ישראל שמעון קלמנסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 69.113.153.137 (שיחה) לעריכה האחרונה של 71.245.178.184) תגית: שחזור |
||
(26 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלמנסון בערב יום כיפור עם הרבי]] | [[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלמנסון בערב יום כיפור עם הרבי]] | ||
הרב '''ישראל שמעון קלמנסון''' היה ה[[שוחט]] של [[הרבי]]. | {{מפנה|ישראל שמעון קלמנסון|ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)}} | ||
הרב '''ישראל שמעון קלמנסון''' ([[ט"ו שבט]] [[תרע"ד]]-[[א' אדר]] [[תשע"ב]]) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. שימש בקודש [[שו"ב]]. זכה להיות ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]] ב[[ערב יום כיפור]] וכן זכה להכין יין עבור הרבי לקראת חג הפסח. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[משב"ק]] של [[הרבי]], הרב [[מרדכי מנטליק]] (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב ישראל שמעון קלמנסון (משמאל) - השוחט של הרבי | [[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[משב"ק]] של [[הרבי]], הרב [[מרדכי מנטליק]] (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב ישראל שמעון קלמנסון (משמאל) - השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי]] | ||
נולד לאביו ר' [[שניאור זלמן קלמנסון]] | נולד ב[[ט"ו בשבט]] [[תרד"ע]] לאביו ר' [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה ב[[עיירה]] [[וויטבסק]], ובשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו ר' [[ישראל שמעון קלמנסון (הראשון)|ישראל שמעון קלמנסון]]. בילדותו עברה המשפחה ל[[פושקינה]], פרבר של [[לנינגרד]], שם החלה להתפתח קהילה חב"דית. | ||
בחורף [[תרפ"ו]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוועל]] ובהמשך נדד בין ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות, ביניהם: [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים פולוצק]] ו[[תומכי תמימים אודסה]] עד לשנת [[תרצ"ב]]. | |||
התחתן בי' כסלו [[תרצ"ו]] עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב [[משה גייסינסקי]], [[שו"ב]] בקריביורוג. הזוג התגוררו בסמיכות לבית הוריו בפרבר פושקינה הסמוך ל[[לנינגרד]]. | |||
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדדו יחד עם משפחות חב"דיות נוספות מזרחה ושהו בקולחוז בורטיוק כשנתיים. בהמשך, עם קבלת הידיעות על התייסדות קהילה חב"דית משגשגת ב[[סמרקנד]], עברו להתגורר במקום. | |||
לאחר סיום המלחמה באמצע שנת [[תש"ו]] נסע, יחד עם הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ל[[מוסקבה]] ומשם ל[[למברג]], וב[[ט"ו אב]] [[תש"ו]] עברו את הגבול לפולין ובהמשך הגיעו למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם למד את מלאכת ה[[שחיטה]] וקיבל 'קבלה' מהרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[מענדל דוברוסקין]]. בפוקינג נולד לו בנו ר' שלום בער. | |||
בשנת [[תש"ט]] עקר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ניו יורק]] והתיישב בשכונת 'איסט סייד'. בתקופה שלאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ [[התקשרות|התקשר]] הרב קלמנסון אל [[הרבי]] בכל נימי נפשו, ובתקופת קבלת הנשיאות היה חלק מניין מצומצם של חסידים שהתלוו לרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מזקני החסידים, שהקריא [[פ"נ]] עליון אדמו"ר הריי"צ, כדי ש'הרמ"ש' יתרצה לקבל עליו את עול הנשיאות. | |||
בשנת [[תשי"ד]] קיבל את תפקיד ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]]. בזכות היותו השוחט זכה בכל פעם להיכנס ל[[יחידות]] אחר כפרות. ביחידות זו הרבי היה מדבר עמו על ענייני [[שחיטה]] בכלל כמו גם על פרטים ב[[שחיטת ליובאוויטש]]. בשנים מאוחרות יותר ביקש הרבי להניאו מלפרוש מעבודת השחיטה, ואמר לו פעם ביחידות "מקומך אל תנח". ביחידויות אלו גם קיבל ברכות אישיות לו ולבני המשפחה. | |||
במשך השנים נהג הרבי לקחת ממנו [[יין]] (ללא [[סוכר]]) לקידוש ול[[ליל הסדר]]. לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] ב[[תשכ"ט]], קיבל את התפקיד 'המלקה' במנהג של ערב יום הכיפורים. באופן טבעי התנגד בתחילה למלא תפקיד זה, אך הרבי הורה למסור לו כי השחיטה תלויה במלקות, ואז לקח על עצמו את התפקיד. | |||
היה חבר בצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ולימד תלמידים רבים את אומנות הזביחה, כמו גם אברכים מהכולל בקראון הייטס. | |||
בשנותיו האחרונות מצב בריאותו התרופף וביום [[א' אדר|ראש חודש אדר]] [[תשע"ב]] נפטר בשיבה טובה. הלוויתו עברה מול [[770]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*הרב [[שלום בער קלמנסון]] שליח הרבי ב[[סינסינטי]], אוהיו | *בנו, הרב [[שלום בער קלמנסון]] - שליח הרבי ב[[סינסינטי]], אוהיו | ||
*הרב [[מרדכי קלמנסון]] | *בנו, הרב [[מרדכי לייב קלמנסון]] - קראון הייטס | ||
* | *בתו מרת מרים גולדה אשת הרב יוסף בליז'ינסקי - ניו יורק | ||
* | *בתו מרת רחל לאה אשת הרב [[שמואל הבר]] מלפנים ראש ישיבת ב[[תומכי תמימים מוריסטון]] | ||
{{ | *בתו מרת ביתר רישא אשת הרב יעקב גרינבוים - קראון הייטס\לוס אנג'לס | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/1yY9_a2uAi6Z1Q8eqekAVwJ0fPeK-pzkf/view?usp=drivesdk השוחט של הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 825 {{בית משיח|}} | |||
{{מיון רגיל:קלמנסון, ישראל שמעון}} | {{מיון רגיל:קלמנסון, ישראל שמעון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]] | ||
[[קטגוריה:צוות | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולוצק]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אודסה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]] | |||
[[קטגוריה:משפחת קלמנסון]] | |||
[[קטגוריה:שוחטים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]] |
גרסה אחרונה מ־22:18, 28 בינואר 2024
המונח "ישראל שמעון קלמנסון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק).
הרב ישראל שמעון קלמנסון (ט"ו שבט תרע"ד-א' אדר תשע"ב) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. שימש בקודש שו"ב. זכה להיות השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי בערב יום כיפור וכן זכה להכין יין עבור הרבי לקראת חג הפסח.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט"ו בשבט תרד"ע לאביו ר' שניאור זלמן קלמנסון ולאמו מרת מנוחה בעיירה וויטבסק, ובשעת הברית נקרא על שם סבו ר' ישראל שמעון קלמנסון. בילדותו עברה המשפחה לפושקינה, פרבר של לנינגרד, שם החלה להתפתח קהילה חב"דית.
בחורף תרפ"ו נסע ללמוד בתומכי תמימים נעוועל ובהמשך נדד בין ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, ביניהם: תומכי תמימים קרמנצ'וג, תומכי תמימים פולוצק ותומכי תמימים אודסה עד לשנת תרצ"ב.
התחתן בי' כסלו תרצ"ו עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב משה גייסינסקי, שו"ב בקריביורוג. הזוג התגוררו בסמיכות לבית הוריו בפרבר פושקינה הסמוך ללנינגרד.
בזמן מלחמת העולם השנייה נדדו יחד עם משפחות חב"דיות נוספות מזרחה ושהו בקולחוז בורטיוק כשנתיים. בהמשך, עם קבלת הידיעות על התייסדות קהילה חב"דית משגשגת בסמרקנד, עברו להתגורר במקום.
לאחר סיום המלחמה באמצע שנת תש"ו נסע, יחד עם הרב מרדכי שוסטרמן למוסקבה ומשם ללמברג, ובט"ו אב תש"ו עברו את הגבול לפולין ובהמשך הגיעו למחנה העקורים בפוקינג, שם למד את מלאכת השחיטה וקיבל 'קבלה' מהרב אברהם אליהו פלוטקין והרב מענדל דוברוסקין. בפוקינג נולד לו בנו ר' שלום בער.
בשנת תש"ט עקר בהוראת אדמו"ר הריי"צ לניו יורק והתיישב בשכונת 'איסט סייד'. בתקופה שלאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ התקשר הרב קלמנסון אל הרבי בכל נימי נפשו, ובתקופת קבלת הנשיאות היה חלק מניין מצומצם של חסידים שהתלוו לרב ירחמיאל בנימינסון, מזקני החסידים, שהקריא פ"נ עליון אדמו"ר הריי"צ, כדי ש'הרמ"ש' יתרצה לקבל עליו את עול הנשיאות.
בשנת תשי"ד קיבל את תפקיד השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי. בזכות היותו השוחט זכה בכל פעם להיכנס ליחידות אחר כפרות. ביחידות זו הרבי היה מדבר עמו על ענייני שחיטה בכלל כמו גם על פרטים בשחיטת ליובאוויטש. בשנים מאוחרות יותר ביקש הרבי להניאו מלפרוש מעבודת השחיטה, ואמר לו פעם ביחידות "מקומך אל תנח". ביחידויות אלו גם קיבל ברכות אישיות לו ולבני המשפחה.
במשך השנים נהג הרבי לקחת ממנו יין (ללא סוכר) לקידוש ולליל הסדר. לאחר פטירת ר' יוחנן גורדון בתשכ"ט, קיבל את התפקיד 'המלקה' במנהג של ערב יום הכיפורים. באופן טבעי התנגד בתחילה למלא תפקיד זה, אך הרבי הורה למסור לו כי השחיטה תלויה במלקות, ואז לקח על עצמו את התפקיד.
היה חבר בצוות החינוכי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 ולימד תלמידים רבים את אומנות הזביחה, כמו גם אברכים מהכולל בקראון הייטס.
בשנותיו האחרונות מצב בריאותו התרופף וביום ראש חודש אדר תשע"ב נפטר בשיבה טובה. הלוויתו עברה מול 770.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב שלום בער קלמנסון - שליח הרבי בסינסינטי, אוהיו
- בנו, הרב מרדכי לייב קלמנסון - קראון הייטס
- בתו מרת מרים גולדה אשת הרב יוסף בליז'ינסקי - ניו יורק
- בתו מרת רחל לאה אשת הרב שמואל הבר מלפנים ראש ישיבת בתומכי תמימים מוריסטון
- בתו מרת ביתר רישא אשת הרב יעקב גרינבוים - קראון הייטס\לוס אנג'לס
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, השוחט של הרבי, שבועון בית משיח גיליון 825