מצות סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (←מעלת המצווה: הגהה) |
||
| (21 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות סוכה|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[סוכה (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות סוכה|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[סוכה (פירושונים)]]}} | ||
[[קובץ:סוכת הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סוכתו של [[הרבי]] בחזית בניין [[770]] ניו יורק]] | |||
[[קובץ:סוכה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סוכות בירושלים]] | [[קובץ:סוכה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סוכות בירושלים]] | ||
'''מצות סוכה''' היא מצווה מהתורה, שהאדם מחויב לדור בסוכתו | '''מצות סוכה''' היא מצווה מהתורה, שהאדם מחויב לדור בסוכתו שבעת ימים. בכלל זה אכילה, שינה, טיול וכל מה שהאדם עושה בביתו, חייב לעשות בסוכתו. | ||
מצוות סוכה היא באופן שמקפת את האדם כולו מראשו עד רגליו, היינו, שהאדם כולו, כל מציאותו, נכנס בתוך המצוה, שמקיפה ומסובבת אותו לגמרי, כמו מ"ם סתומה, שעל ידי זה נטהר מכל הענינים הבלתי-רצויים. | ==מצוות הסוכה== | ||
מצוות הסוכה היא אחת המצוות שנתקנו זכר ליציאת מצרים, כמו שנכתב במפורש בפסוק: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"{{הערה|ויקרא כג מג.}}. | |||
לפי אחת הדעות המובאות בגמרא, הכוונה היא לענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל והגנו עליהם בעת הליכתם במדבר בצאתם ממצרים{{הערה|ספרא אמור פרשה יב ד"ה פרק יז, סוכות יא, ב.}}. | |||
===הגדרים ההלכתיים=== | |||
הסוכה הינה דירת עראי, אך יש לה גדרים הלכתיים הכרחיים כדי שיוכלו לקיים בה את המצווה: | |||
*'''מספר הדפנות''' - מספר הדפנות המינימילי הוא שלוש דפנות, ואפשר להסתפק גם בשתי דפנות ולחי, הנחשבת כמחיצה שלישית. | |||
*'''גובה הסוכה''' - גובה הסוכה המינילי הוא עשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), והמקסימילי - עשרים אמה (כעשרה מטרים). | |||
*'''סכך''' - הסכך צריך להיות מגידולי קרקע בדווקא, ויש להניח אותו לכבוד החג. הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה. | |||
===ישיבה בסוכה=== | |||
את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}} | |||
על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}}. מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע". | |||
מכך לומדת הגמרא שהישיבה בסוכה צריכה להיות מעין הקביעות שאדם יושב בביתו, ועל כן כל מה שהאדם עושה בביתו בימות השנה הרגילים, צריך הוא להשתדל לעשות אותם בביתו. | |||
מצווה זו כוללת בעיקר אכילה שתיה ולינה, אך גם פעולות נוספות שהאדם רגיל לעשות בביתו, צריך הוא להשתדל לעשותן בסוכתו במשך חג הסוכות. | |||
על פי הלכה, החיוב ההלכתי הוא רק על אכילת קבע ושינה, וכל שאר הדברים הינם הידור מצווה בלבד. | |||
===מנהגי חב"ד=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[שינה בסוכה]], [[נוי סוכה]]}} | |||
*חסידי חב"ד נוהגים להקפיד מאוד שלא לטעום שום דבר מחוץ לסוכה, ואפילו לא לשתות מים מחוץ לה{{הערה|ספר המנהגים - חג הסוכות, עמוד 67. אוצר מנהגי חב"ד עמוד ש. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סימן רסח.}}. | |||
*בנוגע לשינה מקפידים חסידי חב"ד שלא לישון כלל בסוכה, מפאת האור האלוקי הנעלה המאיר בה{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו - ת"ש עמוד 295.}}. | |||
*חסידי חב"ד נמנעים מ[[נוי סוכה|לקשט את הסוכה]]{{הערה|[[היום יום]] [[היום יום#חלק שני|חלק ב']] (שלא נדפס), קטע א'.}}. | |||
*אצל חסידים מקפידים להישאר לאכול בסוכה גם בעת ירידת גשמים, אף שעל פי הלכה פטורים מאכילה בסוכה במצב כזה{{הערה|באחת השנים לאחר ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים]], ירדו גשמי זלעפות בחג הסוכות ואדמו"ר הרש"ב שלח לבדוק אם הבחורים אוכלים בסוכה וכשנודע לו שכולם סועדים בסוכה, כאשר הם סוככים מעל ראשם את מעיליהם. נהנה הרבי מאד ואמר: "בכך ניכרת הפעולה של לימוד החסידות. אף שהם פטורים מן הסוכה, בכל זאת הם מהדרים לאכול בגשם שוטף".}} | |||
==בתורת החסידות== | |||
מצוות סוכה היא באופן שמקפת את האדם כולו מראשו עד רגליו, היינו, שהאדם כולו, כל מציאותו, נכנס בתוך המצוה, שמקיפה ומסובבת אותו לגמרי, כמו [[ם|מ"ם סתומה]], שעל ידי זה נטהר מכל הענינים הבלתי-רצויים.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/8/59&search=%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94 תורת מנחם תשי"ג]}} | |||
הסכך נעשה מפסולת גורן ויקב. משום ששורש העניינים הגשמיים הם משם ס"ג הגבוה בדרגה משם מ"ה, ולאחר הבירור הוא נעשה בבחינת לבוש ושמירה לשם מ"ה, בחינת חשמל{{הערה|מאמרי אדה"ז תקסה ע' ת"ס.}}. | |||
===מעלת המצווה=== | |||
למצווה זו מספר מעלות על שאר מצוות חג הסוכות, ולכן דווקא החג נקרא על שמה: | |||
* היא קשורה עם כל ימי החג: מתחילה עם כניסת החג ונמשכת בכל ימי החג. לעומת זאת, מצוות [[נטילת לולב]], מתחילה רק בבוקר החג, ונפטרים ממנה לאחר עשייתה.{{ש}}בנוסף, עשיית הסוכה, הקודמת לחג, היא גם כן חלק מהמצווה. לעומת זאת, בנטילת לולב, ייתכן והמצווה תֵּעָשֶׂה רק בחג עצמו. | |||
* היא קשורה עם כל ענייני האדם: בכל דבר שהאדם עושה בסוכה, אפילו בצרכיו הפרטיים, הוא מקיים את המצווה. זאת בשונה משאר המצוות, הקשורות עם עניינים פרטיים ו[[אברים (בגוף)|אברים]] מסוימים. | |||
* היא קשורה עם עצם מציאותו של האדם: מכיוון ש"כל מי שאין לו בית אינו אדם", וחיוב הישיבה בסוכה הוא שהישיבה תהיה כעין דירתו, שלמות היותו אדם נובעת מהסוכה. מסיבה זו, האדם קשור עם מצווה זו אף כשאינו בסוכה.{{הערה|[[לקוטי שיחות]], חלק ב', חג הסוכות.}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''סוכות השלוחים''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 10 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf סוכת הנשיא] - סקירה על הסוכות השונות שבנו עבור הרבי לאורך השנים, בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] תשרי תשע"ז | |||
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=331&ArticleID=2085&SearchParam=%F1%E5%EB%E4 סוכות במחיצת אדמו"רי חב"ד], לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בנוגע לחג הסוכות, בתוך [[גליון התקשרות]] | |||
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/572346 כיצד בונים סוכה?] הדרכה הלכתית מפורטת בצירוף סרטון ויזואלי בהפקת ערוץ יהדותון {{בית חבד}} אתר בית חב"ד | |||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/718413/ מצוות ישיבה בסוכה]''', שיעור הלכה מאת הרב [[אברהם אלאשווילי]] {{וידפו}} | |||
*הרב יוסף ישעיה ברוין, '''[https://chabad.info/beis-medrash/718265/ בניית סוכה על ידי קטן]''', בסדרת קבצי 'באתרא דרב' {{אינפו}} | |||
*[https://col.org.il/news/106881 'ערוץ יהדותון' מציג: סדרת סרטוני הדרכה לחג הסוכות • צפו]{{וידאו}} {{COL}} | |||
{{סוכות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
גרסה מ־03:11, 22 בינואר 2024
מצות סוכה היא מצווה מהתורה, שהאדם מחויב לדור בסוכתו שבעת ימים. בכלל זה אכילה, שינה, טיול וכל מה שהאדם עושה בביתו, חייב לעשות בסוכתו.
מצוות הסוכה
מצוות הסוכה היא אחת המצוות שנתקנו זכר ליציאת מצרים, כמו שנכתב במפורש בפסוק: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"[1].
לפי אחת הדעות המובאות בגמרא, הכוונה היא לענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל והגנו עליהם בעת הליכתם במדבר בצאתם ממצרים[2].
הגדרים ההלכתיים
הסוכה הינה דירת עראי, אך יש לה גדרים הלכתיים הכרחיים כדי שיוכלו לקיים בה את המצווה:
- מספר הדפנות - מספר הדפנות המינימילי הוא שלוש דפנות, ואפשר להסתפק גם בשתי דפנות ולחי, הנחשבת כמחיצה שלישית.
- גובה הסוכה - גובה הסוכה המינילי הוא עשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), והמקסימילי - עשרים אמה (כעשרה מטרים).
- סכך - הסכך צריך להיות מגידולי קרקע בדווקא, ויש להניח אותו לכבוד החג. הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה.
ישיבה בסוכה
את חיוב השינה בסוכה למדו חז"ל מהכתוב בתורה:
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"
— ויקרא כג, מב
על פסוק זה דרשו חז"ל[3] תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה[4]. מכאן אמרו חכמים במשנה:[3] "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".
מכך לומדת הגמרא שהישיבה בסוכה צריכה להיות מעין הקביעות שאדם יושב בביתו, ועל כן כל מה שהאדם עושה בביתו בימות השנה הרגילים, צריך הוא להשתדל לעשות אותם בביתו.
מצווה זו כוללת בעיקר אכילה שתיה ולינה, אך גם פעולות נוספות שהאדם רגיל לעשות בביתו, צריך הוא להשתדל לעשותן בסוכתו במשך חג הסוכות.
על פי הלכה, החיוב ההלכתי הוא רק על אכילת קבע ושינה, וכל שאר הדברים הינם הידור מצווה בלבד.
מנהגי חב"ד
| ערך מורחב – שינה בסוכה, נוי סוכה |
- חסידי חב"ד נוהגים להקפיד מאוד שלא לטעום שום דבר מחוץ לסוכה, ואפילו לא לשתות מים מחוץ לה[5].
- בנוגע לשינה מקפידים חסידי חב"ד שלא לישון כלל בסוכה, מפאת האור האלוקי הנעלה המאיר בה[6].
- חסידי חב"ד נמנעים מלקשט את הסוכה[7].
- אצל חסידים מקפידים להישאר לאכול בסוכה גם בעת ירידת גשמים, אף שעל פי הלכה פטורים מאכילה בסוכה במצב כזה[8]
בתורת החסידות
מצוות סוכה היא באופן שמקפת את האדם כולו מראשו עד רגליו, היינו, שהאדם כולו, כל מציאותו, נכנס בתוך המצוה, שמקיפה ומסובבת אותו לגמרי, כמו מ"ם סתומה, שעל ידי זה נטהר מכל הענינים הבלתי-רצויים.[9]
הסכך נעשה מפסולת גורן ויקב. משום ששורש העניינים הגשמיים הם משם ס"ג הגבוה בדרגה משם מ"ה, ולאחר הבירור הוא נעשה בבחינת לבוש ושמירה לשם מ"ה, בחינת חשמל[10].
מעלת המצווה
למצווה זו מספר מעלות על שאר מצוות חג הסוכות, ולכן דווקא החג נקרא על שמה:
- היא קשורה עם כל ימי החג: מתחילה עם כניסת החג ונמשכת בכל ימי החג. לעומת זאת, מצוות נטילת לולב, מתחילה רק בבוקר החג, ונפטרים ממנה לאחר עשייתה.
בנוסף, עשיית הסוכה, הקודמת לחג, היא גם כן חלק מהמצווה. לעומת זאת, בנטילת לולב, ייתכן והמצווה תֵּעָשֶׂה רק בחג עצמו. - היא קשורה עם כל ענייני האדם: בכל דבר שהאדם עושה בסוכה, אפילו בצרכיו הפרטיים, הוא מקיים את המצווה. זאת בשונה משאר המצוות, הקשורות עם עניינים פרטיים ואברים מסוימים.
- היא קשורה עם עצם מציאותו של האדם: מכיוון ש"כל מי שאין לו בית אינו אדם", וחיוב הישיבה בסוכה הוא שהישיבה תהיה כעין דירתו, שלמות היותו אדם נובעת מהסוכה. מסיבה זו, האדם קשור עם מצווה זו אף כשאינו בסוכה.[11]
לקריאה נוספת
- סוכות השלוחים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 10
קישורים חיצוניים
- סוכת הנשיא - סקירה על הסוכות השונות שבנו עבור הרבי לאורך השנים, בתוך קובץ בהוצאת ועד חיילי בית דוד תשרי תשע"ז
- סוכות במחיצת אדמו"רי חב"ד, לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בנוגע לחג הסוכות, בתוך גליון התקשרות
- כיצד בונים סוכה? הדרכה הלכתית מפורטת בצירוף סרטון ויזואלי בהפקת ערוץ יהדותון
אתר בית חב"ד - מצוות ישיבה בסוכה, שיעור הלכה מאת הרב אברהם אלאשווילי
- הרב יוסף ישעיה ברוין, בניית סוכה על ידי קטן, בסדרת קבצי 'באתרא דרב'
- 'ערוץ יהדותון' מציג: סדרת סרטוני הדרכה לחג הסוכות • צפו
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ ויקרא כג מג.
- ↑ ספרא אמור פרשה יב ד"ה פרק יז, סוכות יא, ב.
- ↑ 3.0 3.1 סוכה כח, ב.
- ↑ סוכה כו, ב. רש"י דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.
- ↑ ספר המנהגים - חג הסוכות, עמוד 67. אוצר מנהגי חב"ד עמוד ש. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סימן רסח.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ו - ת"ש עמוד 295.
- ↑ היום יום חלק ב' (שלא נדפס), קטע א'.
- ↑ באחת השנים לאחר ייסוד ישיבת תומכי תמימים, ירדו גשמי זלעפות בחג הסוכות ואדמו"ר הרש"ב שלח לבדוק אם הבחורים אוכלים בסוכה וכשנודע לו שכולם סועדים בסוכה, כאשר הם סוככים מעל ראשם את מעיליהם. נהנה הרבי מאד ואמר: "בכך ניכרת הפעולה של לימוד החסידות. אף שהם פטורים מן הסוכה, בכל זאת הם מהדרים לאכול בגשם שוטף".
- ↑ תורת מנחם תשי"ג
- ↑ מאמרי אדה"ז תקסה ע' ת"ס.
- ↑ לקוטי שיחות, חלק ב', חג הסוכות.