מלאכת בורר: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''מלאכת בורר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שכן במשכן היו בוררים הפסולת מתוך הסממנים, לפיכך ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מלאכת בורר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שכן ב[[משכן]] היו בוררים הפסולת מתוך | [[קובץ:מלאכת בורר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדם הבורר מתוך סלט - פירות המאוסים בעיניו עובר משום מלאכת בורר]] | ||
'''מלאכת בורר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שכן ב[[משכן]] היו בוררים הפסולת מתוך ה[[קטורת|סממנים]], לפיכך כל הבורר פסולת מתוך האוכל אפילו בידו אחת ואפילו כדי לאכול לאלתר חייב. | |||
==גדר המלאכה וכלליה== | ==גדר המלאכה וכלליה== | ||
הבורר אוכל מתוך הפסולת כדי לאכול לאלתר אינו חייב אלא אם כן בורר בנפה או כברה שזהו דרך ברירתו, אבל אם בירר בקנון או תמחוי פטור מן התורה, אבל אסורי מדברי סופרים גזרה משום נפה וכברה, ואם בורר האוכל בידו כדי לאכול לאלתר מותר, מפני שנטילת האוכל מתוך הפסולת כדי לאכלו מיד אין זה מעין מלאכה כלל שדרך אכילה כך הוא, שהרי אי אפשר לאכול הכל האוכל עם הפסולת ולא אסרתו תורה אלא לעשותו בכלי המיוחד לכך, דהיינו נפה וכברה, אבל נטילת הפסולת אין זו דרך אכילה אלא דרך תיקון האוכל שיהא ראוי לאכילה, הרי זו מלאכה גמורה, ולפיכך אפילו אם האוכל מרובה על הפסולת ויש טורח יותר בברירת האוכל, אף על פי כן לא יברור הפסולת אפילו כדי לאכול לאלתר: | |||
וכן הבורר אוכל מתוך הפסולת שלא לאכול לאלתר, אלא להניחו לאכלו לאחר זמן אפילו בו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב, לפי שלא שייך כאן לומר דרך אכילה כך הוא כיון שאינו אוכל לאלתר{{הערה|שולחן ערוך | וכן הבורר אוכל מתוך הפסולת שלא לאכול לאלתר, אלא להניחו לאכלו לאחר זמן אפילו בו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב, לפי שלא שייך כאן לומר דרך אכילה כך הוא כיון שאינו אוכל לאלתר{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שיט סעיף א' - ב}}. | ||
==פסקי אדמו"ר הזקן== | |||
בסידור מזהיר [[אדמו"ר הזקן]] "שלא לסמוך על היתר הנהוג באם נפל זבוב או שאר פסולת לכוס או לקערה להוציאו על ידי כף ולשאוב קצת משקה עמו כו' כי יש בזה חשש חיוב [[קרבן חטאת|חטאת]] ואיסור סקילה ח"ו. ואין תקנה רק לשפוך מהכוס עד שיצא הפסולת מתוכו. ולא ינפח עליו ברוח פיו עד שיצא. אבל מותר לנפח עליו להקריבו לדופן הכוס ואז יטהו וישפוך ממנו עד שיפול הפסולת מתוכו שכיון שנפילת הפסולת לחוץ הוא על ידי שאוחז בידו הכוס עם המשקה שבתוכו ומטהו בידו הרי זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת ומותר כדי לשתות מיד וכן אם נפל לקערה שיש בה רוטב ואפילו שומן הצף על פני הרוטב לא יזרקנו על ידי כף עם רוטב שהרי זה כבורר פסולת מאוכל וחייב:{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/shut/11&search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 פסקי הסידור].}}. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
הברירה בימות החול היא הפרדת הרע מהטוב, הנעשה על ידי ה[[כבד]] המברר את הפסולת ושולח את הדם ללב ולמוח. החלק הרע שבמאכל רומז על הרע שנשתלשל על ידי [[שבירת הכלים]] ושאנו מבררים מדי יום באכילותינו לשם שמים ועל ידי ברכה. | הברירה בימות החול היא הפרדת הרע מהטוב, הנעשה על ידי ה[[כבד]] המברר את הפסולת ושולח את הדם ללב ולמוח. החלק הרע שבמאכל רומז על הרע שנשתלשל על ידי [[שבירת הכלים]] ושאנו מבררים מדי יום באכילותינו לשם שמים ועל ידי ברכה. | ||
לעומת זאת בשבת אסור לברר, שכן גם ברוחניות אין בשבת [[עבודת הבירורים]], אלא שורש [[מאכלי שבת]] היא מ[[עולם התוהו]] כפי שהוא לפני השבירה, ולכן שורש מאכלי שבת גבוה יותר מהאדם שהוא מ[[עולם התיקון]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/5/15c&search=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A8 | לעומת זאת בשבת אסור לברר, שכן גם ברוחניות אין בשבת [[עבודת הבירורים]], אלא שורש [[מאכלי שבת]] היא מ[[עולם התוהו]] כפי שהוא לפני השבירה, ולכן שורש מאכלי שבת גבוה יותר מהאדם שהוא מ[[עולם התיקון]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/5/15c&search=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A8 אדמו"ר הזקן]}}. | ||
{{ | |||
{{ | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view סיכום הלכות קושר ובורר בשבת]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 467 | |||
{{לט מלאכות}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:35, 28 באפריל 2024
מלאכת בורר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שכן במשכן היו בוררים הפסולת מתוך הסממנים, לפיכך כל הבורר פסולת מתוך האוכל אפילו בידו אחת ואפילו כדי לאכול לאלתר חייב.
גדר המלאכה וכלליה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבורר אוכל מתוך הפסולת כדי לאכול לאלתר אינו חייב אלא אם כן בורר בנפה או כברה שזהו דרך ברירתו, אבל אם בירר בקנון או תמחוי פטור מן התורה, אבל אסורי מדברי סופרים גזרה משום נפה וכברה, ואם בורר האוכל בידו כדי לאכול לאלתר מותר, מפני שנטילת האוכל מתוך הפסולת כדי לאכלו מיד אין זה מעין מלאכה כלל שדרך אכילה כך הוא, שהרי אי אפשר לאכול הכל האוכל עם הפסולת ולא אסרתו תורה אלא לעשותו בכלי המיוחד לכך, דהיינו נפה וכברה, אבל נטילת הפסולת אין זו דרך אכילה אלא דרך תיקון האוכל שיהא ראוי לאכילה, הרי זו מלאכה גמורה, ולפיכך אפילו אם האוכל מרובה על הפסולת ויש טורח יותר בברירת האוכל, אף על פי כן לא יברור הפסולת אפילו כדי לאכול לאלתר:
וכן הבורר אוכל מתוך הפסולת שלא לאכול לאלתר, אלא להניחו לאכלו לאחר זמן אפילו בו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב, לפי שלא שייך כאן לומר דרך אכילה כך הוא כיון שאינו אוכל לאלתר[1].
פסקי אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסידור מזהיר אדמו"ר הזקן "שלא לסמוך על היתר הנהוג באם נפל זבוב או שאר פסולת לכוס או לקערה להוציאו על ידי כף ולשאוב קצת משקה עמו כו' כי יש בזה חשש חיוב חטאת ואיסור סקילה ח"ו. ואין תקנה רק לשפוך מהכוס עד שיצא הפסולת מתוכו. ולא ינפח עליו ברוח פיו עד שיצא. אבל מותר לנפח עליו להקריבו לדופן הכוס ואז יטהו וישפוך ממנו עד שיפול הפסולת מתוכו שכיון שנפילת הפסולת לחוץ הוא על ידי שאוחז בידו הכוס עם המשקה שבתוכו ומטהו בידו הרי זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת ומותר כדי לשתות מיד וכן אם נפל לקערה שיש בה רוטב ואפילו שומן הצף על פני הרוטב לא יזרקנו על ידי כף עם רוטב שהרי זה כבורר פסולת מאוכל וחייב:[2].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הברירה בימות החול היא הפרדת הרע מהטוב, הנעשה על ידי הכבד המברר את הפסולת ושולח את הדם ללב ולמוח. החלק הרע שבמאכל רומז על הרע שנשתלשל על ידי שבירת הכלים ושאנו מבררים מדי יום באכילותינו לשם שמים ועל ידי ברכה.
לעומת זאת בשבת אסור לברר, שכן גם ברוחניות אין בשבת עבודת הבירורים, אלא שורש מאכלי שבת היא מעולם התוהו כפי שהוא לפני השבירה, ולכן שורש מאכלי שבת גבוה יותר מהאדם שהוא מעולם התיקון[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיכום הלכות קושר ובורר בשבת, קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 467
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שיט סעיף א' - ב
- ↑ פסקי הסידור.
- ↑ אדמו"ר הזקן