ישראל יצחק פיקרסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (50 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב ישראל יצחק פיקרסקי | |שם=הרב ישראל יצחק פיקרסקי | ||
|תמונה= | |תמונה=ישראל יצחק פיקרסקי.JPG | ||
|כינוי=הרב פיקרסקי | |כינוי=הרב פיקרסקי | ||
|תיאור=ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]] | |תיאור=ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]] | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|תאריך פטירה=[[כ"ג אלול]] [[תשנ"ב]] | |תאריך פטירה=[[כ"ג אלול]] [[תשנ"ב]] | ||
|מקום פטירה=[[ניו יורק]] | |מקום פטירה=[[ניו יורק]] | ||
|מקום פעילות=פולין וניו יורק | |מקום פעילות=[[פולין]] וניו יורק | ||
|תפקידים נוספים=[[רב]] בשכונת פורסט-הילס, ניו יורק | |תפקידים נוספים=[[רב]] בשכונת פורסט-הילס, ניו יורק | ||
|רבותיו=ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג | |רבותיו=ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות= | |השתייכות= | ||
}} | }} | ||
'''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] | '''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' ([[תרס"ה]] - [[כ"ג באלול]] [[תשנ"ב]]) היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] (בין השנים [[תשמ"ח]]- [[תשנ"ב]]). התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי, [[חסידות אמשינוב|חסיד אמשינוב]]. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה. | |||
הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] נשא את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה מלחמת העולם | |||
בשנת [[תש"ז]], השיג ר' [[יצחק הוטנר]] ויזה עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור ב[[ניו יורק]]. בהגיעו ל[[ארצות הברית]] מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי"א]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס. | בשנת [[תש"ז]], השיג ר' [[יצחק הוטנר]] ויזה עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור ב[[ניו יורק]]. בהגיעו ל[[ארצות הברית]] מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי"א]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס. | ||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
נפטר ב[[כ"ג אלול]] שנת [[תשנ"ב]]. | נפטר ב[[כ"ג אלול]] שנת [[תשנ"ב]]. | ||
== | היה ממשפחת חסידי אמשינוב, הוא עצמו היה חסיד של רבי [[יוסף קאליש]] מאמשינוב, ואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי [[שמעון שלום קאליש]], ורבי [[יצחק קאליש]]. | ||
נישא למרת אסתר אברמוביץ', חסידת גור. לרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. בנו הרב יוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"מ בישיבת יגדיל תורה של [[חסידות גור]] בארצות הברית. | |||
==קשריו עם הרבי== | |||
[[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]] | [[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]] | ||
רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{ | רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערה|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]]. | ||
הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. ב[[כ"ד בטבת]] באחת השנים, סיים הרבי מסכת בש"ס ואמר ב[[התוועדות]] [[פלפול]] תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?". | |||
בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה ב[[שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]]. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערה|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשל"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ג באלול]] [[תשל"ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל. | |||
בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תש"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערה|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום [[שור]] בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}. | |||
בנו של הרב פיקרסקי, ר' מנחם, כותב בהקדמה למהדורה החדשה {{הערה|חקרי הלכות ח"א, מהדורת ברוקלין תשע"ו, עמ' 9 ואילך.}} לספר "חקרי הלכות" על אביו: | |||
"...מצד אחד החביבות היתירה שרחש לבו לקנין משנתו של שולחן ערוך הרב, ומצד שני קשריו ההדוקים עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש הם שהולידו את הרעיון של חיבור הספר הנוכחי, "חקרי הלכות" על חלקיו ומהדורותיו, בהם מגלה צפונות מבין נבכי דברי אדמו"ר הזקן בעל התניא בשולחן ערוך אשר לו, ומפלפל בדבריו הערֵבים והמתוקים לדלות מהם מרגניתא דלית לה טימי. היתה זו ביוזמת כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שביקשוֹ לסדר את חידושיו על סדר סימני שולחן ערוך הרב, ולהוציאם לאור עולם, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל בשער בת רבים. ועל כל כרך שהוציא לאור, אף הניף [=הרבי] ידו והעיר הערות חשובות ונחוצות להראות חביבותם בעיניו הזכּוֹת מלבד כל אותם ההערות וההגהות והשיחות שפלפל עם אבא ז"ל בעל פה על החידושים הללו טרם הופיעם בדפוס. דין גרמא [= זה גָּרַם] שתשעת כרכי "חקרי הלכות" יצאו לאור לסירוגין ללא שום סדר ותכנון. כי בכל תקופה אסף את כל אשר התחדש אצלו, תיקן והשלים את הנצרך, ערך והגיה, וכך הורידו לדפוס בבחינת קמא קמא דמטי לידיה [=ראשון ראשון שהגיע לידו]. הכרך הראשון הופיע בשנת תשי"ז. על פי הוראת האדמו"ר מליובאוויטש יצא הספר לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת וכן במשך השנים הופיעו על ידיהם גם יתר כרכי חקרי הלכות... בין בתרי תשעת הכרכים הללו מפוזרים חידושים וביאורים נפלאים והערות יקרות על כל חלקי השולחן ערוך של האדמו"ר הזקן. כאמור הוראתו ובקשתו החוזרת ונשנית של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש האיצה בו [=ברב פיקרסקי] להוציא לאור עולם עוד חלק ועוד חלק, אף שחסר הסדר ביניהם, כי כל כרך כולל חידושים על כל חלקי השו"ע, אך פקודתו [=של הרבי] שמרה רוחו עד שהחלק התשיעי יצא לאור בשנת תשמ"ט. בסופו ערך מפתח למצוא דברי חפץ המפוזרים בכל חלקי הספר לפי סדר השו"ע". (במהדורה החדשה נערך ונסדר הספר מחדש לפי סדר הסימנים שבשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובמקום שהמחבר דן על עניין אחד בכמה מקומות בכרכים שונים, הדברים במקום אחד ובחטיבה אחת). | |||
ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי | |||
ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שיִלמדו [[הלכה|הלכות]] לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[רב|רבנות]]. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי'.. יהי רצון שיהא בהצלחה רבה.. אזכיר עה"צ". ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשל"ח]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערה|מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויהי רצון שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, רבותינו נשיאינו, ובמלואה".}}. | |||
בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "[[עשה לך רב]]". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{ | בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "[[עשה לך רב]]". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערה|בשנת [[תשמ"ח]] כשבא לנחם את הרבי לאחר [[הסתלקות]] הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור ב[[שבת]] והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת.}}{{הערה|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[התוועדות]] יום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]], ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי. | ||
בשנת [[תשמ"ב]] לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ "הדרת מלך" שיצא לאור ב[[ארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]]. | בשנת [[תשמ"ב]] לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ "הדרת מלך" שיצא לאור ב[[ארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]]. | ||
הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב [[חיים חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]], שנקראו ביום [[י"ד בסיוון]] שנת [[תשמ"ח]] לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]". | הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב [[חיים חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]], שנקראו ביום [[י"ד בסיוון]] שנת [[תשמ"ח]] לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]". | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי | |כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי | ||
|מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{ | |רוחב=19% | ||
|תוכן= | |מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערה|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}. | ||
"אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה. | |תוכן="אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה. | ||
"הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה | "הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה הייתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות. | ||
"ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. | "ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. ייתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג [[אהבת ישראל]] בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל ל[[אהבת ישראל]] של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל.. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל! | ||
"די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?! | "די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?! | ||
| שורה 60: | שורה 65: | ||
"אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]] הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}} | "אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]] הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}} | ||
סיפר הרב פיקרסקי{{ | ===הצלה על ידי הרבי=== | ||
סיפר הרב פיקרסקי{{הערה|שם=ראיון}}: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור". | |||
==ציטוטים על הרבי== | ===ציטוטים על הרבי=== | ||
ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות: | ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות: | ||
*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א}}. | *בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א}}. | ||
*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון| | *בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם.. אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה הרבי משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, [[מקווה]] וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות ל[[הרבי|רבי]] על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם}}. | ||
*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם.. אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזה.. הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי | *בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, [[התבוננות]] קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה [[נשמה|נשמות]] הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם.. אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך [[פיקוח נפש]] גדול מזה.. הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות [[נפש]] יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערה|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות.}}. | ||
*במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ב[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר | *במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ב[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים}}. | ||
בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב: | *בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב: {{ציטוטון|לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן{{הערה|מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו בספר}}}} | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
[[קובץ:חקרי הלכות.JPG| | [[קובץ:חקרי הלכות.JPG|ימין|ממוזער|250px|שער ספרו 'חקרי הלכות']] | ||
*'''חקרי הלכות''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] | *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | ||
*'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. | - מהדורה חדשה נדפסה ע"י בנו של המחבר (ברשות קה"ת) בשנת תשע"ו. | ||
*'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] | |||
*הגדה של פסח עם ביאוריו -יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 49-61. | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 49-61. | ||
*'''איש ההלכה והרב של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 42 | |||
==קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]] | *[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]] | ||
*[http://hebrewbooks.org/30440 | *סדרת ספריו 'חקרי הלכות': [http://hebrewbooks.org/30440 חלק א'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/3296 חלק ב'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31600 חלק ג'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31599 חלק ד'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31598 חלק ה'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31700 חלק ו'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31615 חלק ז'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31614 חלק ח'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31613 חלק ט'] - אתר היברו-בוקס | ||
*[http://hebrewbooks.org/3296 | *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf המתגעגע להיות בטל לעבדי השם]''', סקירה אודותיו במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח | ||
*[http://hebrewbooks.org/31600 | |||
*[http://hebrewbooks.org/31599 | |||
*[http://hebrewbooks.org/31598 | |||
*[http://hebrewbooks.org/31700 | |||
*[http://hebrewbooks.org/31615 | |||
*[http://hebrewbooks.org/31614 | |||
*[http://hebrewbooks.org/31613 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פיקרסקי ישראל יצחק}} | {{מיון רגיל:פיקרסקי ישראל יצחק}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:צוות | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]] | |||
גרסה מ־13:28, 11 באפריל 2024
| הרב ישראל יצחק פיקרסקי | |
|---|---|
 ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ניו יורק | |
| הרב פיקרסקי | |
| לידה | שנת תרס"ה |
| בעיר סוסנוביץ בפולין | |
| פטירה | כ"ג אלול תשנ"ב |
| ניו יורק | |
| מקום פעילות | פולין וניו יורק |
| תפקידים נוספים | רב בשכונת פורסט-הילס, ניו יורק |
| רבותיו | ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג |
| חיבוריו | "חקרי הלכות" ו"אוצרות השיעורים" |
רבי ישראל יצחק פיקרסקי (תרס"ה - כ"ג באלול תשנ"ב) היה רב בפולין, לונדון ובשכונת פורסט-הילס בניו יורק. כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 (בין השנים תשמ"ח- תשנ"ב). התבקש על ידי הרבי להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת תרס"ה בפולין ונפטר בחודש אלול תשנ"ב בניו יורק.
תולדות חיים
הרב פיקרסקי נולד בשנת תרס"ה בעיר סוסנוביץ בפולין לר' מרדכי מנחם פיקרסקי, חסיד אמשינוב. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת תרצ"ו נשא את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כרב בעיר מונדזיב בפולין. בשנת תרצ"ח, התמנה לרב בלונדון ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה מלחמת העולם השנייה. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.
בשנת תש"ז, השיג ר' יצחק הוטנר ויזה עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור בניו יורק. בהגיעו לארצות הברית מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת תשי"א התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, בברוקלין, ניו יורק ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.
הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי-חכמים והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים.
היה ממשפחת חסידי אמשינוב, הוא עצמו היה חסיד של רבי יוסף קאליש מאמשינוב, ואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי שמעון שלום קאליש, ורבי יצחק קאליש.
נישא למרת אסתר אברמוביץ', חסידת גור. לרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. בנו הרב יוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"מ בישיבת יגדיל תורה של חסידות גור בארצות הברית.
קשריו עם הרבי
רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את אדמו"ר הזקן ומהם קיבל את הידידות לחסידות חב"ד. בשנת תש"י הגיע לראשונה ל-770 והשתתף בתפילת מנחה עם הרבי. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור בפולין, היה זה החוויה הרוחנית שטרם ידע כמוה. מאז 'התקשר' הרב פיקרסקי לרבי[1]. במשך השנים היה משתתף בקביעות בהתוועדויות הגדולות של הרבי ובכינוסים וסיומי הרמב"ם.
הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. בכ"ד בטבת באחת השנים, סיים הרבי מסכת בש"ס ואמר בהתוועדות פלפול תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?".
בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. היה נכנס רבות ליחידות אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי[2]. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.
בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת תשי"ז, הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת תש"כ שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות שבת בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו[3] והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום שור בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו[4].
בנו של הרב פיקרסקי, ר' מנחם, כותב בהקדמה למהדורה החדשה [5] לספר "חקרי הלכות" על אביו: "...מצד אחד החביבות היתירה שרחש לבו לקנין משנתו של שולחן ערוך הרב, ומצד שני קשריו ההדוקים עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש הם שהולידו את הרעיון של חיבור הספר הנוכחי, "חקרי הלכות" על חלקיו ומהדורותיו, בהם מגלה צפונות מבין נבכי דברי אדמו"ר הזקן בעל התניא בשולחן ערוך אשר לו, ומפלפל בדבריו הערֵבים והמתוקים לדלות מהם מרגניתא דלית לה טימי. היתה זו ביוזמת כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שביקשוֹ לסדר את חידושיו על סדר סימני שולחן ערוך הרב, ולהוציאם לאור עולם, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל בשער בת רבים. ועל כל כרך שהוציא לאור, אף הניף [=הרבי] ידו והעיר הערות חשובות ונחוצות להראות חביבותם בעיניו הזכּוֹת מלבד כל אותם ההערות וההגהות והשיחות שפלפל עם אבא ז"ל בעל פה על החידושים הללו טרם הופיעם בדפוס. דין גרמא [= זה גָּרַם] שתשעת כרכי "חקרי הלכות" יצאו לאור לסירוגין ללא שום סדר ותכנון. כי בכל תקופה אסף את כל אשר התחדש אצלו, תיקן והשלים את הנצרך, ערך והגיה, וכך הורידו לדפוס בבחינת קמא קמא דמטי לידיה [=ראשון ראשון שהגיע לידו]. הכרך הראשון הופיע בשנת תשי"ז. על פי הוראת האדמו"ר מליובאוויטש יצא הספר לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת וכן במשך השנים הופיעו על ידיהם גם יתר כרכי חקרי הלכות... בין בתרי תשעת הכרכים הללו מפוזרים חידושים וביאורים נפלאים והערות יקרות על כל חלקי השולחן ערוך של האדמו"ר הזקן. כאמור הוראתו ובקשתו החוזרת ונשנית של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש האיצה בו [=ברב פיקרסקי] להוציא לאור עולם עוד חלק ועוד חלק, אף שחסר הסדר ביניהם, כי כל כרך כולל חידושים על כל חלקי השו"ע, אך פקודתו [=של הרבי] שמרה רוחו עד שהחלק התשיעי יצא לאור בשנת תשמ"ט. בסופו ערך מפתח למצוא דברי חפץ המפוזרים בכל חלקי הספר לפי סדר השו"ע". (במהדורה החדשה נערך ונסדר הספר מחדש לפי סדר הסימנים שבשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובמקום שהמחבר דן על עניין אחד בכמה מקומות בכרכים שונים, הדברים במקום אחד ובחטיבה אחת).
בשמחת תורה שנת תשל"ו דיבר הרבי שיִלמדו הלכות לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ורבנות. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי'.. יהי רצון שיהא בהצלחה רבה.. אזכיר עה"צ". ביום חמישי לפרשת בא תשל"ח הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך[6].
בשנת תשמ"ו ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו רב, על פי דברי המשנה במסכת אבות "עשה לך רב". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות[7][8]. בהתוועדות יום י' בשבט שנת תשל"ו, ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.
בשנת תשמ"ב לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ "הדרת מלך" שיצא לאור בארצות הברית לקראת סיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל הרבי.
הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב חיים חודקוב והרב ניסן מינדל, שנקראו ביום י"ד בסיוון שנת תשמ"ח לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת תשנ"ב חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני הרמב"ם והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "יחי המלך".
ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי
|
|---|
|
"אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה. "הגדלות הנדירה של הרבי בנגלה היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שהרוגאצ'ובר כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה הייתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל הש"ס וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי הלכה.. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות. "ראיתי בפולין שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. ייתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג אהבת ישראל בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל לאהבת ישראל של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל.. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל! "די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?! "אינני יודע אם מאז ימי הבעל שם טוב הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של " |
| רואיין בי"א בניסן תשנ"ב[9]. |
הצלה על ידי הרבי
סיפר הרב פיקרסקי[1]: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור".
ציטוטים על הרבי
ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות:
- בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ח: "בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א".
- בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ט: "מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם.. אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה הרבי משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, מקווה וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות לרבי על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם".
- בסיום הרמב"ם שנת תש"נ: "בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם.. אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזה.. הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת[10] מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות.".
- במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של האגרות קודש בכ"ה באדר תשמ"ט: "ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים".
- בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב: "לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן[11]"
ספריו
- חקרי הלכות (תשעה כרכים) - חידושים על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
- מהדורה חדשה נדפסה ע"י בנו של המחבר (ברשות קה"ת) בשנת תשע"ו.
- אוצרות השיעורים - לקט שיעורים שמסר בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770
- הגדה של פסח עם ביאוריו -יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו.
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 49-61.
- איש ההלכה והרב של הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 42
קישורים חיצוניים
- הספר 'אוצרות השיעורים' - אתר היברו-בוקס
- סדרת ספריו 'חקרי הלכות': חלק א' • חלק ב' • חלק ג' • חלק ד' • חלק ה' • חלק ו' • חלק ז' • חלק ח' • חלק ט' - אתר היברו-בוקס
- המתגעגע להיות בטל לעבדי השם, סקירה אודותיו במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מתוך ראיון לשבועון כפר חב"ד. י"א בניסן תשנ"ב.
- ↑ ביום ט' בתמוז תשל"ה נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום י"ג באלול תשל"ו בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.
- ↑ הודפס באגרות קודש, אגרת ז'רמ"ב.
- ↑ מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף תשכ"ו ועוד.
- ↑ חקרי הלכות ח"א, מהדורת ברוקלין תשע"ו, עמ' 9 ואילך.
- ↑ מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויהי רצון שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, רבותינו נשיאינו, ובמלואה".
- ↑ בשנת תשמ"ח כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות הרבנית מרת חיה מושקא שניאורסון שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה בהתוועדות בשבת בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור בשבת והרבי אכן אמר שיחה באותה שבת.
- ↑ בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.
- ↑ הראיון המלא מופיע בספר שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמ' 56 ואילך
- ↑ דף ק"ה עמוד ב'
- ↑ מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו בספר