פרשת יוסל'ה שוחמכר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(46 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''פרשת חטיפתו של יוסל'ה שוכמכר''' היתה פרשה שהסעירה את הארץ, וגם ל[[חב"ד]] היה קשר רב אליה.
[[קובץ:שוחמכר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוסל'ה שוחמכר ואביו]]
'''פרשת יוסל'ה שוחמכר''' הינה פרשה שהסעירה את הציבור בארץ. הפרשה עסקה בהיעלמותו של הילד יוסל'ה שוחמכר על ידי סבו ר' נחמן שטרקס, במטרה שימשיך להיות שומר תורה ומצוות ולמנוע את השבתו לרוסיה הסובייטית.


== הרקע לפרשה ==
הפרשה החלה בעקבות קשיים כלכליים של אלתר ואידה שוחמכר, הוריו של יוסל'ה. ההורים שעלו מ[[פולין]] עם שני ילדיהם ביקשו מהורי האם - חסידי ברסלב שהתגוררו במאה שערים שב[[ירושלים]] - לגדל את ילדיהם.


== יוסל'ה מועבר לחינוך חרדי ==
הבת דינה בת התשע נשלחה ללמוד ב[[בית רבקה כפר חב"ד]], והילד יוסל'ה נלקח אל בית הסבא והסבתא, ר' נחמן ורעייתו מרת מרים שטרקס. כשמצבם הכלכלי של הזוג שוחמכר השתפר, הם ביקשו לקבל את הילדים בחזרה. הסב הסכים להוציא את הילדה מפנימיית חב"ד ולהחזירה להוריה. את יוסל'ה הבטיח הסב להחזיר לקראת תחילת שנת הלימודים, אולם הנכד לא הוחזר.


תחילתה של הפרשה בקשיים כלכליים של אלתר ואידה שוחמכר, שעלו מפולין עם שני ילדיהם ונאלצו לבקש מהורי האם - חסידי ברסלב שעלו מרוסיה והתגוררו בשכונת מאה שערים בירושלים - לגדל את ילדיהם.  
הסתבר כי הסב, סירב להחזיר את הילד בטענה שההורים מבקשים לרדת בחזרה לברית המועצות, ושם לחנך את הילד על ברכי הקומוניזם. ומכיון שהסבא, בשנים שהתגורר בברית המועצות, סבל בכלא בגין היותו שומר מצוות, חשש לשלום הילד יוסל'ה.


הבת זינה בת ה-‏9 נשלחה ל[[בית רבקה כפר חב"ד]], והילד יוסל'ה נלקח אל בית הסבא והסבתא, ר' נחמן ורעייתו מרת מרים שטרקס. כשמצבם הכלכלי של הזוג שוחמכר השתפר, הם ביקשו לקבל את הילדים בחזרה. הסב הסכים להוציא את הילדה מפנימיית חב"ד ולהחזירה להוריה. את יוסל'ה הבטיח הסב להחזיר לקראת תחילת שנת הלימודים, אולם הנכד לא הוחזר.  
ההורים התעקשו לקבלו, והסבא העלים את יוסל'ה. ההורים ביקשו את עזרת בית-המשפט, אך על אף הצווים שהוציא בית המשפט, סירב הסב להחזיר את הילד להוריו.


הסתבר כי הסב, סירב להחזיר את הילד בטענה שההורים מבקשים לרדת בחזרה לברית המועצות, ושם לחנך את הילד על ברכי הקומוניזם. הסבא ר' נחמן ידע מיהם הקומוניסטים, שכן הוא עצמו עלה מברית המועצות לא מכבר; הוא לא יכול היה לחשוב שנכדו יהיה קומוניסט, ישנא את הדת היהודית ויתנהג בבוז כלפי ערכי היהדות וארץ ישראל.  
== החיפושים אחר יוסל'ה ==
בשלב זה נכנסה המשטרה לתמונה, אבל למרות מאמציה, לא עלה בידיה לגלות היכן הוחבא יוסל'ה. המשטרה העריכה כי ר' [[שלום שטרקס]], דודו של הילד שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], מעורב בהיעלמותו של הילד, והיא פעלה למעצרו, אלא שהדוד מיהר להיעלם. המשטרה החלה לחפש הן אחר יוסל'ה והן אחר דודו ר' שלום במוסדות [[חב"ד]] בכל רחבי הארץ.


ההורים התעקשו לקבלו, ואז יוסל'ה הועלם. ההורים שחששו שהילד יוברח לחו"ל, ביקשו את עזרת בית-המשפט, אך על אף הצווים שהוציא בית המשפט, התעקש הסב וסירב להחזיר את הילד להוריו.  
בנתיים הוברח יוסל'ה ל[[אירופה]] ומשם ל[[ניו יורק]], בעוד ר' שלום נמלט ל[[לונדון]] שם התחבא.


=== חיפושים אחר יוסל'ה ===
בשלב זה, עירב ראש הממשלה דוד בן-גוריון את "המוסד" שהיה אז בראשותו של איסר הראל. לאחר מאמצים עלו אנשי המוסד על עקבותיו של ר' שלום בלונדון והוא נעצר. מדינת ישראל ביקשה את הסגרתו. כאן נכנסו לתמונה גורמים שונים שעשו מאמצים רבים שלא יוסגר; בין השתדלנים שפעלו, היה הרב [[יעקב לנדא]] - רבה של [[בני ברק]], אולם לבסוף הוסגר ר' שלום לישראל ובית המשפט גזר עליו שלוש שנות מאסר.


בשלב זה נכנסה המשטרה לתמונה, אבל למרות מאמציה, לא עלה בידיה לגלות היכן נמצא יוסל'ה. המשטרה ידעה כי ר' שלום שטרקס, דודו של הילד שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], מעורב כנראה בהיעלמותו של הילד, והיא פעלה למעצרו, אלא שהדוד מיהר להיעלם. המשטרה חיפשה, אפוא, הן אחר יוסל'ה והן אחר דודו ר' שלום במוסדות [[חב"ד]] בכל רחבי הארץ.
ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ב]] נמצא הילד, סוכני "המוסד" גילו את יוסל'ה אצל משפחת גרטנר, מחסידי סאטמר, ברובע ברוקלין שב[[ניו יורק]], והילד הוחזר לאימו.


בין כה וכה הגיע יוסל'ה לאירופה ומשם לניו-יורק, בעוד ר' שלום נמלט ללונדון שם התחבא. הפרשה בינתיים עשתה כנפיים והארץ געשה. רמת השנאה כלפי יהודים שומרי מצוות, הגיעה לשיאים חדשים. כל יהודי שומר מצוות שיצא לרחוב, נאלץ להתמודד עם הטענה שהוטחה כנגדו בזעם: "איפה יוסל'ה?"
== חנינה מ[[שז"ר]] לר' שלום שטרקס ==
ר' שלום שטרקס, דודו של הילד וחסיד [[חב"ד]] המשיך להיות מוחזק בכלא איילון.
מי שבא לעזרתו בעת מאסרו היו חבריו מישיבת [[תומכי תמימים לוד]].


בשלב זה, החליט ראש הממשלה דוד בן-גוריון לערב בנושא את "המוסד" בראשות איסר הראל. כבר לא היה זה מאבק משפחתי גרידא, אלא מלחמת תרבות. אנשי המוסד הקדישו מאמצים בלתי נדלים עד שעלו על עקבותיו של ר' שלום בלונדון והוא נעצר. מדינת ישראל ביקשה את הסגרתו. כאן נכנסו לתמונה גורמים שונים שעשו מאמצים רבים שלא יוסגר; בין השתדלנים שפעלו, היה הגה"ח הרב [[יעקב לנדא]] ע"ה, רבה של בני ברק, אולם לבסוף הוסגר ר' שלום לישראל ובית המשפט גזר עליו שלוש שנות מאסר.  
משלחת עסקני [[חב"ד]] השיגה בשבילו, בהוראת [[הרבי]] חנינה אצל ה[[נשיא]] [[שזר]]. החנינה ניתנה ביום בו התמנה מר [[זלמן שזר]] לנשיא המדינה. ככל הנראה ההחלטה נפלה באותה פגישה עם חסידי [[חב"ד]]. הפגישה הזאת מתועדת בעיתוני הימים ההם:


ב[[תמוז]] [[תשכ"ב]] נמצא הילד, הוחזר לאימו והפך ללא דתי. כיום הוא מסורתי.
"ביום בו נבחר מר [[שז"ר]], ערכו לו חברי הנהלת הסוכנות סעודת פרידה. השעה נקבעה ל'שמונה בדיוק', והנה מחוגי השעון מורים כבר על שמונה ושלושים ו'חתן המסיבה' בושש לבוא. עוד דקותיים חלפו עד שהגיע עם פמלייתו, כאשר אחד ממלוויו טורח להסביר: "מר שזר באמת מצטער, אבל ברבע לשמונה באה לביתו משלחת מ[[כפר חב"ד]] לברך את חברם לרגל היבחרו, וכידוע לכם - אנשי חב"ד קודמים..." {{מקור}}


== שלום שטרקס, דודו של הילד ==
בין העסקנים היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], שכיהן אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], ר' [[זושא וילימובסקי]] שכיהן כמזכיר ועד [[כפר חב"ד]] ור' [[יונה איידלקופ]]. בפגישה האמורה נפלה ההחלטה להעניק לר' [[שלום שטרקס]] חנינה.


ר' שלום שטרקס, דודו של הילד וחסיד [[חב"ד]] המשיך להיות מוחזק בכלא איילון.
== התייחסות הרבי לחנינה שהעניק [[שז"ר]] ==


מי שבא לעזרתו בעת מאסרו היו חבריו מישיבת 'תומכי תמימים' בלוד.  
עשרה ימים לאחר מכן, דיבר על כך [[הרבי]] בגלוי ב[[שיחה]] שנאמרה ביום [[שבת]] [[ט' סיון]] [[תשכ"ג]]. [[הרבי]] התייחס בשיחה לטענות שהועלו כנגדו, איך ייתכן שהוא מעניק יחס כה חם ל[[שז"ר]] שאינו שומר תורה ומצוות. על כך אמר [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=334 שיחות קודש תשכ"ג]}}:


משלחת עסקני [[חב"ד]] השיגה בשבילו, בהוראת [[הרבי]] חנינה אצל הנשיא [[שז"ר]].
... מישהו שעלה לגדולה על ידי יהודים, והרי 'אכל בי עשרה שכינתא שריא', ובפרט שהיו ביניהם כמה עשיריות יראי השם, ומוחלין לו על כל עוונותיו שעד עתה... ישנם שמקשים קושיות, אבל כל קושיא אינה מצד הטוב, וכמו שאמר [[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]], שכאשר רוצים לידע ולבחון דבר, יש לראות מה התוצאות מזה, וכאן היה שמיד החזיר איש לאשתו ולבנו עושה שלום, וכמו שקיבלתי מכתב היה זה מאבק קשה, ובפרט שעשה זאת מיד ביום הראשון ובעלייתו לגדולה הרי שזהו ענין גדול.


=== חנינה משז"ר ===
מספר ימים לאחר מכן, ב[[יום חמישי]] [[י"ד סיון]], בעיתון 'דער טאג מארגען זשורנאל', פורסמו קטעים מה[[שיחה]] ש[[מוגה|הוגהו]] במיוחד עבור העיתון, וכך נכתב שם:


החנינה ניתנה ביום בו התמנה שז"ר לנשיא המדינה. ככל הנראה ההחלטה נפלה באותה פגישה עם חסידי חב"ד. הפגישה הזאת מתועדת בעיתוני הימים ההם:
"הרבי הסביר שאף על פי שבחוגים ידועים יש טענות על שבחירת שזר גרמה לשמחה אצל יהודים דתיים, צריכים להסתכל על הפועל ממש בכדי שנוכל להוכיח. במקרה זה הרי הוא (שזר) התחיל את פעולתו ביום התמנותו בחנינת מספר אסירים יהודיים, וכתוצאה מזה איחד בעל ואישה - בזה בוודאי התכוון הרבי מליובאוויטש לחנינת דודו של יוסל'ה שוחמכר, שלום שטרקס, שיכול עכשיו להתאחד עם אשתו וילדיו. שטרקס היה מנותק ממשפחתו במהלך יותר משנתיים.


"ביום בו נבחר מר שז"ר, ערכו לו חברי הנהלת הסוכנות סעודת פרידה. השעה נקבעה ל'שמונה בדיוק', והנה מחוגי השעון מורים כבר על שמונה ושלושים ו'חתן המסיבה' בושש לבוא. עוד דקותיים חלפו עד שהגיע עם פמלייתו, כאשר אחד ממלוויו טורח להסביר: "מר שז"ר באמת מצטער, אבל ברבע לשמונה באה לביתו משלחת מכפר חב"ד לברך את חברם לרגל היבחרו, וכידוע לכם - אנשי חב"ד קודמים..."  
"הרבי מליובאוויטש אמר כי הזריזות לחון יהודים היא ראיה מושלמת וממשית, שאפילו בשביל מעשה יחיד זה הייתה בחירתו מוצדקת..."


בין העסקנים היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], שכיהן אז כיו"ר ועד כפר חב"ד, ר' [[זושא וילימובסקי]] שכיהן כמזכיר ועד כפר חב"ד ור' [[יונה איידלקופ]]. בפגישה האמורה נפלה ההחלטה להעניק לר' שלום שטרקס חנינה.
== הרבי חושף דעתו בראיון על יוסל'ה וילדי תימן ==


כששוחרר ר' שלום שטרקס מהכלא, קיבלו את פניו בשערי הכלא ר' שלמה מיידנצ'יק וחבריו ר' שלום לייב אייזנבך ור' יעקב רייניץ.  
בביקורו השני של העיתונאי [[שמואל אבידור הכהן]] אצל הרבי, חשף בפניו הרבי את דעתו בקשר לפרשת יוסל'ה ולחטיפת ילדי תימן{{הערה|[https://chabad.info/magazine/159054/ הזווית החב"דית של פרשיית ילדי תימן].}}.
{{ציטוט|תוכן="הנה התעוררה השאלה של ילדי עולי תימן שנעלמו, הרי דבר כזה חייב היה להרעיד את המדינה ולא לתת לה מרגוע עד שיבורר הדבר, עד שיתברר מה עלה בגורלם של יהודים אלה, אבל, באיזה שוויון-נפש מתייחסים לגבי פרשה נוראה זו? על עניין הילד יוסל'ה שוכמאכר הרעישו את העולם כולו, אפילו אני לא נוקיתי מאשמה ואמרו שיש לי יד בחטיפת הילד, ומה בעצם קרה שם? סבא רצה שנכדו יתחנך לתורה. הכל ידעו שהילד חי וקיים, שהוא בריא ונמצא בידיים טובות. זוכר אתה מה נעשה בישראל? איך דיברו על כך בעיתונים? איך סערו הרוחות? והנה מתגלה שנעלמו 350 'יוסל'ך', ואיש אינו מזדעזע ואינו נזעק, ובעיתונות כמעט ואין כותבים על כך. האם אין זה מפני שהפעם אי-אפשר להאשים את הדתיים בחטיפה?".}}


=== התייחסות [[הרבי]] ===
==לקריאה נוספת==
* הרב [[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], אודות קשרי מר [[זלמן שזר]] וראשי חב"ד באותה תקופה.
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן (ספר)]] - פרשת יוסל'ה שוחמכר ושחרור ר' [[שלום שטרקס]]
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], בית משיח חושף מסמכים חדשים - פרשת יוסלה מהזווית החב"דית [[שבועון בית משיח]] גליון 1001, י"ג טבת תשע"ו עמוד 35


למרבה ההפתעה, עשרה ימים לאחר מכן, דיבר על כך הרבי בגלוי בשיחה שנאמרה ביום ש"ק ט' בסיון [[תשכ"ג]]. הרבי התייחס בשיחה לטענות שהועלו כנגדו, איך ייתכן שהוא מעניק יחס כה חם לשז"ר שאינו שומר תורה ומצוות. על כך אמר הרבי (להלן, על-פי רשימה 'בלתי [[מוגה]]'):  
== קישורים חיצוניים ==
 
'''סדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] אודות פרשת יוסל'ה שוחמכר'''
... מישהו שעלה לגדולה על-ידי יהודים, והרי 'אכל בי עשרה שכינתא שריא', ובפרט שהיו ביניהם כמה עשיריות יראי השם, ומוחלין לו על כל עוונותיו שעד עתה... ישנם שמקשים קושיות, אבל כל קושיא אינה מצד הטוב, וכמו שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכאשר רוצים לידע ולבחון דבר, יש לראות מה התוצאות מזה, וכאן היה שמיד החזיר איש לאשתו ולבנו עושה שלום, וכמו שקיבלתי מכתב היה זה מאבק קשה, ובפרט שעשה זאת מיד ביום הראשון ובעלייתו לגדולה הרי שזהו ענין גדול.
*[http://chabad.info/magazine/חשיפות-ומסמכים-פרשת-יוסלה-מהזווית-החב/ חשיפות ומסמכים: פרשת יוסל'ה מהזווית החב"דית] {{אינפו}}
 
*[http://chabad.info/magazine/הרבי-ופרשת-יוסלה-תגליות-נוספות-•-בלעד/ הרבי ופרשת יוסל'ה – תגליות נוספות • בלעדי] {{אינפו}}
הרבי התייחס אפוא ישירות לנושא החנינה שהעניק [[שז"ר]], ברמזו במילים "עושה שלום" על שחרורו של ר' שלום דבר שלא נעשה בקלות.  
*[http://chabad.info/magazine/בית-משיח-נמשכת-מסכת-החשיפות-בפרשיית-יו/ בית משיח: נמשכת מסכת החשיפות בפרשיית יוסל'ה] {{אינפו}}
 
*[https://chabad.info/magazine/116211/ חשיפה: המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש] {{אינפו}}
אך הרבי לא הסתפק ברמז, ומספר ימים לאחר מכן, ביום חמישי י"ד בסיון, בעיתון 'דער טאג מארגען זשורנרל', פורסמו קטעים מהשיחה שהוגהו במיוחד עבור העיתון, וכך נכתב שם:  


"הרבי הסביר שאף על פי שבחוגים ידועים יש טענות על שבחירת שז"ר גרמה לשמחה אצל יהודים דתיים, צריכים להסתכל על הפועל ממש בכדי שנוכל להוכיח. במקרה זה הרי הוא (שז"ר) התחיל את פעולתו ביום התמנותו בחנינת מספר אסירים יהודיים, וכתוצאה מזה איחד בעל ואישה - בזה בודאי התכוון הרבי מליובאוויטש לחנינת דודו של יוסל'ה שוחמכר, שלום שטרקס, שיכול עכשיו להתאחד עם אשתו וילדיו. שטרקס היה מנותק ממשפחתו במהלך יותר משנתיים.
{{הערות שוליים}}
 
"הרבי מליובאוויטש אמר כי הזריזות לחון יהודים היא ראיה מושלמת וממשית, שאפילו בשביל מעשה יחיד זה הייתה בחירתו מוצדקת..."
 
כך זכה ר' זושא וילימובסקי, יחד עם ר' שלמה מיידנצ'יק, לפעול במצות פדיון שבויים ולגרום נחת-רוח לרבי.
 
על מידת מעורבותו של הרבי בפרשת יוסל'ה, עדיין לוט ערפל סמיך; ועוד חזון למועד...
 
{{שבועון בית משיח}}
 
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1979 על מעורבותה של חב"ד בפרשת יוסל'ה]


[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]
[[קטגוריה:משפחת שטראקס]]

גרסה אחרונה מ־19:52, 16 במאי 2024

יוסל'ה שוחמכר ואביו

פרשת יוסל'ה שוחמכר הינה פרשה שהסעירה את הציבור בארץ. הפרשה עסקה בהיעלמותו של הילד יוסל'ה שוחמכר על ידי סבו ר' נחמן שטרקס, במטרה שימשיך להיות שומר תורה ומצוות ולמנוע את השבתו לרוסיה הסובייטית.

הרקע לפרשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפרשה החלה בעקבות קשיים כלכליים של אלתר ואידה שוחמכר, הוריו של יוסל'ה. ההורים שעלו מפולין עם שני ילדיהם ביקשו מהורי האם - חסידי ברסלב שהתגוררו במאה שערים שבירושלים - לגדל את ילדיהם.

הבת דינה בת התשע נשלחה ללמוד בבית רבקה כפר חב"ד, והילד יוסל'ה נלקח אל בית הסבא והסבתא, ר' נחמן ורעייתו מרת מרים שטרקס. כשמצבם הכלכלי של הזוג שוחמכר השתפר, הם ביקשו לקבל את הילדים בחזרה. הסב הסכים להוציא את הילדה מפנימיית חב"ד ולהחזירה להוריה. את יוסל'ה הבטיח הסב להחזיר לקראת תחילת שנת הלימודים, אולם הנכד לא הוחזר.

הסתבר כי הסב, סירב להחזיר את הילד בטענה שההורים מבקשים לרדת בחזרה לברית המועצות, ושם לחנך את הילד על ברכי הקומוניזם. ומכיון שהסבא, בשנים שהתגורר בברית המועצות, סבל בכלא בגין היותו שומר מצוות, חשש לשלום הילד יוסל'ה.

ההורים התעקשו לקבלו, והסבא העלים את יוסל'ה. ההורים ביקשו את עזרת בית-המשפט, אך על אף הצווים שהוציא בית המשפט, סירב הסב להחזיר את הילד להוריו.

החיפושים אחר יוסל'ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלב זה נכנסה המשטרה לתמונה, אבל למרות מאמציה, לא עלה בידיה לגלות היכן הוחבא יוסל'ה. המשטרה העריכה כי ר' שלום שטרקס, דודו של הילד שלמד בישיבת תומכי תמימים לוד, מעורב בהיעלמותו של הילד, והיא פעלה למעצרו, אלא שהדוד מיהר להיעלם. המשטרה החלה לחפש הן אחר יוסל'ה והן אחר דודו ר' שלום במוסדות חב"ד בכל רחבי הארץ.

בנתיים הוברח יוסל'ה לאירופה ומשם לניו יורק, בעוד ר' שלום נמלט ללונדון שם התחבא.

בשלב זה, עירב ראש הממשלה דוד בן-גוריון את "המוסד" שהיה אז בראשותו של איסר הראל. לאחר מאמצים עלו אנשי המוסד על עקבותיו של ר' שלום בלונדון והוא נעצר. מדינת ישראל ביקשה את הסגרתו. כאן נכנסו לתמונה גורמים שונים שעשו מאמצים רבים שלא יוסגר; בין השתדלנים שפעלו, היה הרב יעקב לנדא - רבה של בני ברק, אולם לבסוף הוסגר ר' שלום לישראל ובית המשפט גזר עליו שלוש שנות מאסר.

בחודש תמוז תשכ"ב נמצא הילד, סוכני "המוסד" גילו את יוסל'ה אצל משפחת גרטנר, מחסידי סאטמר, ברובע ברוקלין שבניו יורק, והילד הוחזר לאימו.

חנינה משז"ר לר' שלום שטרקס[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלום שטרקס, דודו של הילד וחסיד חב"ד המשיך להיות מוחזק בכלא איילון. מי שבא לעזרתו בעת מאסרו היו חבריו מישיבת תומכי תמימים לוד.

משלחת עסקני חב"ד השיגה בשבילו, בהוראת הרבי חנינה אצל הנשיא שזר. החנינה ניתנה ביום בו התמנה מר זלמן שזר לנשיא המדינה. ככל הנראה ההחלטה נפלה באותה פגישה עם חסידי חב"ד. הפגישה הזאת מתועדת בעיתוני הימים ההם:

"ביום בו נבחר מר שז"ר, ערכו לו חברי הנהלת הסוכנות סעודת פרידה. השעה נקבעה ל'שמונה בדיוק', והנה מחוגי השעון מורים כבר על שמונה ושלושים ו'חתן המסיבה' בושש לבוא. עוד דקותיים חלפו עד שהגיע עם פמלייתו, כאשר אחד ממלוויו טורח להסביר: "מר שזר באמת מצטער, אבל ברבע לשמונה באה לביתו משלחת מכפר חב"ד לברך את חברם לרגל היבחרו, וכידוע לכם - אנשי חב"ד קודמים..." [דרוש מקור]

בין העסקנים היו ר' שלמה מיידנצ'יק, שכיהן אז כיו"ר ועד כפר חב"ד, ר' זושא וילימובסקי שכיהן כמזכיר ועד כפר חב"ד ור' יונה איידלקופ. בפגישה האמורה נפלה ההחלטה להעניק לר' שלום שטרקס חנינה.

התייחסות הרבי לחנינה שהעניק שז"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשרה ימים לאחר מכן, דיבר על כך הרבי בגלוי בשיחה שנאמרה ביום שבת ט' סיון תשכ"ג. הרבי התייחס בשיחה לטענות שהועלו כנגדו, איך ייתכן שהוא מעניק יחס כה חם לשז"ר שאינו שומר תורה ומצוות. על כך אמר הרבי[1]:

... מישהו שעלה לגדולה על ידי יהודים, והרי 'אכל בי עשרה שכינתא שריא', ובפרט שהיו ביניהם כמה עשיריות יראי השם, ומוחלין לו על כל עוונותיו שעד עתה... ישנם שמקשים קושיות, אבל כל קושיא אינה מצד הטוב, וכמו שאמר מו"ח אדמו"ר, שכאשר רוצים לידע ולבחון דבר, יש לראות מה התוצאות מזה, וכאן היה שמיד החזיר איש לאשתו ולבנו עושה שלום, וכמו שקיבלתי מכתב היה זה מאבק קשה, ובפרט שעשה זאת מיד ביום הראשון ובעלייתו לגדולה הרי שזהו ענין גדול.

מספר ימים לאחר מכן, ביום חמישי י"ד סיון, בעיתון 'דער טאג מארגען זשורנאל', פורסמו קטעים מהשיחה שהוגהו במיוחד עבור העיתון, וכך נכתב שם:

"הרבי הסביר שאף על פי שבחוגים ידועים יש טענות על שבחירת שזר גרמה לשמחה אצל יהודים דתיים, צריכים להסתכל על הפועל ממש בכדי שנוכל להוכיח. במקרה זה הרי הוא (שזר) התחיל את פעולתו ביום התמנותו בחנינת מספר אסירים יהודיים, וכתוצאה מזה איחד בעל ואישה - בזה בוודאי התכוון הרבי מליובאוויטש לחנינת דודו של יוסל'ה שוחמכר, שלום שטרקס, שיכול עכשיו להתאחד עם אשתו וילדיו. שטרקס היה מנותק ממשפחתו במהלך יותר משנתיים.

"הרבי מליובאוויטש אמר כי הזריזות לחון יהודים היא ראיה מושלמת וממשית, שאפילו בשביל מעשה יחיד זה הייתה בחירתו מוצדקת..."

הרבי חושף דעתו בראיון על יוסל'ה וילדי תימן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בביקורו השני של העיתונאי שמואל אבידור הכהן אצל הרבי, חשף בפניו הרבי את דעתו בקשר לפרשת יוסל'ה ולחטיפת ילדי תימן[2].

"הנה התעוררה השאלה של ילדי עולי תימן שנעלמו, הרי דבר כזה חייב היה להרעיד את המדינה ולא לתת לה מרגוע עד שיבורר הדבר, עד שיתברר מה עלה בגורלם של יהודים אלה, אבל, באיזה שוויון-נפש מתייחסים לגבי פרשה נוראה זו? על עניין הילד יוסל'ה שוכמאכר הרעישו את העולם כולו, אפילו אני לא נוקיתי מאשמה ואמרו שיש לי יד בחטיפת הילד, ומה בעצם קרה שם? סבא רצה שנכדו יתחנך לתורה. הכל ידעו שהילד חי וקיים, שהוא בריא ונמצא בידיים טובות. זוכר אתה מה נעשה בישראל? איך דיברו על כך בעיתונים? איך סערו הרוחות? והנה מתגלה שנעלמו 350 'יוסל'ך', ואיש אינו מזדעזע ואינו נזעק, ובעיתונות כמעט ואין כותבים על כך. האם אין זה מפני שהפעם אי-אפשר להאשים את הדתיים בחטיפה?".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדרת כתבות בשבועון בית משיח אודות פרשת יוסל'ה שוחמכר

הערות שוליים