תשליך: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:43, 12 בספטמבר 2023

תשליך הוא שמה של תפילה מיוחדת הנאמרת בראש השנה (או באחד מעשרת ימי תשובה), על ידי מעיין, נהר או מקור מים חיים, כדי "להשליך" את העבירות המימה. המשמעות הפנימית של מעמד זה הוא המלכת הקב"ה - וכפי דברי חז"ל שמקום ההמלכה הוא על המעיין. מנהג זה מובא גם בפוסקים וגם בספרי הקבלה, ונהגו אותו בכל תפוצות ישראל.

המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי תפילת מנחה ביום הראשון של ראש השנה^[1], לפני השקיעה, הולכים למקום בו יש נהר^[2] ומתפללים תפילה מיוחדת ובה בקשה מהקב"ה שימחל על עוונות עם ישראל במהלך השנה שחלפה. מעמד התפילה הזה נקרא בשם "תשליך", משום הבקשה המופיעה בה, "תשליך במצולות ים כל חטאתם". לאחר תפילת התשליך יש לנער את פינות הציצית^[3].

נוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התפילה לקוחה מתוך דבריו של הנביא מיכה^[4]^[5]:

"מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע,
לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב נהג לצאת בראש השנה שחל ביום חול לתשליך מחוץ לעיר עם החסידים, אבל לאחר שבשנה מסוימת הוא הבחין במישהו שצילם אותו, הפסיק אדמו"ר הרש"ב את המנהג^[6].

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, נהג ללכת ל'תשליך' בגן הבוטני הנמצא בתחילת שדרת איסטערן פארקוויי "ברוב עם הדרת מלך" ובמיוחד עם בחורי ישיבה ואברכים, תוך שירת ניגוני חב"ד^[7].

בשנת תשי"ז, ירד הרבה גשם במהלך החג ולכן מנהלי הפארק סגרו את שעריו. כאשר הגיע הרבי בראש הקהל הגדול של החסידים, אל שער הפארק הנעול, אמר הרבי את הפתגם לכתחילה אריבער וטיפס מעל השער וקפץ פנימה, ומיד עשו כך כולם וערכו את התשליך כרגיל מדי שנה^[8].

בשנות הכ"ף בנו בחצר 770 בריכה מיוחדת עבור התשליך, עד שבשנת תשמ"ה בנו את הבריכה בה משתמשים לתשליך עד היום.

בהוראת הרבי^[9] הבריכה מלאה במים ובדגים עד הושענא רבה^[10].

עריכת התשליך ביום י"ג מדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי ישראל מרוז'ין, היה נוהג ללכת לתשליך לא בראש השנה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות^[11]. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות^[12]. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת תר"צ; את הסיבה שנסע במוצאי ראש השנה: ".. נוסעים אל חוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות.^[13].

למרות שאדמו"ר הזקן בשולחנו^[14] ובסידורו אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.

מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו^[15]

טלטול[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שהאדמו"ר הרש"ב תבע מכמה חסידים לא לטלטל בראש השנה. הרבי העיד שאדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלים בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר כלום^[16].וכנראה שהוראת הרבי הרש"ב הייתה למישהו מסויים.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ותשפיע סקירת מעמדי התשליך במחיצת הרבי בתוך קובץ בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשרי תשע"ו
וְתַשְליךְ בּמְצֻלות ● בימים ההם .
מה זה תשליך? .
ותשליך במצולות ים, סקירה מקיפה על המנהג ומקורותיו, מוסף תורני לעיתון 'המבשר' ערב ראש השנה תשפ"ב.

הערות שוליים

↑ באם חל היום הראשון בשבת, מנהג אשכנז הוא לעשותו ביום השני באותו עת, משום חשש טלטול הסידור למעמד התשליך.
↑ ואם אין אז נוהגים ללכת לבריכות מלאות מים וכדומה
↑ ולנשים או שאלו שאין להם יש לנער את צדדי הבגד
↑ פרק ז, פסוקים יח-כ
↑ לוח היום יום עמ' צב. ספר המנהגים.
↑ 'המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה.
↑ קובץ ליובאוויטש, 13 תשט"ז, עמ' 58.
↑ תמונת השער עליו טיפס הרבי בדרך לתשליך בגן הבוטני
↑ מפי השמועה
↑ ערב ר"ה: שיפורים בבריכת התשליך בחצר 770
↑ משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה תרצ"א - אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.
↑ הרבי בשם חותנו, המלך במסיבו, ב, עמ' כ.
↑ ימי מלך, א, עמ' 335.
↑ תקפג, ז.
↑ על פי שיחת ו' תשרי תש"ל. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: המלך במסיבו, ב, עמ' יח יט.
↑ המלך במסיבו. ב, עמ' יח.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)

[1] באם חל היום הראשון בשבת, מנהג אשכנז הוא לעשותו ביום השני באותו עת, משום חשש טלטול הסידור למעמד התשליך.

[2] ואם אין אז נוהגים ללכת לבריכות מלאות מים וכדומה

[3] ולנשים או שאלו שאין להם יש לנער את צדדי הבגד

[4] פרק ז, פסוקים יח-כ

[5] לוח היום יום עמ' צב. ספר המנהגים.

[6] 'המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה.

[7] קובץ ליובאוויטש, 13 תשט"ז, עמ' 58.

[8] תמונת השער עליו טיפס הרבי בדרך לתשליך בגן הבוטני

[9] מפי השמועה

[10] ערב ר"ה: שיפורים בבריכת התשליך בחצר 770

[11] משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה תרצ"א - אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.

[12] הרבי בשם חותנו, המלך במסיבו, ב, עמ' כ.

[13] ימי מלך, א, עמ' 335.

[14] תקפג, ז.

[15] על פי שיחת ו' תשרי תש"ל. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: המלך במסיבו, ב, עמ' יח יט.

[16] המלך במסיבו. ב, עמ' יח.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+[[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשליך בשנת [[תשט"ז]] (צולם על ידי גוי)]]
+'''תשליך''' הוא שמה של [[תפילה]] מיוחדת הנאמרת ב[[ראש השנה]] (או באחד מ[[עשרת ימי תשובה]]), על ידי [[מעיין]], [[נהר]] או מקור [[מים]] חיים, כדי "להשליך" את העבירות המימה. המשמעות הפנימית של מעמד זה הוא המלכת הקב"ה - וכפי דברי חז"ל שמקום ההמלכה הוא על המעיין. מנהג זה מובא גם בפוסקים וגם בספרי הקבלה, ונהגו אותו בכל תפוצות ישראל.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 ==המנהג==
+אחרי [[תפילת מנחה]] ביום הראשון של [[ראש השנה]]{{הערה|באם חל היום הראשון בשבת, מנהג אשכנז הוא לעשותו ביום השני באותו עת, משום חשש [[טלטול]] הסידור למעמד התשליך.}}, לפני השקיעה, הולכים למקום בו יש נהר{{הערה| ואם אין אז נוהגים ללכת לבריכות מלאות מים וכדומה}} ומתפללים תפילה מיוחדת ובה בקשה מ[[הקב"ה]] שימחל על עוונות עם ישראל במהלך השנה שחלפה. מעמד התפילה הזה נקרא בשם "תשליך", משום הבקשה המופיעה בה, "תשליך במצולות ים כל חטאתם". לאחר תפילת התשליך יש לנער את פינות הציצית{{הערה|ולנשים או שאלו שאין להם יש לנער את צדדי הבגד}}.
+===נוסח התפילה===
+התפילה לקוחה מתוך דבריו של הנביא מיכה{{הערה|פרק ז, פסוקים יח-כ}}{{הערה|לוח [[היום יום]] עמ' צב. ספר המנהגים.}}:
+{{ציטוט|תוכן=''' "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע,'''
-אחר מנחה יום א׳ דראש־השנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על ה[[חסד|חסדים]], וגם [[דגים]] רומזים על עינא פקיחא.
+'''לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.'''
-ויאמר שלוש־עשרה מידות שבפסוקים ״מי אל כמוך״ שהם כנגד שלוש־עשרה מידות ״ה׳ ה׳ אל רחום״ וגו׳. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק ״ה׳ ה׳ אל רחום״, ולא יאמרם.
+'''יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.'''
-ואחר־כך ״מן המצר״ וגו׳, והם כנגד תשע מידות ״ה׳ ארץ אפים״ וגו׳. ויאמר מזמור ״רננו צדיקים״. ואחר־כך יאמר ״לא ירעו.. כמים לים מכסים״<ref>[[סידור אדמוה"ז]]</ref>.
+'''תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".'''}}
-==יהי רצון==
+== אצל רבותינו נשיאנו ==
+[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לצאת ב[[ראש השנה]] שחל ביום חול לתשליך מחוץ לעיר עם החסידים, אבל לאחר שבשנה מסוימת הוא הבחין במישהו שצילם אותו, הפסיק אדמו"ר הרש"ב את המנהג{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה.}}.
+===אצל הרבי===
+[[הרבי]] בשנים הראשונות לנשיאותו, נהג ללכת ל'תשליך' בגן הבוטני הנמצא בתחילת שדרת [[איסטערן פארקוויי]] "ברוב עם הדרת מלך" ובמיוחד עם בחורי ישיבה ואברכים, תוך שירת ניגוני חב"ד{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13 [[תשט"ז]], עמ' 58.}}.
-ביהי רצון דתשליך צריכים לומר: ״עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת״ כו׳<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.
+בשנת [[תשי"ז]], ירד הרבה גשם במהלך החג ולכן מנהלי הפארק סגרו את שעריו. כאשר הגיע הרבי בראש הקהל הגדול של החסידים, אל שער הפארק הנעול, אמר הרבי את הפתגם [[לכתחילה אריבער]] וטיפס מעל השער וקפץ פנימה, ומיד עשו כך כולם וערכו את התשליך כרגיל מדי שנה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84060 תמונת השער עליו טיפס הרבי בדרך לתשליך בגן הבוטני] {{אינפו}}}}.
-==ניעור שולי הטלית קטן==
+בשנות הכ"ף בנו ב[[חצר 770]] בריכה מיוחדת עבור התשליך, עד שבשנת [[תשמ"ה]] בנו את הבריכה בה משתמשים לתשליך עד היום.
-אחרי שגומרים סדר תשליך, מנערים שולי הטלית־קטן<ref>לוח [[היום יום]] עמ׳ צב. ס׳ המנהגים.</ref>.
+בהוראת הרבי{{הערה|מפי השמועה}} הבריכה מלאה במים ובדגים עד [[הושענא רבה]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71697 ערב ר"ה: שיפורים בבריכת התשליך בחצר 770] {{אינפו}}}}.
-== תשליך ==
-תיאור סדר תשליך, כפי שתיאר אותו אחד התמימים:
+==עריכת התשליך ביום י"ג מדות==
+רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה נוהג ללכת לתשליך לא בראש השנה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בארצות הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות{{הערה|משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה [[תרצ"א]] - [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.}}. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות{{הערה|הרבי בשם חותנו, [[המלך במסיבו]], ב, עמ' כ.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] הסביר זאת ביומנו משנת [[תר"צ]]; את הסיבה שנסע במוצאי ראש השנה: ".. נוסעים אל חוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות [[מים]] חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות.{{הערה|[[ימי מלך]], א, עמ' 335.}}.
-:::''אחר [[תפילת מנחה]] יצאו כולם והאדמו"ר [[הרש”ב]] בראשם לנהר הנמצא בתוך העיר, לסדר “התשליך”. מסדר התשליך נהרו כל קהל החסידים אל האולם הגדול לאמר תהלים, ואחר־כך הכין כל אחד לעצמו מקום לעמידה לשמוע המאמר... באמצע האולם קבעו מקום מיוחד לישיבת האדמו"ר, כסא ושלחן קטן, ומסביב סביב העמידו שולחנות כמין מ"ם סתומה.. מסביב מרכז השלחנות סובבים ועומדים כל קהל עדת החסידים בשורות שורות.. התמימים בני הישיבה ועמהם החסידים היודעים פרק בשיר וזמרה, התחילו לנגן ניגונים חב”דיים...
+למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]]{{הערה|תקפג, ז.}} וב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.
-:::''כשהגיע מועד זמן תפילת ערבית בא האדמו"ר אל העולם. תיכף הושלך הס, וכרגע כמימרא הפסיקו הניגונים. התפללו תפילת ערבית, ואחר־כך ישב לו האדמו”ר על מקומו שהכינו לפניו על־יד השלחן הקטן העומד בתוך מרכז השולחנות באמצע האולם.. רגעים אחדים הכין עצמו האדמו”ר לאמירת המאמר.. בידיו משלב מטפחת באצבעותיו כדרכו בקודש תמיד בעת המאמר.. ומתוך דומיית שקט השוררת באולם מתחיל האדמו"ר לומר המאמר...
+מסגנון דברי [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי [[הקבלה]] אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו{{הערה|על פי שיחת ו' [[תשרי]] [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ' יח יט.}}
-:::''אחר שגמר האדמו"ר המאמר והלך לביתו, התקבצו החסידים סביב ה[[חוזר]] לשמוע [[חזרה]]. כשגגמרה ה'חזרה' כבר היתה השעה מאוחרת בלילה, והזקנים והבעלי־בתים הלכו לביתם לשמוח בסעודת יום־טוב. אמנם האברכים והצעירים בני הישיבה עוד נשארים בבית־המדרש וכופלים ושונים לחזור המאמר...
+==טלטול==
+למרות שה[[אדמו"ר הרש"ב]] תבע מכמה חסידים לא לטלטל בראש השנה. הרבי העיד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ראה שמטלטלים בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר כלום{{הערה|המלך במסיבו. ב, עמ' יח.}}.וכנראה שהוראת [[הרבי הרש"ב]] הייתה  למישהו מסויים.
-:::''כשהגיע זמן קריאת התורה נכנסו כולם לאולם הגדול לשמוע ההפטרה וסדר התקיעות מהאדמו"ר, ואחר־כך חזרו לאולם הקטן והתפללו במנין מיוחד.. לפניהם עומד היום עוד עבודה רבה, לשמוע המאמר השני שיאמר האדמו"ר בעת עלות המנחה, ואחר־כך לחזור עליו עד שידעו אותו בעל־פה...
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://www.col.org.il/files/0.85089848984_9918211.pdf ותשפיע]''' סקירת מעמדי התשליך במחיצת הרבי {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], תשרי תשע"ו
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64176| וְתַשְליךְ בּמְצֻלות ● בימים ההם] {{אינפו}}.
+*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3777085#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה זה תשליך?]''' {{בית חבד}}.
+*'''[http://chabadpedia.co.il/images/e/eb/%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8.pdf ותשליך במצולות ים]''', סקירה מקיפה על המנהג ומקורותיו, מוסף תורני לעיתון 'המבשר' ערב ראש השנה [[תשפ"ב]].
-במוצאי יום־טוב, אחר ה[[מאמר]] השני שאמר האדמו"ר (שהיה המשך למאמר הראשון), יצאו כל העם במחול וריקוד...<ref>[[התמים]], ד, עמ׳ פו.</ref>
-המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראש־השנה, אחר המאמר השני, מנגנים את [[ניגון האדרת והאמונה|ניגונו]] של [[שלמה דער געלער]] מ[[נעוול]]<ref>ראה [[ספר הניגונים]], א, עמ׳ נז, ניגון קד.</ref>, ויוצאים במחול<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 104.</ref>.
-אצל הרבי הונהג שהכל הולכים ל״תשליך״ במיוחד בחורי הישיבה והאברכים בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב״ד<ref>קובץ־ליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ׳ 58</ref>.
-==עריכת התשליך ביום י״ג מדות==
-רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה הולך לתשליך לא בראש השגה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות־הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות<ref>משיחות אדמו"ר מוהריי״צ בר"ה תרצ״א — [[אגרות קודש]] אדמו״ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב.</ref>. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש־השנה ובי״ג מידות<ref>הרבי בשם חותנו, [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ כ.</ref>. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת [[תר"צ]]; את הסיבה שנסע במוצאי ראש־השנה: "..נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל״תשליך״ לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר״ה". ול"תשליך" נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות.<ref>[[ימי מלך]], א, עמ׳ 335.</ref>.
-למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]]<ref>תקפג, ז.</ref> וב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.
-מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים ״תשליך״ בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל — גזרו<ref>על־פי שיחת ו' תשרי [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר״ה תש״ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ יח יט.</ref>
-==טלטול==
-אדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלין בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר מאום<ref>המלך במסיבו. ב, עמ׳ יח.</ref>.
 {{הערות שוליים}}
 {{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}
 {{ראש השנה}}
-[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:ראש השנה]]
+[[קטגוריה:ראש השנה]]

ראש השנה
הכנות לראש השנה	איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים
סדר החג והתפילות	תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך
עניני החג	בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר
ניגונים	רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו