חסידות חב"ד - ניעז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏ראו גם: אין קשר)
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חסידות חב"ד נְיעֶזְ'יִן''' היא ענף של חסידות חב"ד שהוקם ע"י בנו של [[הצמח צדק]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]]. הענף נוסד בשנת [[תרכ"ח]] עקב [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[הצמח צדק]].
[[קובץ:ניעזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בעיירה ניעז'ין ששימש כמרכז חסידות ניעז'ין כיום]]
'''חסידות חב"ד נְיעֶזְ'יִן''' היא ענף של חסידות חב"ד שהוקם על ידי בנו של [[הצמח צדק]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]]. הענף נוסד בשנת [[תרכ"ח]] עקב [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[הצמח צדק]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
שורה 5: שורה 6:


אך לא כולם קבלו את החלטת הבית דין, וכך החלה [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|חב"ד להתפצל]]. האדמו"ר רבי [[ישראל נח שניאורסון]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחר כשנתיים בשנת [[תרכ"ח]] לבקשת חסידים עבר לשמש כרב בעיירה ניעז'ין ושימש כאדמו"ר חסידי חב"ד בעיירה. החלו אז להיקרא חסידי המקום 'חב"ד ניעז'ין'.
אך לא כולם קבלו את החלטת הבית דין, וכך החלה [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|חב"ד להתפצל]]. האדמו"ר רבי [[ישראל נח שניאורסון]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחר כשנתיים בשנת [[תרכ"ח]] לבקשת חסידים עבר לשמש כרב בעיירה ניעז'ין ושימש כאדמו"ר חסידי חב"ד בעיירה. החלו אז להיקרא חסידי המקום 'חב"ד ניעז'ין'.
ב[[ניו יורק]] באחד מבתי העלמין היהודים ב[[ניו יורק]] יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, החלקה נקראת בשם [[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין]]{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 1262 עמודים 34 - 35}}.


החסידות התקיימה במשך כ-15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד להסתלקותו של האדמו"ר בשנת [[תרמ"ג]]. לאחר שנפטר האדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון]] עברו רוב חסידיו ל[[חסידות חב"ד - קאפוסט]].
החסידות התקיימה במשך כ-15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד להסתלקותו של האדמו"ר בשנת [[תרמ"ג]]. לאחר שנפטר האדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון]] עברו רוב חסידיו ל[[חסידות חב"ד - קאפוסט]].
שורה 13: שורה 16:
*[[חב"ד ליאדי]]
*[[חב"ד ליאדי]]


{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{חצרות}}


[[קטגוריה:חצרות חב"ד|נ]]
[[קטגוריה:חצרות חב"ד|נ]]

גרסה אחרונה מ־00:51, 18 באפריל 2024

בית המדרש של רבי ישראל נח שניאורסון בעיירה ניעז'ין ששימש כמרכז חסידות ניעז'ין כיום

חסידות חב"ד נְיעֶזְ'יִן היא ענף של חסידות חב"ד שהוקם על ידי בנו של הצמח צדק, רבי ישראל נח שניאורסון. הענף נוסד בשנת תרכ"ח עקב התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת הצמח צדק.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרכ"ו הסתלק אדמו"ר הצמח צדק, בצוואתו כתב הצמח צדק שכל בניו ישמשו כאדמו"רים ויאמרו מאמרי חסידות משלהם בליובאוויטש, וכך אכן היה בתחילה, אך מספר שבועות לאחר התסלקותו החלה תעמולה מצד מעריציו של בנו השני של הצ"צ, המהרי"ל מקאפוסט שיכתירו אותו כממשיך דרכו של אביו הצ"צ. ולאחר שעשו בית דין מיוחד שדן את מי להכתיר כממשיך דרכו החליט הבית דין שאדמו"ר המהר"ש שהיה הצעיר הבנים, ישמש כממשיך דרכו של אדמו"ר הצמח צדק.

אך לא כולם קבלו את החלטת הבית דין, וכך החלה חב"ד להתפצל. האדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחר כשנתיים בשנת תרכ"ח לבקשת חסידים עבר לשמש כרב בעיירה ניעז'ין ושימש כאדמו"ר חסידי חב"ד בעיירה. החלו אז להיקרא חסידי המקום 'חב"ד ניעז'ין'.

בניו יורק באחד מבתי העלמין היהודים בניו יורק יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, החלקה נקראת בשם חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין[1].

החסידות התקיימה במשך כ-15 שנים, משנת תרכ"ח ועד להסתלקותו של האדמו"ר בשנת תרמ"ג. לאחר שנפטר האדמו"ר ישראל נח שניאורסון עברו רוב חסידיו לחסידות חב"ד - קאפוסט.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בית משיח גיליון 1262 עמודים 34 - 35
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץסאטמארספינקאערלויפאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא