תהלים כ"ג: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 23: | שורה 23: | ||
==ביאור הרבי== | ==ביאור הרבי== | ||
באחד המכתבים של הרבי הרבי כותב שהמזמור "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" מביא ביטחון בה'{{ | באחד המכתבים של הרבי הרבי כותב שהמזמור "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" מביא [[ביטחון בה']]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9487.htm מכתב ח' אייר תשכ"ח, אגרות קודש חלק כה אגרת ט'תפז], ושם ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9571.htm אגרת ט'תקעא]: "תלמוד עד שתדע התוכן (לאו דוקא התיבות) של מזמור 23 בתהלים (אין נפק"מ באיזה לשון תלמד). תאמר מזמור הנ"ל ביום הש"ק, ב', ה', בל"נ".}}.. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|כ]] | [[קטגוריה:תהלים|כ]] |
גרסה מ־21:24, 2 במרץ 2023
פסוקי המזמור: תהלים כ"ג
מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי רֹעִי לֹא אֶחְסָר |
---|
א: מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: |
תהלים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהלים, מילות הפתיחה של המזמור הן: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר".
סוגת המזמור
רז"ל אומרים[1] שכל מזמור בתהילים שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקדש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה[2]
תוכן המזמור
המזמור מבטא את האמונה כי ה' משגיח על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי ה' מספק לאדם את כל מחסוריו הגשמיים והרוחניים. המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על ה' את כל יהבו, ולהדבק בו. ניתן להבחין במזמור במספר דימויים של ה'. מספר חוקרים רואים במזמור כולו ציור אחד - ה' כרועה אשר מולו עומד דוד, המכנה אותו "ה' רֹעִי". אחרים מחלקים אותו לשתי תמונות - דימוי הרועה בפסוקים א'-ד', ודימוי ה' כבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד - "וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'" (פסוקים ה'-ו'). יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים: (א) הרועה וצאנו (א'-ג'); (ב) ה' כמורה דרכו של מחבר המזמור (פס' ד'); (ג) בעל בית ואורחו (ה'-ו').[3]
פרשנויות שונות ניתנו לנושא המזמור; הפרשנות המקובלת היא שמדובר במזמור אישי, המתאר את ביטחונו של האדם בה'.[4] לעומת פרשנות זו מציג המלבי"ם את המזמור כעוסק בחייו האישיים של דוד לפני שהיה למלך, ומפרט כיצד חלקיו השונים של המזמור מקבילים לחיי דוד.[5] פרשנות נוספת מוצגת במדרש תהלים: חז"ל מציגים את המזמור כסמל לקורות עם ישראל במדבר.[6]
מנהגים
על פי מנהג חב"ד נוהגים להגיד את מזמור זה בעת סעודה שלישית של שבת.
ביאור הרבי
באחד המכתבים של הרבי הרבי כותב שהמזמור "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" מביא ביטחון בה'[7]..
הערות שוליים
- ↑ פסחים דף קי"ז,א
- ↑ רש"י תהלים כ"ג
- ↑ "תהלים כ"ג", נחום סרנה (עורך), תהלים - חלק א', סדרת עולם התנ"ך, עמ' 105 (תבנית:כותר)
- ↑ דעת מקרא על תהלים כ"ג
- ↑ מלבי"ם על תהלים, מזמור כ"ג, פסוק א'
- ↑ מדרש תהלים, מזמור כ"ג, ד"ה "נפשי ישובב"
- ↑ מכתב ח' אייר תשכ"ח, אגרות קודש חלק כה אגרת ט'תפז, ושם באגרת ט'תקעא: "תלמוד עד שתדע התוכן (לאו דוקא התיבות) של מזמור 23 בתהלים (אין נפק"מ באיזה לשון תלמד). תאמר מזמור הנ"ל ביום הש"ק, ב', ה', בל"נ".
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|