ויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
 
(12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:נהר ויטבסק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גשר מעבר להולכי רגל מעל נהר החוצה את העיר ויטבסק]]
[[קובץ:נהר ויטבסק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גשר מעבר להולכי רגל מעל נהר החוצה את העיר ויטבסק]]
'''וִיטֵבְּסְק''' היא עיר בבלארוס ליד הגבול עם [[רוסיה]] ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, גרו ב[[תשס"ז]] 387,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס.
'''וִיטֵבְּסְק''' (בפולנית: '''Witebsk''') (בבלארוסית: '''Віцебская''')  היא עיר בבלארוס{{הערה|בעבר הייתה שיכת ל[[פולין]]}} ליד הגבול עם [[רוסיה]] ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, ומונה נכון לחודש [[טבת]] [[תש"פ]] - כ-364,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס.


[[קובץ:Syn vitebsk 02.jpg|ממוזער|בית כנסת עתיק בויטבסק.]]
== תולדות החסידות בעיר ==
== תולדות החסידות בעיר ==
רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] מתלמידי ה[[מגיד ממזריטש]] ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי [[חסידים]] ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר ה[[בעל שם טוב]] והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות [[ליטה]] ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] מתלמידי ה[[מגיד ממזריטש]] ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי [[חסידים]] ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר ה[[בעל שם טוב]] והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות [[ליטא]] ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.


[[אדמו"ר הזקן]] [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] ע' 1178.}} כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר [[פלפול]] עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש.
[[אדמו"ר הזקן]] [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] ע' 1178.}} כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר [[פלפול]] עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש.


==רבני העיר==
==חסידי חב"ד שכיהנו כרבני העיר==
רבים מחסידי חב"ד שימשו ברבנות בעיר וויטבסק:
רבים מחסידי חב"ד שימשו ברבנות בעיר וויטבסק:
*'''רבי [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק''' - רבה החב"די הראשון של העיר ויטבסק, שקיבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[אדמו"ר הזקן]] וקיבל ממנו הוראות רבות בהלכה. שימש ברבנות העיר כששים שנה, בערך משנת [[תקס"ז]] ועד לפטירתו בשנת [[תרכ"ז]] או [[תרכ"ח]]. השפיע רבות להפצת חסידות חב"ד בעיר ובסביבתה, וכן הקים בה ישיבה.
*'''רבי [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק''' - רבה החב"די הראשון של העיר ויטבסק, שקיבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[אדמו"ר הזקן]] וקיבל ממנו הוראות רבות בהלכה. שימש ברבנות העיר כששים שנה, בערך משנת [[תקס"ז]] ועד לפטירתו בשנת [[תרכ"ז]] או [[תרכ"ח]]. השפיע רבות להפצת חסידות חב"ד בעיר ובסביבתה, וכן הקים בה ישיבה.
שורה 20: שורה 21:


==מוסדות חב"ד בעיר==
==מוסדות חב"ד בעיר==
*לפני [[מלחמת העולם השניה]] שכנה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]], ישיבת חב"ד המרכזית ב[[ברית המועצות]]. הרב [[אליהו פאר]] תושב העיר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.
*לפני [[מלחמת העולם השנייה]] שכנה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]], ישיבת חב"ד המרכזית ב[[ברית המועצות]]. הרב [[אליהו פאר]] תושב העיר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.


*[[מקווה חב"ד]]. לאחר סגירת הישיבה טיפל במקוה הרב [[ברוך שיפרין]].
*[[מקווה חב"ד]]. לאחר סגירת הישיבה טיפל במקוה הרב [[ברוך שיפרין]].
שורה 35: שורה 36:
*בשנת [[תרס"ו]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] שליח לויטבסק לקנות כלי אוכל ל[[ליל הסדר]] הראשון ב[[ליובאוויטש]] בו אכלו כל ה[[תמימים]] ביחד והוכרז על [[סעודת משיח]].
*בשנת [[תרס"ו]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] שליח לויטבסק לקנות כלי אוכל ל[[ליל הסדר]] הראשון ב[[ליובאוויטש]] בו אכלו כל ה[[תמימים]] ביחד והוכרז על [[סעודת משיח]].


*בשנת [[תרפ"ב]] הפצירו ברב [[יהושע נימוטין]] לשאת בעול הרבנות, [[אדמו"ר הריי"ץ]] השתדל בשביל הדבר אצל עסקני העיר וכעבור שנה מונה לרב העיר.
*בשנת [[תרפ"ב]] הפצירו ברב [[יהושע נימוטין]] לשאת בעול הרבנות, [[אדמו"ר הריי"צ]] השתדל בשביל הדבר אצל עסקני העיר וכעבור שנה מונה לרב העיר.


*בקיץ שנת [[תרפ"ז]] נפתחה בעיר מחלקת [[תומכי תמימים]]. ב[[חג הפורים]] [[תרצ"א]] נסגרה הישיבה.
*בקיץ שנת [[תרפ"ז]] נפתחה בעיר מחלקת [[תומכי תמימים]]. ב[[חג הפורים]] [[תרצ"א]] נסגרה הישיבה.
שורה 69: שורה 70:
*הרב [[ברוך מויטבסק]]"{{הערה|לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של [[זלמן רודרמן]].}}.
*הרב [[ברוך מויטבסק]]"{{הערה|לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של [[זלמן רודרמן]].}}.


*הרב [[משה וישצקי]] שהיה מכונה גם משה ויטבסקער. גדל בויטבסק. כל משפחתו נרצחה שם על ידי הנאצים ימ״ש. אביו ר׳ יצחק פנחס נשרף בבית הכנסת יחד עם עוד יהודים ביום הכיפורים
=== תלמידי הישיבה ===
=== תלמידי הישיבה ===
*הרב [[מיכאל טייטלבוים]].
*הרב [[מיכאל טייטלבוים]].
שורה 76: שורה 78:
== קבורים בעיר ==
== קבורים בעיר ==


*הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]]. הסתלק ב[[י"א חשוון תרס"ט]].
*הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]]. הסתלק ב[[י"א חשוון תרס"ט]].
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}

גרסה אחרונה מ־10:28, 1 באוגוסט 2023

גשר מעבר להולכי רגל מעל נהר החוצה את העיר ויטבסק

וִיטֵבְּסְק (בפולנית: Witebsk) (בבלארוסית: Віцебская) היא עיר בבלארוס[1] ליד הגבול עם רוסיה ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, ומונה נכון לחודש טבת תש"פ - כ-364,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס.

בית כנסת עתיק בויטבסק.

תולדות החסידות בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי מנחם מנדל מויטבסק מתלמידי המגיד ממזריטש ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוק הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.

אדמו"ר הזקן נשא לאישה את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר[2] כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש.

חסידי חב"ד שכיהנו כרבני העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבים מחסידי חב"ד שימשו ברבנות בעיר וויטבסק:

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים במהלך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אדמו"ר הזקן נישא עם בתו של ר' יהודה לייב סגל מויטבסק ולשם עבר לאחר נישואיו. הוא היה יהודי עשיר, ורצה לתת 5,000 שקלי זהב כנדוניא לנישואין. אדמו"ר הזקן הסכים בתנאי שיעשה בכסף כרצונו והוא הסכים. ובאותה שנה, הרבי הקודם סיפר, מסר אדמו"ר הזקן את הכסף, בהסכמת אשתו, לאנשים כדי שיקנו קרקע ויתפרנסו מחקלאות.

חסידים מפורסמים בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב אליהו פאר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.
  • הרב משה וישצקי שהיה מכונה גם משה ויטבסקער. גדל בויטבסק. כל משפחתו נרצחה שם על ידי הנאצים ימ״ש. אביו ר׳ יצחק פנחס נשרף בבית הכנסת יחד עם עוד יהודים ביום הכיפורים

תלמידי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קבורים בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בעבר הייתה שיכת לפולין
  2. ספר התולדות אדמו"ר הזקן ע' 1178.
  3. בספר 'וויטעבסק' ע' 189 אודותיו, עירבב כמה פרטים - וכתב שהיה בן רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מליאדי, במקום נכדו; וכן כתב שהיה אחות הרבנית נחמה דינה אשת אדמו"ר הריי"צ. האמור בפנים תוקן על פי ספר הצאצאים, ע' 214 (מס' 281).
  4. כן משמע מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ: חלק י"ד (ברוקלין, תשס"א) ע' רסח. חלק א' ע' תנד.
  5. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' ע' תמ, ובהערת המו"ל שם.
  6. לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של זלמן רודרמן.


עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קובליץ · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין