יהודה פרג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
משיח בכיכר (שיחה | תרומות) |
||
| (36 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יהודה פרג אצל הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|מר '''יהודה פרג''' עובר אצל הרבי]] | [[קובץ:יהודה פרג אצל הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|מר '''יהודה פרג''' עובר אצל הרבי]] | ||
מר '''יהודה פרג''' הוא אדריכל | מר '''יהודה פרג''' הוא אדריכל. מתכנן [[הרחבות ושיפוץ 770#הנחת אבן הפינה|ההרחבה של 770]] שאושרה על ידי [[הרבי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
מר יהודה פרג נולד וגדל ב[[ירושלים]] למשפחה דתית, | מר יהודה פרג נולד וגדל ב[[ירושלים]] למשפחה דתית, שירת בצבא 3 שנים, למד אדריכלות באוניברסיטה ב[[מלבורן]] שבאוסטרליה בה למד 6 שנים ובתום לימודיו חזר ל[[ירושלים]] והחל לעבוד כאדריכל. | ||
==אדריכל ההרחבה של 770== | ==אדריכל ההרחבה של 770== | ||
[[קובץ: | [[קובץ:770 שהולך להיות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוכנית ההרחבה שהרבי אישר]] | ||
בשנת תשמ"ח | בשנת [[תשמ"ח]] כאשר שהה ב[[ניו יורק]] לצורך עבודתו, התבקש יהודה לבדוק אפשרות להגדלת בית הכנסת [[770]]. ביחד עם אנשי הוועד, יהודה סייר בכל המתחם והביא גם מהנדסים על מנת שיבחנו את נושא הרחבת המקום. מר יהודה הבחין כי לבנין יש מקום לארבע קומות שלא נוצלו ומשום כך הוא תכנן לעקור את ליבת הבנין מבלי לגעת במפלס [[בית הכנסת]] שישאר על מקומו ובכך ליצור חלל גדול שיכיל אלפי מתפללים בכל ימות השנה ובפרט בחגים. הבדיקה עם הקבלנים העלתה כי מדובר בבניה יקרה מאוד שעלותה יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים. | ||
כמה חודשים אחרי זה התקשרו אל מר יהודה חברי הוועד והודיעו לו כי החליטו במקום שיפוץ והרחבה - לבנות מחדש את המקום בסמוך ל-770, מה שיוזיל עלויות. גבאי בית הכנסת הרב [[זאב יחזקאל כץ]] התקשר אל מר יהודה ואמר לו שהוא מוזמן לבוא ל[[ניו יורק]] כדי לתכנן את הבנין החדש בהתאם לתכנית החדשה. | |||
מר יהודה פרג טס ישר לניו יורק ונפגש עם מזכיר הרבי הרב [[יהודה קרינסקי]] שסיפר לו שהוגשו בפני הרבי מספר תוכניות ממספר אדריכלים שונים, אך הרבי דחה את כל ההצעות שהוגשו בפניו. ועוד אמר לו הרב קרינסקי שבוועד הבנין מבקשים ממנו להציע פרויקט חדש להרחבת המקום. לאורך אותו חודש הוא עבד עם המהנדסים ששכר על תוכנית והראה אותה לוועד הבנין ששהגיש אותה לרבי. הרבי עבר על כל התוכניות והיה מרוצה מאוד ואישר את בניית הבניין. אחד התנאים שהציב הרבי הוא שלא ישקיעו בבניין סכומים אגדיים. יהודה עצמו נפגש עם מספר קבלנים, ביניהם עם הקבלן מר דוד צ'ייס שהיה אחד הפילנתרופים שתמך בפעילות החב"דית במשך השנים. | |||
בשנתיים הבאות נקרא יהודה כמה פעמים לניו יורק, לא פעם ביקשו ממנו חלופות לחלקים מסוימים בתכנון הבניה כדי להוזיל עלויות. היה שלב מסויים בו ביקשו לעשות הרחבה מצומצמת בלבד. | |||
לאחר | ב[[כ"ד אלול]] [[תשמ"ט]] לאחר משא ומתן ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] והגבאי הרב [[זאב יחזקאל כץ]] הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש "ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי". | ||
בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת [[תשנ"ד]], נעצרה תנופת הבניה לחלוטין. | |||
בשנת [[תשס"ד]] נקרא יהודה פרג שוב ל[[ניו יורק]] ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'. | |||
בשנת | בקשר עם התעוררות להרחבת [[בית הכנסת - 770]] בשנת [[תשפ"ד]], חשף יהודה{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט תשפ"ד.}} פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות [[יוניון]] ו[[איסטרן פארקוויי]], לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תמך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר בזמני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
{{בית|יוסי סלומון|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא|1395|14|תשפ"ד}} | [[קובץ:כתבה על יהודה פרג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתבה על יהודה פרג ב[[עיתון בית משיח]]. בתמונה גירסה נוספת להרחבה שיהודה לא רצה לקבל כי הרבי אישר תוכנית אחרת]] | ||
{{בית|יוסי סלומון|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא...|1395|14|תשפ"ד}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm בשידור חי: אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים] {{הגאולה}} | |||
* [https://chabad.info/magazine/1051690/ ראיון בשבועון בית משיח עם האדריכל שתכנן את הרחבת 770 שאושרה ע"י הרבי], באתר [[חב"ד אינפו]] {{בית משיח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פרג, יהודה}} | {{מיון רגיל:פרג, יהודה}} | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:30, 30 בינואר 2024
מר יהודה פרג הוא אדריכל. מתכנן ההרחבה של 770 שאושרה על ידי הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מר יהודה פרג נולד וגדל בירושלים למשפחה דתית, שירת בצבא 3 שנים, למד אדריכלות באוניברסיטה במלבורן שבאוסטרליה בה למד 6 שנים ובתום לימודיו חזר לירושלים והחל לעבוד כאדריכל.
אדריכל ההרחבה של 770[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ח כאשר שהה בניו יורק לצורך עבודתו, התבקש יהודה לבדוק אפשרות להגדלת בית הכנסת 770. ביחד עם אנשי הוועד, יהודה סייר בכל המתחם והביא גם מהנדסים על מנת שיבחנו את נושא הרחבת המקום. מר יהודה הבחין כי לבנין יש מקום לארבע קומות שלא נוצלו ומשום כך הוא תכנן לעקור את ליבת הבנין מבלי לגעת במפלס בית הכנסת שישאר על מקומו ובכך ליצור חלל גדול שיכיל אלפי מתפללים בכל ימות השנה ובפרט בחגים. הבדיקה עם הקבלנים העלתה כי מדובר בבניה יקרה מאוד שעלותה יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים.
כמה חודשים אחרי זה התקשרו אל מר יהודה חברי הוועד והודיעו לו כי החליטו במקום שיפוץ והרחבה - לבנות מחדש את המקום בסמוך ל-770, מה שיוזיל עלויות. גבאי בית הכנסת הרב זאב יחזקאל כץ התקשר אל מר יהודה ואמר לו שהוא מוזמן לבוא לניו יורק כדי לתכנן את הבנין החדש בהתאם לתכנית החדשה.
מר יהודה פרג טס ישר לניו יורק ונפגש עם מזכיר הרבי הרב יהודה קרינסקי שסיפר לו שהוגשו בפני הרבי מספר תוכניות ממספר אדריכלים שונים, אך הרבי דחה את כל ההצעות שהוגשו בפניו. ועוד אמר לו הרב קרינסקי שבוועד הבנין מבקשים ממנו להציע פרויקט חדש להרחבת המקום. לאורך אותו חודש הוא עבד עם המהנדסים ששכר על תוכנית והראה אותה לוועד הבנין ששהגיש אותה לרבי. הרבי עבר על כל התוכניות והיה מרוצה מאוד ואישר את בניית הבניין. אחד התנאים שהציב הרבי הוא שלא ישקיעו בבניין סכומים אגדיים. יהודה עצמו נפגש עם מספר קבלנים, ביניהם עם הקבלן מר דוד צ'ייס שהיה אחד הפילנתרופים שתמך בפעילות החב"דית במשך השנים.
בשנתיים הבאות נקרא יהודה כמה פעמים לניו יורק, לא פעם ביקשו ממנו חלופות לחלקים מסוימים בתכנון הבניה כדי להוזיל עלויות. היה שלב מסויים בו ביקשו לעשות הרחבה מצומצמת בלבד.
בכ"ד אלול תשמ"ט לאחר משא ומתן ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר בחלוקת דולרים והגבאי הרב זאב יחזקאל כץ הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש "ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי".
בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת תשנ"ד, נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.
בשנת תשס"ד נקרא יהודה פרג שוב לניו יורק ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.
בקשר עם התעוררות להרחבת בית הכנסת - 770 בשנת תשפ"ד, חשף יהודה[1] פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות יוניון ואיסטרן פארקוויי, לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תמך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר בזמני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסי סלומון, התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא..., שבועון בית משיח, גיליון 1395 עמוד 14 (תשפ"ד)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשידור חי: אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים
- ראיון בשבועון בית משיח עם האדריכל שתכנן את הרחבת 770 שאושרה ע"י הרבי, באתר חב"ד אינפו
הערות שוליים
- ↑ בשבועון בית משיח מט"ז שבט תשפ"ד.