תהלים מ"ז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←בנוסח התפילה: הרחבה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| | | ניקוד = כן | ||
| רוחב = 30% | | רוחב = 30% | ||
| תוכן = | |כותרת= תהילים מ"ז {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף | ||
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר. | |תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.{{ש}} | ||
'''ב:''' כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵא-לֹהִים בְּקוֹל רִנָּה.{{ש}} | |||
'''ג:''' כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ.{{ש}} | |||
'''ד:''' יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ.{{ש}} | |||
'''ה:''' יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה.{{ש}} | |||
'''ו:''' עָלָה אֱ-לֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר.{{ש}} | |||
'''ז:''' זַמְּרוּ אֱ-לֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ.{{ש}} | |||
'''ח:''' כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱ-לֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל.{{ש}} | |||
'''ט:''' מָלַךְ אֱ-לֹהִים עַל גּוֹיִם אֱ-לֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ.{{ש}} | |||
'''י:''' נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵא-לֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה.}} | |||
'''תהלים מ"ז''' הוא המזמור הארבעים ושבעה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''למנצח לבני קורח מזמור כל העמים תקעו כף''', והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה. | |||
את מזמור זה נוהגים לומר 7 פעמים לפני [[תקיעת שופר]] בתפילת [[ראש השנה]]. | |||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה הארבעים ושבע ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-46, ועד ליום ההולדת ה-47. | |||
== תוכן המזמור == | |||
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נכתב על מזמור זה: "בו מבואר שלא יהיה עוד מלחמה אחר [[מלחמת גוג ומגוג]], והקדוש ברוך הוא יתן לנו התשועה ונזכה [[עליה לרגל|לעלות לרגל]] אמן". מזמור זה הוא המשך ישיר ל[[תהלים מ"ו|מזמור מ"ו]] שעוסק במלחמת גוג ומגוג עצמה. | |||
את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים, על פי הפזמון החוזר בסיום שני החלקים: | |||
*הבעת בטחון בקב"ה שאין לנו מה לפחד מהסערות המתרחשות בעולם בזמן [[מלחמת גוג ומגוג]] (פסוקים א-ח). | |||
*מעלותיה של כנסת ישראל (פסוקים כד-כח). | |||
''' | המנהג הנפוץ{{הערה|סידור רבי יעקב עמדין, וכן מנהג חב"ד.}} הוא לקרוא את המזמור שבע פעמים לפני [[תקיעת שופר]], כשהטעם הפשוט הוא הפסוק "עלה אלוקים בתרועה הוי' בקול שופר", כדרשת חז"ל{{הערה|מסכת סופרים, פרק יט הלכה ב'.}} שעל ידי תקיעת שופר הקב"ה עומד מכסא דין ("עלה [[אלוקים]]", וכידוע ששם אלוקים הוא השם של [[מידת הדין]]) ויושב על כסא רחמים (כהמשך הפסוק שמשנה ל"הוי' בקול שופר", ש[[שם הוי']] הוא מידת הרחמים). | ||
''' | ובחסידות מבואר שהטעם שאומרים את כל המזמור ולא רק פסוק זה, כיון שבערב ראש השנה מסתלקת החיות שבעולמות, ומה שמאיר בעולם הוא רק [[חיצוניות המלכות]], ועל ידי העבודה של [[קבלת המלכות]], בני ישראל מעוררים את פנימיות הרצון במלוכה, ורצון זה הוא מנקודת ה[[בחירה]] שאינה מצד מעלתם של ישראל, אלא מצד הקשר העצמי שלהם עם הקב"ה, כמו שמרומז בלשון הפסוק "'''יבחר''' לנו"{{הערה|שם=יבחר}}. | ||
''' | במזמור זה רמזים רבים הקשורים לתקיעת שופר, ובהם: | ||
*"תקעו '''כף'''" ב[[גימטריא]] מאה, רמז לכך שבראש השנה המנהג הוא לתקוע 100 'קולות' בשופר. | |||
*אומרים את המזמור 7 פעמים. ויש בו 7 פעמים שם "אלוקים"{{הערה|מלבד פעם נוספת שכתוב 'עם אלוקי אברהם'.}}, כדי למתק את הגבורות של שם אלוקים{{הערה|סדור ר' יעקב עמדין.}}. | |||
מ[[ראש השנה]] [[תשי"ב]] ואילך{{הערה|הראשון לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]].}}, החל [[הרבי]] לומר את הפסוקים של המזמור כ[[בעל תוקע]] בנעימה מיוחדת. | |||
''' | ==ביאורי החסידות== | ||
*'''יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב''' - מלבד הפירוש הפשוט שהקב"ה יחזיר לנו את ה'נחלה' של בית המקדש, מבואר בחסידות שההדגשה 'גאון יעקב' רומזת לכך שהכוונה בפסוק היא גם לעבודת השם מתוך תמימות, באופן של 'עקב' שאין לה הרגשה ומעלה, והיא זו שמביאה לגילוי ה'נחלה' האישית של כל אחד, [[נקודת היהדות]] שב[[נקודת הלב]], ועל ידי שכל אחד בונה את בית המקשד הפרטי שלו, הוא מזרז את בניית בית המקדש הכללי בגאולה{{הערה|שם=יבחר|ד"ה יבחר לנו את נחלתנו תשכ"ג.}}. | |||
''' | |||
== | ==ראו גם== | ||
[[הכנות לתקיעות (מנהגים)]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=58 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]''' | |||
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300043 יהל אור - פרק מ"ז]''', באתר ספריית ליובאוויטש | |||
{{מזמורי ספר התהלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תהלים|מ"ז]] | |||
[[קטגוריה:תהלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:40, 3 ביוני 2024
תהילים מ"ז
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף |
|---|
|
א: לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר. |
תהלים מ"ז הוא המזמור הארבעים ושבעה בספר תהלים, הפותח במילים: למנצח לבני קורח מזמור כל העמים תקעו כף, והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה.
את מזמור זה נוהגים לומר 7 פעמים לפני תקיעת שופר בתפילת ראש השנה.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה הארבעים ושבע ביום ההולדת ה-46, ועד ליום ההולדת ה-47.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב על מזמור זה: "בו מבואר שלא יהיה עוד מלחמה אחר מלחמת גוג ומגוג, והקדוש ברוך הוא יתן לנו התשועה ונזכה לעלות לרגל אמן". מזמור זה הוא המשך ישיר למזמור מ"ו שעוסק במלחמת גוג ומגוג עצמה.
את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים, על פי הפזמון החוזר בסיום שני החלקים:
- הבעת בטחון בקב"ה שאין לנו מה לפחד מהסערות המתרחשות בעולם בזמן מלחמת גוג ומגוג (פסוקים א-ח).
- מעלותיה של כנסת ישראל (פסוקים כד-כח).
המנהג הנפוץ[1] הוא לקרוא את המזמור שבע פעמים לפני תקיעת שופר, כשהטעם הפשוט הוא הפסוק "עלה אלוקים בתרועה הוי' בקול שופר", כדרשת חז"ל[2] שעל ידי תקיעת שופר הקב"ה עומד מכסא דין ("עלה אלוקים", וכידוע ששם אלוקים הוא השם של מידת הדין) ויושב על כסא רחמים (כהמשך הפסוק שמשנה ל"הוי' בקול שופר", ששם הוי' הוא מידת הרחמים).
ובחסידות מבואר שהטעם שאומרים את כל המזמור ולא רק פסוק זה, כיון שבערב ראש השנה מסתלקת החיות שבעולמות, ומה שמאיר בעולם הוא רק חיצוניות המלכות, ועל ידי העבודה של קבלת המלכות, בני ישראל מעוררים את פנימיות הרצון במלוכה, ורצון זה הוא מנקודת הבחירה שאינה מצד מעלתם של ישראל, אלא מצד הקשר העצמי שלהם עם הקב"ה, כמו שמרומז בלשון הפסוק "יבחר לנו"[3].
במזמור זה רמזים רבים הקשורים לתקיעת שופר, ובהם:
- "תקעו כף" בגימטריא מאה, רמז לכך שבראש השנה המנהג הוא לתקוע 100 'קולות' בשופר.
- אומרים את המזמור 7 פעמים. ויש בו 7 פעמים שם "אלוקים"[4], כדי למתק את הגבורות של שם אלוקים[5].
מראש השנה תשי"ב ואילך[6], החל הרבי לומר את הפסוקים של המזמור כבעל תוקע בנעימה מיוחדת.
ביאורי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב - מלבד הפירוש הפשוט שהקב"ה יחזיר לנו את ה'נחלה' של בית המקדש, מבואר בחסידות שההדגשה 'גאון יעקב' רומזת לכך שהכוונה בפסוק היא גם לעבודת השם מתוך תמימות, באופן של 'עקב' שאין לה הרגשה ומעלה, והיא זו שמביאה לגילוי ה'נחלה' האישית של כל אחד, נקודת היהדות שבנקודת הלב, ועל ידי שכל אחד בונה את בית המקשד הפרטי שלו, הוא מזרז את בניית בית המקדש הכללי בגאולה[3].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק
- יהל אור - פרק מ"ז, באתר ספריית ליובאוויטש
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|