עירוב תבשילין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←דיני העירוב: הגהה) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בטעם התקנה מופיעים בחז"ל 2 סיבות{{הערה|ביצה טו, ב.}}: | בטעם התקנה מופיעים בחז"ל 2 סיבות{{הערה|ביצה טו, ב.}}: | ||
א) | א) היות שחכמים חששו שמכיון והתורה התירה מלאכת אוכל נפש אנשים יבואו לטעות ולבשל מיום טוב ליום חול (שזהו איסור מהתורה), גזרו חכמים והרחיקו שאסור לבשל אפילו מיום טוב לשבת ללא ההיכר של 'עירוב תבשילין'. | ||
לפי הטעם הזה, לא צריך להניח עירוב דוקא בערב יו"ט, ואפשר אפילו לערב לכמה ימים טובים. | |||
ב) | ב) כדי שיזכרו להניח מנה יפה לשבת. | ||
לפי טעם זה, יש להניח עירוב דווקא בערב החג (כי אם לא, שמא ישכח לברור מנה יפה). | |||
להלכה, נוקטים מלכתחילה כשני הדעות, ומערבים בערב כל חג. אבל בדיעבד אפשר לסמוך על עירוב שנעשתה אפילו לפני זמן רב, כל עוד שזה קיים וראוי לאכילה{{הערה|ראה בכ"ז שו"ע אדה"ז סי' תקכז ס"ב}}. | |||
== טעם השם== | == טעם השם== | ||
| שורה 23: | שורה 27: | ||
==דיני העירוב== | ==דיני העירוב== | ||
יש לקחת בערב החג פת בשיעור כביצה לכל הפחות הראויה לשבת (ועדיף שתהיה שלימה) יחד עם תבשיל חשוב כמו בשר או דג שיש בו שיעור כזית, ולתת ביד אחר{{הערה|ואדם יכול לתת ביד אשתו, ראו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, סעיף יז.}} לזכות על ידו לכל מי שירצה, והאדם שקיבל את העירוב מגביה את העירוב טפח, והאדם העושה את העירוב חוזר ונוטל אותו מידיו ומברך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/31.htm אדמו" | יש לקחת בערב החג פת בשיעור כביצה לכל הפחות הראויה לשבת (ועדיף שתהיה שלימה) יחד עם תבשיל חשוב כמו בשר או דג שיש בו שיעור כזית, ולתת ביד אחר{{הערה|ואדם יכול לתת ביד אשתו, ראו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, סעיף יז.}} לזכות על ידו לכל מי שירצה, והאדם שקיבל את העירוב מגביה את העירוב טפח, והאדם העושה את העירוב חוזר ונוטל אותו מידיו ומברך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/31.htm אדמו"ר הזקן פסקי הסידור, סדר עירוב תבשילין].}}: | ||
{{ציטוטון|'''בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוקינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב'''}}. | {{ציטוטון|'''בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוקינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב'''}}. | ||
| שורה 37: | שורה 41: | ||
*כשיש יומיים חג (בארץ - בראש השנה, או בחו"ל - כשהקביעות של ימי החג הם חמישי-שישי), אף שערכו עירוב תבשילין אסור לבשל מיום חמישי לשבת, אלא רק מערב שבת לשבת. | *כשיש יומיים חג (בארץ - בראש השנה, או בחו"ל - כשהקביעות של ימי החג הם חמישי-שישי), אף שערכו עירוב תבשילין אסור לבשל מיום חמישי לשבת, אלא רק מערב שבת לשבת. | ||
*יש לסיים את הכנת האוכל מבעוד יום, באופן כזה שאם יבואו אורחים ביום טוב יספיקו לאכול. | *יש לסיים את הכנת האוכל מבעוד יום, באופן כזה שאם יבואו אורחים ביום טוב יספיקו לאכול. | ||
==אכילת העירוב== | ==אכילת העירוב== | ||
| שורה 43: | שורה 46: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[עירוב רשויות (תחומים, חצירות)|עירוב תחומים | [[עירוב רשויות (תחומים, חצירות)|עירוב תחומים]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1hd-XZSSdM9WKSecCB4-mbHCL85D4KgXc/view הטעמים לעירוב תבשילין, והנפקא מינה מהם למעשה בפועל]''', לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 183, שיחה רביעית לפרשת בשלח{{הערה|1=[http://www.likras.org/files/7217_5957.pdf עיבוד של השיחה על ידי מערכת 'לקראת שבת'].}} | *'''[https://drive.google.com/file/d/1hd-XZSSdM9WKSecCB4-mbHCL85D4KgXc/view הטעמים לעירוב תבשילין, והנפקא מינה מהם למעשה בפועל]''', לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 183, שיחה רביעית לפרשת בשלח{{הערה|1=[http://www.likras.org/files/7217_5957.pdf עיבוד של השיחה על ידי מערכת 'לקראת שבת'].}} | ||
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/shiurei.pdf צילום נדיר מסידור אדמו"ר הזקן מהדורת תקס"ג]''', עמוד 26 | *'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/shiurei.pdf צילום נדיר מסידור אדמו"ר הזקן מהדורת תקס"ג]''', עמוד 26 | ||
*שניאור זלמן צבי הירש העכט, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/66a8be416ede1_1722334785.pdf בדיני עירוב תבשילין]''', מגדל דוד חלק י"ז ג' תמוז תשפ"ד עמוד 422 | |||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:00, 8 באוקטובר 2024
עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית לערב יום טוב הסמוך לשבת[1], שנועדה לאפשר בישול והכנת אוכל ביום טוב לצורך השבת.
אף שמדין תורה כל מלאכת אוכל נפש מותרת ביום טוב[2], חכמים אסרו להכין מיום טוב לשבת אם האדם לא הניח עירוב תבשילין.
מקור התקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חז"ל מספרים[3] שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, ואפילו עירובי תבשילין.
בטעם ההדגשה של מצווה זו דווקא, מסביר רש"י כיון שאינה הלכה אלא 'תקנת סופרים'[4].
טעם התקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בטעם התקנה מופיעים בחז"ל 2 סיבות[5]:
א) היות שחכמים חששו שמכיון והתורה התירה מלאכת אוכל נפש אנשים יבואו לטעות ולבשל מיום טוב ליום חול (שזהו איסור מהתורה), גזרו חכמים והרחיקו שאסור לבשל אפילו מיום טוב לשבת ללא ההיכר של 'עירוב תבשילין'. לפי הטעם הזה, לא צריך להניח עירוב דוקא בערב יו"ט, ואפשר אפילו לערב לכמה ימים טובים.
ב) כדי שיזכרו להניח מנה יפה לשבת. לפי טעם זה, יש להניח עירוב דווקא בערב החג (כי אם לא, שמא ישכח לברור מנה יפה).
להלכה, נוקטים מלכתחילה כשני הדעות, ומערבים בערב כל חג. אבל בדיעבד אפשר לסמוך על עירוב שנעשתה אפילו לפני זמן רב, כל עוד שזה קיים וראוי לאכילה[6].
טעם השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הטעם לקריאת הפעולה בשם 'עירוב תבשילין' היא מצד הדמיון של הפעולה לפעולת של 'עירוב חצרות', שנועדה לעשות היכר וזיכרון - כדי שלא יחשבו שמותר לאפות בחג דברים שאינם נאכלים בו[7].
הסבר נוסף הוא, שפעולת העירוב 'מערבת' ומצרפת את המאכלים שהתבשלו טרם החג למאכלים שבושלו בחג עצמו, וכמו שמותר לאכול בשבת את המאכלים שבושלו טרם החג, מותר לאכול גם המאכלים שבושלו בחג עצמו.
הריטב"א כותב[8] שקריאת השם הם מפני "שהוא כמערב יום טוב ושבת לעשותם כיום אחד וקדושת אחת לענין בישול, כאילו מה שמכין לשבת הוא ליום טוב".
דיני העירוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש לקחת בערב החג פת בשיעור כביצה לכל הפחות הראויה לשבת (ועדיף שתהיה שלימה) יחד עם תבשיל חשוב כמו בשר או דג שיש בו שיעור כזית, ולתת ביד אחר[9] לזכות על ידו לכל מי שירצה, והאדם שקיבל את העירוב מגביה את העירוב טפח, והאדם העושה את העירוב חוזר ונוטל אותו מידיו ומברך[10]:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוקינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב".
ולאחר מכן מוסיף ואומר[11]:
"בְּדֵין יְהֵא שָׁרָא לָנָא לַאֲפוּיֵי וּלְבַשּׁוּלֵי וּלְאַטְמוּנֵי וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרַגָּא[12] וּלְתַקַּנַא וּלְמֶעֱבַד כָּל צָּרְכָנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַבַּתָּא לָנָא וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הזאת".
ובאם אינו מבין ארמית יאמר בלשון שמבין: בזה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין (חמין) ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת.
דינים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בדיעבד אם לא הספיק לערב לפני השקיעה, יכול לערב בין השמשות.
- כשיש יומיים חג (בארץ - בראש השנה, או בחו"ל - כשהקביעות של ימי החג הם חמישי-שישי), אף שערכו עירוב תבשילין אסור לבשל מיום חמישי לשבת, אלא רק מערב שבת לשבת.
- יש לסיים את הכנת האוכל מבעוד יום, באופן כזה שאם יבואו אורחים ביום טוב יספיקו לאכול.
אכילת העירוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
המנהג המופיע בהלכה[13] שיש לשמור על העירוב שלם עד סיום הכנת כל צרכי השבת, ומצווה מן המובחר להשתמש בלחם שהניחו כעירוב תבשילין עבור לחם משנה לסעודות השבת, ומצווה מן המובחר שלא לבצוע אותו עד לסעודה שלישית, היות שנעשתה בו מצווה אחת, לעשות בו מצוות נוספות.
ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הטעמים לעירוב תבשילין, והנפקא מינה מהם למעשה בפועל, לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 183, שיחה רביעית לפרשת בשלח[14]
- צילום נדיר מסידור אדמו"ר הזקן מהדורת תקס"ג, עמוד 26
- שניאור זלמן צבי הירש העכט, בדיני עירוב תבשילין, מגדל דוד חלק י"ז ג' תמוז תשפ"ד עמוד 422
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ אם החג חל ביום שישי ומייד בצמוד אליו למחרת תחול השבת, או בחו"ל, כשהחג חל בימים חמישי-שישי.
- ↑ פסחים מו, ב. או מטעם שייתכן ולבסוף יצטרכו אוכל זה לצורך אוכל יום טוב עצמו אם יבואו אורחים וכדומה. או מטעם שלא הגיוני שהתורה תאסור דבר זה ותאמר לאדם שיתענג ויאכל ביום טוב, ויתענה בשבת.
- ↑ יומא כח, ב.
- ↑ ויש הטוענים שנתקנה על ידי שלמה המלך, על פי דברי הגמרא במסכת עירובין כא, ב: "אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה אעירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה (משלי כג, טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני" (אף שבפשטות עיקר דברי הגמרא שם על עירובי חצרות).
- ↑ ביצה טו, ב.
- ↑ ראה בכ"ז שו"ע אדה"ז סי' תקכז ס"ב
- ↑ רמב"ם הלכות שביתת יום טוב פרק ו' הלכה ב'.
- ↑ ביצה טו, ב. וכן הרשב"א בעבודת הקודש חלק ב' בית ומועד השער הרביעי.
- ↑ ואדם יכול לתת ביד אשתו, ראו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, סעיף יז.
- ↑ אדמו"ר הזקן פסקי הסידור, סדר עירוב תבשילין.
- ↑ ראו הערת הרב אלאשווילי האם אמירת הנוסח מעכבת.
- ↑ ראו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף ז', בטעם הדבר שמציינים דווקא ארבע מלאכות אלו.
- ↑ מהרי"ל הלכות עירובי תבשילין בסופן, באר היטב סוף סימן תקכ"ז, מגן אברהם שם סעיף קטן טו, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סעיף כ"ה.
- ↑ עיבוד של השיחה על ידי מערכת 'לקראת שבת'.