קופת בחורים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:20, 18 באפריל 2024

קופת בחורים הינה קרן התומכת כלכלית בתלמידי התמימים הלומדים בישיבות תומכי תמימים. הקרן נוסדה בשנת ה'תרס"ב (1902) על ידי הרבי הריי"צ, שהיה אז מנהל הישיבה בליובאוויטש עבור תלמידים שהגיעו להיבחן לישיבה וטרם התקבלו. כיום הקופה מתעסקת עם תלמידים הלומדים בפועל בישיבות.

המניעים להקמתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' משה רוזנבלום בחיבורו "דברי ימי התמימים" על הולדתה של הקופה

אחרי החג באו בחורים חדשים, ועד ט' אייר היה מספרם שלושים איש. ועד הביקורת חיוה דעתו על ששה עשר מהם כי ראויים להתקבל בהחלט בלי ספק, ועל השאר אמרו כי דרוש להתחקות עוד עליהם משך מה, ויש לקוות כי גם אלו יוכשרו להתקבל, כי אותות טובים ניכרים בהם ותקוה טובה נשקפה להם בעתיד במצאם מחסה בחברתנו.
המנהל [אדמו"ר הריי"צ], באהבתו תלמידים טובים בעלי כשרון, קרא מועצה מעוזריו המשגיחים ויאמר להם: אם הדעת נותנת שהבחורים הנשארים יוכשרו להתקבל, וכן תמיד בעתות קבלת תלמידים חדשים, הלא מהיושר ומההכרח לעזור להם על צרכיהם עד העת ההיא, כי במה נגרעו מיתר הבחורים תלמידינו שי'. ואם נאמר לספחם מעתה אל שולחן המאכל אשר להחברה - גם כן קשה הדבר, כי אולי לא ימצאו ראויים להתקבל, בלתי נעים הדבר לשלחם אחר כך ולהפרידם מתוך התלמידים הקודמים בהיותם כבר בעיניהם כבני הבית, ויגדל בושתם. על כן אני חושב לנכון להפריד קופה מיוחדת לכלכל ממנה את הבחורים החדשים בפני עצמם משך כשני חדשים, עדי יוציא הועד משפטו אם לקרב אם לרחק. והקופה הזאת נמסור לאחדים מגדולי תלמידינו הישנים בעלי דעה, והם יכלכלו הדבר, והכסף ינתן למו מקופתנו הכללית.
ההצעה הטובה והישרה הזאת הוטבה מאד בעיניהם, ונתקבלה תיכף, והוגשה לאישור לפני [אדמו"ר הרש"ב], ויאשרה. ויקראו עשרה בחורים נבונים, וימסור להם המנהל את הדבר הזה ויסביר להם היטב את הענין ויחק להם חוקים ומשפטים ישרים

אחרי חג הפסח ה'תרס"ב הגיעו לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש קבוצה גדולה^[1] של בחורים חדשים המעוניינים להתקבל לישיבה. מכיון שתהליך הקבלה לישיבה יכל לארוך מספר ימים, עד ש'ועד הביקורת'^[2] יחליט אם לקבל את התלמיד או לא, הורה הרבי הריי"צ, מנהל הישיבה דאז, לדאוג לכלכלתם של הבחורים הממתינים, כי אין הם שונים משאר הבחורים הלומדים בישיבה. אך היות וייתכן שחלק מהבחורים לא יתקבלו, ואם הם ירגישו כחלק מהישיבה תגדל בושתם כאשר יצטרכו לעזוב, הציע הרבי הריי"צ לפתוח עבורם קופה מיוחדת שתדאג לכלכלתם. באסיפה שכינס הרבי הריי"צ בעניין הסכימו כולם על פתיחת הקופה^[3], וההצעה אושרה על ידי מייסד הישיבה, הרבי הרש"ב.

הרבי הריי"צ בחר עשרה בחורים האחראים על ניהול הקופה, והכתיב להם את אופן ההתנהלות.

מקורות מימון[עריכה | עריכת קוד מקור]

שני תמימים היו עומדים בקביעות ליד חדר היחידות של הרבי הרש"ב, וכאשר אורח היה יוצא היו ניגשים אליו עם פנקס התרומות כשבראשו מופיע מכתב של הרבי על נחיצות הקופה וסכום התרומה אותו תרם בעצמו^[4].

הכנסה נוספת הייתה ממשרד הישיבה, כאשר בחור היה מקבל מכתב עם דמי כיס ממשפחתו, היה מנדב קופיקא אחת לטובת הקופה.

חשיבות הקופה אצל נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בליל הסדר היו מוכרים את הכיבודים (ארבעת הקושיות, פתיחת הדלת לאליהו וכו') והכסף היה נמסר לטובת 'קופת בחורים'.

הרבי הריי"צ היה מורה לקנות לטובת הקופה ריקודים באחרון של פסח, כבוד שניתן למוסדות מועטים מאד בליובאוויטש. בסעודת משיח תרס"ו הורה הרבי הרש"ב על ריקוד לטובת הקופה, והאחראיים יצאו בריקוד.

כשהייתה הישיבה באטווצק נתמנה הרבי מלך המשיח ליו"ר הכבוד של 'קופת בחורים'. בשלשלת היחס הוזכר מינוי זה.

כשנוסדה הישיבה ב-770 היו מנהלי הקופה נכנסים לרבי בקביעות בחג הפורים, ומקבלים צ'ק על סך מאה דולר מחשבונו הפרטי.

באחת השנים הרגיש הרבי כי הנהלת הקופה מצמצמת בהוצאות. הרבי כתב מכתב למנהלי הקופה, על הפלא שמוסד הקשור עם הרבי הריי"צ יצמצם בהוצאות באופן שלא יהיו גדולים מההכנסות. בהמשך המכתב הרבי מעודדם להמשיך ולהרבות בהוצאות כפי הצורך למרות חוסר התקציב, ושזה עצמו ימציא מקורות הכנסה נוספים. למכתב צירף הרבי 200 דולר.

הקופה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בישיבה המרכזית 770[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים הראשונות של הישיבה ב-770 מונה ראש הישיבה בעצמו, הרב מרדכי מענטליק למנהל הקופה, יחד עם המשגיח הרב דוד רסקין שהיה אחראי על תלמידי ה'קבוצה' בפרט. לפני חג הפסח היה דואג הרב מענטליק לכל תלמיד שיהיו לו את כל פרטי הלבוש חדשים לכבוד החג, מלבד כיפה וציצית אותם רצה שיקנו בעצמם.

בשנת תשס"א הוקמה הקופה מחדש על ידי הת' אפרים וקסלר ע"ה.

במהלך השנים התפתחה פעילות הקופה, והיא תומכת בבחורים בתחומים רבים. מלבד הביגוד החדש לקראת חג הפסח הכולל כובע וחליפה לכל בחור יחד עם מוצרים נלווים כמו ציצית חדשה וביגוד איכותי, מחלקת הקופה בתחילת השנה מעילים חדשים לקראת החורף. כמו כן מפעילה הקופה חנות מסובסדת של מוצרי נקיון הגיינה וכדומה במחיר סמלי.

בחור הנזקק לטיפול רפואי מקבל תמיכה מלאה. מלבד עלויות התרופות והוצאות האשפוז, מפעילים מנהלי הקופה קשרים עם רופאים בכירים, וכל בעיה מטופלת לגופה אצל רופאים המתמחים בכך. עסקני רפואה העוזרים רבות לפעילות הקופה הם הרב הולצמן והרב אברהם לידר (יו"ר ארגון "אהבת חסד") מקראון הייטס.

בישיבת חח"ל צפת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בישיבת חב"ד בצפת מנוהלת 'קופת בחורים' על ידי המשפיע הרב אשר גרשוביץ.

הקופה דואגת לרווחת התלמידים במשך השנה, ובפרט לקראת החגים. לפני חג הפסח מוכרת הקופה מצות ויין מסובסדים. הקופה משתתפת בהוצאות רפואיות של תלמידים נצרכים.

קרן חסדי אברהם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קרן חסדי אברהם

קרן חסדי אברהם הינה עמותה המנוהלת על ידי קופת בחורים של הישיבה, ומחלקת מידי שנה כובעים וחליפות לבחורים הלומדים בכלל ישיבות חב"ד בארץ.

הקרן הוקמה בשנת ה'תשס"ד ביוזמת חברי את"ה העולמי שרתמו את ר' שלום בער דרייזין למימון הקרן. הקרן נקראת על שם אביו, המשפיע אברהם מאיור (דרייזין).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יהודה דוודוביץ', ה'מתנות לאביונים' של הרבי, סקירה על הארגון בשבועון בית משיח גליון 870, עמוד 40.

הערות שוליים

↑ מאחרי חג הפסח ועד ט' אייר הגיע מספר הבחורים החדשים ל-30.
↑ ועד הביקורת היה מחליט אילו תלמידים יתקבלו לישיבה ואילו לא. הועדה הייתה בוחנת את יכולת הלימודים ואופן התנהגותו של התלמיד
↑ ר' משה רוזנבלום בחיבורו "דברי ימי התמימים".
↑ באגרות קודש של הרבי הרש"ב מופיעה עדות לתרומה על סך 10 רובל כסף

[1] מאחרי חג הפסח ועד ט' אייר הגיע מספר הבחורים החדשים ל-30.

[2] ועד הביקורת היה מחליט אילו תלמידים יתקבלו לישיבה ואילו לא. הועדה הייתה בוחנת את יכולת הלימודים ואופן התנהגותו של התלמיד

[3] ר' משה רוזנבלום בחיבורו "דברי ימי התמימים".

[4] באגרות קודש של הרבי הרש"ב מופיעה עדות לתרומה על סך 10 רובל כסף

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 {{חלונית
 |כותרת=ר' [[משה רוזנבלום]] בחיבורו "דברי ימי התמימים" על הולדתה של הקופה
-|תוכן=אחרי החג באו בחורים חדשים, ועד ט' אייר היה מספרם שלושים איש. ועד הביקורת חיוה דעתו על ששה עשר מהם כי ראויים להתקבל בהחלט בלי ספק, ועל השאר אמרו כי דרוש להתחקות עוד עליהם משך מה, ויש לקוות כי גם אלו יוכשרו להתקבל, כי אותות טובים ניכרים בהם ותקוה טובה נשקפה להם בעתיד במצאם מחסה בחברתנו.<BR/>המנהל [כ"ק אדמו"ר הריי"צ], באהבתו תלמידים טובים בעלי כשרון, קרא מועצה מעוזריו המשגיחים ויאמר להם: אם הדעת נותנת שהבחורים הנשארים יוכשרו להתקבל, וכן תמיד בעתות קבלת תלמידים חדשים, הלא מהיושר ומההכרח לעזור להם על צרכיהם עד העת ההיא, כי במה נגרעו מיתר הבחורים תלמידינו שי'. ואם נאמר לספחם מעתה אל שולחן המאכל אשר להחברה - גם כן קשה הדבר, כי אולי לא ימצאו ראויים להתקבל, בלתי נעים הדבר לשלחם אחר כך ולהפרידם מתוך התלמידים הקודמים בהיותם כבר בעיניהם כבני הבית, ויגדל בושתם. על כן אני חושב לנכון להפריד קופה מיוחדת לכלכל ממנה את הבחורים החדשים בפני עצמם משך כשני חדשים, עדי יוציא הועד משפטו אם לקרב אם לרחק. והקופה הזאת נמסור לאחדים מגדולי תלמידינו הישנים בעלי דעה, והם יכלכלו הדבר, והכסף ינתן למו מקופתנו הכללית.<BR/>ההצעה הטובה והישרה הזאת הוטבה מאד בעיניהם, ונתקבלה תיכף, והוגשה לאישור לפני [כ"ק אדמו"ר הרש"ב], ויאשרה. ויקראו עשרה בחורים נבונים, וימסור להם המנהל את הדבר הזה ויסביר להם היטב את הענין ויחק להם חוקים ומשפטים ישרים
+|תוכן=אחרי החג באו בחורים חדשים, ועד ט' [[אייר]] היה מספרם שלושים איש. ועד הביקורת חיוה דעתו על ששה עשר מהם כי ראויים להתקבל בהחלט בלי ספק, ועל השאר אמרו כי דרוש להתחקות עוד עליהם משך מה, ויש לקוות כי גם אלו יוכשרו להתקבל, כי אותות טובים ניכרים בהם ותקוה טובה נשקפה להם בעתיד במצאם מחסה בחברתנו.<BR/>המנהל [אדמו"ר הריי"צ], באהבתו תלמידים טובים בעלי כשרון, קרא מועצה מעוזריו המשגיחים ויאמר להם: אם הדעת נותנת שהבחורים הנשארים יוכשרו להתקבל, וכן תמיד בעתות קבלת תלמידים חדשים, הלא מהיושר ומההכרח לעזור להם על צרכיהם עד העת ההיא, כי במה נגרעו מיתר הבחורים תלמידינו שי'. ואם נאמר לספחם מעתה אל שולחן המאכל אשר להחברה - גם כן קשה הדבר, כי אולי לא ימצאו ראויים להתקבל, בלתי נעים הדבר לשלחם אחר כך ולהפרידם מתוך התלמידים הקודמים בהיותם כבר בעיניהם כבני הבית, ויגדל בושתם. על כן אני חושב לנכון להפריד קופה מיוחדת לכלכל ממנה את הבחורים החדשים בפני עצמם משך כשני חדשים, עדי יוציא הועד משפטו אם לקרב אם לרחק. והקופה הזאת נמסור לאחדים מגדולי תלמידינו הישנים בעלי דעה, והם יכלכלו הדבר, והכסף ינתן למו מקופתנו הכללית.<BR/>ההצעה הטובה והישרה הזאת הוטבה מאד בעיניהם, ונתקבלה תיכף, והוגשה לאישור לפני [אדמו"ר הרש"ב], ויאשרה. ויקראו עשרה בחורים נבונים, וימסור להם המנהל את הדבר הזה ויסביר להם היטב את הענין ויחק להם חוקים ומשפטים ישרים
 |רוחב=25%}}
-אחרי [[חג הפסח]] ה'[[תרס"ב]] הגיעו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] קבוצה גדולה{{הערת שוליים|מאחרי חג הפסח ועד [[ט' אייר]] הגיע מספר הבחורים החדשים ל-30.}} של בחורים חדשים המעוניינים להתקבל לישיבה.
+אחרי [[חג הפסח]] ה'[[תרס"ב]] הגיעו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] קבוצה גדולה{{הערה|מאחרי חג הפסח ועד [[ט' אייר]] הגיע מספר הבחורים החדשים ל-30.}} של בחורים חדשים המעוניינים להתקבל לישיבה.
-מכיון שתהליך הקבלה לישיבה יכל לארוך מספר ימים, עד ש'ועד הביקורת'{{הערת שוליים|ועד הביקורת היה מחליט אילו תלמידים יתקבלו לישיבה ואילו לא. הועדה הייתה בוחנת את יכולת הלימודים ואופן התנהגותו של התלמיד}} יחליט אם לקבל את התלמיד או לא, הורה [[הרבי הריי"צ]], מנהל הישיבה דאז, לדאוג לכלכלתם של הבחורים הממתינים, כי אין הם שונים משאר הבחורים הלומדים בישיבה. אך היות וייתכן שחלק מהבחורים לא יתקבלו, ואם הם ירגישו כחלק מהישיבה תגדל בושתם כאשר יצטרכו לעזוב, הציע הרבי הריי"צ לפתוח עבורם קופה מיוחדת שתדאג לכלכלתם. באסיפה שכינס הרבי הריי"צ בעניין הסכימו כולם על פתיחת הקופה{{הערת שוליים|ר' [[משה רוזנבלום]] בחיבורו "דברי ימי התמימים".}}, וההצעה אושרה על ידי מייסד הישיבה, [[הרבי הרש"ב]].
+מכיון שתהליך [[הקבלה]] לישיבה יכל לארוך מספר ימים, עד ש'ועד הביקורת'{{הערה|ועד הביקורת היה מחליט אילו תלמידים יתקבלו לישיבה ואילו לא. הועדה הייתה בוחנת את יכולת הלימודים ואופן התנהגותו של התלמיד}} יחליט אם לקבל את התלמיד או לא, הורה [[הרבי הריי"צ]], מנהל הישיבה דאז, לדאוג לכלכלתם של הבחורים הממתינים, כי אין הם שונים משאר הבחורים הלומדים בישיבה. אך היות וייתכן שחלק מהבחורים לא יתקבלו, ואם הם ירגישו כחלק מהישיבה תגדל בושתם כאשר יצטרכו לעזוב, הציע [[הרבי הריי"צ]] לפתוח עבורם קופה מיוחדת שתדאג לכלכלתם. באסיפה שכינס [[הרבי הריי"צ]] בעניין הסכימו כולם על פתיחת הקופה{{הערה|ר' [[משה רוזנבלום]] בחיבורו "דברי ימי התמימים".}}, וההצעה אושרה על ידי מייסד הישיבה, [[הרבי הרש"ב]].
 הרבי הריי"צ בחר עשרה בחורים האחראים על ניהול הקופה, והכתיב להם את אופן ההתנהלות.
 ==מקורות מימון==
-שני [[תמימים]] היו עומדים בקביעות ליד חדר ה[[יחידות]] של הרבי הרש"ב, וכאשר אורח היה יוצא היו ניגשים אליו עם פנקס התרומות כשבראשו מופיע מכתב של הרבי על נחיצות הקופה וסכום התרומה אותו תרם בעצמו{{הערת שוליים|ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרות קודש]] של הרבי הרש"ב מופיעה עדות לתרומה על סך 10 רובל כסף}}.
+שני [[תמימים]] היו עומדים בקביעות ליד חדר ה[[יחידות]] של הרבי הרש"ב, וכאשר אורח היה יוצא היו ניגשים אליו עם פנקס התרומות כשבראשו מופיע מכתב של הרבי על נחיצות הקופה וסכום התרומה אותו תרם בעצמו{{הערה|ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרות קודש]] של הרבי הרש"ב מופיעה עדות לתרומה על סך 10 רובל כסף}}.
 הכנסה נוספת הייתה ממשרד הישיבה, כאשר בחור היה מקבל מכתב עם דמי כיס ממשפחתו, היה מנדב קופיקא אחת לטובת הקופה.
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ב[[ליל הסדר]] היו מוכרים את הכיבודים ([[סימני הסדר#מה נשתנה|ארבעת הקושיות]], [[סימני הסדר#ברך - ברכת המזון (וכוס ג', שעליו מברך ברכת המזון)|פתיחת הדלת לאליהו]] וכו') והכסף היה נמסר לטובת 'קופת בחורים'.
-הרבי הריי"צ היה מורה לקנות לטובת הקופה ריקודים ב[[אחרון של פסח]], כבוד שניתן למוסדות מועטים מאד ב[[ליובאוויטש]]. ב[[סעודת משיח]] [[תרס"ו]] הורה הרבי הרש"ב על ריקוד לטובת הקופה, והאחראיים יצאו בריקוד.
+הרבי הריי"צ היה מורה לקנות לטובת הקופה ריקודים ב[[אחרון של פסח]], כבוד שניתן למוסדות מועטים מאד ב[[ליובאוויטש]]. ב[[סעודת משיח]] [[תרס"ו]] הורה הרבי הרש"ב על [[ריקוד]] לטובת הקופה, והאחראיים יצאו בריקוד.
 כשהייתה הישיבה ב[[תומכי תמימים אטווצק|אטווצק]] נתמנה הרבי [[מלך המשיח]] ליו"ר הכבוד של 'קופת בחורים'. ב[[שלשלת היחס]] הוזכר מינוי זה.
-כשנוסדה הישיבה ב-[[770]] היו מנהלי הקופה נכנסים ל[[הרבי שליט"א|רבי]] בקביעות ב[[חג הפורים]], ומקבלים צ'ק על סך מאה דולר מחשבונו הפרטי.
+כשנוסדה הישיבה ב-[[770]] היו מנהלי הקופה נכנסים ל[[הרבי|רבי]] בקביעות ב[[חג הפורים]], ומקבלים צ'ק על סך מאה דולר מחשבונו הפרטי.
-באחת השנים הרגיש [[הרבי שליט"א|הרבי]] כי הנהלת הקופה מצמצמת בהוצאות. הרבי כתב מכתב למנהלי הקופה, על הפלא שמוסד הקשור עם הרבי הריי"צ יצמצם בהוצאות באופן שלא יהיו גדולים מההכנסות. בהמשך המכתב הרבי מעודדם להמשיך ולהרבות בהוצאות כפי הצורך למרות חוסר התקציב, ושזה עצמו ימציא מקורות הכנסה נוספים. למכתב צירף הרבי 200 דולר.
+באחת השנים הרגיש [[הרבי]] כי הנהלת הקופה מצמצמת בהוצאות. הרבי כתב מכתב למנהלי הקופה, על הפלא שמוסד הקשור עם [[הרבי הריי"צ]] יצמצם בהוצאות באופן שלא יהיו גדולים מההכנסות. בהמשך המכתב הרבי מעודדם להמשיך ולהרבות בהוצאות כפי הצורך למרות חוסר התקציב, ושזה עצמו ימציא מקורות הכנסה נוספים. למכתב צירף הרבי 200 דולר.
 ==הקופה כיום==
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 לפני [[חג הפסח]] היה דואג הרב מענטליק לכל תלמיד שיהיו לו את כל פרטי הלבוש חדשים לכבוד החג, מלבד [[כיפה]] ו[[ציצית]] אותם רצה שיקנו בעצמם.
-בשנים האחרונות התפתחה פעילות הקופה, והיא תומכת בבחורים בתחומים רבים. מלבד הביגוד החדש לקראת חג הפסח, מחלקת הקופה בתחילת השנה מעילים חדשים לקראת החורף. בחודש [[אלול]], אז מגיעים התלמידים החדשים, מקבלים התלמידים סבסוד בקניית כלי מיטה.
+בשנת תשס"א הוקמה הקופה מחדש על ידי הת' [[אפרים וקסלר]] ע"ה.
+במהלך השנים התפתחה פעילות הקופה, והיא תומכת בבחורים בתחומים רבים. מלבד הביגוד החדש לקראת חג הפסח הכולל כובע וחליפה לכל בחור יחד עם מוצרים נלווים כמו ציצית חדשה וביגוד איכותי, מחלקת הקופה בתחילת השנה מעילים חדשים לקראת החורף. כמו כן מפעילה הקופה חנות מסובסדת של מוצרי נקיון הגיינה וכדומה במחיר סמלי.
 בחור הנזקק לטיפול רפואי מקבל תמיכה מלאה. מלבד עלויות התרופות והוצאות האשפוז, מפעילים מנהלי הקופה קשרים עם רופאים בכירים, וכל בעיה מטופלת לגופה אצל רופאים המתמחים בכך. עסקני רפואה העוזרים רבות לפעילות הקופה הם הרב הולצמן והרב אברהם לידר (יו"ר ארגון "[[אהבת חסד]]") מ[[קראון הייטס]].