אגרת הקודש - סימן כ': הבדלים בין גרסאות בדף

* '''[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|בתניא]] הוסבר''' שע"י מצוות מעשיות ממלאים את תכלית הבריאה, אך המעלה שהתבארה שם היא רק מצד '''הקיום''' (מצד האדם המקיים) '''ולא''' מצד החפצים הגשמיים המשמשים לקיום המצווה.

* '''אגרת זו מוסיפה''' שגם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (ולא מהאורות והגילויים מהם מתהווים הענינים הרוחניים).{{ש}}

אגרת זו כתב [[אדמו"ר הזקן]] "בימים שלפני הסתלקותו"{{הערה|כפי שכותב הצ"צ בדרך מצוותך קע א.}}, וגילה בה יסוד חדש בחסידות: "מספר מילות הנשמה השמימיות מהותו ועצמותו שמציאותו מעצמותו הוא לבדו בכוחו ויכולתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש פתחו אצל החסידים מעיינות חדשים של חיות בקיום מצוות מעשיות"{{הערה|שיחת הרבי הריי"ץ אחש"פ תרצ"ד.}}.

{{קטע תניא|קטע=אגרת כ'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ'}}}}

:ב. וכוחו של אור האין סוף לא נעצר במלכות ואפילו לא בספירות דבי"ע, ואדרבה: דוקא ביסוד העפר (היסוד הנמוך שבעולם הנמוך) מתגלה כח האין סוף בתמידות בלי הפסק להצמיח יש (צמחים גשמיים) מאין (מכח הצומח הרוחני).

א. מקדים שבריאת יש מאין היא דוקא ע"י ה"כלים" (ולא ה"אורות").{{ש}}

ב. ומבאר מהי השתלשלות (עילה ועלול).{{ש}}{{ש}}

מבאר מהי בריאה (יש מאין), וההבדלים בינה ל"השתלשלות".{{ש}}{{ש}}

מבאר היכן מתחילה מציאות הנבראים (נבראים ממש באורות וכלים דבי"ע, אך בחינות מסויימת של "יש" קיימות אפילו באצילות).{{ש}}{{ש}}

נשמות המלאכים (והדומה להם) הם מעין "סוג" שלישי: מצד אחד אין הם נבראים (אלא אלוקות ממש) - מצד שני אין בכוחם לברוא יש מאין (כי לא מאיר בהם אור אין סוף).{{ש}}{{ש}}

א. דוקא בה מתגלה כוח אור האין סוף לברוא נבראים.{{ש}}

ב. רק על ידה מתגלה אלוקות בעולמות (ע"י לידת נשמות, שמהותן אלוקות).{{ש}}{{ש}}

ומאחר ו"נעוץ תחלתן בסופן" מובן שהעיקר הם המצוות ולא התורה (אע"פ שבחיצוניותה נעלית התורה מהמצוות).{{ש}}{{ש}}

א. הארת הקו (המלובשת בכלים דמלכות דאצילות) נעשית נשמה לספירות דבי"ע.{{ש}}

ב. הקו עצמו (המלובש בא"ק) מאיר גם לרוח ונפש ואפילו לכלים (דספירות דבי"ע).{{ש}}

ג. ועיקר, אור א"ס (המאיר לקו), הוא הנותן לאור הקו את הכח לברוא יש מאין.{{ש}}{{ש}}

עד כאן התבאר שהספירות יכולות לברוא יש מאין. אבל בריאה תמידית יש רק באדמה (שם מסתיימת הארת אור הקו, ושם מאיר בגילוי האור הסובב), ע"י כח הצומח (הרוחני) המוציא בלי הפסק "יש מאין" עשבים ואילנות (גשמיים).{{ש}}

וכמו שצמחים נטועים משובחים מאד מאד מ"סתם" צמחים, כך היא מעלת המצוות על "סתם" גשמיות.{{ש}}{{ש}}

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ט|פרק י"ט]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"א|פרק כ"א]]}}