תלמוד: הבדלים בין גרסאות בדף
נתן טוביאס (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]] | [[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]] | ||
ה'''תלמוד''' (נקרא גם | ה'''תלמוד''' (נקרא גם '''גמרא''' וכן '''ש"ס''' וכן '''תלמוד בבלי''' ובפי פרשני התלמוד '''ים התלמוד''' או '''תלמודה של בבל'''{{הערה|ראה סנהדרין כד, א}}) הוא פירושם של ה[[אמוראים]] בהלכות שאמרו ה[[תנאים]] ב[[משנה]] וב[[ברייתא]], והוא אחד מעיקרי ה[[תורה שבעל פה]]. קיימים שני חיבורים המקבצים בתוכם את חידושי ושיעורי בתי המדרש של האמוראים: [[תלמוד בבלי]] שנכתב על ידי האמוראים שישבו ב[[בבל]] ו[[תלמוד ירושלמי]] הנכתב על ידי היושבים ב[[ארץ ישראל]]. | ||
== דרך התלמוד == | == דרך התלמוד == | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==ענינו ומעלתו== | ==ענינו ומעלתו== | ||
מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשייה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות (ו"[[תורה שבעל פה|דברים שבעל פה]] אי אתה רשאי לאומרם בכתב" מה שאין כן [[תורה שבכתב]]). | מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשייה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות (ו"[[תורה שבעל פה|דברים שבעל פה]] אי אתה רשאי לאומרם בכתב" מה שאין כן [[תורה שבכתב]]). | ||
==צורת הדף== | |||
הרבי הורה לרב [[אהרן מנדלסון]] בעל חברת ספרי ישראל שפיתח תוכנה לסידור הש"ס, להשאיר את אותיות הדיבור המתחיל של [[רש"י]] בכתב עגול כמו בש"ס וילנא המקורי ולא לשנותם לכתב מרובע{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 578 עמ' 15}}. | |||
==לימוד הגמרא== | ==לימוד הגמרא== | ||
| שורה 49: | שורה 52: | ||
*עדין אבן ישראל, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3590888#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו בעצם התלמוד?]''' {{בית חבד}} | *עדין אבן ישראל, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3590888#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו בעצם התלמוד?]''' {{בית חבד}} | ||
*שבתי ויינטרוב, '''[https://col.org.il/news/122533 הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום]''', לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא {{COL}} | *שבתי ויינטרוב, '''[https://col.org.il/news/122533 הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום]''', לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא {{COL}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/133926 צורת-הדף: מי החליט איך יראה עמוד הגמרא שלנו?]''' {{COL}} | |||
{{שס}} | {{שס}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:03, 15 באוגוסט 2024
התלמוד (נקרא גם גמרא וכן ש"ס וכן תלמוד בבלי ובפי פרשני התלמוד ים התלמוד או תלמודה של בבל[1]) הוא פירושם של האמוראים בהלכות שאמרו התנאים במשנה ובברייתא, והוא אחד מעיקרי התורה שבעל פה. קיימים שני חיבורים המקבצים בתוכם את חידושי ושיעורי בתי המדרש של האמוראים: תלמוד בבלי שנכתב על ידי האמוראים שישבו בבבל ותלמוד ירושלמי הנכתב על ידי היושבים בארץ ישראל.
דרך התלמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשנה נכתבה על ידי רבי יהודה הנשיא והתנאים בקיצור גדול. ולכן האמוראים למדו את דברי המשנה בעיון וביארו אותה בבתי המדרש שלהם. על ידי הדיון והפלפול התחדשו דינים רבים מתוך המשנה והברייתא.
למרות שהיו פלפולים רבים בבית מדרשם של החכמים, לא כולם נסדרו בגמרא, והמשא והמתן המובא בגמרא הוא רק מה שנוגע ישירות להבנת הסוגיא וההלכה המעשית[2].
תלמוד בבלי[עריכה | עריכת קוד מקור]
התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי המשנה ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא פלפול וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע.
מובא בתורת החסידות שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת אור חוזר (לעומת תלמוד ירושלמי שהוא בבחינת אור ישר). ולכן תלמוד בבלי מברר גם את קליפת נוגה של ארץ העמים. ועל ידי ריבוי הפלפול בקושיות ותירוצים בבחינת אור חוזר מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי אור ישר של תלמוד ירושלמי.
תלמוד ירושלמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תלמוד ירושלמי |
התלמוד הירושלמי נכתב בארץ ישראל ובו ביאורי המשנה כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם רבי יוחנן וריש לקיש.
מבואר כי מעלתו של תלמוד ירושלמי גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחינת אור ישר ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע.
מחלוקות התלמודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהרבה מקומות התלמוד הבבלי והירושלמי חלוקים ביניהם. הרבי אומר על כך: "ידוע הכלל שיש להשתדל שלא לאפושי במחלוקת. והמדובר אפילו אודות תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי – היינו, למרות שדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי שונה מדרך הלימוד דתלמוד בבלי, ועד שאמרו חז"ל שצריכים לשכוח את התלמוד בבלי כדי שיוכלו להגיע לדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי, אף-על-פי-כן, יש להשתדל למעט במחלוקת בין תלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי, אפילו כאשר הדבר קשור עם ביאור בדוחק בלבד"[3]
ענינו ומעלתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר בפרי עץ חיים שקבלה הוא באצילות, תלמוד הוא בבריאה, משנה הוא ביצירה, ומקרא הוא בעשיה. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן בקבלה שהוא בעולם האצילות שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשייה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות (ו"דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב" מה שאין כן תורה שבכתב).
צורת הדף[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הורה לרב אהרן מנדלסון בעל חברת ספרי ישראל שפיתח תוכנה לסידור הש"ס, להשאיר את אותיות הדיבור המתחיל של רש"י בכתב עגול כמו בש"ס וילנא המקורי ולא לשנותם לכתב מרובע[4].
לימוד הגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן תיקן חלוקת הש"ס עבור חסידי חב"ד, באופן שכל קהילה חסידית תסיים יחד את הש"ס כולו - כולל מסכתות המשניות שאין עליהן גמרא - במשך שנה אחת[5]. כיום נוהגים לערוך את חלוקת הש"ס בי"ט כסלו.
אדמו"ר המהר"ש התבטא: "לא מתאים ליהודי בעל בית שלא ללמוד גמרא בכל יום"[6], וקבע ש"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"[7].
אדמו"ר הריי"צ הורה שעל כל חסיד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא לעיון בכל יום. הרבי הסביר זאת, כיוון שאדם בעל יכולת לימוד בעיון שלא עושה זאת, נחשב הדבר כביטול תורה בדקות, כיוון שאינו מנצל את כל כוחות שכלו לטובת לימוד התורה[8].
ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הדרנים על הש"ס[עריכה | עריכת קוד מקור]
כללים בש"ס ומפרשיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בבלי וירושלמי החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)
- בית שמאי ובית הלל יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)
- רב ושמואל. יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 1 (עמ' 16)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אנציקלופדיה "אוצר ישראל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), תלמוד
- הרב ישראל יצחק זלמנוב בראיון עם הרב ישעיהו וובר, כל ילד מסוגל ללמוד גמרא!, מתוך המגזין 'דרך המלך'
כ"ו סיוון התשע"ג (04.06.2013) - עדין אבן ישראל, מהו בעצם התלמוד?
- שבתי ויינטרוב, הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום, לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא
- צורת-הדף: מי החליט איך יראה עמוד הגמרא שלנו?
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||
הערות שוליים
- ↑ ראה סנהדרין כד, א
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 141
- ↑ שיחת ש"פ שמיני תשמ"ב.
- ↑ שבועון כפר חב"ד גליון 578 עמ' 15
- ↑ קונטרס אחרון דיבור המתחיל הוכח תוכיח שבסיום ספר התניא.
- ↑ ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.
- ↑ ספר המאמרים 'תורת שמואל' תרל"ח עמוד רנ"ה. נעתק ב'לוח היום יום' ח"י אדר שני.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ב, עמוד 566