מסכת בבא בתרא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בבא בתרא מענטליק.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלתו של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[מרדכי מענטליק]] לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] שמרוב הישיבות קיבל הסכמה כי בדעתם ללמוד בשנה הבאה מסכת [[בבא בתרא]]: '''להחזיר{{ש}}ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת{{ש}}ויהי רצון שבקרוב ממש [[השבת | [[קובץ:בבא בתרא מענטליק.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלתו של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[מרדכי מענטליק]] לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] שמרוב הישיבות קיבל הסכמה כי בדעתם ללמוד בשנה הבאה מסכת [[בבא בתרא]]: '''להחזיר{{ש}}ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת{{ש}}ויהי רצון שבקרוב ממש [[השבת אבידה|יחזיר הקב"ה האבדה]] – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא{{ש}}([[זהר]] חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ול[[בית המקדש השלישי|בית – המקדש תליתאה]]'''.]] | ||
במסכת '''בבא בתרא''' יש עשרה פרקים, ומאה שבעים וחמשה דפים. | במסכת '''בבא בתרא''' יש עשרה פרקים, ומאה שבעים וחמשה דפים. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]]. | מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]]. | ||
== מיגו == | |||
==נושאים מרכזיים במסכת== | |||
===מיגו=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מיגו]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מיגו]]}} | ||
אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו. | אחת מהיסודות של המסכת היא [[מיגו]]. | ||
כאשר הרב [[אברהם סופר]], נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך{{הערה|1=כך גם סיפר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].}}. | כאשר הרב [[אברהם סופר]], נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך{{הערה|1=כך גם סיפר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].}}. | ||
מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערה|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערה|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים.{{הערה|רבי | מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערה|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערה|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים.{{הערה|רבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}} | ||
==חזקת שלש שנים== | ===חזקת שלש שנים=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חזקת שלש שנים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חזקת שלש שנים]]}} | ||
'''חזקת שלש שנים''' היא דין מדיני [[חזקה]] האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת. | '''חזקת שלש שנים''' היא דין מדיני [[חזקה]] האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת. | ||
| שורה 51: | שורה 53: | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=f81a5b25-c76b-4a7b-bc56-a31745c9a0a4&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 צמח צדק עמ' 298 (עמ' 306)] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=f81a5b25-c76b-4a7b-bc56-a31745c9a0a4&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 צמח צדק עמ' 298 (עמ' 306)] | ||
=== הקשר של המסכת לגאולה === | |||
לקראת שנת [[ה'תשנ"ב]], בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב [[גאולה ומשיח]] הועלתה הצעה לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו'), בשונה מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד|הסדר הקבוע של המסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד]], אולם הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] לא נענתה לבקשת ה[[תמימים]] והחליטה להשאיר את הסדר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת בבא בתרא, התמימים פנו במכתב לרבי, אך הרבי השאיר את החלטת ההנהלה על כנה, אולם בשבת הקרובה קישר הרבי בשיחה{{הערה|שיחת בא-בשלח, תשנ"ב.}} את מסכת בבא בתרא ל[[גאולה]], ותלמידי הישיבה למדו מכך שהמסר מהרבי הוא שבאם רוצים בכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר ל[[גאולה]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf בבא בתרא] {{הב}} | *[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf בבא בתרא] {{הב}} | ||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033245 שער הגאולה]''', הרבי מתייחס למסכת בבא בתרא בחלוקת דולרים, ראש חודש תמוז תש" | *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033245 שער הגאולה]''', הרבי מתייחס למסכת בבא בתרא בחלוקת דולרים, ראש חודש תמוז תש"נ {{וידאו}}{{בית חבד}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&CategoryID=1124 מסכת בבא בתרא]''', לקט פנינים והתייחסויות מהרבי בקשר למסכת, גליון התקשרות 707 מדור 'פניני רבי' | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&CategoryID=1124 מסכת בבא בתרא]''', לקט פנינים והתייחסויות מהרבי בקשר למסכת, גליון התקשרות 707 מדור 'פניני רבי' | ||
גרסה אחרונה מ־15:09, 31 באוגוסט 2023
ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת
ויהי רצון שבקרוב ממש יחזיר הקב"ה האבדה – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא
(זהר חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ולבית – המקדש תליתאה.
במסכת בבא בתרא יש עשרה פרקים, ומאה שבעים וחמשה דפים.
המסכת עוסקת בדיני שכנים, חזקת קרקע וחזקת מטלטלין, מכירה וקניה, ירושות, דיני שטר.
מהדיר ספרי הראשונים, רבי משה הרשלר, ביקר אצל הרבי במהלך חלוקת דולרים לצדקה בראש חודש תמוז תש"נ, וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך". ומיד הוסיף: בזוהר כתוב ש"בבא בתרא" הוא סיום הגלות, שתהיה אפוא ה"בבא בתרא" של הגלות. בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב ביאר הרבי בארוכה את מעלתו של מסכת בבא בתרא, ובפרט בזמננו - בסוף זמן הגלות.
מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.
נושאים מרכזיים במסכת[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיגו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מיגו |
אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו.
כאשר הרב אברהם סופר, נכדו של החתם סופר ביקר אצל הרבי, הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך[1].
מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם[2], שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.[3] יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים.[4]
חזקת שלש שנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – חזקת שלש שנים |
חזקת שלש שנים היא דין מדיני חזקה האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת.
ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קישור תחילת המסכת (שותפות) לסופה (מלווה ולווה). התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)
- ט ב. והמפייסו בדברים. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)
- יד א. הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' 1917 (עמ' 171)
- מד א. רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי. לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)
- עה א. ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר"מ ור"י. תורת מנחם תשי"א ב' עמ' 107 (עמ' 128) לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 198 (עמ' 210)
- צט א. כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 360 (עמ' 85)
- קיח ב. צלפחד, מחלוקת רשב"ם ורש"י. לקוטי שיחות עמ' 171 ושם הערה 2 (182)
- קלד ב. הויות אביי ורבא. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)
- קמה ב. וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה. לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 2 (עמ' 17)
- קעג א. א"ר הונא מנין לערב דמשתעבד. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)
- קעו א. ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. מעשה כו'. התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)
ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקשר של המסכת לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת שנת ה'תשנ"ב, בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב גאולה ומשיח הועלתה הצעה לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו'), בשונה מהסדר הקבוע של המסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד, אולם הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית לא נענתה לבקשת התמימים והחליטה להשאיר את הסדר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת בבא בתרא, התמימים פנו במכתב לרבי, אך הרבי השאיר את החלטת ההנהלה על כנה, אולם בשבת הקרובה קישר הרבי בשיחה[5] את מסכת בבא בתרא לגאולה, ותלמידי הישיבה למדו מכך שהמסר מהרבי הוא שבאם רוצים בכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר לגאולה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בבא בתרא
- שער הגאולה, הרבי מתייחס למסכת בבא בתרא בחלוקת דולרים, ראש חודש תמוז תש"נ
- מסכת בבא בתרא, לקט פנינים והתייחסויות מהרבי בקשר למסכת, גליון התקשרות 707 מדור 'פניני רבי'
הערות שוליים
- ↑ כך גם סיפר הרב יוסף יצחק וילשנסקי.
- ↑ חותנו של רבי חיים מצאנז.
- ↑ רבי אלחנן וסרמן, קובץ שיעורים ח"ב.
- ↑ רבי שמעון יהודה שקאפ בחידושיו על מסכת בבא מציעא.
- ↑ שיחת בא-בשלח, תשנ"ב.
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||