו
- מרת לאה נוישטט - אשת הרב פנחס נוישטט, ראשון לציון.
- מרת שרה - בני ברק, נפטרה בט' אייר תשפ"ב. אשת ר' חיים יעקב הלוי סירוקה - נפטר בל' תשרי תשע"ו.
- מרת חי' רבקה - אשת ר' מרדכי הכהן ריבקין, כפר חב"ד.
- מרת צביה - אשת ר' ישראל מרדכי לישנר, כפר חב"ד.
- מרת יוכבד - לונדון, אנגליה, נפטרה כ"ז אלול תשס"ד. אשת ר' פנחס ברוך וילהלם.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ תצלום חילופי המכתבים (הקישור אינו פעיל, ז' בתשרי ה'תשפ"ה)
- ↑ ברוך דיין האמת: הרב מנחם-מענדל ברוק ע"ה
- ↑ בתם, מרת דבורה לאה יעטל ברוק - נפטרה כ"ד תמוז תשס"ג.
- ↑ הוא היה הלוי יצחק הראשון שקרוי אחר רבי לוי יצחק שניאורסון אחרי הסתלקותו בשנת תש"ד.