חסידות חב"ד - ניעז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (19 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות חב"ד | [[קובץ:ניעזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בעיירה ניעז'ין ששימש כמרכז חסידות ניעז'ין כיום]] | ||
'''חסידות חב"ד נְיעֶזְ'יִן''' היא ענף של חסידות חב"ד שהוקם על ידי בנו של [[הצמח צדק]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]]. הענף נוסד בשנת [[תרכ"ח]] עקב [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[הצמח צדק]]. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בשנת [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]], בצוואתו כתב הצמח צדק שכל בניו ישמשו כאדמו"רים ויאמרו מאמרי חסידות משלהם ב[[ליובאוויטש]], וכך אכן היה בתחילה, אך מספר שבועות לאחר התסלקותו החלה תעמולה מצד מעריציו של בנו השני של הצ"צ, [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]] שיכתירו אותו כממשיך דרכו של אביו הצ"צ. ולאחר שעשו בית דין מיוחד שדן את מי להכתיר כממשיך דרכו | בשנת [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]], בצוואתו כתב הצמח צדק שכל בניו ישמשו כאדמו"רים ויאמרו מאמרי חסידות משלהם ב[[ליובאוויטש]], וכך אכן היה בתחילה, אך מספר שבועות לאחר התסלקותו החלה תעמולה מצד מעריציו של בנו השני של הצ"צ, [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]] שיכתירו אותו כממשיך דרכו של אביו הצ"צ. ולאחר שעשו בית דין מיוחד שדן את מי להכתיר כממשיך דרכו החליט הבית דין ש[[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הצעיר הבנים, ישמש כממשיך דרכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
אך לא כולם קבלו את החלטת הבית דין, | אך לא כולם קבלו את החלטת הבית דין, וכך החלה [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|חב"ד להתפצל]]. האדמו"ר רבי [[ישראל נח שניאורסון]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחר כשנתיים בשנת [[תרכ"ח]] לבקשת חסידים עבר לשמש כרב בעיירה ניעז'ין ושימש כאדמו"ר חסידי חב"ד בעיירה. החלו אז להיקרא חסידי המקום 'חב"ד ניעז'ין'. | ||
החסידות התקיימה במשך | ב[[ניו יורק]] באחד מבתי העלמין היהודים ב[[ניו יורק]] יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, החלקה נקראת בשם [[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין]]{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 1262 עמודים 34 - 35}}. | ||
החסידות התקיימה במשך כ-15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד להסתלקותו של האדמו"ר בשנת [[תרמ"ג]]. לאחר שנפטר האדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון]] עברו רוב חסידיו ל[[חסידות חב"ד - קאפוסט]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] | |||
*[[חב"ד קאפוסט]] | *[[חב"ד קאפוסט]] | ||
*[[חב"ד ליאדי]] | *[[חב"ד ליאדי]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{חצרות}} | |||
[[קטגוריה:חצרות חב"ד|נ]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:51, 18 באפריל 2024
חסידות חב"ד נְיעֶזְ'יִן היא ענף של חסידות חב"ד שהוקם על ידי בנו של הצמח צדק, רבי ישראל נח שניאורסון. הענף נוסד בשנת תרכ"ח עקב התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת הצמח צדק.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרכ"ו הסתלק אדמו"ר הצמח צדק, בצוואתו כתב הצמח צדק שכל בניו ישמשו כאדמו"רים ויאמרו מאמרי חסידות משלהם בליובאוויטש, וכך אכן היה בתחילה, אך מספר שבועות לאחר התסלקותו החלה תעמולה מצד מעריציו של בנו השני של הצ"צ, המהרי"ל מקאפוסט שיכתירו אותו כממשיך דרכו של אביו הצ"צ. ולאחר שעשו בית דין מיוחד שדן את מי להכתיר כממשיך דרכו החליט הבית דין שאדמו"ר המהר"ש שהיה הצעיר הבנים, ישמש כממשיך דרכו של אדמו"ר הצמח צדק.
אך לא כולם קבלו את החלטת הבית דין, וכך החלה חב"ד להתפצל. האדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחר כשנתיים בשנת תרכ"ח לבקשת חסידים עבר לשמש כרב בעיירה ניעז'ין ושימש כאדמו"ר חסידי חב"ד בעיירה. החלו אז להיקרא חסידי המקום 'חב"ד ניעז'ין'.
בניו יורק באחד מבתי העלמין היהודים בניו יורק יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, החלקה נקראת בשם חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין[1].
החסידות התקיימה במשך כ-15 שנים, משנת תרכ"ח ועד להסתלקותו של האדמו"ר בשנת תרמ"ג. לאחר שנפטר האדמו"ר ישראל נח שניאורסון עברו רוב חסידיו לחסידות חב"ד - קאפוסט.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |