יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)

יוסף דוב סולובייצ'יק
[[קובץ:|250px]] ראש ישיבה-יוניברסיטי בארצות הברית
לידה	תרס"ג
	פרוזו', פולין
פטירה	תשנ"ג
	ניו יורק
מקום פעילות	ניו יורק
השתייכות	ליטא
תפקידים נוספים	ראש ישיבת יוניברסיטי בארצות הברית
רבותיו	אביו רבי משה סולוביי'ציק
חיבוריו	חידושי הגרי"ד על מסכתות בבא קמא וסוכה

הרב יוסף דוב (הגרי"ד. מכונה לעיתים באנגלית בר"ת של שמו: ג'יי בי) סולובייצ'יק (י"ב אדר תרס"ג - י"ח ניסן תשנ"ג), בנו של רבי משה סולובייצי'ק, ונכדו של הגאון רבי חיים מבריסק, היה ראש ישיבת ה'ישיבה-יוניברסיטי' בארצות הברית, רב, הוגה דעות, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית. היה ידוע בקשריו ההדוקים וביטולו לרבי.

תולדותיו

נולד בפרוז'ו, שבפולין, בי"ב אדר תרס"ג. בצעירותו גדל בעיירה ח'סלוביץ, שהייתה בה קהילת חסידי חב"ד גדולה, שם למד אצל המלמד הרב ברוך יעקב ריזברג-פבזנר, בעקבות כך הוא היה מרבה ללמוד את ספר התניא עם חסידי חב"ד. בגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת ברלין, לפי עדות עצמו שהשתמרה בתיקו האישי בברלין, למד עוד קודם לכן באוניברסיטת ורשה. באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין למד פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה, ופסיכולוגיה (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן). אולם, בעיקר למד פילוסופיה, תוך התמקדות בניאו קאנטיאניזם, וב-1932 קיבל את הדוקטורט, אותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן. .

באוניברסיטת ברלין זכה להכיר את הרבי שלמד עמו באותה אוניברסיטה. שנה אחת למד גם בסמינר לרבנים בברלין, בה התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של יהדות גרמניה.

הגאון רבי אברהם שפירא, בעל ה"דבר אברהם", העיד על הרב סולובייצ'יק כי הוא "מושל בים התלמוד עד עמקי תהומותיו.. והלכה כמותו בכל מקום". אביו של הרב סולובייצ'יק, רבי משה, העיד כי "אדוני אבי מורי ורבי... (=הגר"ח מבריסק) ניבא עליו כי לגדולות נוצר, כי בחייו ראה חוברת של חידושי תורה מאיתו, וההתפעלות שלו אז אין לתאר ואמר כי הוא תורת אמת"... יודע הוא את כל התורה כולה מתחילתה ועד סופה בידיעה עמוקה וברורה"...

בתרצ"א נשא לאשה את טוניה לוויט ובתרצ"ב היגר לארצות הברית. לאחר פטירת אביו, הרב משה סולובייצ'יק, בג' שבט תש"א, ירש את מקומו כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן, למרות התנגדות כמה גורמים, אך בתמיכתו של אדמו"ר הריי"צ. הרב סולובייצ'יק מסר שיעורים במשך למעלה מארבעים שנה בישיבה זו וכיהן גם כפרופסור להגות יהודית. הפך למנהיג רוחני של יהודים רבים בארצות הברית, ורבים מרבניה היו תלמידיו.

זכרונות ילדותו על חסידי חב"ד ברוסיה

הרב סולובייצ'יק כתב בערב ראש השנה תשט"ו לגאון החסיד ר' משה דובער ריבקין, מכתב , ובו מספר על קשריו לחסידוּת חב"ד מאז ילדותו: "חיבה יתרה הנני רוחש לתנועת חב"ד, מדי דברי בה זכור אזכרנה בחזון נעורים, רצוף רשמי ילדות תמימה... עוד מרחפים לפניי דמויות פטריארכליות, עטורי תפארת קדומים. הנה דיוקן מלמדי, ר' יעקב ברוך ריסברג ז"ל לפניי. עוד אני רואה את ארשת פניו, שהפיקה פכחון לב ופקחות עין וגם דמיון ומעוף. הנה דיוקן מלמדי לפני", עוד אני רואה את ארשת פניו, שהפיקה פכחון לב ופקחות עין וגם דמיון ומעוף. עד היום הזה אני שומע את קולו בדממת בין השמשות נוגה ורווי עצב וגעגועים, ודבריו בוקעים מתוך המרחק, דברים מלאי התלהבות והתפעלות על דבר שבתו בליובאוויטש בנערותו. עוד אני נושא בנבכי נפשי את דמות הרבי הזקן [=אדמוה"ז] שהביטה עלינו, תינוקות של בית רבן, מכתלי החדר המסוידים – אותה הדמות, בעלת המצח הרחב, שליט השכל, והעיניים הגדולות המציצות במרחבי י-ה אין קץ, רתוקי חזון פלאים. הזקן היורד על פי מידותיו קסם אותנו, ילדים קטנים, בהדרתו וסודיותו. "עוד עיניי רואות את תמונתו של הצמח צדק, לבוש לבנים, שנתגלגלה בפנטסיה הילדותית שלנו בדמות כהן גדול היוצא מבית קודש הקודשים. עוד אוזניי קולטות צלילים מוזרים אבל גם מלבבים ומושכים את הלב, ניבים מקוטעים, מילים מפוזרות שיצאו מפי ה"חוזרים" בערבי החורף הארוכים לאור נר כהה, על דבר אורות מקיפים ואורות חוזרים, העלם וגילוי, אהבה פנימית והנפש הישראלית אשר מכסא הכבוד חוצבה. ועוד אני חולם ואני רואה את זקני החסידים המרקדים בקצב מהיר בליל שמיני עצרת סחור סחור לאבא מרי, ז"ל. רשמים מעין אלו לא יימחו מקרב לבי, והמה מושרשים עמוק עמוק במסתרי הוויתי".

ובמקום אחר תיאר: "רואה אני את עצמי זכאי לתאר תמונה כזאת, הואיל ובזכרונות הילדוּת שלי מעורפלת למחצה ואפופת רומאנטיקה למחצה רואה אני עדיין עתה את ניענועיהם החזקים של קהל אנשי חב"ד בלילה הראשון של ראש השנה, "ליל ההכתרה" (בכינויים של חסידים וותיקים), כשהאדם השפל והנדכה, שהיום הוא כאן ומחר בקבר, מגיש את כתר המלוכה לעתיק יומין, לאין סוף, לחי העולמים, ומכנה אותו: המלך הקדוש. עדיין אני שומע את הרחש של מאות יהודים משולהבים ברוחניותם שהיה חולף בבית הכנסת כשהש"ץ סיים את הקדיש, והקהל פתח באמירת תפילת העמידה. המייה של משהו נשגב ונעלה לוהט וחי, שלא היה זקוק לא לחזן ולא למקהלה ולא לקישוטים תיאטראליים כדי להגיע לשערי שמים". .

הקשר עם הרבי

הרבי הוא נסתר גמור

הרב שלום דובער קובלסקי (ראו בערכו) שהיה ממקורביו של הרב סולובייצ'יק, שמע ממנו, כי בהיותו בברלין, הוא נהג להיפגש עם הרבי בבחתו של הגאון רבי חיים העליר. הרב סולובייצ'יק אמר לרב קובלסקי: "מה הנך חושב? מדוע מעריץ אני כל כך את הרבי מליובאוויטש, והרי אינני חסיד? אלא זהו משום שאני מכיר אותו מברלין. מה היה מונח לו בראש אז בברלין: צומות בה"ב וטבילות במקווה. הדברים הללו הם שהתחילו לפתח בי את תחושת ההערצה אל האדם הגדול הזה". כמו כן התבטא: "מעולם לא ראיתי אדם בעל כוח זיכרון כזה וידיעה מופלאה כל כך בתורה. אנחנו בית בריסק איננו אוחזים בשיטת הפלפול של פולין, אבל לרבי מליובאוויטש יש גיוואלדיקע הבנת התורה". .

כשביקר הרב אליהו פרידמן ע"ה מצפת אצל הרב סולובייצ'יק, לרגל קבלת הסכמה לספרו "וכיפר אדמתו עמו",סיפר לו הרב סולובייצ'יק כי בכל עת שהייתה לו בברלין שאלה בעניני תורה והלכה, או להבדיל בעניני מדעים, היה נוהג ללכת אל דירתו של הרבי ולברר אצלו את הענינים. ביקורים אלה היה עורך לעיתים תכופות, ולעיתים גם מספר פעמים ביום, ותמיד היה פוגש את הרבי כשהוא עוסק בתורה, בנגלה או בנסתר. הוא לא ראה את הרבי מעולם עוסק בלימוד החול ולמרות זאת היה הרבי בקי הנושאים האקדמיים. הרב סולובייצ'יק סיים: "ראיתי בכך סימן לסייעתא דשמיא למי שכל מעשיו הם אך ורק לשם שמים, וכל חייו בקדושה ובטהרה"..

ר' אליהו רייכמן, אחיהם של בני משפחת רייכמן הידועים מטורונטו, סיפר את מה ששמע מהרב סולובייצ'יק על התקופה בה למד עם הרבי באוניברסיטה: "הרבי היה יושב תמיד בשיעור עם ספר משניות או גמרא ולומד בו כל משך השיעור. והנה באחד השיעורים שהיה שיעור כבד וקשה במיוחד, הבחין הפרופסור שהתלמידים אינם מקשיבים ומסיחים את דעתם מחומר הלימודים. בכדי לעוררם, החל הפרופסור לשאול אותם על החומר שהעביר, ואף אחד מהם לא הצליח לענות. ואז אמר הפרופסור באדיבות ארסית: 'אולי שניאורסאהן יוכל לחזור על הנקודה שדיברנו?" הרבי, אף שהיה עסוק באותם רגעים בלימוד מסכת תמורה, קם וחזר לפני כולם על השיעור בדייקנות ובעמקות.

מאז, סיים הרב סולובייצ'יק, הפרופסור לא הפריע לרבי בשום שיעור. .

בהזדמנות אמר הרב סולובייצ'יק : לאחר שהרבי קיבל על עצמו את הנשיאות להיות מנהיג של חסידים, ורואים התנהגותו במוחש ובפומבי, ושומעים את השיחות, המאמרים ודברי התורה בהתוועדות, חושבים החסידים, שעתה נתגלה סוף סוף גדלותו וכוחותיו האדירים, ושהוא כמעיין המתגבר, אך תדעו את האמת, שגם עכשיו הרבי הוא במדרגת "נסתר" לחלוטין. תמיד היה הרבי נסתר גמור, ועתה נתגלה רק מעין ומשהו מתכונותיו וממהותו. אבל לעולם אין השערה והשגה כלל בעומק גדלותו, והוא נחבא אל הכלים ממש. כך הוא היה תמיד, וכן הוא עתה.

הרבי הריי"צ כותב אדוות הרב סולובייצ'יק: "אודות הרה"ג הרי"ד שי' במהותו העצמי – הנני יודעו ומכירו זה שנים רבות, עוד בהיותו בברלין. וחתני הרב הגאון האמיתי הרה"ח איש אשכולות מוה"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאהן סיפר לי הרבה אודות גודל מעלותיו בלימוד ומרץ…" {[הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ה, עמ' שסח}}.

תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד...

בהתוועדות מסוימת, סיפר הרב:

אני צאצא לבית וולוז'ין, וכידוע שר' חיים מוולוז'ין היה תלמיד הגר"א שהתנגד לחסידות. אבל לאחר הדרשה שלי תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד...

בבית וולוז'ין מקובל ומסופר הסיפור הבא: כאשר התחילה המחלוקת על החסידות, נסעו אדמו"ר הזקן ור' לוי יצחק מברדיטשוב לוילנא לדבר עם הגר"א. הם הלכו ל"קלויז של החסיד" - כך נקרא ביהכ"נ של הגר"א בוילנא, שם היה הגר"א יושב ולומד בעלית הגג. אדמו"ר הזקן ור' לוי יצחק התחילו לעלות במדרגות לחדר הגר"א, אבל מיד כאשר הוא הרגיש שמישהו רוצה להיכנס, סגר את הדלת וקפץ דרך החלון החוצה. הסיבה לכך הייתה, כי כשראה הגר"א את תואר פני אדמו"ר הזקן, "און ווי שיין ס'איז גיווען, און וואס פאר א כוח המושך האט עס געהאט", הוא חשש, שאם האדמו"ר הזקן יכנס אליו וידבר אתו, הוא ינצח אותו ויעשה אותו לחסיד, עד שלבסוף ילכו שניהם להפיץ חסידות, ולכן ברח דרך החלון.

בוודאי שהמחלוקת התפשטה בעיקר בגלל מחרחרי ריב… אינני מקבל את מה שאומרים שהגר"א ראה את ספר התניא, כי בוודאי אם היה רואה, היו כל טענותיו מתבטלות. אדמו"ר הזקן היה משכיל נפלא בעניני אמונה. מאז חורבן הבית לא היה אף אחד מגדולי ישראל משכיל כמוהו, מלבד הרמב"ם...

לאחר כל המחלוקת, עובדה היא שסוף סוף תורת החסידות ניצחה והתפשטה בכל תפוצות ישראל...

מספר על קרבת בית בריסק לחב"ד

באותה הזדמנות אמר: זקני ר' חיים מבריסק היה קרוב לחסידות יותר ממה שחושבים. אני זוכר שאמר פעם על אחד האדמו"רים החסידיים, שכאשר שומעים ממנו איך שעושה ברכה, מוכרחים להתחיל לבכות מרוב התרגשות.

ובאמת אם תשאלו אותי מה רצתה החסידות בכלל, ומה באה לחדש חסידות חב"ד בפרט, הרי התשובה היא שהחסידות רצתה שיהודי ידע לעשות ברכה. הגמ' אומרת: "האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דברכות". אין כוונת הגמרא רק שידעו את הדינים של הברכות, שהרי את זה צריך לדעת גם ילד ב'חדר'. הכוונה היא שיהודי יעשה ברכה כמו חסיד…

לדעתי זהו הסוד של חב"ד, שגם בדברים פשוטים יום יומיים אפשר להרגיש רוח הקודש. אני זוכר את ליל שבת בבית הכנסת החסידי בחסלאוויטש. לפני מנחה בערב שבת היו באים החסידים כשהמים של המקוה עוד נוטפים מזקנם, והיו מהלכים בבית הכנסת בהתלהבות ואומרים: הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. הרגשתי שזה לא סתם קפיטל (פרק) תהלים אלא שהגאולה הפרטית שלהם באמת הגיעה עכשיו. הם היו עניים מרודים ופרנסתם כל השבוע בכפרים שמסביב חסלאוויטש, והנה עתה יצאו מדאגות החול והגיעו לשבת ומנוחה לחיי העולמים, הם היו אצלי הדוגמה ל"חסידים ואנשי מעשה" ששאבו רוח הקודש.

מעולם לא היה מנהיג כזה

בהתוועדות אצל הרבי אמר על הרבי:

בנוסף לגאונותו הפלאית של הרבי, הרי מימי בעל ה"תניא" ועד היום לא היה מנהיג תנועה שהייתה לו השפעה בהיקף כה גדול על כלל ישראל... הרבי אינו רק למדן הוא גם נשיא.

הרבי הוא האמת בעצמה

בשנת תשכ"ה בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו הרבנית חנה, והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם.

בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם הרמב"ם כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין רמב"ם כזה!" (נדמה לי שהדבר הזה לא מופיע בספר הרמב"ם). הרבי ענה: "נכון, אין זה מופיע בספר 'יד החזקה' של הרמב"ם, כוונתי היא לספרו של הרמב"ם בפירוש המשניות".

בסיום ה'שבעה' כתב הרבי מכתב אל הגרי"ד, ובשולי הגיליון מציין ש"בהמשך להמדובר", הנה הרמב"ם הוא "בפירוש המשניות לדמאי דלא אכלתי באוני היינו קודם קבורה". עם זאת, מציין הרבי, שאכן בפירוש המשניות שהוציא הרב קאפח, כתב שהרמב"ם חזר בו מפירוש זה, ובכתב ידו מחק את המילים "כל זמן שלא נקבר".

כאשר קיבל הגרי"ד את המכתב, קרא בהתלהבות: "ער איז אמת אליין!" (הוא האמת עצמה!). ומיד הסביר שהתפעל מכך שמצד אחד הרבי אמנם צדק, שכן כך מפורש בפירוש המשניות הנדפס לפנינו, ומצד שני טרח להודיעו שלפי גרסת הרב קאפח הצדק עימו, כלומר עם הגרי"ד.

מגיע אל הרבי

לקראת ההתוועדות הגדולה שנערכה ביו"ד שבט תש"מ, יובל השלושים לנשיאותו של הרבי, הופעלו לחצים כבדים על הגרי"ד שיכבד את האירוע בנוכחותו. מכיון ומהצד שכנגד הופעלו עליו לחצים בכיוון ההפוך, החליט הרב סולובייצ'יק להגיע לביקור קצר בהתוועדות שיימשך רבע שעה בלבד.

בפועל, כאשר הגיע הגרי"ד להתוועדות, נעמד הרבי לכבודו, ולא התיישב עד שהגרי"ד מצא את מקומו. הרבי פתח באמירת הדרן עמוק ומופלא על מסכתות בני"ך, ושהותו של הגרי"ד בהתוועדות נמשכה יותר משעתיים (!).

בשבת שלאחר מכן המשיך הרבי לבאר ענינים נוספים בקשר להדרן שנאמר בעת ההתוועדות. ביום ראשון נקרא הרב אברהם שמטוב לחדר המזכירות, וקיבל הוראה לגשת אל הגרי"ד ולחזור בפניו את ההמשך של ההדרן. כאשר סיים הרב שמטוב את חזרת ההדרן, יצא הגרי"ד מגדרו בהתפעלות עצומה, והרעיף שבחים נפלאים על הרבי.

ספריו והגותו

-מקצת מספרי הגותו:

• איש ההלכה - גלוי ונסתר.
• איש האמונה הבודד - על מצוקת האדם (בייחוד היהודי) המודרני ופתרונה.

• על התשובה - דברים שבעל-פה: כתב וערך פינחס פלאי.

-מקצת מספריו בנגלה:

• שיעורים לזכר אבא מרי - שיעורים שניתנו ביום השנה למות אביו, שני חלקים.

• הררי קדם - מפי השמועה, חלק א' וב' על מועדי ישראל, חלק ג' על שבת.

• קובץ חידושי תורה - מאמרים שפרסמו אביו הגר"מ והגרי"ד בחייהם

סדר עבודת יום הכיפורים - שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא.

• שיעורי הגרי"ד - הוצאת מוסד הרב קוק, בעריכת הרב יאיר קאהן. ג' כרכים: מהדורה מורחבת של הקונטרס סדר עבודת יום הכיפורים, ענייני תפילין סת"ם וציצית, ועל מסכת כריתות.

(רשימה מפורטת של כתביו ניתן לראות באתר ויקיפדיה בערכו).

קישורים חיצוניים

• הגאון הליטאי בהתוועדות י' שבט
• שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 193-173. (ערך שלם על קשריו של הרב סולובייצ'יק עם הרבי, וכן על קשריו עם הרבי הריי"צ).

• אגרות קודש הריי"צ חלק י"ב (165) מכתב מאדמו"ר הריי"צ אל הרב סולובייצ'יק
• הרבי הוא רבי חנינא בן דוסא של דורנו! - נאומו של הרבי סולובייצ'יק בחגיגת הארבעים וחמש שנה לישיבת "תומכי תמימים", ערב ראש-חודש תמוז תש"ב - באתר שטורעם. נט
• ושאבתם מים בששון - תמצית המשנה החסידית - מתוך נאום הספד שנשא לאחר פטירת ידידו הרב משה דובער ריבקין, בתוך רבעון מעיינותיך תשרי תשע"ב עמוד 21
• הרבי י"ט כסלו היום וצריך להתוועד, תמליל נאומו בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ט בבוסטון, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
• איש האמונה הכללי בתוך קובץ בהוצאת וועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א
• מה אמר הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק לרבי בחג הפורים?

• הרבי והרב ראיון וידאו משוכתב לחברת המדיה jem בה מספר הרב שלום דובער קובלסקי על המעורבות שלו בקשר בין הרבי והרב סולובייצ'יק

• כוס קפה בברלין  •  הרב סולבייצ'יק והרבי - הרב שלום דובער קובלסקי בראיון לחברת המדיה החב"דית jem