ניגון מארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(דרישת מקור) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כפי שניתן להבין מכותרת הניגון, הניגון שהיה מקובל בפי חסידי חב"ד ברוסיה ואוקראינה, הגיע במקורו מארץ ישראל, והדבר מתאים גם עם סגנונו. ישנה מסורת שהניגון מיוחס לתלמידי ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] שעלו יחד עם רבם לארץ ישראל בשנת תקל"ז. | כפי שניתן להבין מכותרת הניגון, הניגון שהיה מקובל בפי חסידי חב"ד ברוסיה ואוקראינה, הגיע במקורו מארץ ישראל, והדבר מתאים גם עם סגנונו. ישנה מסורת שהניגון מיוחס לתלמידי ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] שעלו יחד עם רבם לארץ ישראל בשנת תקל"ז. | ||
על פי עדותו של חוקר המוזיקה [[יעקב מזור]], הוא שמע מפי חסידי חב"ד שהניגון נכתב מפי חסיד ש"שר אותו שלא כהלכה", ומשעה שהתברר כך אסרו לשיר אותו בחב"ד, ואם קורה שמישהו פותח בו מיד מפסיקים אותו ואין נותנים לו לשיר את הניגון. | על פי עדותו של חוקר המוזיקה [[יעקב מזור]], הוא שמע מפי חסידי חב"ד שהניגון נכתב מפי חסיד ש"שר אותו שלא כהלכה", ומשעה שהתברר כך אסרו לשיר אותו בחב"ד, ואם קורה שמישהו פותח בו מיד מפסיקים אותו ואין נותנים לו לשיר את הניגון<ref>דרוש מקור</ref>. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־04:41, 27 בספטמבר 2023
הניגון מארץ ישראל הוא בעל שתי בבות בסגנון ניגוני המזרח, תנועות קצרות, קצובות ומופסקות. הניגון מלא מחשבה ופיוט הנשמה בלויית צל של מרירות.
ניגון זה הוא ניגון קי"ד בספר הניגונים.
הניגון מקובל גם בחצרות חסידיות אחרות, ויש המנגנים אותו על המילים 'כל דכפין ייתי ויכול' (פתיחת נוסח הגדה של פסח).
כפי שניתן להבין מכותרת הניגון, הניגון שהיה מקובל בפי חסידי חב"ד ברוסיה ואוקראינה, הגיע במקורו מארץ ישראל, והדבר מתאים גם עם סגנונו. ישנה מסורת שהניגון מיוחס לתלמידי ר' מנחם מענדל מויטבסק שעלו יחד עם רבם לארץ ישראל בשנת תקל"ז.
על פי עדותו של חוקר המוזיקה יעקב מזור, הוא שמע מפי חסידי חב"ד שהניגון נכתב מפי חסיד ש"שר אותו שלא כהלכה", ומשעה שהתברר כך אסרו לשיר אותו בחב"ד, ואם קורה שמישהו פותח בו מיד מפסיקים אותו ואין נותנים לו לשיר את הניגון[1].
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר (קישור שבור)
- ↑ דרוש מקור