זאב יחזקאל כ"ץ

הרב זאב יחזקאל הכהן כ"ץ (נולד בשנת תש"ו, 1946) הוא מגבאי 770 במהלך השנים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לרב משה פנחס כ"ץ בשושן פורים תש"ו. מצד אמו הינו נכד לחסיד ר' דוד שטוקהמר.

יחידות אצל הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשבוע של התספורת שלו, ביום שלישי כ"א אדר תש"ט ימים ספורים אחרי מעמד קבלת האזרחות, זכה להיכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב דוד שטוקהמר.

כשנכנס הרב דוד שטוקהמר, נשק את ידו הקדושה של הרבי הריי"צ, ואחר שעשה כך, אמר לזאב יחזקאל שיעשה גם כן.

הרבי הריי"צ אמר שיחה מיוחדת, על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.

,,בסיום היחידות, הרבי הריי"צ לקח את הכנף הימנית מהציצית שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטוקהמר שאל אותו: מה זה? ואמר הילד בקול: ציצית.

לאחר שקרא אדמו"ר הריי"צ את הפ"נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה (הקב"ה ימלא..).

[כשיצא הרד"ש נתן ידו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ונשקו, והרב משה פנחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שהוא יהי' חסיד), והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].

ברשימת האב, הרמ"פ, מסופר שלאחמ"כ, ,,ביום ועש"ק כ"ד. אדר דברתי עם הרמ"ש שי' בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ"ק אדמו"ר שליט"א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים"" (לרבי מהוריי"צ הייתה הנאה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)."

לימודים על טהרת הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' זאב הוא מראשוני הילדים שלמדו על טהרת הקודש, ולא למדו שיעורי חול. כאשר הודיעו הוריו על כך לרבי, לאחרי חודש תשרי תשט"ו, שלח הרבי מכתב ביום ח' מר חשון, לאביו הגבאי הרב משה פנחס כ"ץ, בה הרבי כותב:

נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב וברכה, אשר סידרו את בנם זאב יחזקאל שליט"א הכהן שילמוד לימודי קדש כל היום כולו, ולקח חלק בסידור מחלקה בזה, שבמילא נעשה זה ג"כ ענין דזכות הרבים, . . מובן מעצמו שברשותו להראות מכתבי זה, או למסור תוכנו, לכל אלו שכבר עשו כמוהו, ועאכו"כ לאלו שעדיין לא בחרו בטוב האמיתי, ובמילא לא בא אצלם הנ"ל, בפועל, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשיוסיף בזה דברים היוצאים מן הלב - שנכנסים אל הלב. והשי"ת יצליחו להיות שליח טוב גם בענין נעלה זה

— אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח

.

ר' זאב סיפר, שזמן קצר לפני הבר מצווה שלו, נכנס עם הוריו ליחידות אצל הרבי. יחד אתם, נכנס סבו ר' דוד שטוקהמר. לפני שיצאו מהיחידות, סיפר אביו (על פי בקשתו) לרבי אודות תחביב שיש לו – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, ואביו סיפר לרבי שהוא יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותו. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.

ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אביו נכנס אל הרבי ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. וכשאביו הראה לרבי את האוסף שלו, והרבי ביקש שר' זאב ייכנס אליו בעצמו. יש לציין, שמאז הפך תחביב זה לנוהג קבוע, גם בין ילדים.

גבאות ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירת אביו ר' משה פנחס כ"ץ בב' באדר א' תשמ"ו, שכיהן כגבאי בית הכנסת 770, רצו בשנת תשמ"ז להחליף אותו ואת הגבאי הוותיק ר' יהושע פינסון באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד תשנ"ה.

בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.

אחר תפילת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע"נ הרבנית באומרו: "ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום".

אחד מהאירועים המיוחדים היה בכ"ח סיון תנש"א^[1], חזר הרבי מהאוהל, ולאחר תפילת מנחה ותפילת ערבית מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס של כ"ח סיון תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי ינוח בה ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באוהל.

הרב כ"ץ אכן הכריז, אך עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - "אנשטאט צו מאכן א הפסק, בעסער מאכן א המשך".

הרבי אמר אז את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא מיסודות קונטרס בית רבינו שבבבל.

בשנת תשנ"א חתם על פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח.

בל' שבט תשנ"ג, כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, ר' זאב, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרחבת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכדומה. ההדרכה הייתה בשפת האנגלית, ורבים מאנ"ש וידידי הרבי באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבניה, שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם. בפועל, מטעמים לא ידועים, לא הושלמה ההרחבה כולה, כי אם חלק ממנה.

עסקנות כללית[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והיה מדווח להם על המתרחש ב-770.^[2]

מילא מקומו של אביו בועד להפצת חסידות ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.

זכה להניח (=לכתוב "הנחות") של שיחות של הרבי, כבר מגיל צעיר אפילו לפני הבר מצווה שלו. ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת תורת מנחם - התוועדויות.

מדי שנה בשנה, בחג הפורים, ר' זאב, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו משלוח מנות בדמות כתב יד קודש מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה.

מכהן כחבר הנהלת המרכז לעניני חינוך. כמו כן, משמש כמנחה למלוה מלכה התוועדות לכבוד י"ט כסלו שמתארגנת על ידי היכל מנחם בארא פארק. ר' זאב בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב ישעיה בוימלגרין.

במוצאי שבת בראשית תשמ"ח, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק כוס של ברכה, ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ"ץ, גבאי בית המדרש 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. כאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ"ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק, שענה שאכן כן.

במהלך חודש תשרי נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.

בחודש אדר תשע"ח עבר הרב כ"ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.

בשנת תש"פ בעת מגפת הקורונה חלה במצב אנוש, אך התרפא בחסדי שמיים מהמגיפה.