חסידות צאנז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==רבי אהרון וידר== | ==רבי אהרון וידר== | ||
רבי '''אהרן ווידער''' הוא אב"ד קהילת צאנז בניו יורק | רבי '''אהרן ווידער''' הוא אב"ד קהילת צאנז בניו יורק. | ||
הרב אמר לרבי | רבי אהרן, הגיע לרבי בחלוקת הדולרים והביא את ספרו על שמיני עצרת. אמר לו הרבי: מסתמא אתם יודעים, שב[[חב"ד]] ישבו ב[[סוכה]], גם ב[[שמיני עצרת]]. הרבי גם הביא לו דולר כהשתתפות סמלית בספרו. | ||
לרבי אהרן הגיש [[פ"נ]] לפני הרבי, כמנהג חסידים. | |||
מלויו של רבי אהרן הודיעו לרבי באותה הזדמנות, כי הרב עומד להשתתף במעמד סיום לימוד [[הרמב"ם]] שנלמד על פי תקנות [[הרבי]]. | |||
רבי אהרן אמר לרבי ששמע מידידו [[האדמו"ר מספינקא]], שמקובל בידו בשם הרה"ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] זי"ע, כי האבות הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] עבדו את ה' בדרך [[חב"ד]]. הרבי נהנה מהדברים, והסביר את דברי הרה"ק מברדיטשוב, כי דרכם היה בשילוב של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]. | |||
נפטר ב[[ניסן]] [[תש"ע]]. | |||
==רבי אליהו שמרלר== | ==רבי אליהו שמרלר== | ||
גרסה מ־17:45, 24 במרץ 2010
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
חסידות צאנז, יסודה מרבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של החוזה מלובלין.
יסודות החסידות הינן - עבודת ה' על דרך החסידות, מתוך התמדה עצומה ודביקות בתורה.
רבי יקותיאל צבי יהודה הלברשטאם ייסד את חסידות צאנז בארה"ב, ולאחר מכן בארץ ישראל, לאחר שניצל בניסים מהנאצים. בארץ ישראל ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חנוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם בירושלים הקים קרית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.
רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומר, שהוא מקנא בליובאוויטש.[1]
לאחר פטירתו ממשיכים את דרכו, בנו רבי צבי אלימלך הלברשטאם שליט"א, בארץ ישראל, ובנו השני בברוקלין.
רבי צבי אלימלך שומר על קשר של ידידות עם חב"ד, ומשתתף לעיתים באירועים שונים.[2]
רבים מרבני צאנז היו בקשר אדוק עם הרבי, החל מרבי אליהו שמרלר שחתם על פסק דין כי הרבי משיח, והמשך ברבי אהרן וידר, רבה של צאנז בניו יורק, ורבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר, שהוא גם חותנו של האדמו"ר מצאנז הנוכחי.
רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר
רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר שליט"א הוא פוסק ידוע. תחילה שימש כראש ישיבת "ראשית חכמה" באנטוורפן. לאחר מכן שימש אב"ד צאנז - פתח תקווה. מחותן של רבו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל. חתנו הוא האדמו"ר רבי צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז שליט"א.
בביקור אצל הרבי לפני מלחמת המפרץ שאל את הרבי, היות שבתור רב באים לשאלו אם ליסוע מארץ ישראל ולארץ ישראל, מה עליו להשיב. הרבי הגיב כי כיון שהוא רב ושאלו אותו בתור רב אם כן לא יועיל כלום מה שיאמר לו הרבי מה לעשות כיון שדרוש שיענה תשובה רב מארץ ישראל, והוא - הרבי אינו רב ולא מארץ ישראל.
אם כן - סיים הרבי - עליך ללמוד הענינים בשולחן ערוך, והרי הדברים פשוטים, שאלו הדרים בארץ ישראל ודאי חל עליהם איסור ליסע מארץ ישראל, ואפילו אלו שגרים כאן ופרסמו שהולכים ליסוע לשם, אם כן ביטול הנסיעה על ידי הפרסום שנלווה לזה הוא ודאי ענין שנגד השולחן ערוך.[3]
במעמד סיום הרמב"ם השמיני נאם בחשיבות התקנה הקדושה של לימוד הרמב"ם שעל ידי אדמו"ר שליט"א.[4]
בסיום הרמב"ם תשס"ג נאם בנו הרב שלמה זלמן אונסדורפר, בהזכירו את ההערצה העצומה שרכש אביו זצ"ל כלפי הרבי. הרב אונסדורפר הזכיר את היות תאריך הסיום זמן סגולה, בין חג הגאולה ויום הולדת והסתלקות אדמו"ר האמצעי ט-י כסלו, לחג הגאולה י"ט כסלו. אחר עמד הרב אונסדורפר על השייכות של תקנת לימוד הרמב"ם לפרשת השבוע בה קוראים אנו על מאמציו של יעקב אבינו לסיים את המלחמה עם עשו ולזרז ביאת המשיח, כן פועלת תקנתו של הרבי בלימוד הרמב"ם את הנצחון על הקליפות, בזמן זה בו "עת צרה היא ליעקב", נצחון שיביא את משיח צדקנו. הרב אונסדורפר סיים כי רואים בחוש כיצד הרבי פועל בדוגמת יעקב אבינו ומעורר כל יהודי בידו החזקה – ע"י חסידיו ושלוחיו - להתקרב לדרך התורה והמצוות, וההילוך בדרכי הרבי ושמירת תקנת לימוד הרמב"ם יחישו את ביאת משיח תכף ומיד ממש. [5]
בא לחזק את אמירת יחי אדונינו
הרב ליפש מספר[6]: אני זוכר לדוגמא את ביקורנו אצל הרב שמואל אונסדורפר, שדיבר איתנו בחמימות רבה, ואמר כי עד ג’ תמוז היה ברור לו שהרבי הוא משיח, אבל כיום, לאחר ג’ תמוז, היכן ישנן מקורות לכך? חזרתי בפניו את דברי המהרש”א במסכת סנהדרין[7] המבארים כי מלכי בית דוד מתחדשים כמו הירח, וכשם שטרם התחדשות הלבנה חייב להיות הסתר מוחלט, ורק לאחר התחדשותה מברכים ומקדשים אותה, כך גם בנוגע למלכות בית דוד, חייב להיות שלב הסתר כזה.
“הרב אונסדורפר שמע והגיב כי על פי השולחן ערוך, אינני נאמן לחזור את הדברים, עליו לראות את המקור בעצמו... הוא פתח את הגמרא ולמד את הנושא כעשרים וחמש דקות, ולאחר מכן הרים את ראשו וחייך באומרו: “מאיפה הגעת לזה”?
“הוא הוסיף וסיפר כי הגעתו לכינוסי י”א ניסן בכפר חב”ד, היא בכדי לחזק את קריאת והכרזת ‘יחי אדוננו’, וציין גם כי ידוע לו שהאדמו”ר מצאנז אף הוא היה בעד כל הענין, אך לפועל לא הסכים לחתום, בהסבירו כי זה לו כבר עשר או חמש עשרה שנים, שאינו חותם על שום מסמך קריאה...
“הצעתי לו אם כן לקחת את הפסק דין ולחתום לעצמו... הוא הסכים כמובן ולקח את הפסק. למרות שבפועל לא חתם, חיזק אותנו בדבריו בהחלט”.
רבי אהרון וידר
רבי אהרן ווידער הוא אב"ד קהילת צאנז בניו יורק.
רבי אהרן, הגיע לרבי בחלוקת הדולרים והביא את ספרו על שמיני עצרת. אמר לו הרבי: מסתמא אתם יודעים, שבחב"ד ישבו בסוכה, גם בשמיני עצרת. הרבי גם הביא לו דולר כהשתתפות סמלית בספרו.
לרבי אהרן הגיש פ"נ לפני הרבי, כמנהג חסידים.
מלויו של רבי אהרן הודיעו לרבי באותה הזדמנות, כי הרב עומד להשתתף במעמד סיום לימוד הרמב"ם שנלמד על פי תקנות הרבי.
רבי אהרן אמר לרבי ששמע מידידו האדמו"ר מספינקא, שמקובל בידו בשם הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, כי האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב עבדו את ה' בדרך חב"ד. הרבי נהנה מהדברים, והסביר את דברי הרה"ק מברדיטשוב, כי דרכם היה בשילוב של חכמה בינה ודעת.
רבי אליהו שמרלר
הרב אליהו שמרלר הוא ראש ישיבת צאנז, ואיש אמונו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג זצ"ל. היה מהרבנים הראשונים שחתמו על הפסק דין כי הרבי הוא מלך המשיח.
בשנת תשנ"ו הגיע הרב לביקור בצפת, “החלטנו אז כי כדאי לנצל את ההזדמנות”, מספר הרב ליפש. “גיבשנו משלחת שכללה את הרב משה אשכנזי, וחלק מצוות ישיבת צפת, וקבענו עמו פגישה. במהלך השיחה עמו, צטטנו קטעים משיחת שבת פרשת משפטים תשנ”ב, אך הסתבר כי הוא הכיר את השיחה היטב, וזכר אותה בעל פה... התברר לנו כי הוא בקי בשיחות בכלל.
“הוא סיפר לנו כי שלח פעם ספר לרבי, והספר הגיע בערב תשעה באב.
במוצאי תשעה באב זכה לקבל את מענה קודשו בדבר הספר: “נתקבל ספרו ערב יום שנולד מלך המשיח”... הוא כמובן שמח לחתום על פסק הדין, ובהזדמנות מסויימת סיפר לי אחד מבני משפחתו, כי במשפחתם מאמינים כולם, הבנים והחתנים, כי הרבי הוא מלך המשיח!...[8]
הרב שמרלר משמש גם כראש מוסדות "שערי הוראה", שמטרתה להנחיל לבחורי הישיבות וילדי הת"ת את לימוד ההלכה, על ידי שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. במפעל מתקיימים בחינוך כסדרם, ומחולקים מלגות בסכומים גדולים.
רבי _ שמרלר
הרב שמרלר, בנו של רבי אליהו שמרלר שליט"א, ומחבר הספר "הלכות גדולות".
בשנת תשס"ח בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה.
הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: אתם צריכים להודות לקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו". הוסיף הרב שמרלר, "הרבע הוא ענק שבענקים ואתם צריכם לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתיפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לרבי ולקב"ה".
רבי שלמה זלמן אונסדורפר
הרב שלמה זלמן אונסדורפר, בנו של הרב שמואל-אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל וגיסו, יבדל"ח, של האדמו"ר מקלויזנבורג בארה"ק.
נאם במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ג. [9]
קישורים חיצונים
- רבי אהרון וידר, בביקור אצל הרבי {7:36)
- הרב שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה
- בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון
- הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת