פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ז]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]] ואמו מרת שיינא.
בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי ה[[קומוניזםרוסיה הקומוניסטית|קומוניסטי]]. לימים סיפר: "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא". למד בישיבה ב[[סמרקנד]].
בשנת ה'תש"א, בעקבות מלחמת העולם השנייה, ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר טשקנט, שם שהו עד סיום המלחמה.
כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד והיה ממקימיו.
בט"ו סיוון ה'תשי"ד נשא את רעייתו נעמה לבית נעמי בת ר' יוסף שמואל זיגלבוים.
בסוף שנות הלמ"דים נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי, בפתק שהגיש לרבי שכח לחתום את שמו, לאחר שהרבי הביט בפתק הרבי חייך ואמר (הרבי אמר את דבריו בשפה ה[[רוסית]]): חסיד אחד התהלך ברחובות רוסיה, שוטר עצר אותו וביקש ממנו תעודה מזהה, החסיד לא החזיק באמתחתו תעודה מזהה אך הוא הגיב לדברי השוטר: הנה אני כאן בעצמי, מדוע אתה צריך את התעודה שלי?{{הערה|הרבי חייך בכל משך הזמן בו סיפר את הסיפור, ר' זושא סיפר זאת לחסיד אחר שכתב את הסיפור במדור קוראים כותבים שבועון כפר חב"ד גליון 2044 ע' 19.}}. בליל י"ז כסליו תשמ"א הגיע מהארץ ל 770 ובידו אלפי חתימות של חסידים ואוהדי חב"ד המזמינות את הרבי והרבנית להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב לזכותם בארץ הקודש. ויוכנס לבית מנחם בכפר חב"ד ארץ הקודש. לאחר תפילת ערבית הגיש ר' זושא לרבי את החתימות וגם' יד' מכסף לספר התורה. הרבי התעניין מתי הוא חוזר לארץ. כשר' זושא ענה שהוא נוסע למחרת בישר לו הרבי שמחר תיערך לכבוד הסיום התוועדות מיוחדת לפני תפילת מנחה. לאחר מנחה התקיימה התוועדות מיוחדת בה קם הרבי מכסאו ומסר לר' זושא את כתר הספר תורה עם' יד' הכסף ואמר 'בשם כל הקהל'. וכן יין לחלק בהכנסת ספר תורה לקהל שישתתף. הרבי מזג לו לחיים ואיחל לו 'הצלחה רבה' וכן כסף לתת לצדקה. ר' זושא אמר לרבי 'שהקב"ה יעזור שהרבי יניח את הכתר בארץ הקודש. הרבי ענה 'אמן'. הרבי ביקש שמי שעשה את הכתר יגיע גם, וחילק גם לו משקה. התאפיין באמונה וציפייה עזה בהתגלותו הקרובה של הרבי כמלך המשיח במשך כל השניםכשהוא מבטא את ציפייתו זו גם בדיבוריו עם הרבי. בהזדמנות מסויימת{{הערה|בליל שמיני עצרת כך מימן הוא את הדפסתו של 'קובץ חידושי תורה בעניני המלך המשיח והגאולה השלמה' שיצא לאור ע"י ר' [[משה סלונים]] בחודש [[מרחשון]] [[תשמ"ב בעת ג]] ובו הופיעו דברים ברורים על כך שהרבי ניגש להקפה}} ניגש לעבר הרבי ואיחלהוא המלך המשיח, כשבסוף הקובץ נדפסה ההקדשה: "לחיות לשנה הבאה, ושהרבי יתגלה!קובץ זה נדפס ע"י הרה"ח ר' זושא שי' רבקין לזכות כ"ק אדמו"{{הערה|במקור (באידיש): ר שליט"דערלעבט איבער א יאר און דער רבי זאל זיך מתגלה זיין- מלך המשיח שיבוא ויגאלנו בשנה זו שנת תשמ"ג"}}. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי הסתובב, חייך אליו והשיב: {{ציטוטוןמלך המשיח|אמן גם אתם. גם אתם עדיין לא התגלתם לגמרי, תתגלה{{הערהנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|במקור (באידיש): איר האט זיך נאך אויך נישט אינגאנצן מתגלה געוועןנבואת הגאולה]], זייט זיך מתגלה!}}!}}{{הערהואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|יומן אהרן קורנט, מפי ר' כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוקזמרוני ציק]] (שעמד בקרבת מקום)}}.
נפטר ב[[י"ח אדר]] ה'[[תשע"ב]] ב[[כפר חב"ד]].
==פעילותו==
 
===מסעדת ישורון===
המסעדה שימשה כמוקד להפצת המעיינות. בין השאר נהג ר' זושא להניח תפילין עם הבאים בשעריה, ולחלק סוכריות לילדים שפקדו את המסעדה, על מנת שיברכו בקול רם.
בשנות הנפלאותבתחילת שנות הנו"ן{{הערה|קיץ תנש"א או בחורף תשנ"ב.}} תלה בחזית המסעדה שלט 'הכונו! הכונו! הכונו! לביאת המשיח'. עשר דקות דקות קודם כניסת [[שבת]] שלח ר' זושא פקס לרבי בו דיווח על תליית השלט והכיתוב שבו, תוך שהוא ממשיך ושואל: עד מתי ובהוראת הרבי הוסיף לשלט את הכיתוב 'הנה! הנה! הנה! משיח בא'.נזדקק לשלט זה? מתי נזכה לבשר ש"הנה הנה משיח בא"?. שעות ספורות אחר כך יצאה תשובה מהרבי שתוכנה: להוסיף "הנה הנה משיח בא". בשיחה מאוחרת עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] הובהר כי הרבי ענה זאת בתור הוראה. עוד באותו שבוע עודכן השלט ונוסף בו הכיתוב: "הנה! הנה! הנה! המשיח בא"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גל' 827.}}. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].
===הקמת בית מנחם===
לקראת חנוכת הבית נסע במיוחד על מנת להזמין את הרבי לבוא להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שנכתב על ידי נשי חב"ד בכפר חב"ד לזכות הרבי והרבנית, והוכנס לבית הכנסת החדש. הרבי ערך התוועדות מיוחדת לכבוד כך ובמהלכה בחר בו כשליח להביא את הכתר וה'יד' לספר תורה.
===הארמון למלך המשיח==={{ערך מורחב|ארמון למלך המשיח}}
ר' זושא יזם רעיון לבנות לרבי בית בכפר חב"ד, כשהציע זאת אחיו, ר' חיים ריבקין לרבי, ענה: "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד? ארמון!", אך הרבי הורה בינתיים לחכות.
בשנת ה'תשנ"ב, הורה הרבי לרעייתו של ר' זושא שאפשר התקבל האישור להתחיל להתחיל בבניה. הרבי הורה לערוך עודד עריכת מעמד 'הנחת אבן הפינה', ואף התעניין לאחר מכן בפרטיו.
במהלך שנותיו האחרונות התעסק ר' זושא רבות בארמון, אך למרות זאת לא יצא הדבר לפועל לעת עתה.
 
==משפחתו==
*בתו, מרת חיה ברכה ע"ה הלפרין.
==ראו גם==
== לקריאה נוספת ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67505 הלפיד של ר' זושא מדליק להבות]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע"ג.
{{בית|ישראל אהרונסון|השליחות הדרמטית|1351|24-28|תשפ"ג}}
*'''הנה הנה משיח בא''' [על מסעדת ישורון] - בית משיח, גליון 122, עמ' 13 ואילך.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/129614 כשר' זושא ביקש אישור מהרבי למכור המסעדה לשני חסידים]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ריבקין, זושא}}
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
8,198

עריכות