אברהם מרדכי אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024

רבי אברהם מרדכי אלתר (ז' בטבת תרכ"ו - חג השבועות תש"ח) היה השלישי באדמו"רי גור ומכונה על שם ספרו "האמרי אמת". בנו של רבי יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת).

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום ז' בטבת תרכ"ו בעיירת גור בפולין ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת תרס"ה, ושימש באדמו"רות יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת תש"ח.

מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים כבר למד.

בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר עטרת ראש לאדמו"ר האמצעי, שהוא ספר בתורת הקבלה. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים^[1]. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר.

הורה לתלמידיו ללמוד תניא פרקים כ"ו -ח' והתבטא שאינו יודע כיצד אפשר להיות עובד ה' בלעדיהם כפר חב"ד מס' 312 עמוד 18

הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על ספר התניא^[2],ראה לקמן.

בספר ראש גולת אריאל חלק א' עמוד שס"ב הערה 47 וכן בקובץ תגים תשכ"ט עמוד 95 ברשימת ר' צבי יצחק אברמוביץ' מובא שהתנגד לאמינות הגניזה החרסונית

אמריו נלקטו בספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים).

ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי אברהם מרדכי היה ידיד של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב מכנה אותו בתואר "כבוד ידיד נפשי, הרה"ג המפורסם, תפארת ישראל מעוז ומשגב"^[3]. פעמים רבות התוועדו^[4] יחד עם רבי ירחמיאל יצחק מאלכסנדר, ורבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מאדמו"ר הרש"ב לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בנוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב הרוחני ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש"ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני קביעת העיתים לתורה.

ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ כתב אגרות לרבי אברהם מרדכי עוד בשנת תרפ"ב^[5] והקשר ביניהם נמשך גם בשנים הבאות. אדמו"ר הריי"צ הזמין את רבי אברהם מרדכי לחתונת הרבי והרבנית בשנת תרפ"ט^[6] והתכתב עמו בענייני עסקנות הכלל^[7]. הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: "סיפר לי הגאון רבי יצחק פלקסר זצ"ל ראב"ד אגודת ישראל ובעל שערי יצחק כי כשנודע בפולין על הושבתו של רבינו [הרבי הריי"צ] במאסר [בשנת תרפ"ז], הורה בעל ה"אמרי אמת מגור זי"ע שכל ילדי ישראל בפולין יתכנסו לתפילה מיוחדת" (כתר מלכות, עמ' קמב).

אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מפולין הדוויה לארץ הקודש^[8]. בשנת תש"ג כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל בארץ הקודש מכתב לאדמו"ר הריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע. כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים וועד הרבנים. כשלושים וארבע אגרות כתב אדמו"ר הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח השואה השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי"ג בניסן פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב סולובייצ'יק, סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים^[9].

בשנת תש"ז כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת ברכה לרבי אברהם מרדכי לרגל חתונת נכדתו^[10].

עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ה נסע הרבי בשליחות אדמו"ר הריי"צ כדי לנחם את האמרי אמת^[11].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בעיצומה של מלחמת השחרור, בחג השבועות תש"ח, ובגלל המלחמה נחסמה הדרך להר הזיתים, ולאחר מסע ההלויה ההמוני, נטמן בחצר ישיבתו - "שפת אמת".

על שמו הוקם היישוב בני ראם בדרומה של ארץ ישראל, "בני ראם" הוא ראשי תיבות של שמו ושם אביו, בנ יהודה רבי אברהם מרדכי.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

את דרכו המשיך לאחר פטירתו בנו רבי ישראל אלתר, הבית ישראל.

הקודם:
האדמו"ר רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור

אדמו"רי גור
ז' בטבת תרכ"ו - חג השבועות תש"י

הבא:
האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעולותיו של הרבי הריי"צ להצלחת מסע ההצלה של אדמו"רי חסידות גור, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1290 ע' 28-34.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ציונות וגאולה: התכתבות מרתקת בין הרבי הריי"צ לאדמו"ר מגור, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ מפי בנו הפני מנחם מגור
↑ כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' יצחק פלקסר
↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ב, אגרת קפז. וראה שם אגרת קצז.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' עמ' דש, שז.
↑ אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חי"ד - מילואים, עמ' קיד.
↑ ראה: אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חט"ז עמ' רפט.
↑ ראה למשל באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' עט, אגרת ו'שלד.
↑ ראה בהרחבה בחב"ד אינפו. וראה גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' ריב.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ז'.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ג עמ' תלז.
↑ שלשלת היחס עמ' (20)

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

[1] מפי בנו הפני מנחם מגור

[2] כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' יצחק פלקסר

[3] אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ב, אגרת קפז. וראה שם אגרת קצז.

[4] אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' עמ' דש, שז.

[5] אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חי"ד - מילואים, עמ' קיד.

[6] ראה: אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חט"ז עמ' רפט.

[7] ראה למשל באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' עט, אגרת ו'שלד.

[8] ראה בהרחבה בחב"ד אינפו. וראה גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' ריב.

[9] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ז'.

[10] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ג עמ' תלז.

[11] שלשלת היחס עמ' (20)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:אמרי אמת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מגור]]
+[[קובץ:אמרי אמת.jpg|שמאל|ממוזער|האדמו"ר מגור]]
 רבי '''אברהם מרדכי אלתר''' ([[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] - [[חג השבועות]] [[תש"ח]]) היה השלישי באדמו"רי [[חסידות גור|גור]] ומכונה על שם ספרו "האמרי אמת". בנו של רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]].
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=19&hilite= מפי בנו הפני מנחם מגור]}}. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר.
-הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על [[ספר התניא]]{{הערה|כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]]}}.
+הורה לתלמידיו ללמוד תניא פרקים כ"ו -ח'
+והתבטא שאינו יודע כיצד אפשר להיות עובד ה' בלעדיהם כפר חב"ד מס' 312 עמוד 18
+הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על [[ספר התניא]]{{הערה|כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]]}},ראה לקמן.
+בספר ראש גולת אריאל חלק א' עמוד שס"ב הערה 47 וכן בקובץ תגים תשכ"ט עמוד 95 ברשימת ר' צבי יצחק אברמוביץ' מובא שהתנגד לאמינות הגניזה החרסונית
 אמריו נלקטו בספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים).
@@ שורה 41: / שורה 46: @@
 ==לקריאה נוספת==
 *'''פעולותיו של הרבי הריי"צ להצלחת מסע ההצלה של אדמו"רי חסידות גור''', שניאור זלמן ברגר, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1290 ע' 28-34.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_37.html ציונות וגאולה: התכתבות מרתקת בין הרבי הריי"צ לאדמו"ר מגור]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
 {{חצרות}}
 [[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ו]]