ברכת אשר יצר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ברכת אשר יצר הינה ברכה הנאמרת | {{חלונית | ||
|כותרת=אֲשֶׁר יָצַר ([[נוסח האר"י]]) | |||
|רוחב=30% | |||
|תוכן=בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת בָּרוּךְ אַתָּה ה', רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. | |||
|ניקוד=כן}} | |||
'''ברכת אשר יצר''' הינה ברכה הנאמרת על פי ה[[הלכה]] לאחרי כל עשיית צרכים. ברכה זו גם משולבת ב[[ברכות השחר]] שהאדם אומר בקומו משנתו. מקורה של הברכה הוא ב[[מסכת ברכות]] דף ס' עמ' ב. | |||
==משמעות הברכה== | ==משמעות הברכה== | ||
משמעות הברכה היא הודיה ל[[קב"ה]] על שקיימת מערכת ב[[גוף]] לסילוק הפסולת, ובאופן מילולי: הודיה על קיומם של פתחים באברי הגוף המהווים חללים אשר עשויים להוציא הפרשות אשר אינן טובות לגוף, ובה בעת הם אינם מאפשרים הוצאה של דברים החיוניים לגוף. כמו כן כוללת הברכה פליאה ("ומפליא לעשות") על מורכבות ועדינות המערכות הגופניות שיצר הקב"ה באדם המשמרות מצב זה, וכן על חיבור הנשמה הרוחנית עם | משמעות הברכה היא הודיה ל[[קב"ה]] על שקיימת מערכת ב[[גוף]] לסילוק הפסולת, ובאופן מילולי: הודיה על קיומם של פתחים באברי הגוף המהווים חללים אשר עשויים להוציא הפרשות אשר אינן טובות לגוף, ובה בעת הם אינם מאפשרים הוצאה של דברים החיוניים לגוף. כמו כן כוללת הברכה פליאה ("ומפליא לעשות") על מורכבות ועדינות המערכות הגופניות שיצר הקב"ה באדם המשמרות מצב זה, וכן על חיבור הנשמה הרוחנית עם הגוף הגשמי. בשולחן ערוך יש הסברים מפורטים בנוגע למשמעות הביטויים השונים בברכה המתארים את פלאי גוף האדם. | ||
== דיני הברכה == | == דיני הברכה == | ||
{{איברים}} | |||
יש מן [[הראשונים]] שכתבו שמברכים ברכה בבוקר כחלק מ[[ברכות השחר]] אפילו אם לא עשה צרכיו, וכך פסק ה[[רמ"א]]{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, ד, א.}}. יתירה מזאת, לדעה אחת בראשונים מברכים ברכה זו רק בבוקר ואין מברכים אותה שוב במשך היום{{הערה|[[מחזור ויטרי]], סימן סז.}}. אך רבים חולקים וסוברים שהברכה היא על עשיית צרכים, ואף בבוקר אין לברך אותה אלא אם כן עשה צרכיו, וכך פסק ה[[שולחן ערוך]], למעשה פסק [[אדמו"ר הזקן]] שאפשר לברכה גם ללא עשיית צרכים, משום שב[[בוקר]] נעשה ה[[אדם]] בריה חדשה ויש לברך על זאת, אך הרוצה להסתלק מן ה[[ספק]] יזהר לעשות צרכיו קודם שיברך{{הערה|[[שולחן ערוך אדה"ז]] סימן ו' סעיף א'}}. | |||
הראשונים נחלקו אם ברכה זו נאמרת רק אחרי הפרשת צואה או גם אחרי הטלת שתן, ולהלכה נפסק בשולחן ערוך שיש לברך בכל מקרה{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, ז, א.}}. | |||
פסק נוסף של השולחן ערוך הוא שהעושה צרכיו בפעמיים נפרדות ולא בירך אשר יצר על הפעם הראשונה – עליו לברך את הברכה פעמיים ברציפות. אחרונים רבים נחלקו על פסק זה, ולכן כתבו שראוי לברך מיד כשמסיים לעשות את צרכיו ולא להתמהמה{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, ז, ג.}}. | |||
זמן ברכת אשר יצר לדעת רוב הפוסקים הוא שיעור [[פרסה (מידת אורך)|פרסה]] (72 דקות) לאחר עשיית הצרכים, ולאחר מכן אי אפשר לברך{{הערה|ילקוט יוסף סימן ו' עמוד תפו.}}. | |||
זמן ברכת אשר יצר לדעת רוב הפוסקים הוא שיעור [[פרסה (מידת אורך)|פרסה]] (72 דקות) לאחר עשיית הצרכים, ולאחר מכן אי אפשר לברך | |||
==משמעות הברכה בתורת החסידות== | ==משמעות הברכה בתורת החסידות== | ||
| שורה 20: | שורה 25: | ||
לעומת זאת בסיום הברכה על המילים 'ומפליא לעשות' מוסבר בחסידות שמילים אלו רומזות על [[עצמות א"ס]], שדווקא בכוחו ניתן לקחת את הנשמה כפי שהיא נמצאת למעלה בעולם ה[[אצילות]], 'טהורה היא' שזה מורה על [[עצם הנשמה]] שלמעלה מעלה מכל ציור או הגבלה ועל אחת כמה וכמה למעלה מגוף גשמי, ולחבר ולהכניס אותה ב[[גוף]] [[גשמי]] ועד כדי כך שה[[נשמה]] חודרת ב[[גוף]] באופן [[פנימי]], ומורגשת בכוחות הפרטיים, [[שכל]] ו[[מידות]], שגם הם נעשים חדורים בחיות הכללי המגיע מ[[עצם הנשמה]]{{הערה|אור התפילה להצ"צ, א.}}. | לעומת זאת בסיום הברכה על המילים 'ומפליא לעשות' מוסבר בחסידות שמילים אלו רומזות על [[עצמות א"ס]], שדווקא בכוחו ניתן לקחת את הנשמה כפי שהיא נמצאת למעלה בעולם ה[[אצילות]], 'טהורה היא' שזה מורה על [[עצם הנשמה]] שלמעלה מעלה מכל ציור או הגבלה ועל אחת כמה וכמה למעלה מגוף גשמי, ולחבר ולהכניס אותה ב[[גוף]] [[גשמי]] ועד כדי כך שה[[נשמה]] חודרת ב[[גוף]] באופן [[פנימי]], ומורגשת בכוחות הפרטיים, [[שכל]] ו[[מידות]], שגם הם נעשים חדורים בחיות הכללי המגיע מ[[עצם הנשמה]]{{הערה|אור התפילה להצ"צ, א.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/703029 היכרות עם ברכת "אשר יצר"]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | |||
[[קטגוריה:ברכות]] | |||
[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:52, 27 באוגוסט 2023
אֲשֶׁר יָצַר (נוסח האר"י)
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת בָּרוּךְ אַתָּה ה', רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. |
ברכת אשר יצר הינה ברכה הנאמרת על פי ההלכה לאחרי כל עשיית צרכים. ברכה זו גם משולבת בברכות השחר שהאדם אומר בקומו משנתו. מקורה של הברכה הוא במסכת ברכות דף ס' עמ' ב.
משמעות הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
משמעות הברכה היא הודיה לקב"ה על שקיימת מערכת בגוף לסילוק הפסולת, ובאופן מילולי: הודיה על קיומם של פתחים באברי הגוף המהווים חללים אשר עשויים להוציא הפרשות אשר אינן טובות לגוף, ובה בעת הם אינם מאפשרים הוצאה של דברים החיוניים לגוף. כמו כן כוללת הברכה פליאה ("ומפליא לעשות") על מורכבות ועדינות המערכות הגופניות שיצר הקב"ה באדם המשמרות מצב זה, וכן על חיבור הנשמה הרוחנית עם הגוף הגשמי. בשולחן ערוך יש הסברים מפורטים בנוגע למשמעות הביטויים השונים בברכה המתארים את פלאי גוף האדם.
דיני הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| איברי גוף האדם |
|---|
| מושגים כלליים |
| ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן |
| איברי הראש |
| גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר |
| איברי הגוף |
| בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא |
| גפיים |
| כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים |
| ראו גם |
| אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית) |
יש מן הראשונים שכתבו שמברכים ברכה בבוקר כחלק מברכות השחר אפילו אם לא עשה צרכיו, וכך פסק הרמ"א[1]. יתירה מזאת, לדעה אחת בראשונים מברכים ברכה זו רק בבוקר ואין מברכים אותה שוב במשך היום[2]. אך רבים חולקים וסוברים שהברכה היא על עשיית צרכים, ואף בבוקר אין לברך אותה אלא אם כן עשה צרכיו, וכך פסק השולחן ערוך, למעשה פסק אדמו"ר הזקן שאפשר לברכה גם ללא עשיית צרכים, משום שבבוקר נעשה האדם בריה חדשה ויש לברך על זאת, אך הרוצה להסתלק מן הספק יזהר לעשות צרכיו קודם שיברך[3].
הראשונים נחלקו אם ברכה זו נאמרת רק אחרי הפרשת צואה או גם אחרי הטלת שתן, ולהלכה נפסק בשולחן ערוך שיש לברך בכל מקרה[4].
פסק נוסף של השולחן ערוך הוא שהעושה צרכיו בפעמיים נפרדות ולא בירך אשר יצר על הפעם הראשונה – עליו לברך את הברכה פעמיים ברציפות. אחרונים רבים נחלקו על פסק זה, ולכן כתבו שראוי לברך מיד כשמסיים לעשות את צרכיו ולא להתמהמה[5].
זמן ברכת אשר יצר לדעת רוב הפוסקים הוא שיעור פרסה (72 דקות) לאחר עשיית הצרכים, ולאחר מכן אי אפשר לברך[6].
משמעות הברכה בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכללות מוסבר בתורת החסידות שבהתחלת ברכה זו (אשר יצר) מדובר על דרגת חכמה תתאה, חכמה ששיכת לעולם היצירה, שהיא החכמה שבאדם, שבה מתלבש אוא"ס לפי דרגת וערך האדם, בנוסף בחכמה זו שבאדם מתלבש החפץ והרצון של הקב"ה בבריאת האדם, שמדרגת החכמה מתאחדת עם כל האורות וההמשכות הבאות ונמשכות בה ועל ידה.
לעומת זאת בסיום הברכה על המילים 'ומפליא לעשות' מוסבר בחסידות שמילים אלו רומזות על עצמות א"ס, שדווקא בכוחו ניתן לקחת את הנשמה כפי שהיא נמצאת למעלה בעולם האצילות, 'טהורה היא' שזה מורה על עצם הנשמה שלמעלה מעלה מכל ציור או הגבלה ועל אחת כמה וכמה למעלה מגוף גשמי, ולחבר ולהכניס אותה בגוף גשמי ועד כדי כך שהנשמה חודרת בגוף באופן פנימי, ומורגשת בכוחות הפרטיים, שכל ומידות, שגם הם נעשים חדורים בחיות הכללי המגיע מעצם הנשמה[7].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, ד, א.
- ↑ מחזור ויטרי, סימן סז.
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז סימן ו' סעיף א'
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, ז, א.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, ז, ג.
- ↑ ילקוט יוסף סימן ו' עמוד תפו.
- ↑ אור התפילה להצ"צ, א.