זלמן שמעון דבורקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:58, 28 ביוני 2024

הרב זלמן שמעון דבורקין (תר"ס - י"ז באדר תשמ"ה) היה רבה של שכונת קראון הייטס וחבר ועד רבני ליובאוויטש.

תולדות חיים

הרב דבורקין נולד בעיירה רוגצ'וב בשנת תר"ס לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת תער"ב נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו בנגלה היה ר' שמואל ניסנביטש (באריסאווער) ובחסידות היה ר' גרונם אסתרמן . חבריו היו הרב יהודה הבר, הרב ישראל לייב ליפשיץ והרב אברהם אליהו אקסלרוד.

לאחר שעזבה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עבר ללמוד בחרקוב יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של בית הכנסת "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.

לאחר מכן נשא את רעייתו הרבנית צביה, בתו של הרב מנחם מענדל דוברבסקי. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ושו"ב בעיירה וורונוק באוקראינה ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר סטרדוב בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.

בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר לנינגרד.

בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי אנ"ש בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן השואה, דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.

בתום המלחמה, יצא מברית המועצות, והגיע לפוקינג שבגרמניה, עד שבכסלו תש"ח הגיע לתומכי תמימים ברינואה שבצרפת שם שהה משך זמן ותיפקד כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.

בין השנים תש"ח - תשי"ד נדד ברחבי אירופה כשליח נודד במטרה להפיץ יהדות^[1]

באירלנד היה הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ"ש יסדו שם ע"פ הוראות הרביים.

בשנת תשי"ד עקר לפיטסבורג ושימש כרב אנ"ש שם. בערך בשנת תשכ"ד הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה בקראון הייטס, ויחד עם ר' שמואל לויטין ור' אליהו סימפסון שימש כמעין פוסק ב770.

מונה כ"ראש כולל" בהכולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א.

לאחר פטירת הרב שניאור זלמן גרליק הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של כפר חב"ד (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק)^[2].

בליל שבת ט"ו אייר תשל"ו נפטרה רעייתו מרת צבי'^[3].

בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה)^[4].

נפטר מהמחלה האיומה במוצאי שבת פרשת כי תשא י"ז אדר תשמ"ה קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הרבי השתתף בהלווייתו שהתקיימה ביום שלמחרת.

לא הותיר אחריו ילדים.

לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב אברהם אזדבא והרב אברהם יוסף הלר.

לקריאה נוספת

קובץ רז"ש - תולדותיו, פסיקותיו, תשובותיו, רשימותיו ומאמרים לזכרו. בעריכת הרב שלום דובער לוין וגיסו הרב אליעזר ליפא דוברבסקי^[5], קראון הייטס, תשמ"ז.
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג.
גליון כי קרוב מס' 131 לשבת פרשת ויגש תשפ"ד עם סקירה על הרב דבורקין.

קישורים חיצוניים

זכרון רז"ש - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו‬. תשורה מחתונת משפחות וואלף מקראון הייטס והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש"ע
דב לבנון, המרא דאתרא של הרבי, שבועון בית משיח -

הערות שוליים

↑ מסופר כי בי' שבט תש"י, בעת ששהה בפוקינג חלם כי הרבנית רבקה מוציאה ספר תורה מארון הקודש ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא בבית רבי, וביום ראשון נודע לו על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.
↑ הרב אשכנזי (ספר) ח"א וח"ב
↑ תמונת המצבה.
↑ מפי הרב יוסף יצחק בלינוב
↑ אחיינו הרב יהושע דוברבסקי.

[1] מסופר כי בי' שבט תש"י, בעת ששהה בפוקינג חלם כי הרבנית רבקה מוציאה ספר תורה מארון הקודש ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא בבית רבי, וביום ראשון נודע לו על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.

[2] הרב אשכנזי (ספר) ח"א וח"ב

[3] תמונת המצבה.

[4] מפי הרב יוסף יצחק בלינוב

[5] אחיינו הרב יהושע דוברבסקי.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==תולדות חיים==
-הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] רוגצ'וב בשנת [[תר"ס]] לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]] . חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].
+הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]] לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]] . חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].
 לאחר שעזבה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עבר ללמוד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של [[בית הכנסת]] "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.
-לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צבי', בתו של הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ו[[שו"ב]] ב[[עיירה]] וורונוק ב[[אוקראינה]] ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר [[סטרדוב]] בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.
+לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ו[[שו"ב]] ב[[עיירה]] וורונוק ב[[אוקראינה]] ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר [[סטרדוב]] בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.
-בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר [[לנינגרד]] שם היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר ולפרנסתו עבד ככורך.
+בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר [[לנינגרד]].
-בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל. בתום המלחמה, יצא מברית המועצות, והגיע ל[[פאקינג]] שבגרמניה, עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.
+בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.
+בתום המלחמה, יצא מ[[ברית המועצות]], והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]], עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.
 בין השנים [[תש"ח]] - [[תשי"ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערה|מסופר כי ב[[י' שבט תש"י]], בעת ששהה ב[[פוקינג]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[בית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].}}
-באירלנד הי' הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ"ש יסדו שם ע"פ הוראות הרביים.
+באירלנד היה הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ"ש יסדו שם ע"פ הוראות הרביים.
-בשנת [[תשי"ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ"ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב אנ"ש ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].
+בשנת [[תשי"ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ"ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].
 מונה כ"ראש כולל" בה[[כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|כולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
@@ שורה 33: / שורה 35: @@
 לא הותיר אחריו ילדים.
-לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: [[יהודה קלמן מארלו]], [[אברהם אזדבא]] ו[[אברהם יוסף הלר]].
+לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]].
 ==לקריאה נוספת==