הבדלים בין גרסאות בדף "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
(נמחק כמה פעמים, מועתק ומיותר)
 
(47 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
 
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].
 
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].
  
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה הקב"ה וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=1fbb764b-9116-43e9-9824-e2d93fd10944&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=325 לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.
+
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.
  
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}}
+
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}
  
מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=1&daf=7&format=text ברכות ז, א.}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:
+
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:
  
:::''תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא,, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו".
+
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}
  
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה מלאך שדיבר את דברו של הקב"ה בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות השכינה כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".
+
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".
  
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערת שוליים|[[תורת מנחם]] שנת תשי"ד חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}
+
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.
 +
 
 +
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
+
{{תנאים}}
 +
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]

גרסה אחרונה מ־17:57, 5 ביוני 2023

ציון רבי ישמעאל בסאג'ור

רבי ישמעאל בן אלישע היה תנא, כהן גדול מעשרה הרוגי מלכות.

לפני לידתו התנכלה הסט"א לאמו, ובכך פעם שיצאה מהמקווה ראתה דבר טמא, והחמירה על עצמה, וחזרה וטבלה שמונים פעמים, עד שריחם עליה הקב"ה וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו[1].

בניגוד לרבי עקיבא שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של תשובה והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של מסירות נפש ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים[2]

מסופר בגמרא[3] אודות מדריגות נפלאות להם זכה:

תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"

הראשונים מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה מלאך שדיבר את דברו של הקב"ה בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים[4] סוברים שהוא ראה התגלות השכינה כראיית ישעיהו הנביא ויחזקאל הנביא, ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".

השגה זו היא מהיכלות דיצירה[5].

נכדו היה רבי ישמעאל בעל הברייתות המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות חלק כ"ה.
  2. לקוטי שיחות, חלק ו'.
  3. ברכות ז, א
  4. רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.
  5. תורת מנחם שנת תשי"ד חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.