פרעגט דער מתנגד (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==אודות הניגון== | ==אודות הניגון== | ||
הניגון מנסה לבטא את הנקודה של תורת החסידות, המבארת מצד אחד את רוממותו של הקב"ה שהוא נעלה מכל הבנה, ואין אף מחשבה שיכולה 'לתפוס' בו ובגדולתו, | הניגון מנסה לבטא את הנקודה של תורת החסידות, המבארת מצד אחד את רוממותו של הקב"ה שהוא נעלה מכל הבנה, ואין אף מחשבה שיכולה 'לתפוס' בו ובגדולתו, ועם זאת מהצד השני, אין שום מקום פנוי ממנו. | ||
החלק הראשון בתשובת החסיד, לקוח מתוך ההקדמה השניה של התיקוני זוהר הידועה בשם [[פתח אליהו]], "אנת הוא עלאה על כל עלאין, סתימא על כל סתימין, לית מחשבה תפיסא בך כלל", אתה עליון על כל העליונים, סתום מעל כל הסתומים, אין מחשבה יכולה לתפוס בך כלל. | החלק הראשון בתשובת החסיד, לקוח מתוך ההקדמה השניה של התיקוני זוהר הידועה בשם [[פתח אליהו]], "אנת הוא עלאה על כל עלאין, סתימא על כל סתימין, לית מחשבה תפיסא בך כלל", אתה עליון על כל העליונים, סתום מעל כל הסתומים, אין מחשבה יכולה לתפוס בך כלל. | ||
החלק השני בתשובת החסיד, הוא ציטוט מספר הזוהר{{הערה|תיקוני הזוהר קכ"ב עמוד ב'.}}: "לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ", שהוא תרגום ל[[ארמית]] של הפסוק " | החלק השני בתשובת החסיד, הוא ציטוט מספר הזוהר{{הערה|תיקוני הזוהר קכ"ב עמוד ב'.}}: "לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ", שהוא תרגום ל[[ארמית]] של הפסוק "מלוא כל הארץ כבודו"{{הערה|ישעיהו ו, ג.}}. | ||
שני הביטויים מוזכרים ומבוארים ב[[תניא - פרק נ"א|פרק נ"א בתניא]]{{הערה|הביטוי הראשון מבואר גם | שני הביטויים מוזכרים ומבוארים ב[[תניא - פרק נ"א|פרק נ"א בתניא]]{{הערה|הביטוי הראשון מבואר גם ב[[תניא - פרק ד'|פרק ד' בתניא]], ושניהם מבוארים במקומות רבים בחסידות ומהווים אבן יסוד.}}. | ||
הניגון היה חביב על המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]]. | הניגון היה חביב על המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]]. | ||
ניגון בנוסח דומה אך בלחן אחר נפוץ כהמשך לניגון החב"די [[פליאה דעת ממני (ניגון)|פליאה דעת ממני]], הניגון '[[מלאכים שרפים ואופנים (ניגון)|מלאכים שרפים ואופנים]]', כאשר שם הניסוח הוא מעודן יותר, 'מלאכים שרפים ואופנים שואלים'. | ניגון בנוסח דומה אך בלחן אחר נפוץ כהמשך לניגון החב"די [[פליאה דעת ממני (ניגון)|פליאה דעת ממני]], הניגון '[[מלאכים שרפים ואופנים (ניגון)|מלאכים שרפים ואופנים]]', כאשר שם הניסוח הוא מעודן יותר, 'מלאכים שרפים ואופנים שואלים'. | ||
ניגון זה הוא ניגון קי"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. | |||
==מילות הניגון== | ==מילות הניגון== | ||
{{ציטוט|תוכן= | {{ציטוט|תוכן= | ||
'''פרעגט דער מתנגד צו דער חסיד:'''{{ש}} | '''פרעגט דער [[מתנגד]] צו דער חסיד:'''{{ש}} | ||
'''וואס איז ג-ט? וואס איז ג-ט?'''{{ש}}{{ש}} | '''וואס איז ג-ט? וואס איז ג-ט?'''{{ש}}{{ש}} | ||
| שורה 45: | שורה 47: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/NSH_112_Fregt_Der_Misnaged.mp3 הניגון מפי ר' דוד הורביץ בפרוייקט מסורת הנגינה]''' | *'''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/NSH_112_Fregt_Der_Misnaged.mp3 הניגון מפי ר' דוד הורביץ בפרוייקט מסורת הנגינה]''' {{שמע}} | ||
;לקריאה: | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1349 התוועדות עם ר' מענדל] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1349 התוועדות עם ר' מענדל] {{אינפו}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:25, 27 במאי 2024
פרעגט דער מתנגד, הוא ניגון המתאר דו-שיח בין חסיד ומתנגד, כאשר המתנגד מבקש מהחסיד להסביר לו אודות הקב"ה, והחסיד עונה לו שהקב"ה הוא נעלה מכל הסבר מצד אחד, ועם זאת, הוא ממלא את העולם כולו ואין שום מקום שנפרד מהמציאות שלו.
אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הניגון מנסה לבטא את הנקודה של תורת החסידות, המבארת מצד אחד את רוממותו של הקב"ה שהוא נעלה מכל הבנה, ואין אף מחשבה שיכולה 'לתפוס' בו ובגדולתו, ועם זאת מהצד השני, אין שום מקום פנוי ממנו.
החלק הראשון בתשובת החסיד, לקוח מתוך ההקדמה השניה של התיקוני זוהר הידועה בשם פתח אליהו, "אנת הוא עלאה על כל עלאין, סתימא על כל סתימין, לית מחשבה תפיסא בך כלל", אתה עליון על כל העליונים, סתום מעל כל הסתומים, אין מחשבה יכולה לתפוס בך כלל.
החלק השני בתשובת החסיד, הוא ציטוט מספר הזוהר[1]: "לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ", שהוא תרגום לארמית של הפסוק "מלוא כל הארץ כבודו"[2].
שני הביטויים מוזכרים ומבוארים בפרק נ"א בתניא[3].
הניגון היה חביב על המשפיע החסידי ר' מענדל פוטרפס.
ניגון בנוסח דומה אך בלחן אחר נפוץ כהמשך לניגון החב"די פליאה דעת ממני, הניגון 'מלאכים שרפים ואופנים', כאשר שם הניסוח הוא מעודן יותר, 'מלאכים שרפים ואופנים שואלים'.
ניגון זה הוא ניגון קי"ב בפרוייקט מסורת הניגונים.
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרעגט דער מתנגד צו דער חסיד:
וואס איז ג-ט? וואס איז ג-ט?
ענטפערט דער חסיד צו מתנגד "חמור דו, חמור דו"
"לית מחשבה תפיסא ביה, לית מחשבה תפיסא ביה"
פרעגט דער מתנגד צו דער חסיד:
וואו איז ג-ט? וואו איז ג-ט?
ענטפערט דער חסיד צו מתנגד "חמור דו, חמור דו"
"לית אתר פנוי מיניה, לית אתר פנוי מיניה"
"לית מחשבה תפיסא ביה, לית אתר פנוי מיניה"
תרגום:
שואל המתנגד את החסיד:
מהו הקב"ה? מהו הקב"ה?
עונה החסיד למתנגד: "חמור אתה, חמור אתה"
"לית מחשבה תפיסא ביה, לית מחשבה תפיסא ביה"
שואל המתנגד את החסיד:
היכן הקב"ה? היכן הקב"ה?
עונה החסיד למתנגד: "חמור אתה, חמור אתה"
"לית אתר פנוי מיניה, לית אתר פנוי מיניה"
"לית מחשבה תפיסא ביה, לית אתר פנוי מיניה"
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקריאה
| מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
הערות שוליים
- ↑ תיקוני הזוהר קכ"ב עמוד ב'.
- ↑ ישעיהו ו, ג.
- ↑ הביטוי הראשון מבואר גם בפרק ד' בתניא, ושניהם מבוארים במקומות רבים בחסידות ומהווים אבן יסוד.