ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ניגון זה הוא ניגון נ"ט ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון נ"ט ב[[ספר הניגונים]]. | ||
== מקור הניגון == | == מקור הניגון == | ||
פעם בדרכו לליובאוויטש עבר ר' אשר דרך עיירה של גויים, שם בכל פעם היה שומע מבית המרזח קולות של צחוק והוללות. פעם אחת קרא משהו שונה: ר' אשר שמע ניגון ממש מיוחד! כמה נגנים גויים ניגנו ניגון שממש מצא חן בעיניו והצלילים ממש משכו את ר' אשר פנימה. ר' אשר נעמד ליד הנגנים עצם את עיניו וביקש שינגנו שוב ושוב את הניגון. הנגנים סירבו בהתחלה, אבל ר' אשר הוציא מטבע מכיסו בכל פעם, מטבע בשם "דרייער". הוא נתן לנגנים והם ניגנו שוב את הניגון, וכך היה 11 פעמים עד שהוא הרגיש שהוא קנה את הניגון ופדה אותו מהגויים. משם מגיע השם של הניגון "אלף" זה אחד עשרה באידיש ושם המטבע "דרייער" . ר' אשר מיהר לליובאוויטש לתת את הניכון מתנה ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ולנגן את זה לפניו, הרבי הרש"ב מאוד אהב את הניגון ובסיום הניגון אמר לר' אשר שלא מספיק לקנות את הניגון בכסף אלא צריך לבצע שינוי בניגון. נסע ר' אשר לחסיד [[ר' אהרון חריטונוב]] שהיה בעל מנגן נפלא, ר' אהרן עשה שינוי בניגון ובפי החסידים עשה כנפיים לניגון והעלה אותו לקדושה. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שניגון זה מביע את השברון לב של חסיד (פארלוירנקייט) וגעגועיו לרבי. כששמע זאת ר' [[אהרן חריטונוב]] ([[משה חריטונוב]]), מלחין הניגון, הוא הגיב בדמעות: רבי, ראה כמה פנימיות וכוחות הנפש עלה לי ניגון זה{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 34.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שאמר בשם [[אדמו"ר מהר"ש]], שניגוני חב"ד, אחד מהשנים; או שהם באים מחב"ד, או שהם מגלים חב"ד. על ניגון זה אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוא מגלה חב"ד.{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 35.}} | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שניגון זה מביע את השברון לב של חסיד (פארלוירנקייט) וגעגועיו לרבי. כששמע זאת ר' [[אהרן חריטונוב]] ([[משה חריטונוב]]), מלחין הניגון, הוא הגיב בדמעות: רבי, ראה כמה פנימיות וכוחות הנפש עלה לי ניגון זה{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 34.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שאמר בשם [[אדמו"ר מהר"ש]], שניגוני חב"ד, אחד מהשנים; או שהם באים מחב"ד, או שהם מגלים חב"ד. על ניגון זה אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוא מגלה חב"ד.{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 35.}} | ||
גרסה מ־16:00, 7 בפברואר 2024
ניגון זה הוא ניגון נ"ט בספר הניגונים.
מקור הניגון
פעם בדרכו לליובאוויטש עבר ר' אשר דרך עיירה של גויים, שם בכל פעם היה שומע מבית המרזח קולות של צחוק והוללות. פעם אחת קרא משהו שונה: ר' אשר שמע ניגון ממש מיוחד! כמה נגנים גויים ניגנו ניגון שממש מצא חן בעיניו והצלילים ממש משכו את ר' אשר פנימה. ר' אשר נעמד ליד הנגנים עצם את עיניו וביקש שינגנו שוב ושוב את הניגון. הנגנים סירבו בהתחלה, אבל ר' אשר הוציא מטבע מכיסו בכל פעם, מטבע בשם "דרייער". הוא נתן לנגנים והם ניגנו שוב את הניגון, וכך היה 11 פעמים עד שהוא הרגיש שהוא קנה את הניגון ופדה אותו מהגויים. משם מגיע השם של הניגון "אלף" זה אחד עשרה באידיש ושם המטבע "דרייער" . ר' אשר מיהר לליובאוויטש לתת את הניכון מתנה לאדמו"ר הרש"ב ולנגן את זה לפניו, הרבי הרש"ב מאוד אהב את הניגון ובסיום הניגון אמר לר' אשר שלא מספיק לקנות את הניגון בכסף אלא צריך לבצע שינוי בניגון. נסע ר' אשר לחסיד ר' אהרון חריטונוב שהיה בעל מנגן נפלא, ר' אהרן עשה שינוי בניגון ובפי החסידים עשה כנפיים לניגון והעלה אותו לקדושה. אדמו"ר הרש"ב אמר, שניגון זה מביע את השברון לב של חסיד (פארלוירנקייט) וגעגועיו לרבי. כששמע זאת ר' אהרן חריטונוב (משה חריטונוב), מלחין הניגון, הוא הגיב בדמעות: רבי, ראה כמה פנימיות וכוחות הנפש עלה לי ניגון זה[1]. אדמו"ר הריי"צ אמר בשם אדמו"ר הרש"ב שאמר בשם אדמו"ר מהר"ש, שניגוני חב"ד, אחד מהשנים; או שהם באים מחב"ד, או שהם מגלים חב"ד. על ניגון זה אמר אדמו"ר הרש"ב שהוא מגלה חב"ד.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מתוך ניח"ח 3#
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ו, שיחות חג הפסח עמ' 34.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ו, שיחות חג הפסח עמ' 35.