ח' סיוון תשל"ד (תאונה): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־05:29, 28 ביוני 2024

בח' סיון בשנת תשל"ד (מוצאי אסרו חג חג השבועות), התקיימה חתונה חסידית בירושלים בהשתתפות רבים מחסידי חב"ד. בדרך חזור מהחתונה רכב ובו שישה חסידים התהפך, ארבעה מתוכם נהרגו במקום, ביניהם רבה של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק.

התאונה

מכונית עשתה את דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, ובה ישבו באותה עת שישה חסידים. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק בנס נפצעו קל.

רגעים אחדים לאחר מכן, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מהחתונה. נהג הרכב היה ר' יוסף פרסיה, ועמו המשפיע הרב דב בעריש רוזנברג, שניהם תושבי שיכון חב"ד לוד. באופן טבעי עצרו בצד הדרך כדי להושיט עזרה לנפגעים. כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את הרב אלימלך קפלן, רב שכונת חב"ד בלוד, עומד ליד המכונית ההפוכה, והוא זב דם. כשהתקרבו לרכב, נגלה לעיניהם מחזה נורא ואיום: כולם שכבו מדממים, חלקם נאנקו בפצעי המוות וחלקם דממו. לא היה ברור מי מהם כבר הלך לעולמו^[1].

האסון התפרסם בכל ריכוזי חב"ד בארץ ישראל ובעולם עד לשעות הבוקר.

הארבעה שנהרגו

דומה היה שמכונית המוות עשתה סיבובים מיוחדים כדי להעלות את האנשים עליהם נגזר האסון:

ר' ישעיה וייס: מסתבר כי אבי הכלה ביקש מהרב ישעיה וייס להביא את הרב גרליק לחתונה בהיותו המסדר קידושין. תקופה ארוכה קודם לכן לא יצא הרב וייס לארועים ולשמחות. גם הפעם סירב לבקשת אבי הכלה, אולם לאחר הפצרות חוזרות ונשנות נענה בחיוב, באומרו לרעייתו כי בנסיעה זו יקיים כמה מצוות: גם ילווה את הרב, גם ישתתף בשמחת חתן וכלה וגם יסייע לידיד. בעל המכונית, תושב שיכון חב"ד בלוד, ניצל מהתאונה כשהחליט לתת את המכונית לחבר.

הרב שניאור זלמן גרליק: נהג הרכב ועמו הרב וייס יצאו מלוד בדרכם לכפר חב"ד כדי לקחת את הרב גרליק. בכפר הצטרף גם התמים יעקב אופן שלמד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. משום מה הוחלט לפתע לשוב ללוד כדי לקחת את הרב מיילך קפלן. כך נסעו שלושתם לכותל המערבי ומשם לאולם החתונה. בתמונות שצולמו בחתונה נראים השלושה יושבים סביב אותו שולחן.

ר' יחיאל גולדברג: גם ר' יחיאל גולדברג שנסע ברכב, לא יצא זמן רב קודם לכן לאירועים. אביו נפטר בחודש אדר שנה קודם לכן, והוא היה בשנת האבל עד סוף חודש אדר. לאחר מכן הגיעו ימי ספירת העומר בהם אין אירועים, וזו הייתה החתונה הראשונה בה השתתף לאחר זמן רב.

מרת נחמה רוזנברג: נחמה רוזנברג, בת כיתתה של הכלה, היתה באותה שעה משודכת בעצמה^[2] ועבדה באותה שנה כמדריכה בפנימיית בית רבקה כפר חב"ד. היא הייתה עסוקה וטרודה, ורק בימי חופשה בודדים התכוננה לחתונתה. באותו יום מר, נסעה לבני ברק כדי לרכוש פיאה לקראת חתונתה. לאחר שחזרה אמרה כי למרות עייפותה הרבה, רצונה להצטרף לנסיעה כדי לשמח את הכלה. בעת החתונה גברה עייפותה, והיא החליטה להקדים ולשוב לביתה. היא שמעה מגיסה ר' יחיאל גולדברג כי יש מכונית שיוצאת לכיוון לוד, והיא הצטרפה לנסיעה.

ההלוויה

למחרת בצהריים, ביום ח' בסיון תשל"ד, התקיימה הלוייה רבתית משותפת לכל ארבעת ההרוגים. ההלוויה יצאה מבית הרפואה "שערי צדק" הישן.

כאשר חלפה ההלוויה ליד ביתו של הבית ישראל מגור, יצא האדמו"ר מביתו וליוה את הארונות כברת דרך ארוכה. האדמו"ר הכיר היטב את הרב גרליק, ואף כיבדו מאוד. היה זה כאשר הרב גרליק בא לפני מועצת גדולי התורה בראש משלחת מיוחדת על מנת להעביר אליהם את דברי הרבי בנושא חזית דתית מאוחדת. כשהרב גרליק נכנס, קם ה'בית ישראל' ממקומו והגיש לו את כיסאו.

באותו יום נטמנו ארבעה הארונות בהר הזיתים זה בסמוך לזה.

התייחסות הרבי לאירוע

כבר בשבת לאחר התאונה, י"א בסיון, הקדיש הרבי שיחה שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את הקדוש ברוך הוא. הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף האמונה, והידיעה שרק מהשם יצא הדבר - יש אל מי לבוא בטענות^[3]. לאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקדוש ברוך הוא) - הרבי הביא סימוכין מדברי הגמרא במסכת יומא^[4].

לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מכתבי ניחומין לתושבי כפר חב"ד ושיכון חב"ד בלוד. המכתבים נושאים את התאריך - ג' תמוז. בתחילת האגרות כותב הרבי: "בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו' ל"ע ול"ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה בשבת קודש זה".

באותם ימים קרא הרבי לחסידים להתחזק במבצעים כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה הייתה לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים בקריית שמונה ובמעלות, בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים. במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו בשבת האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות תורה ואהבת ישראל באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה. הרבי אף הוסיף שמכיון שהחורבן בית המקדש היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם.

הרבי עורר על כך שבאותם מקומות בהם אירעו המאורעות, יש לעסוק בכל המבצעים - מבצע תורה, מבצע תפילין, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע בית מלא ספרים - ביתר שאת ויתר עז.

קישורים חיצוניים

שבועון בית משיח - סקירה מאת שניאור זלמן ברגר.
אתר שטורעם. נט "42 שנה לתאונה הקטלנית" - קטעי עיתונות. (הקישור אינו פעיל, כ"ב בסיוון ה'תשפ"ד)

הערות שוליים

↑ הנוסע היחיד במונית שניצול היה הרב יעקב אופן, שהעיד על התאונה: "רק בהשגחה פרטית עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב שניאור זלמן גרליק יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר' ישעיה וייס. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד"א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר' ישעיה וייס, אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר' יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו מחשבה שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר' יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר' יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב בעריש רוזנברג. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר' בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו. לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו לבית הרפואה קבעו הרופאים את מותם".
↑ עם ר' שלום ברוכשטט.
↑ ניתן לעיין בדברי הרבי בהרחבה: י"א סיוון ה'תשל"ד (בלתי מוגה), ושיחת שבת פרשת קרח, ב' תמוז תשל"ד (מוגה), תרגום חופשי משפת האידיש.
↑ סט , ב

[1] הנוסע היחיד במונית שניצול היה הרב יעקב אופן, שהעיד על התאונה: "רק בהשגחה פרטית עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב שניאור זלמן גרליק יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר' ישעיה וייס. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד"א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר' ישעיה וייס, אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר' יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו מחשבה שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר' יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר' יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב בעריש רוזנברג. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר' בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו. לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו לבית הרפואה קבעו הרופאים את מותם".

[2] עם ר' שלום ברוכשטט.

[3] ניתן לעיין בדברי הרבי בהרחבה: י"א סיוון ה'תשל"ד (בלתי מוגה), ושיחת שבת פרשת קרח, ב' תמוז תשל"ד (מוגה), תרגום חופשי משפת האידיש.

[4] סט , ב

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:התאונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב בו נסעו]]ב'''ז' [[סיון]] בשנת [[תשל”ד]]''' (מוצאי [[אסרו חג]] [[חג השבועות]]), התרחשה '''תאונה''' בה נספו כמה מטובי אנ”ש.
+[[קובץ:התאונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב בו נסעו]]ב'''ח' [[סיון]] בשנת [[תשל"ד]]''' (מוצאי [[אסרו חג]] [[חג השבועות]]), התקיימה [[חתונה]] חסידית ב[[ירושלים]] בהשתתפות רבים מ[[חסידי חב"ד]]. בדרך חזור מהחתונה רכב ובו שישה חסידים התהפך, ארבעה מתוכם נהרגו במקום, ביניהם רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]].
-מכונית עשתה את דרכה מחתונה ב[[ירושלים]] למרכז הארץ, ובה ישבו באותה שעה ששה [[חסיד|חסידים]]. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק בנס נפצעו קל.
+== התאונה ==
+מכונית עשתה את דרכה מחתונה ב[[ירושלים]] למרכז הארץ, ובה ישבו באותה עת שישה [[חסיד|חסידים]]. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק ב[[נס]] נפצעו קל.
-רגעים אחדים לאחר מכן, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מהחתונה. נהג הרכב היה ר’ יוסף פרסיה ע”ה, ועמו ה[[משפיע]] הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ע”ה, שניהם תושבי [[שיכון חב”ד לוד]]. באופן טבעי עצרו בצד הדרך כדי להושיט עזרה לנפגעים. כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את הרב [[אלימלך קפלן]] ע”ה, רב שכונת חב”ד בלוד, עומד ליד המכונית ההפוכה, והוא זב דם. כשהתקרבו לרכב, נגלה לעיניהם מחזה נורא ואיום: כולם שכבו מדממים, חלק נאנקו בפצעי המוות וחלק דממו. לא היה ברור מי מהם כבר הלך לעולמו{{הערת שוליים|הנוסע היחיד במונית שנותר כיום בעלמא דין, לאורך ימים ושנים טובות, הוא הרב יעקב אופן. וזוהי עדותו: {{ציטוטון|רק ב[[השגחה פרטית]] עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר’ ישעיה וייס ע”ה. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד”א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר’ [[ישעיה וייס]], אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר’ יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו מחשבה שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר’ יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר’ יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב [[בעריש רוזנברג]]. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר’ בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו. לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו לבית הרפואה קבעו הרופאים את מותם}}.}}.
+רגעים אחדים לאחר מכן, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מהחתונה. נהג הרכב היה ר' [[יוסף פרסיה]], ועמו ה[[משפיע]] הרב [[דב בעריש רוזנברג]], שניהם תושבי [[שיכון חב"ד לוד]]. באופן טבעי עצרו בצד הדרך כדי להושיט עזרה לנפגעים. כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את הרב [[אלימלך קפלן]], רב שכונת חב"ד בלוד, עומד ליד המכונית ההפוכה, והוא זב דם. כשהתקרבו לרכב, נגלה לעיניהם מחזה נורא ואיום: כולם שכבו מדממים, חלקם נאנקו בפצעי המוות וחלקם דממו. לא היה ברור מי מהם כבר הלך לעולמו{{הערה|הנוסע היחיד במונית שניצול היה הרב [[יעקב אופן]], שהעיד על התאונה: {{ציטוטון|רק ב[[השגחה פרטית]] עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר' ישעיה וייס. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד"א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר' [[ישעיה וייס]], אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר' יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו [[מחשבה]] שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר' יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר' יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב [[בעריש רוזנברג]]. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר' בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו. לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] קבעו הרופאים את מותם}}.}}.
-== טרגדיה כפולה ==
+האסון התפרסם בכל ריכוזי חב"ד בארץ ישראל ובעולם עד לשעות הבוקר.
-הדבר הראשון שעשה ר' בעריש, הוא נסע לבית גיסו הרב [[יעקב נח שטרסברג]] משם התקשר ל[[מזכירות]] כדי להודיע ל[[הרבי|רבי]] על התאונה הקשה. מישהו הזכיר לו בעדינות כי כעת אצל הרבי מוצאי [[יום טוב שני של גלויות]]. עד כדי כך היה נסער שלא זכר זאת.
-עד שעות הבוקר התפרסם האסון הגדול בכל ריכוזי חב”ד בארץ ישראל ובעולם.
 == הארבעה שנהרגו ==
-רב גאון וקשיש, בעל משפחה, אברך צעיר וכלה בטרם נישואיה. ארבעתם היו יחידי סגולה, מיוחדים בחבורה. השתלשלות הארועים היתה מורכבת במעט; דומה היה שמכונית המוות עשתה סיבובים מיוחדים כדי להעלות את האנשים עליהם נגזר האסון.
+דומה היה שמכונית המוות עשתה סיבובים מיוחדים כדי להעלות את האנשים עליהם נגזר האסון:
-מסתבר כי אבי הכלה ביקש מהרב (שייע) [[ישעיה  וייס]] להביא את הרב גרליק לחתונה בהיותו המסדר קידושין. תקופה ארוכה קודם לכן לא יצא הרב וייס לארועים ולשמחות. בתחילה שהה כמה חודשים בצבא במסגרת קרבות מלחמת יום הכיפורים. כשחזר מהמלחמה, נפלה רעייתו למשכב, והוא סייע לה רבות בשמשו כאב וכאם לילדיו. זו הסיבה שבגינה לא הירשה לעצמו לנסוע לאירועים. גם הפעם סירב לבקשת אבי הכלה, אולם לאחר הפצרות חוזרות ונשנות נענה בחיוב, באומרו לרעייתו כי בנסיעה זו יקיים כמה מצוות: גם ילווה את הרב, וגם ישתתף בשמחת חתן וכלה, וגם יסייע לידיד. בעל המכונית, תושב [[שיכון חב”ד בלוד]], ניצל מהתאונה כשהחליט לתת את המכונית לחבר.
-נהג הרכב ועמו הרב וייס יצאו מלוד בדרכו ל[[כפר חב”ד]] כדי לקחת את הרב הישיש. בכפר הצטרף גם הת’ יעקב אופן שלמד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב”ד]]. משום מה הוחלט לפתע לשוב ללוד כדי לקחת את הרב מיילך קפלן. כך נסעו שלושתם לכותל המערבי ומשם לאולם החתונה. בתמונות שצולמו בחתונה נראים השלושה יושבים סביב אותו שולחן.
+'''ר' [[ישעיה וייס]]''': מסתבר כי אבי הכלה ביקש מהרב ישעיה וייס להביא את הרב גרליק לחתונה בהיותו המסדר קידושין. תקופה ארוכה קודם לכן לא יצא הרב וייס לארועים ולשמחות. גם הפעם סירב לבקשת אבי הכלה, אולם לאחר הפצרות חוזרות ונשנות נענה בחיוב, באומרו לרעייתו כי בנסיעה זו יקיים כמה מצוות: גם ילווה את ה[[רב]], גם ישתתף בשמחת חתן וכלה וגם יסייע לידיד. בעל המכונית, תושב [[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] ב[[לוד]], ניצל מהתאונה כשהחליט לתת את המכונית לחבר.
-גם ר’ יחיאל גולדברג שנסע ברכב, לא יצא זמן רב קודם לכן לאירועים. אביו נפטר בחודש [[אדר]] שנה קודם לכן, והוא היה בשנת האבל עד סוף חודש אדר. לאחר מכן הגיעו ימי [[ספירת העומר]] בהם אין אירועים, וזו היתה החתונה הראשונה בה השתתף לאחר זמן רב.
+'''הרב [[שניאור זלמן גרליק]]''': נהג הרכב ועמו הרב וייס יצאו מלוד בדרכם ל[[כפר חב"ד]] כדי לקחת את הרב גרליק. בכפר הצטרף גם ה[[תמים]] [[יעקב אופן]] שלמד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משום מה הוחלט לפתע לשוב ללוד כדי לקחת את הרב [[מיילך קפלן]]. כך נסעו שלושתם ל[[כותל המערבי]] ומשם לאולם החתונה. בתמונות שצולמו בחתונה נראים השלושה יושבים סביב אותו שולחן.
-גיסתו הכלה נחמה רוזנברג, בת כיתתה של הכלה, עבדה באותה שנה כמדריכה בפנימיית [[בית רבקה כפר חב”ד]]. היא היתה עסוקה וטרודה עד למעלה מראש, ורק בימי חופשה בודדים התכוננה לחתונתה. באותו יום מר ונמהר, נסעה ל[[בני ברק]] כדי לרכוש [[פיאה]]. לאחר שחזרה אמרה כי למרות עייפותה הרבה, רצונה להצטרף לנסיעה כדי לשמח את הכלה. בעת החתונה גברה עייפותה, והיא החליטה להקדים ולשוב הביתה. היא שמעה מגיסה ר’ יחיאל כי ישנה מכונית שיוצאת לכיוון לוד, והיא הצטרפה לנסיעה.
+'''ר' [[יחיאל גולדברג]]''': גם ר' יחיאל גולדברג שנסע ברכב, לא יצא זמן רב קודם לכן לאירועים. אביו נפטר בחודש [[אדר]] שנה קודם לכן, והוא היה בשנת האבל עד סוף חודש אדר. לאחר מכן הגיעו ימי [[ספירת העומר]] בהם אין אירועים, וזו הייתה החתונה הראשונה בה השתתף לאחר זמן רב.
-כך נקבע מלמעלה מי ייסע עם המונית ומי יישאר מאחור, ויוותר לחיים.
+'''מרת נחמה רוזנברג''': נחמה רוזנברג, בת כיתתה של הכלה, היתה באותה שעה משודכת בעצמה{{הערה|עם ר' [[שלום ברוכשטט]].}} ועבדה באותה שנה כמדריכה בפנימיית [[בית רבקה כפר חב"ד]]. היא הייתה עסוקה וטרודה, ורק בימי חופשה בודדים התכוננה לחתונתה. באותו יום מר, נסעה ל[[בני ברק]] כדי לרכוש [[פיאה]] לקראת חתונתה. לאחר שחזרה אמרה כי למרות עייפותה הרבה, רצונה להצטרף לנסיעה כדי לשמח את הכלה. בעת החתונה גברה עייפותה, והיא החליטה להקדים ולשוב לביתה. היא שמעה מגיסה ר' יחיאל גולדברג כי יש מכונית שיוצאת לכיוון [[לוד]], והיא הצטרפה לנסיעה.
 == ההלוויה ==
-למחרת בצהריים התקיימה הלוייה רבתית משותפת לכל ארבעת ההרוגים. ההלוויה יצאה מבית הרפואה "שערי צדק" הישן.
+למחרת בצהריים, ביום [[ח' בסיון]] [[תשל"ד]], התקיימה הלוייה רבתית משותפת לכל ארבעת ההרוגים. ההלוויה יצאה מ[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק" הישן.
-כאשר חלפה ההלוויה ליד ביתו של [[הבית ישראל]] מ[[גור]], לתדהמת כולם יצא האדמו”ר מביתו וליוה את הארונות כברת דרך ארוכה.
-האדמו”ר הכיר היטב את [[שניאור זלמן גרליק|הרב גרליק]], ואף כיבדו מאוד. היה זה כאשר הרב גרליק בא לפני מועצת גדולי התורה בראש משלחת מיוחדת על מנת להעביר אליהם את דברי הרבי בנושא [[חזית דתית]] מאוחדת. כשהרב גרליק נכנס, קם ה’בית ישראל’ ממקומו והגיש לו את כיסאו. גם כעת בא ה’בית ישראל’ לכבדו.
+כאשר חלפה ההלוויה ליד ביתו של [[ישראל אלתר|הבית ישראל]] מ[[גור]], יצא האדמו"ר מביתו וליוה את הארונות כברת דרך ארוכה. האדמו"ר הכיר היטב את [[שניאור זלמן גרליק|הרב גרליק]], ואף כיבדו מאוד. היה זה כאשר הרב גרליק בא לפני מועצת גדולי התורה בראש משלחת מיוחדת על מנת להעביר אליהם את דברי הרבי בנושא [[חזית דתית]] מאוחדת. כשהרב גרליק נכנס, קם ה'בית ישראל' ממקומו והגיש לו את כיסאו.
-באותו יום נטמנו ארבעה הארונות בהר הזיתים זה בסמוך לזה.
+באותו יום נטמנו ארבעה הארונות ב[[הר הזיתים]] זה בסמוך לזה.
 == התייחסות הרבי לאירוע ==
+כבר ב[[שבת]] לאחר התאונה, י"א ב[[סיון]], הקדיש [[הרבי]] [[שיחה]] שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את [[הקדוש ברוך הוא]]. הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף ה[[אמונה]], והידיעה שרק מהשם יצא הדבר - יש אל מי לבוא בטענות{{הערה|1= ניתן לעיין בדברי [[הרבי]] בהרחבה: י"א [[סיוון]] ה'תשל"ד ([[בלתי מוגה]]), ושיחת שבת פרשת קרח, ב' תמוז [[תשל"ד]] (מוגה), [[תרגום חופשי]] משפת ה[[אידיש]].}}. לאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקדוש ברוך הוא) - הרבי הביא סימוכין מדברי ה[[גמרא]] במסכת [[יומא]]{{הערה|סט , ב}}.
-כבר בשבת הקרובה, י”א [[סיון]], הקדיש הרבי [[שיחה]] שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את הקב”ה.
-הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף ה[[אמונה]], והידיעה שרק מה’ יצא הדבר - יש אל מי לבוא בטענות.
+לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מכתבי ניחומין לתושבי [[כפר חב"ד]] ו[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]]. המכתבים נושאים את התאריך - [[ג' תמוז]]. בתחילת האגרות כותב הרבי: {{ציטוטון|בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו' ל"ע ול"ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה ב[[שבת קודש]] זה}}.
-לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מלך המשיח מכתבי ניחומין לתושבי כפר חב”ד ושיכון חב”ד בלוד. המכתבים נושאים את התאריך - [[ג' תמוז]].
+באותם ימים קרא הרבי ל[[חסידים]] להתחזק ב[[מבצעים]] כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה הייתה לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים ב[[קריית שמונה]] וב[[הפיגוע במעלות|מעלות]], בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים. במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו ב[[שבת]] האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות [[תורה]] ו[[אהבת ישראל]] באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה. הרבי אף הוסיף שמכיון שהחורבן [[בית המקדש]] היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם.
-בתחילת האגרות כותב הרבי: {{ציטוטון|בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו’ ל”ע ול”ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה ב[[שבת קודש]] זה}}.
+הרבי עורר על כך שבאותם מקומות בהם אירעו המאורעות, יש לעסוק בכל המבצעים - [[מבצע תורה]], [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] - ביתר שאת ויתר עז.
-באותם ימים קרא הרבי ב’קאך’ לחסידים להתחזק ב[[מבצעים]] כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה היא לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים בארץ הקודש בקרית שמונה ובמעלות, בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים.
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1306 שבועון בית משיח - סקירה מאת שניאור זלמן ברגר].
+*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=88632 אתר שטורעם. נט "42 שנה לתאונה הקטלנית"] - קטעי עיתונות. {{קישור שבור}}
-במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו ב[[שבת]] האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות תורה ו[[אהבת ישראל]] באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה.
+{{הערות שוליים}}
-==שיחות הרבי אודות התאונה==
-הרבי דיבר בשיחותיו הקדושות מספר פעמים אודות התאונה הנוראה. את דבריו הקדים בדברי [[הרמב”ם]] {{ציטוטון|בזמן שתבוא צרה . . ידעו הכל שבגלל מעשיהם כו}}. ולכן, {{ציטוטון|יפחד וידאג ויפשפש במעשיו}}. עם זאת, הרבי תמה, שישנם ענינים שככל שמחפשים כו’ לא יכולים למצוא ולא יכולים להבין למה אירעו דברים כאלה. וכפי שמצינו ב[[פרשת כי תבוא]], שלאחרי שנימנו ריבוי ענינים בלתי-רצויים, מוסיף הכתוב ענין חדש, גרוע יותר -”והפלה ה’ את מכותך”... דבר פלא שאינו מובן בשכל כלל.
-והוסיף בשם [[אדמו”ר הריי”צ]] שאמר פעם לאחד שרצה להסביר את המאורעות של השואה: {{ציטוטון|מ’דררף דעם אויבערשטן ניט פררענטפערן}}. צריכים לידע שזהו ענין שאינו מובן ע”פ שכל, והוא בבחינת “והפלה ה’”... ובמילא אין להצדיק את הקב”ה.
-ופשוט, שאין זה בסתירה ח”ו לענין האמונה, ואין זה גורם שום חלישות ח”ו בענין האמונה, ואדרבה: מצד תוקף האמונה בה’, והידיעה הודאית שרק מה’ יצא הדבר - יש לו אל מי לפנות ולבוא בטענות...
-ולאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקב”ה כו’) - הרי מקור הדברים הוא בדברי הגמרא:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אתא [[משה]] אמר הא-ל הגדול הגבור והנורא, אתא [[ירמיה]] ואמר, נכרים מקרקרין בהיכלו אי’ נוראותיו, לא אמר נורא. דניאל אמר, נכרים משתעבדים בבניו אי’ גבורותיו, לא אמר גבור . . היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה . . מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא (מסכים על האמת ושונא את השקר) לפיכך לא כיזבו בו}}.
-כלומר, אף ש[[משה רבינו]] אמר “הגבור והנורא”, ואנשי כנסת הגדולה (ש”החזירו עטרה ליושנה”) “אתו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורותיו . . ואלו הן נוראותיו כו”‘, מכל מקום, כאשר רואים בעיני בשר מאורע שהוא ההיפך ד”הגבור והנורא”, לא היו יכולים לומר “הגבור והנורא”, כיון שזהו היפך ממה שרואים הם, ואינם יכולים לומר דבר שהוא היפך האמת -”מתוך . . שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו”...
+[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
-ועל דרך זה בנדון-דידן -שכאשר רואים מאורע שאינו מובן בשכל כלל (גם לאחרי שמפשפשים בהמעשים כו’), צריכים לומר את האמת (ולא לחפש להצדיק את הקב”ה), שאין הדבר מובן בשכל כלל, אלא זהו באופן ד”והפלה ה’”, ובמילא, “שרייט ער”...
+[[קטגוריה:ארץ ישראל]]
-===צער השכינה===
-ומ”ש בהמשך הכתובים (לאחרי “והפלה ה’ גו”‘) “והי’ כאשר שש ה’ עליכם להיטיב אתכם גו’ כן ישיש ה’ עליכם וגו”‘, הרי הפירוש בזה הוא ש”ישיש את אויביכם עליכם”, כי, שמחתו של [[הקב"ה]] אינה אלא “להיטיב אתכם” -  שכן, אף שיודע שכתוצאה מזה נעשה אצל בני ישראל מעמד ומצב ש”לבי ער... להקב”ה ל[[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]] [תמורת המעמד ומצב ד”אני ישנה, בגלותא”], מכל-מקום, מצטער על כך שהתעוררות זו באה על-ידי ענינים כאלה... אלא מאי, אם מצטער מזה, למה עשה ה’ ככה, ומי מעכב בעדו?! -הרי ענין זה גופא הוא באופן ד”והפלה ה”‘...
-אמנם מצינו בגמרא ש[[רבה בר בר חנה]] שמע “בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי (“מן הגלות, כדכתיב קראי טובא בנביאים”, ועל זה אומר “אוי לי”, “משום דבכל צרתם לו צר”), ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי”, ועל זה אמרו לו חכמים “הי’ לך לומר לו מופר לך”, היינו, שבכחו של יהודי להפר שבועתו של הקב”ה. ועל דרך זה בנדון-דידן: אף שנאמר בפסוק “והפלה ה’ וגו”‘ בנוגע לענינים דהיפך הטוב, בכחם של בני-ישראל -עי”ז שעבודתם בעניני קדושה היא באופן ד”והפלה”, למעלה מטעם ודעת -להפר ולבטל את ה”והפלה” דהיפך הטוב, באופן שמכאן ולהבא יהיו רק ענינים טובים, “להיטיב אתכם”, בטוב הנראה והנגלה.
-ולא עוד, אלא שבטוב הנראה והנגלה גופא יתוסף באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, “נחלה בלי מצרים” - כפי שכותב [[אדמו”ר הצמח צדק]], מה שהעתיק מכי”ק [[אדמו"ר הזקן]], וז”ל: “שמעתי מפי קדושי עליון על שאומרים ומרגלא בפומא דאינשי שאחר השריפה [[עשירות|מתעשרים]], יען כי השתלשלות מדות העליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים, ולזאת אחר [[מדת הדין]] בשריפה מתעוררת מדת ה[[רחמים]] שהיא גדולה ממדת ה[[חסד]] שבתחלה, כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה כו’”, ומסיים הצ”צ “עכ”ל הזהב”.
-והרי ענין זה נדפס כבר, וידוע הפתגם שדבר שבדפוס הוא לדורי דורות, והעיקר -שיומשך למטה מעשרה טפחים כפשוטו ממש, ובקרוב ממש.
-===חיזוק [[מבצע תורה]] במקומות שאירעו בהם ענין דהיפך החיים ל"ע===
-הרבי הוסיף ועורר, שבפרט באותם מקומות בהם אירעו ענינים הבלתי רצויים,  יש לעסוק בכל המבצעים - [[מבצע תורה]], [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע ספרים]] - עוד ביתר שאת ויתר עז.
-שכל המבצעים הרי הם שמירה והצלה, '''ובפרט מבצע תורה''', שלתורה ישנה הרי מעלה מיוחדת, וכמבואר באריכות בתניא{{הערת שוליים|פכ”ג.}} שמצוות הינם “אברין דמלכא” מה-שאין-כן תורה הרי "אורייתא וקוב”ה כולה חד", הרי על-ידי שלומדים תורה, לוקחים את הקב”ה עצמו, ובאמצעות זה הרי השמירה היא עוד ביתר שאת, כמובן.
-ובכלל זה הינו גם הענין של מוסדות תורה. יש לחזק את כל מוסדות החינוך בהם לומדים תורה - הן אותם מוסדות הקבועים במשך כל ימי השנה, הן את מוסדות החינוך הפועלים בזמן הקיץ (שכן גם מוסדות אלו, כיון שלומדים בהם תורה, ואורייתא וקוב”ה כולה חד, הינם ג”כ ענין ד”קבוע”).
-פשיטא שח”ו למעט במוסדות אלו, כולל גם -שכל אותם מוסדות לתקופת הקייץ שהתקיימו בשנה העברה, יתקיימו אף בשנה זו, ואדרבה: צריכה להיות אף הוספה בזה,
-וכנ”ל שעל-ידי התחזקות והוספה בלימוד התורה ובחיזוק מוסדות התורה, לוקחים את הקב”ה עצמו, ועל-ידי-זה מוסיפים בהשמירה,
-וכיון שזה וכל המבצעים הרי הם שמירה הבאה מהקב”ה, הרי השמירה היא באופן כזה שמלכתחילה לא יהיה ענין ואפילו מחשבה הפכית (“להעביר גו’ את מחשבתו”). וכמ”ש כל המחלה גו’ לא אשים עליך כי אני ה’ רופאך, דמכיון ש”אני ה’ רופאך” הרי הרפואה באופן כזה ד”לא אשים עליך” מלכתחילה, וכמו שנתבאר בהתועדויות הקודמות.
-===התחזקות ב[[אהבת ישראל]]===
-עוד ענין שיש צורך להבהיר - הוסיף הרבי, ענין זה נוגע בכלל וביחוד במקומות אלו בהם אירעו הענינים בלתי רצויים:
-כיון שבחודש זה - שבעה עשר בתמוז, והחורבן היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם דבר המביא להמשכת כל הברכות וכמ”ש ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, ש”כולנו כאחד” מהווה כלי ל”ברכנו אבינו”, וכמבואר בתניא (פרק לב) וב”החלצו מאתכם אנשים” באריכות{{הערת שוליים|מקורות: י”א סיון ה’תשל”ד ([[בלתי מוגה]]), ומשיחת שבת פרשת קרח, ב’ תמוז תשל”ד (מוגה), [[תרגום חופשי]] משפת ה[[אידיש]] -בקשר לתאונה.}}
-==קישורים חיצונים==
-*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1306 שבועון בית משיח - סקירה מאת שניאור זלמן ברגר]
-{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]