שינויים

{{בעבודה}}[[קובץ:מניין.jpg|ממוזער|[[הרבי]] מתפלל במניין מצומצם ב[[זאל הקטן]] יחד עם חברי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]], לפני ביקורו של הראש הממשלה מר [[מנחם בגין]], חורף [[תשל"ז]]]]'''מניין''' הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים מעל גיל שלוש עשרה, המקובצים יחדיו. כשמתאסף מניין ה[[שכינה]] שורה על המשתתפים ביתר שאת, וכך ניתן [[תפילה בציבור|להתפלל בציבור]], [[קריאת התורה|לקרוא בתורה ]] ולקיים [[מצוות]] המצריכות מניין. יש חשיבות גדולה ב[[תפילה]], ב[[לימוד תורה]] ובקיום ה[[מצוות]] בציבור. בנוסף, ישנה מעלה מיוחדת ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] שבתורה בעשרה{{הערה|בנוגע להתפעלות והשמחה ברגש הלב שעל ידי זה הולכת וגדלה ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח. ש"פ תזריע מצורע ה'תנש"א}}.

[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] משמש כ[[שליח ציבור]] במניין שמתקיים ב[[זאל הגדול]]]]המשנה ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|משנה מגילה פרק ד' משנה ג'}} אומרת: "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה".בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה". הלימוד הוא בגזירה שווה מהמילים תוך תוך "כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה" ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" מה להלן עשרה אף כאן עשרה{{הערה|מגילה כג, ב}}". [[הרבי]] מבאר מדוע בתורה לומדים את העניין הנעלה של מניין דווקא מ[[המרגלים]] החוטאים, כמוסבר בתורת החסידות שהמרגלים היו במדריגה גבוהה מאוד ורצונם היה להמשיך בחיי הקדושה במדבר, שם היו מנותקים מטרדות העולם ומדאגות הפרנסה. והם חששו מהכניסה לארץ ישראל והצורך להתחיל בחרישה ובזריעה ובשאר העיסוקים שזה יפגע בדבקותם בה'{{הערה|לקוטי שיחות חלק לג, עמוד 85}}. ==תפילה ותורה בציבור==המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ג' משנה ו'}} אומרת: "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלוקים ניצב בעדת א-ל". כלומר, שבהתאספות קדושה בלימוד התורה של עשרה אנשים נפעלת השראת יחדיו הם ממשיכים את השכינה עליהםשתשרה ביניהם ובפנימיותם.

משנה נוספת ב[[מסכת מגילה]] אומרת "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה".בגמרא מבארים שהמקור לדין דרך זה הוא יש מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק (ויקרא כבבספר איוב{{הערה|איוב לו, לב) ה}} "ונקדשתי בתוך בני ישראלהֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה" הלימוד הוא ב[[גזירה שווה]] מהמילים תוך תוך "כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה" ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" מה להלן עשרה אף כאן עשרההגמרא בברכות{{הערה|מגילה כגברכות ח, בא}}מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".

בנוסף, ישנה מעלה בתפילת הרבים הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵבהציבור הם ממשיכים את [[י"ג מידות הרחמים]] וזה גורם שהתפילה תתקבל ללא עיכובים. הגמרא בברכותוכן בלימוד התורה בציבור ממשיכים מדרגת קדושה גבוהה ביותר{{הערה|ברכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/8/index.htm מאמר עשרה שיושבים] סה"מ מלוקט ח, א"ד}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".

ידועה תורת ה[[בעל שם טוב]] ==תפילה בציבור==ישנה מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לוהסיבה לכך היא, ה}} ש"הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵבציבור". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות חהכולל עשרה אנשים, א}} מפרשת: כלולים בו כל עשרת סוגי הנשמות בבני ישראל (מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימך"מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: ). זו הסיבה לדין "הן אל, כביר ולא ימאספרהסיה"האמור בנוגע לשבת וכדומה שאין בו חילוק בין עשרה ליותר.

בתפילת הציבור גם תפילתו של יחיד חוטא מתקבלת. בבאגרת הקודש כ"ג [[עשרת ימי תשובהאדמו"ר הזקן]] מעמדו מפליא במעלת לימוד התורה וקיום המצוות במניין ומחלק בדברי המשנה באבות בין "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה" ש"שכינה שרויה עליהם" לבין דברי המשנה אודות חמשה שלושה שנים ואפילו אחד, שבהם זה עניין של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחדקביעת שכר ולא השראת השכינה כבעשרה.

==מצוות המצריכות מניין==[[אדמו"ר הזקן]] כותב {{ציטוטון|שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי}}.ביהדות[[הרבי]] ביאר דברים אלו ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|ו' מרחשוון תשנ"ב}} שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), לתפילה היא מפני מעלתם של ישראל שקדמה ולמעלה מה[[תורה]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד. בימים נוראים יש עניין גדול להתפלל במניין ישנן מעלות רבות על פני תפילה ביחידותואף אותם המאריכים בתפילה במשך השנה ונמצאים במניין רק כדי לענות את חובות הציבור, ויש שהעלו שהיא חובהבימים הנוראים משתדלים הם להתפלל במניין. כמו כן יש עניין גדול לומר את תפילת ה[[הלל]] בראשי חודשים ובחגים בציבור. ישנן תפילות מסויימות הנאמרות במניין בלבד והן:

*קדיש*ברכת כהנים*ברכו*קדושה*קריאת התורה*חזרת שליח ציבור על תפילת העמידה*שבע ברכות*הזכרת שם ה' בנוסח הזימון - אם קיים מניין בארוחהכאשר חסיד כתב לרבי שכיון שלומד בשבת חסידות באריכות מתחיל להתפלל בשעה 13:30, שלל זאת הרבי בחריפות והורה שיש להתחיל להתפלל כשהציבור מתחילים{{הערה|מענה הרבי בכתב יד קודש. נדפס בשבועון כפר חב"ד 1905 עמוד 14.}}.

ישנן מצוות בהם המניין נדרש רק לכתחילה[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לר' [[שמואל יצחק רייצס]] להתפלל בשלושה - 'מזומן', אולם בדיעבד המצווה תתקיים גם אם אין מנייןכשלא מתאפשר לו להתפלל במניין{{הערה|ר' שמואל יצחק סיפר זאת ל[[ר' מענדל]] ו[[ר' מענדל]] סיפר זאת לר' [[חיים דלפין]] ראה וידאו: 'חבד עם הרב חיים דלפין #4 - להתפלל לכהפ עם מזומן' ביוטיוב. למשל : ברית מילה, קידושין, קריאת המגילה בפורים ולווית המת}}.

==תפילה בציבורמצוות המצריכות מניין==ישנן מצוות ותפילות מסויימות הנאמרות במניין בלבד והן:

על פי ההלכה מצטרפים למניין רק גברים בוגרים (שהגיעו לגיל מצוות) המחויבים במצוות. שוטה, חרש שאינו שומע ואינו מדבר (כלומר שאינו בר דעת ופטור ממצוות) וקטן לא מצטרפים למניין==תנאי קיום המניין==[[קובץ:מניין חצרות. כמו כן ישנם אנשים שההלכה קובעת שאינם מצטרפים jpg|ממוזער|"[[מנייני חצרות|מניין חצרות]]" ב[[כפר חב"ד]] בתקופת הקורונה]]האנשים המצטרפים למניין כאדם מנודה או חוטא וכדומה.:

למניין מצטרפים רק יהודים גברים בוגרים (שהגיעו לגיל מצוות) המחויבים במצוות. שוטה, חרש שאינו שומע ואינו מדבר (כלומר שאינו בר דעת ופטור ממצוות) וקטן לא מצטרפים למניין. כמו כן אישה על פי ההלכה לא יכולה להיות מצורפת במקרים יוצאי דופן ישנם אנשים שההלכה קובעת שאינם מצטרפים למניין גברים מטעמי צניעות ומשום כבוד הציבורכאדם מנודה או חוטא וכדומה.

בספירת מניין לצורך זימון בעשרה ישנה סיבה נוספת לכך שנשים כמו כן אישה לא מצטרפות, והוא הכלל ההלכתי שעל מנת להוציא מישהו ידי חובה יש צורך שהמוציא יהיה מחויב באותה רמת חיוב. כיוון שגברים מחויבים בברכת המזון מדאורייתא, ונשים מדרבנן אז הנשים לא יכולות להוציא את הגברים ידי חובתם בברכת המזוןיכולה להיות מצורפת למניין גברים מטעמי צניעות ומשום כבוד הציבור.

אופן הצירוף הנדרש: כדי שיתקיים מנין כנדרש לכתחילה על פי ההלכה באמירת דבר שבקדושה שאינו נאמר בפחות מעשרהבברכת הזימון בעשרה שבברכת המזון, חייבים כולם לשהות באותו חדר בלא הפסק משקוףישנה סיבה נוספת לכך שנשים לא מצטרפות, אף שאינם רואים זה והיא משום הכלל ההלכתי שעל מנת להוציא מישהו ידי חובה יש צורך שהמוציא יהיה מחויב באותה רמת חיוב. כיוון שגברים מחויבים בברכת המזון מדאורייתא, ונשים מדרבנן, נשים לא יכולות להוציא את זההגברים ידי חובתם בברכת המזון.

לשיטות מסוימות ניתן לצרף הצירוף למניין: כדי שיתקיים מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך כנדרש לכתחילה על פי ההלכה באמירת דבר שבקדושה שאינו נאמר בפחות מעשרה, המשתתפים צריכים לשהות באותו חדר בלא הפסק משקוף, אף שאינם רואים זה את זה.

לשיטות מסוימות ניתן לצרף מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך רואים זה את זה{{הערה|בתקופת התפרצות [[נגיף הקורונה]] נאסרה ההתקהלות ושאלת ההצטרפות למניין באמצעות ראיה הפכה לבוערת, כאשר הצורה היחידה כמעט לקיום תפילה במניין באותם זמנים היה במה שקיבל את הכינוי מניין מרפסותורבים מחסידי חב"ד התפללו דרך חצרות בתיהם בהיתרם של רבני חב"ד.}}.

בנוגע לצירוף יהודים שאינם שומרי שבת למניין, השיב הרבי שכל עוד ואין עדים כשרים על פי דין שמעידים על כך, הרי שאין מניעה לצרף אותם למניין{{הערה|1==מנהגים בתפילה במניין==[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99.pdf תשורת סימפסון גוראריה תשפ"ג].}}.