הלוויה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]] | {{להשלים|כל הערך=כן|}} | ||
[[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בהלווית [[הרבנית]]. [[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]]]] | |||
'''הלוויה''' הינה המצווה האחרונה הנעשית בגופו של האדם ולאחר מותו ולמעשה היא הכבוד האחרון אותו חולקים לנפטר. | '''הלוויה''' הינה המצווה האחרונה הנעשית בגופו של האדם ולאחר מותו ולמעשה היא הכבוד האחרון אותו חולקים לנפטר. | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
בעת ההגעה לבית הקברות, מעמידים את מטת הנפטר באולם ההספדים שם סופדים עליו בני משפחתו ורבנים. בחב"ד נהוג שרק על אדם חשוב מספידים. | בעת ההגעה לבית הקברות, מעמידים את מטת הנפטר באולם ההספדים שם סופדים עליו בני משפחתו ורבנים. בחב"ד נהוג שרק על אדם חשוב מספידים. | ||
לאחר ההספד מוליכים את הנפטר לעבר קברו, ובדרך אומרים את פרק צ"א בתהלים הפותח במילים "יושב בסתר עליון" עד שמגיעים לחלקת הנפטר, שם מורידים את הנפטר אל קברו ולוקחים את הטלית המכסה אותו כל זמן הלוויה, אומרים את תפילת "א-ל מלא רחמים", ובאם ישנו רצון מוסיפים כמה מילים, בהספדת הנפטר ובבקשת מחילה, לאחר מכן מכסים את הנפטר בעפר, וזוהי עיקר מצוות הלווית המת, בשונה מסחיבת המטה שזה בעיקר נעשה | לאחר ההספד מוליכים את הנפטר לעבר קברו, ובדרך אומרים את פרק צ"א בתהלים הפותח במילים "יושב בסתר עליון" עד שמגיעים לחלקת הנפטר, שם מורידים את הנפטר אל קברו ולוקחים את הטלית המכסה אותו כל זמן הלוויה, אומרים את תפילת "א-ל מלא רחמים", ובאם ישנו רצון מוסיפים כמה מילים, בהספדת הנפטר ובבקשת מחילה, לאחר מכן מכסים את הנפטר בעפר, וזוהי עיקר מצוות הלווית המת, בשונה מסחיבת המטה שזה בעיקר נעשה על ידי בני המשפחה, לאחר הכיסוי נעמדים בני המשפחה בשורה וקהל המלווים מנחמם בנוסח הידוע ונפטרים להם האנשים לבתיהם. | ||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
===הרבי=== | ===הרבי=== | ||
עד שנת [[תשל"א]], בכל הלוויה שנערכה ב[[קראון הייטס]] ועברה דרך 770, נהג הרבי לצאת לפתח הראשי וללוות במבטו את מסע הלוויה{{הערה|מפי השמועה.}}, בנוסף לכך, בלוויות מיוחדות הצטרף בעצמו למסע הלוויה ונסע לבית החיים. משנת תשל"א ואילך מיעט לצאת להלוויות, ויחד עם כך יצא להלוויות מיוחדות כגון | עד שנת [[תשל"א]]{{הערה|ב[[שבועון בית משיח]] ג' מנחם אב [[תש"פ]] מצוין שהנהגה זו נמשכה עד [[תשל"ח]].}}, בכל הלוויה שנערכה ב[[קראון הייטס]] ועברה דרך [[770]], נהג הרבי לצאת לפתח הראשי וללוות במבטו את מסע הלוויה, כשפעמים רבות הרבי הלך בראש המלווים עד לפינת הרחובות [[איסטערן פארקווי]]-[[קינגסטון]]{{הערה|בלוויה של מרת פעשא לאה לאפיין המשיך הרבי באופן חריג עד לבנין [[צא"ח]] (הלוויה פנתה ימינה לעבר ביתה של המנוחה), שם נעצר והמתין עשר דקות עד שכל הקהל חלף, ולאחר מכן חזר לחדרו.}}, שם נעצר והמשיך ללוות את הארון במבטו עד שנעלם מן העין{{הערה|מפי השמועה.}}, בנוסף לכך, בלוויות מיוחדות הצטרף בעצמו למסע הלוויה ונסע לבית החיים. משנת [[תשל"א]] ואילך מיעט לצאת להלוויות, ויחד עם כך יצא להלוויות מיוחדות כגון בהלווית הבחור שנהרג ב[[פרעות קיץ תנש"א]], בהלווית מרת לאפיין שנהרגה על קידוש ה' בשנת [[תשנ"ב]], רעייתו הראשונה של ר' [[אהרון דב הלפרין]], ועוד. | ||
בהלוויות משפחת בית הרב, ליווה באופן קבוע עד לבית החיים. | בהלוויות משפחת בית הרב, ליווה באופן קבוע עד לבית החיים. | ||
עם זאת, ככל הידוע, ב-2 לוויות בלבד השתתף הרבי בעצמו בנשיאת הארון, אצל הרב [[משה שניאורסון]] בחודש [[אלול]] [[תשי"ט]], ואצל הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (אצלו למד הרבי בילדותו), בשנת [[תשכ"ג]]. מקרה חריג נוסף אירע ב[[י"ג אלול]] [[תשכ"ו]] כאשר נפטר חסיד בויאן בשם הרב [[שלמה הורנשטיין]] שרעייתו היתה קרובת משפחה של הרבי, כאשר לאחר הליכה קצרה אחר המיטה נסע הרבי לבית מדרשו של האדמו"ר מבויאן במנהטן, וצעד יחד עם האדמו"ר שלוב זרוע אחר המיטה. | |||
להלן רשימה חלקית של אישים שאינם ממשפחת בית הרב שזכו שהרבי ישתתף בעצמו במסע הלוויה ונסע עד לבית החיים: | להלן רשימה חלקית של אישים שאינם ממשפחת בית הרב שזכו שהרבי ישתתף בעצמו במסע הלוויה ונסע עד לבית החיים: | ||
*ר' [[שניאור זלמן וילנקין]] (המלמד של הרבי בילדותו) | *ר' [[שניאור זלמן וילנקין]] (המלמד של הרבי בילדותו) | ||
*ר' [[שלמה זלמן | *ר' [[שלמה זלמן הכט]] | ||
*הרב [[שמואל לויטין]] | |||
*הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]] | |||
*ר' [[משה לייב רודשטיין]], חבר [[מזכירות הרבי]] | *ר' [[משה לייב רודשטיין]], חבר [[מזכירות הרבי]] | ||
;מנהגי הרבי: | ;מנהגי הרבי: | ||
*לאחר ההלוויה נוהג ליטול ידיו 4 פעמים על כל יד לסירוגין{{הערה|מעשה מלך.}}. | *לאחר ההלוויה נוהג ליטול ידיו 4 פעמים על כל יד לסירוגין{{הערה|מעשה מלך.}} | ||
*מקפיד שלא לנגב ידיו{{הערה|מלבד לאחר | *הרבי עצמו נוהג ליטול ידיו מחוץ לבנין, אך אין להקפיד על כך בנוגע לשאר המלווים{{הערה|ראו מענה הרבי שנדפס בשבועון בית משיח ג' מנחם אב תש"פ עמוד 12, בטעם הדבר מדוע לא להוציא מים וליטול מחוץ לבנין, ובפרט כאשר הדבר נוגע להלכות שמירת גוף ונפש שבהם 'שומר פתאים השם'.}}. | ||
*מקפיד שלא לנגב ידיו{{הערה|מלבד לאחר הלוויתו של [[הרש"ג]] שניגב את ידיו בשונה מהרגיל.}}. | |||
*אמירת 'ויהי נועם' בישיבה, לא בחוץ, אלא דווקא בבית הכנסת וכיצא בזה{{הערה|ראו המענה בבית משיח שצויין לעיל.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''אלו דברים . . והלווית המת''', שבועון בית משיח ג' מנחם אב תש"פ עמוד 44 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{אירועים יהודיים}} | {{אירועים יהודיים}} | ||
{{אבלות וימי זכרון}} | |||
[[קטגוריה:הלכה]] | [[קטגוריה:הלכה]] | ||
[[קטגוריה:אבלות]] | |||
גרסה מ־20:15, 2 ביולי 2024
הלוויה הינה המצווה האחרונה הנעשית בגופו של האדם ולאחר מותו ולמעשה היא הכבוד האחרון אותו חולקים לנפטר.
מצוות לוויה
חשיבותה
פרטי הדינים
בשעת ההלוויה הולכים ראשונים אחר המיטה ילדי הנפטר ומזמן לזמן אומרים קדיש בני הנפטר (או במקום שאין לו בנים, קרובי משפחה ואף אחרים).
בעת ההגעה לבית הקברות, מעמידים את מטת הנפטר באולם ההספדים שם סופדים עליו בני משפחתו ורבנים. בחב"ד נהוג שרק על אדם חשוב מספידים.
לאחר ההספד מוליכים את הנפטר לעבר קברו, ובדרך אומרים את פרק צ"א בתהלים הפותח במילים "יושב בסתר עליון" עד שמגיעים לחלקת הנפטר, שם מורידים את הנפטר אל קברו ולוקחים את הטלית המכסה אותו כל זמן הלוויה, אומרים את תפילת "א-ל מלא רחמים", ובאם ישנו רצון מוסיפים כמה מילים, בהספדת הנפטר ובבקשת מחילה, לאחר מכן מכסים את הנפטר בעפר, וזוהי עיקר מצוות הלווית המת, בשונה מסחיבת המטה שזה בעיקר נעשה על ידי בני המשפחה, לאחר הכיסוי נעמדים בני המשפחה בשורה וקהל המלווים מנחמם בנוסח הידוע ונפטרים להם האנשים לבתיהם.
מנהגי חב"ד
אצל רבותינו נשיאינו
אדמו"ר הרש"ב
לוויות בהן השתתף אדמו"ר הרש"ב:
- ר' מיכאל בלינער
- ר' משה רוזנבלט
אדמו"ר הריי"צ
כאשר נפטר המשפיע ר' מיכאל בלינער, היה אדמו"ר הריי"צ מנושאי המיטה.
הרבי
עד שנת תשל"א[1], בכל הלוויה שנערכה בקראון הייטס ועברה דרך 770, נהג הרבי לצאת לפתח הראשי וללוות במבטו את מסע הלוויה, כשפעמים רבות הרבי הלך בראש המלווים עד לפינת הרחובות איסטערן פארקווי-קינגסטון[2], שם נעצר והמשיך ללוות את הארון במבטו עד שנעלם מן העין[3], בנוסף לכך, בלוויות מיוחדות הצטרף בעצמו למסע הלוויה ונסע לבית החיים. משנת תשל"א ואילך מיעט לצאת להלוויות, ויחד עם כך יצא להלוויות מיוחדות כגון בהלווית הבחור שנהרג בפרעות קיץ תנש"א, בהלווית מרת לאפיין שנהרגה על קידוש ה' בשנת תשנ"ב, רעייתו הראשונה של ר' אהרון דב הלפרין, ועוד.
בהלוויות משפחת בית הרב, ליווה באופן קבוע עד לבית החיים.
עם זאת, ככל הידוע, ב-2 לוויות בלבד השתתף הרבי בעצמו בנשיאת הארון, אצל הרב משה שניאורסון בחודש אלול תשי"ט, ואצל הרב שניאור זלמן וילנקין (אצלו למד הרבי בילדותו), בשנת תשכ"ג. מקרה חריג נוסף אירע בי"ג אלול תשכ"ו כאשר נפטר חסיד בויאן בשם הרב שלמה הורנשטיין שרעייתו היתה קרובת משפחה של הרבי, כאשר לאחר הליכה קצרה אחר המיטה נסע הרבי לבית מדרשו של האדמו"ר מבויאן במנהטן, וצעד יחד עם האדמו"ר שלוב זרוע אחר המיטה.
להלן רשימה חלקית של אישים שאינם ממשפחת בית הרב שזכו שהרבי ישתתף בעצמו במסע הלוויה ונסע עד לבית החיים:
- ר' שניאור זלמן וילנקין (המלמד של הרבי בילדותו)
- ר' שלמה זלמן הכט
- הרב שמואל לויטין
- הרב שניאור זלמן שניאורסון
- ר' משה לייב רודשטיין, חבר מזכירות הרבי
- מנהגי הרבי
- לאחר ההלוויה נוהג ליטול ידיו 4 פעמים על כל יד לסירוגין[4]
- הרבי עצמו נוהג ליטול ידיו מחוץ לבנין, אך אין להקפיד על כך בנוגע לשאר המלווים[5].
- מקפיד שלא לנגב ידיו[6].
- אמירת 'ויהי נועם' בישיבה, לא בחוץ, אלא דווקא בבית הכנסת וכיצא בזה[7].
לקריאה נוספת
- אלו דברים . . והלווית המת, שבועון בית משיח ג' מנחם אב תש"פ עמוד 44
הערות שוליים
- ↑ בשבועון בית משיח ג' מנחם אב תש"פ מצוין שהנהגה זו נמשכה עד תשל"ח.
- ↑ בלוויה של מרת פעשא לאה לאפיין המשיך הרבי באופן חריג עד לבנין צא"ח (הלוויה פנתה ימינה לעבר ביתה של המנוחה), שם נעצר והמתין עשר דקות עד שכל הקהל חלף, ולאחר מכן חזר לחדרו.
- ↑ מפי השמועה.
- ↑ מעשה מלך.
- ↑ ראו מענה הרבי שנדפס בשבועון בית משיח ג' מנחם אב תש"פ עמוד 12, בטעם הדבר מדוע לא להוציא מים וליטול מחוץ לבנין, ובפרט כאשר הדבר נוגע להלכות שמירת גוף ונפש שבהם 'שומר פתאים השם'.
- ↑ מלבד לאחר הלוויתו של הרש"ג שניגב את ידיו בשונה מהרגיל.
- ↑ ראו המענה בבית משיח שצויין לעיל.
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |
| אבלות וימי זכרון | ||||
|---|---|---|---|---|
| אבלות וקבורה | אנינות · טהרה · תכריכים · הלוויה · קבורה · שבעה | |||
| ירושה והנצחה | צוואה · דייתיקי · ירושה · הנצחה · עילוי נשמה | |||
| שנה ראשונה וימי זכרון | שמועה רחוקה · הקמת מצבה · שלושים · י"ב חודש · סיום אמירת הקדיש · סיום השנה · יארצייט (יום זכרון) | |||
| מושגים קרובים | נר נשמה · הזכרת נשמות · הליכה לבית הקברות · השתטחות על קברי צדיקים · חברא קדישא · תחיית המתים · הי"ד | |||
| בתי עלמין | בית העלמין צפת · הר המנוחות · חלקת חב"ד הר הזיתים · בית העלמין מונטיפיורי · חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק) | |||
| ספרים וכותרים בנושא | מענה לשון · מסכת שמחות · תורת מנחם - מנחם ציון · מדריך - קיצור דיני שמחות · אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד · שמירת השמחות | |||