נביאים (חלק): הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''נביאים''' הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שמונה ספרים. ==ספרי נביאים== ספרי הנביאים נחלקי...") |
|||
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=חלק הנביאים שבתנ"ך|אחר=תקופת הנביאים|ראו=[[תקופת הנביאים]]}} | |||
'''נביאים''' הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שמונה ספרים. | '''נביאים''' הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שמונה ספרים. | ||
==ספרי נביאים== | ==ספרי נביאים== | ||
ספרי הנביאים נחלקים בכללות לשני חלקים | ספרי הנביאים נחלקים בכללות לשני חלקים מבחינה תוכנית: | ||
;נביאים ראשונים | ;נביאים ראשונים | ||
ספרים אלו מכילים בעיקר את קורות עם ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל. | ספרים אלו מכילים בעיקר את קורות עם ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל. | ||
שורה 12: | שורה 13: | ||
ספרים אלו מכילים בעיקר לקט נבואות שניבאו הנביאים על שמם הספרים קרואים. | ספרים אלו מכילים בעיקר לקט נבואות שניבאו הנביאים על שמם הספרים קרואים. | ||
*[[ספר ישעיה]] | *[[ספר ישעיה]] | ||
*[[ספר ירמיה]] | *[[ספר ירמיה]] - כולל את אזהרות-נבואותיו של [[ירמיה הנביא]] לבני ישראל ודברי מוסר לעוררם לחזור ב[[תשובה]], ערב [[חורבן בית המקדש הראשון]]. | ||
*[[ספר יחזקאל]] | *[[ספר יחזקאל]] | ||
*[[ספר תרי עשר]] | *[[ספר תרי עשר]] | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
ב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]] יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז, א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין}} ו[[התוספות]]{{הערה|בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}. | |||
ה[[מגן אברהם]] מבאר{{הערה|באו"ח סי' כח ס"ק ד}}, שאף שאין אותה קדושה לכולם{{הערה|כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש}}, לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ב[[רמ"א]] בסעיף אחר{{הערה|שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו}} כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך. | ה[[מגן אברהם]] מבאר{{הערה|באו"ח סי' כח ס"ק ד}}, שאף שאין אותה קדושה לכולם{{הערה|כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש}}, לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ב[[רמ"א]] בסעיף אחר{{הערה|שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו}} כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך. |
גרסה אחרונה מ־18:24, 19 בספטמבר 2023
נביאים הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שמונה ספרים.
ספרי נביאים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספרי הנביאים נחלקים בכללות לשני חלקים מבחינה תוכנית:
- נביאים ראשונים
ספרים אלו מכילים בעיקר את קורות עם ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל.
- ספר יהושע - מתאר את תולדות בני ישראל מיום הסתלקותו של משה רבינו, כניסתם לארץ וכיבושה, אשר נעשו על ידי יהושע בן נון - אשר על שמו נקרא הספר, עד להסתלקותו.
- ספר שופטים - מתאר את המתרחש עם בני ישראל בתקופת השופטים - התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה, עד ימיו של שמואל הנביא וראשית המלוכה. הספר נערך בידי שמואל הנביא.
- ספר שמואל - מתאר את ימי עם ישראל מימי השופטים, הכתרתו והדחתו של שאול המלך על ידי שמואל הנביא בציווי ה', והכתרתו של דוד המלך למלך על ישראל עולמית לו ולבניו עד עולם. הספר מחולק לשני חלקים, ונערך בידי שמואל הנביא.
- ספר מלכים - מתאר את תקופת מלכי יהודה וישראל, החל משלמה המלך עד לחורבן בית המקדש הראשון. הספר מחולק לשני חלקים, ונערך בידי ירמיהו הנביא.
- נביאים אחרונים
ספרים אלו מכילים בעיקר לקט נבואות שניבאו הנביאים על שמם הספרים קרואים.
- ספר ישעיה
- ספר ירמיה - כולל את אזהרות-נבואותיו של ירמיה הנביא לבני ישראל ודברי מוסר לעוררם לחזור בתשובה, ערב חורבן בית המקדש הראשון.
- ספר יחזקאל
- ספר תרי עשר
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשולחן ערוך יורה דעה[1] נפסק[2]: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". הרמ"א מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". הש"ך מציין[3] שמקורו מדברי הר"ן[4] והתוספות[5].
המגן אברהם מבאר[6], שאף שאין אותה קדושה לכולם[7], לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ברמ"א בסעיף אחר[8] כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.
לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמב"ם כותב[9] שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח (חוץ ממגילת אסתר).
תנ"ך | ||||
---|---|---|---|---|
תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |||
נביאים | נביאים ראשונים: יהושע • שופטים • שמואל • מלכים | נביאים אחרונים: ירמיהו • יחזקאל • ישעיהו • תרי עשר | |||
כתובים | תהלים • משלי • איוב | מגילות: שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר | דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים |
הערות שוליים
- ↑ סי' רפב סי"ז
- ↑ מברייתא מגילה כז, א
- ↑ ס"ק יד
- ↑ בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין
- ↑ בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים
- ↑ באו"ח סי' כח ס"ק ד
- ↑ כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש
- ↑ שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו
- ↑ הלכות מגילה וחנוכה ב יח.