ישראל דוד נחשון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:
בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] יצא בשליחות הרבי יחד עם ר' [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מהרבי לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].
בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] יצא בשליחות הרבי יחד עם ר' [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מהרבי לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].


בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענען]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים{{מקור}}.
בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענן]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים{{מקור}}.


מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] תנש"א ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב [[אבי בן זכריה]] קיבל את החתימות של [[רבני חב"ד]] שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב אברהם טאוב למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני [[בחזקת משיח]] והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו{{הערה|תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו ב[https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing תכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ"ב].}}.
מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] תנש"א ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב [[אבי בן זכריה]] קיבל את החתימות של [[רבני חב"ד]] שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב אברהם טאוב למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני [[בחזקת משיח]] והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו{{הערה|תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו ב[https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing תכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ"ב].}}.

גרסה מ־09:28, 16 באפריל 2023

הרב נחשון במסדר שנערך על ידי רשת מחנות הקיץ גן ישראל שבהנהלתו, בשנת תשע"ו
נואם בכינוס שנערך במהלך חודש החגים תשרי תשע"ו ב-770
הרב דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו (משמאל) אצל הרבי בחלוקת דולרים

הרב ישראל דוד נחשון (יליד שנת תש"ח, 1948) הוא יו"ר ניידות חב"ד להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש ומוסדות חב"ד נצרת עילית וחבר המטה העולמי להבאת המשיח.

תולדות חיים

נולד בב' מנחם אב תש"ח, לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד משה אקסלרוד. בצעירותו למד בישיבת נחלים המשויכת לזרם הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשכ"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.

אחרי נישואיו עם רעייתו מרת בלומה בת השליח הרב זלמן אבלסקי, נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' (יד לאחים). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ובית חב"ד נצרת עילית.

בשנת תשל"ז נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.

לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידיו הרב דוד קרץ והרב שמעון רוזנברג את הרבי, האם כדאי שיעבור לעבוד ברשת אהלי יוסף יצחק. הרבי ענה דרך הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב שבענינים של פרנסה צריך כל אחד צריך לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך ב'פעילים'.

פעילות ציבורית

בשנת תשל"ז הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - ניידות חב"ד להפצת יהדות באה"ק.

בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-770 את הנגיד ר' אברהם טאוב, איש עסקים ולימים מנכ"ל חברת שפע ימים, שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.

בשנת תשמ"א הקים את צבאות השם (ישראל), בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובהמלך השנים קיבל התייחסויות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.

בשנת תשד"מ חיבר הרב שמריה הראל שעבד בניידות חב"ד את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, בנימין נתניהו, שכיהן אז כשגריר ישראל באו"ם. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.

בין השנים תשמ"ז-תש"נ יצא בשליחות הרבי יחד עם ר' אברהם טאוב לבניית ושיפוץ ציוני הקברים של רבותינו נשיאנו ברוסיה ואוקראינה. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מהרבי לביצוע במדינות ברית המועצות, ופעל גם במסגרת עזרת אחים.

בשנת תשמ"ח, כשהכניס ר' ליפא ברענן את תכנית כינוס השלוחים העולמי לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד תשנ"ד נאם במלוה מלכה במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים[דרוש מקור].

מיד אחר השיחה הידועה בכ"ח ניסן תנש"א, החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת פסק דין הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום ב' אייר תנש"א ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב אברהם טאוב את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "יחי אדוננו" לפני הרבי, בשבת פרשת תזריע מצורע בשנת תנש"א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב אבי בן זכריה קיבל את החתימות של רבני חב"ד שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב אברהם טאוב למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני בחזקת משיח והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו[1].

בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר לחיים על כוס מלא. נכנס אל הרבי ליחידות 17 פעמים, מתוכן פעם אחת בו' תשרי תש"נ, זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.

הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים והעסקנים המעודדים את הכרזת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ופרסומה.

משפחתו

בניו
בנותיו
  • דינה פריימן
  • חני מרגליות
  • חיה מושקא ריבקין
חתניו

לקריאה נוספת

  • הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות, שבועון בית משיח כ"ז ניסן תשפ"א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.
  • בכח תורתנו הקדושה, שמעון ויסברג, מגזין ובאותו הזמן חודש מנחם אב תשפ"א ע' 22-25.

קישורים חיצוניים

חדשות
ראיונות
נאומים וסרטי וידאו

הערות שוליים

  1. תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו בתכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ"ב.