וואכנאכט (ליל ברית): הבדלים בין גרסאות בדף
(←מקור המנהג: תיקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''וואָכנאַכט''' (בתרגום לעברית: ליל שמירה, נקרא גם בשם '''ליל ברית''' ומאויית גם '''וואך נאכט''') הוא שמו של | ה'''וואָכנאַכט''' (בתרגום לעברית: ליל שמירה, נקרא גם בשם '''ליל ברית''' ומאויית גם '''וואך נאכט''') הוא שמו של מנהג מקובל בלילה שלפני [[ברית מילה|ברית המילה]] של תינוק, אבי התינוק נותר ער (עם ידידיו) ועוסק בלימוד התורה במשך כל הלילה. הלימוד כולל גם קטעים מספר הזוהר העוסקים במשמעותה של הברית מילה. | ||
מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות אחרות | מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות אחרות ישנו מנהג דומה הנקרא בשם 'ברית יצחק'. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם הברית בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה|זוהר פרשת לך לך.}}. | מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם [[ברית מילה|הברית]] בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה|זוהר פרשת לך לך.}}. | ||
ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים | ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לפגוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}. | ||
בסידורו של רבי [[יעקב | [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42759&hilite=0109c99c-b323-4555-af2e-f3f1595d9be5&st=%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa&pgnum=194 בסידורו] של רבי [[יעקב עמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו. | ||
בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא | בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים. | ||
בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים{{הערה|בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה, ואילו [[השל"ה]] כתב שצריך להישאר ערים עד הברית מילה עצמה.}}. | בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים{{הערה|בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה, ואילו [[השל"ה]] כתב שצריך להישאר ערים עד הברית מילה עצמה.}}. | ||
==מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'== | ==מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'== | ||
בשנת [[תשמ"ג]] שאל הרב [[יהושע פינסון]] את הרבי מהו מנהג חב"ד בלילה שלפני הברית, וכתב שהיות ואין בזה מנהג ברור אצל חסידי חב"ד, הוא מבקש מהרבי באם הדבר לא מהווה טרחה בשבילו לכתוב מהו מנהג חב"ד בזה. | בשנת [[תשמ"ג]] שאל הרב [[יהושע פינסון]] את [[הרבי]] מהו מנהג חב"ד בלילה שלפני הברית, וכתב שהיות ואין בזה מנהג ברור אצל חסידי חב"ד, הוא מבקש מהרבי באם הדבר לא מהווה טרחה בשבילו לכתוב מהו מנהג חב"ד בזה. | ||
הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל{{הערה|1=השאלה והמענה נדפסו בחוברת ''''[ | הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל{{הערה|1=השאלה והמענה נדפסו בחוברת ''''[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMTUzMDkyMDYwNjcwOTYxMTYwOTIBWjlPajNnSzlCYVlKATAuMgEBdjI קרנו תרום בכבוד]'''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], י"א [[ניסן]] תשע"ג.}}. | ||
למעשה, היות וב[[קונטרס חנוך לנער]] מובא שאצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו נעורים כל הלילה "באמירת המזמורים ולימוד הזוהר שנוהגים בליל הברית", והספר היחיד שליקט מזמורי [[ | למעשה, היות וב[[קונטרס חנוך לנער]] מובא שאצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו נעורים כל הלילה "באמירת המזמורים ולימוד הזוהר שנוהגים בליל הברית", והספר היחיד שליקט מזמורי [[תהלים]] וקטעים מספר הזוהר הוא סידור רבי יעקב מעמדין, נוהגים רוב חסידי חב"ד לומר את מזמורי התהלים שנלקטו שם וגם את הקטעים מספר הזוהר שהועתקו בסדר המופיע בסידור זה לליל הברית. | ||
מכיון שאצל חסידי חב"ד נהוג שהלימוד משולב עם [[התוועדות חסידית]], יש הנוהגים לספר בלילה זה את סיפור לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בו מופיע גם התיאור אודות ליל הברית, וכן את הסיפור המקובל מ[[הבעל שם טוב]] אודות השמירה המיוחדת שנצרכת לתינוקות קודם הברית, וכיצד הציל הבעל שם טוב משפחה שסבלה מחתול שפגע בילדיהם והרג אותם בכל פעם בלילה האחרון לפני הברית. | מכיון שאצל חסידי חב"ד נהוג שהלימוד משולב עם [[התוועדות חסידית]]{{מקור}}, יש הנוהגים לספר בלילה זה את סיפור לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בו מופיע גם התיאור אודות ליל הברית, וכן את הסיפור המקובל מ[[הבעל שם טוב]] אודות השמירה המיוחדת שנצרכת לתינוקות קודם הברית, וכיצד הציל הבעל שם טוב משפחה שסבלה מחתול שפגע בילדיהם והרג אותם בכל פעם בלילה האחרון לפני הברית. | ||
==אצל רבותינו נשיאינו== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
===אדמו"ר הרש"ב=== | ===אדמו"ר הרש"ב=== | ||
בהקדמה ל[[קונטרס חנוך לנער]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&st=&pgnum=7 עמוד 7].}}, מובא תיאור ה'וואכנאכט' בלילה שקדם לברית המילה של [[אדמו"ר הרש"ב]], בו ישבו יחד עשרות חסידים יחד עם בני משפחת בית הרב לומר [[ | בהקדמה ל[[קונטרס חנוך לנער]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&st=&pgnum=7 עמוד 7].}}, מובא תיאור ה'וואכנאכט' בלילה שקדם לברית המילה של [[אדמו"ר הרש"ב]], בו ישבו יחד עשרות חסידים יחד עם בני משפחת בית הרב לומר [[תהלים]] וללמוד את הקטעים הנהוגים מספר הזוהר. | ||
באותו לילה גם הודיע [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהברית לא תתקיים במועדה, וכלתו [[רבקה שניאורסון|הרבנית רבקה]] ניסתה להתעקש ולגזור בכח בת תלמיד חכם שהברית כן תתקיים במועדה, אך למחרת התגלה כוחו הנבואי של ה'צמח צדק', והתגלה שלא ניתן לערוך את הברית מפני מצב בריאותו של התינוק, והיא נדחתה ליומו השני של חנוכה. | באותו לילה גם הודיע [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהברית לא תתקיים במועדה, וכלתו [[רבקה שניאורסון|הרבנית רבקה]] ניסתה להתעקש ולגזור בכח בת תלמיד חכם שהברית כן תתקיים במועדה, אך למחרת התגלה כוחו הנבואי של ה'צמח צדק', והתגלה שלא ניתן לערוך את הברית מפני מצב בריאותו של התינוק, והיא נדחתה ליומו השני של חנוכה. | ||
===הרבי=== | ===הרבי=== | ||
בליל [[כ"ו חשון]] [[תשט"ז]] נכנס ל[[יחידות]] הגאון הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] אב בית הדין של פילדלפיה, והיות שהיה זה ה'וואכנאכט' של נכדו, זכה שהרבי יאמר לכבודו בחדר ה[[יחידות]] מאמר חסידות מיוחד, שפתח במילים 'אשרי תבחר ותקרב'{{הערה|תהלים סה, ה. הפסוק בו פותחים את הברית כאשר מביאים את התינוק לסנדק.}}. מאמר זה הוגה על ידי הרבי בשנת [[ | בליל [[כ"ו חשון]] [[תשט"ז]] נכנס ל[[יחידות]] הגאון הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] אב בית הדין של פילדלפיה, והיות שהיה זה ה'וואכנאכט' של נכדו, זכה שהרבי יאמר לכבודו בחדר ה[[יחידות]] מאמר חסידות מיוחד, שפתח במילים 'אשרי תבחר ותקרב'{{הערה|תהלים סה, ה. הפסוק בו פותחים את הברית כאשר מביאים את התינוק לסנדק.}}. מאמר זה הוגה על ידי הרבי בשנת [[תנש"א]] ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
*הרב שמואל הורביץ, '''שבח הברית''' | *הרב שמואל הורביץ, '''שבח הברית''' | ||
*הרב שמעון גדסי, '''שמירת השמחות''' | *הרב שמעון גדסי, '''שמירת השמחות''' | ||
*'''ליל שימורים''', במחנה צבאות השם י"ט שבט תש"פ עמוד 6 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 48: | שורה 49: | ||
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]], '''[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=985&cat=9&haoro=4 האם צריך לנהוג ב'וואנאכט' גם בליל שבת?]''', הערות וביאורים אהלי תורה, גליון חג הסוכות תש"ע | *הרב [[שמואל ביסטריצקי]], '''[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=985&cat=9&haoro=4 האם צריך לנהוג ב'וואנאכט' גם בליל שבת?]''', הערות וביאורים אהלי תורה, גליון חג הסוכות תש"ע | ||
{{לידה}} | |||
{{אירועים יהודיים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ברית מילה]] | [[קטגוריה:ברית מילה]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:06, 27 בנובמבר 2023
הוואָכנאַכט (בתרגום לעברית: ליל שמירה, נקרא גם בשם ליל ברית ומאויית גם וואך נאכט) הוא שמו של מנהג מקובל בלילה שלפני ברית המילה של תינוק, אבי התינוק נותר ער (עם ידידיו) ועוסק בלימוד התורה במשך כל הלילה. הלימוד כולל גם קטעים מספר הזוהר העוסקים במשמעותה של הברית מילה.
מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות אחרות ישנו מנהג דומה הנקרא בשם 'ברית יצחק'.
מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקורו של המנהג הוא בספר הזוהר שם מסופר כיצד רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם הברית בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה[1].
השל"ה הקדוש כתב[2] שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מבית הרפואה הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לפגוע בתינוק באופן מיוחד[3], וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל בר מצווה שיאמרו קריאת שמע 'המלאך הגואל' וי"ב הפסוקים על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד המהרש"ל רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"[4]. שבשעת הברית צריכין שמירה"[5].
בסידורו של רבי יעקב עמדין נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.
בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי לוי יצחק מברדיטשוב שמידי שנה נותר ער במוצאי חג הפסח ובמוצאי שמחת תורה מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.
בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים[6].
מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ג שאל הרב יהושע פינסון את הרבי מהו מנהג חב"ד בלילה שלפני הברית, וכתב שהיות ואין בזה מנהג ברור אצל חסידי חב"ד, הוא מבקש מהרבי באם הדבר לא מהווה טרחה בשבילו לכתוב מהו מנהג חב"ד בזה.
הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל[7].
למעשה, היות ובקונטרס חנוך לנער מובא שאצל אדמו"ר הרש"ב היו נעורים כל הלילה "באמירת המזמורים ולימוד הזוהר שנוהגים בליל הברית", והספר היחיד שליקט מזמורי תהלים וקטעים מספר הזוהר הוא סידור רבי יעקב מעמדין, נוהגים רוב חסידי חב"ד לומר את מזמורי התהלים שנלקטו שם וגם את הקטעים מספר הזוהר שהועתקו בסדר המופיע בסידור זה לליל הברית.
מכיון שאצל חסידי חב"ד נהוג שהלימוד משולב עם התוועדות חסידית[דרוש מקור], יש הנוהגים לספר בלילה זה את סיפור לידתו של אדמו"ר הרש"ב בו מופיע גם התיאור אודות ליל הברית, וכן את הסיפור המקובל מהבעל שם טוב אודות השמירה המיוחדת שנצרכת לתינוקות קודם הברית, וכיצד הציל הבעל שם טוב משפחה שסבלה מחתול שפגע בילדיהם והרג אותם בכל פעם בלילה האחרון לפני הברית.
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהקדמה לקונטרס חנוך לנער[8], מובא תיאור ה'וואכנאכט' בלילה שקדם לברית המילה של אדמו"ר הרש"ב, בו ישבו יחד עשרות חסידים יחד עם בני משפחת בית הרב לומר תהלים וללמוד את הקטעים הנהוגים מספר הזוהר.
באותו לילה גם הודיע אדמו"ר הצמח צדק שהברית לא תתקיים במועדה, וכלתו הרבנית רבקה ניסתה להתעקש ולגזור בכח בת תלמיד חכם שהברית כן תתקיים במועדה, אך למחרת התגלה כוחו הנבואי של ה'צמח צדק', והתגלה שלא ניתן לערוך את הברית מפני מצב בריאותו של התינוק, והיא נדחתה ליומו השני של חנוכה.
הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל כ"ו חשון תשט"ז נכנס ליחידות הגאון הרב אפרים אליעזר יאלעס אב בית הדין של פילדלפיה, והיות שהיה זה ה'וואכנאכט' של נכדו, זכה שהרבי יאמר לכבודו בחדר היחידות מאמר חסידות מיוחד, שפתח במילים 'אשרי תבחר ותקרב'[9]. מאמר זה הוגה על ידי הרבי בשנת תנש"א ונדפס בספר המאמרים מלוקט.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוחנן גוראריה, ברית נתן
- הרב שמואל הורביץ, שבח הברית
- הרב שמעון גדסי, שמירת השמחות
- ליל שימורים, במחנה צבאות השם י"ט שבט תש"פ עמוד 6
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאמר דיבור המתחיל אשרי תבחר ותקרב, שנאמר על ידי הרבי בליל הברית של נכדו של הרב אפרים אליעזר ילס בכ"ו חשון תשט"ז
- תיאור ה'וואכנאכט' של אדמו"ר הרש"ב, קונטרס חנוך לנער
- הרב יהושע מונדשיין, חתולים בלילה - באתר שטורעם
- הרב שמואל ביסטריצקי, האם צריך לנהוג ב'וואנאכט' גם בליל שבת?, הערות וביאורים אהלי תורה, גליון חג הסוכות תש"ע
| הריון ולידה | ||
|---|---|---|
| פרו ורבו · תכנון המשפחה · עיבור · הריון · עיבור ולידת הנשמה · הפלה · ירידת הנשמה לגוף · לידה · קמע ליולדת ולתינוק · קריאת שם · שלום זכר · ליל הברית · ברית מילה · פדיון הבן · מכון פוע"ה · שפרה ופועה · אות בספר התורה לילדי ישראל | ||
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |
הערות שוליים
- ↑ זוהר פרשת לך לך.
- ↑ מסכת חולין, עניני מילה.
- ↑ קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.
- ↑ בראשית יז, ט
- ↑ מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב.
- ↑ בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה, ואילו השל"ה כתב שצריך להישאר ערים עד הברית מילה עצמה.
- ↑ השאלה והמענה נדפסו בחוברת 'קרנו תרום בכבוד' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, י"א ניסן תשע"ג.
- ↑ עמוד 7.
- ↑ תהלים סה, ה. הפסוק בו פותחים את הברית כאשר מביאים את התינוק לסנדק.