ליקוטי אמרים - פרק כ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ערך ראשוני)
 
מ (החלפת טקסט – "אין ואפס" ב־"אין ואפס")
 
(16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ'''' של [[ספר התניא]] מתחיל לבאר את ענין [[אחדות ה'|אחדותו של הקב"ה]]. בפרק זה מבואר כי [[כולא קמיה כלא חשיב]], שכל העולם כולו נמשך רק מדבר ה', שהוא כמשל של דיבור אחד ביחס לכוחות הנפש הפנימיים ומהות הנפש עצמה.
'''פרק כ' - לעולמות אין שום ערך וחשיבות'''
==מבוא לפרק==
התבאר בפרקים הקודמים{{הערה|פרק [[ליקוטי אמרים - פרק י"ח|יח]]-[[ליקוטי אמרים - פרק י"ט|יט]].}} שנסיון בדבר אמונה מעיר ומגלה את ה[[אהבה המסותרת]]{{הערה|ומונעת מהאדם מלעבוד [[עבודה זרה]].}}, אך כיצד זה מועיל לשמירת כל שאר התורה והמצוות{{הערה|ולא רק לנסיון של עבודה זרה.}}?


==מבוא לפרק==
נקודת ההסבר היא שמצוות [[אחדות השם]] ו[[עבודה זרה]] אינם רק היסוד לכל התורה ומצוות, אלא כוללים את כל התורה והמצוות{{הערה|דהיינו, שכל מצווה היא "פרט" של [[קידוש השם]], וכל עבירה היא "פרט" של עבודה זרה.}}.
 
ולהבין זאת, יש להקדים מהי מהותה של מצוות אחדות השם (פרקים כ'-[[ליקוטי אמרים - פרק כ"א|כ"א]]){{הערה|פרק כ' מסביר מדוע אין לנבראים חשיבות, ופרק כ"א מוסיף שגם מציאות אין להם.}} ומהו עיקרה ושורשה של עבודה זרה ([[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]).


{{פרק תניא|פרק=כ'|טקסט הפרק="והנה מודעת זאת לכל כי מצות ואזהרת [[עבודה זרה]] שהם שני דברות הראשונים אנכי ולא יהיה לך הם כללות כל ה[[תורה]] כולה. כי דבור אנכי כולל כל [[רמ"ח מצות עשה]]. ולא יהיה לך כולל כל [[שס"ה מצות לא תעשה]] ולכן שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה כמארז"ל מפני שהם כללות התורה כולה. ולבאר היטב ענין זה צריך להזכיר תחלה בקצרה ענין ומהות אחדותו של הקב"ה שנקרא יחיד ומיוחד וכל מאמינים שהוא לבדו הוא כמו שהיה קודם שנברא העולם ממש שהיה הוא לבדו וכמו שנאמר "אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא" כו' פירוש הוא ממש בלי שום שינוי כדכתיב "אני ה' לא שניתי" כי עולם הזה וכן כל העולמות העליונים אינן פועלים שום שינוי באחדותו יתברך בהבראם מאין ליש שכמו שהיה הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד קודם הבראם כן הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד אחר שבראם משום ד[[כולא קמיה כלא חשיב]] וכאין ואפס ממש כי התהוות כל העולמות עליונים ותחתונים מאין ליש וחיותם וקיומם המקיימם שלא יחזרו להיות אין ואפס כשהיה אינו אלא דבר ה' ורוח פיו יתברך המלובש בהם. ולמשל כמו ב[[נפש]] האדם כשמדבר דבר אחד שדבור זה לבדו כלא ממש אפילו לגבי כללות נפשו המדברת שהוא בחינת לבוש האמצעי שלה שהוא כח ה[[דבור]] שלה שיכול לדבר דבורים לאין קץ ותכלית וכל שכן לגבי בחינת לבוש הפנימי שלה שהוא ה[[מחשבה]] שממנה נמשכו הדבורים והיא חיותם ואין צריך לומר לגבי מהות ועצמות הנפש שהן עשר בחינותיה הנ"ל [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] כו' שמהן נמשכו אותיות מחשבה זו המלובשות בדבור זה כשמדבר כי המחשבה היא גם כן בחינת [[אותיות המחשבה|אותיות]] כמו הדבור רק שהן רוחניות ודקות יותר אבל עשר בחינת [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] כו' הן שרש ומקור המחשבה ואין בהם בחינת אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה. למשל כשנופלת איזו [[אהבה]] וחמדה בלבו של אדם קודם שעולה מה[[לב]] אל ה[[מוח]] לחשב ולהרהר בה אין בה בחינת אותיות עדיין רק חפץ פשוט וחשיקה בלב אל הדבר ההוא הנחמד אצלו וכ"ש קודם שנפלה התאוה והחמדה בלבו לאותו דבר רק היתה בכח חכמתו ושכלו וידיעתו שהיה נודע אצלו אותו דבר שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה להשיגו ולידבק בו כגון ללמוד איזו חכמה או לאכול איזו מאכל ערב רק לאחר שכבר נפלה החמדה והתאוה בלבו בכח חכמתו ושכלו וידיעתו ואחר כך חזרה ועלתה מהלב למוח לחשב ולהרהר בה איך להוציא תאותו מכח אל הפועל להשיג המאכל או למידת החכמה בפועל הרי בכאן נולדה בחינת אותיות במוחו שהן אותיות כלשון עם ועם המדברים והמהרהרים בהם כל ענייני העולם:"}}
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=כ|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ'}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
 
המצווה להאמין באחדות השם היא להאמין שבריאת העולמות לא פעלה שום שינוי אצל הקב"ה, והוא נותר יחיד גם לאחר שנבראו כאילו לא נבראו כלל. בפרק זה מסביר זאת הרבי על פי הידוע, שהתורה המשילה את בריאת העולם ל[[דיבור]]{{הערה|'''בדבר''' ה' שמים נעשו (תהילים לג, ו), בעשרה '''מאמרות''' נברא העולם (אבות ה, א).}}: כמו שמילה אחת היא כאין לגבי כללות יכולת הדיבור, ויותר מזה לגבי ה[[מחשבה]], ולגבי [[עצם הנפש]] היא [[אין ואפס]] ממש - כך העולמות הם [[אין ואפס]] ממש לגבי הבורא{{הערה|ומובן שאין להם שום "ערך וחשיבות". נמצא שגם אחרי שנבראו אינם תופסים מקום, ועדיין הקב"ה יחיד כמו לפני שנבראו.}}.
==צילום דפוס התניא==


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
שורה 14: שורה 24:
*[[אחדות ה']]
*[[אחדות ה']]


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ט|פרק י"ט]]|הבא=[[תניא - פרק כ"א|פרק כ"א]]}}
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87415|מה חידושה של [[תורת החסידות]] באחדות ה'? ● שיעור [[תניא]] עם הרב מיכאל טייב||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}
 
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ט|פרק י"ט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"א|פרק כ"א]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה אחרונה מ־03:29, 29 בינואר 2023

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף עבודת הבינוני (פרקים י"ג-כ"ה), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך
- לעשותו

(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יסודות העבודה -
שלוש ההכנות ההכרחיות
פרקים י"ג - ט"ו
 
 
 
 
 
 
 
הדרך הארוכה - מוח שליט על הלב
פרקים ט"ז - י"ז
 
 
 
 
 
 
הדרך הקצרה - קרוב מאוד לכל יהודי
פרקים י"ח - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היה בעיניך כרשע
פרק י"ג
 
תקווה ובטחון בהצלחה
פרק י"ד
 
העיקר היגיעה ולא התוצאה
פרק ט"ו
 
שני הכללים הגדולים
פרק ט"ז
 
קרוב לכל אחד
פרק י"ז
 
 
האהבה המסותרת
פרקים י"ח - י"ט
 
אחדות ה' ו(להבדיל) עבודה זרה
פרקים כ' - כ"ב
 
גילוי האהבה המסותרת
פרקים כ"ג - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שורשה וירושתה לכל ישראל
פרק י"ח
 
ענינה ופעולתה
פרק י"ט
 
אחדות ה'
פרקים כ' - כ"א
 
 
עבודה זרה
פרק כ"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אין לעולמות ערך וחשיבות
פרק כ'
 
אין לעולמות מציאות
פרק כ"א
 
 
 
דביקות בה' על ידי תורה ומצוות
פרק כ"ג
 
הפירוד מאלוקות על ידי עבירות
פרק כ"ד
 
גילוי האהבה ע"י התבוננות בדביקות ופירוד מאלוקות
פרק כ"ה
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק כ' - לעולמות אין שום ערך וחשיבות

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

התבאר בפרקים הקודמים[1] שנסיון בדבר אמונה מעיר ומגלה את האהבה המסותרת[2], אך כיצד זה מועיל לשמירת כל שאר התורה והמצוות[3]?

נקודת ההסבר היא שמצוות אחדות השם ועבודה זרה אינם רק היסוד לכל התורה ומצוות, אלא כוללים את כל התורה והמצוות[4].

ולהבין זאת, יש להקדים מהי מהותה של מצוות אחדות השם (פרקים כ'-כ"א)[5] ומהו עיקרה ושורשה של עבודה זרה (פרק כ"ב).

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק כ
פרק כ והנה מודעת זאת לכל כי מצות ואזהרת עבודה זרה שהם שני דברות הראשונים אנכי ולא יהיה לך הם כללות כל התורה כולה. כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהיה לך כולל כל שס"ה מצות לא תעשה ולכן שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה כמאמר רז"ל מפני שהם כללות התורה כולה. ולבאר היטב ענין זה צריך להזכיר תחלה בקצרה ענין ומהות אחדותו של הקב"ה שנקרא יחיד ומיוחד וכל מאמינים שהוא לבדו הוא כמו שהיה קודם שנברא העולם ממש שהיה הוא לבדו וכמו שנאמר "אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא" כו' פירוש הוא ממש בלי שום שינוי כדכתיב "אני ה' לא שניתי" כי עולם הזה וכן כל העולמות העליונים אינן פועלים שום שינוי באחדותו יתברך בהבראם מאין ליש שכמו שהיה הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד קודם הבראם כן הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד אחר שבראם משום דכולא קמיה כלא חשיב וכאין ואפס ממש כי התהוות כל העולמות עליונים ותחתונים מאין ליש וחיותם וקיומם המקיימם שלא יחזרו להיות אין ואפס כשהיה אינו אלא דבר ה' ורוח פיו יתברך המלובש בהם. ולמשל כמו בנפש האדם כשמדבר דבר אחד שדבור זה לבדו כלא ממש אפילו לגבי כללות נפשו המדברת שהוא בחינת לבוש האמצעי שלה שהוא כח הדבור שלה שיכול לדבר דבורים לאין קץ ותכלית וכל שכן לגבי בחינת לבוש הפנימי שלה שהוא המחשבה שממנה נמשכו הדבורים והיא חיותם ואין צריך לומר לגבי מהות ועצמות הנפש שהן עשר בחינותיה הנ"ל חב"ד כו' שמהן נמשכו אותיות מחשבה זו המלובשות בדבור זה כשמדבר כי המחשבה היא גם כן בחינת אותיות כמו הדבור רק שהן רוחניות ודקות יותר אבל עשר בחינת חב"ד כו' הן שרש ומקור המחשבה ואין בהם בחינת אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה. למשל כשנופלת איזו אהבה וחמדה בלבו של אדם קודם שעולה מהלב אל המוח לחשב ולהרהר בה אין בה בחינת אותיות עדיין רק חפץ פשוט וחשיקה בלב אל הדבר ההוא הנחמד אצלו וכל שכן קודם שנפלה התאוה והחמדה בלבו לאותו דבר רק היתה בכח חכמתו ושכלו וידיעתו שהיה נודע אצלו אותו דבר שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה להשיגו ולידבק בו כגון ללמוד איזו חכמה או לאכול איזו מאכל ערב רק לאחר שכבר נפלה החמדה והתאוה בלבו בכח חכמתו ושכלו וידיעתו ואחר כך חזרה ועלתה מהלב למוח לחשב ולהרהר בה איך להוציא תאותו מכח אל הפועל להשיג המאכל או למידת החכמה בפועל הרי בכאן נולדה בחינת אותיות במוחו שהן אותיות כלשון עם ועם המדברים והמהרהרים בהם כל ענייני העולם:

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

המצווה להאמין באחדות השם היא להאמין שבריאת העולמות לא פעלה שום שינוי אצל הקב"ה, והוא נותר יחיד גם לאחר שנבראו כאילו לא נבראו כלל. בפרק זה מסביר זאת הרבי על פי הידוע, שהתורה המשילה את בריאת העולם לדיבור[6]: כמו שמילה אחת היא כאין לגבי כללות יכולת הדיבור, ויותר מזה לגבי המחשבה, ולגבי עצם הנפש היא אין ואפס ממש - כך העולמות הם אין ואפס ממש לגבי הבורא[7].

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. פרק יח-יט.
  2. ומונעת מהאדם מלעבוד עבודה זרה.
  3. ולא רק לנסיון של עבודה זרה.
  4. דהיינו, שכל מצווה היא "פרט" של קידוש השם, וכל עבירה היא "פרט" של עבודה זרה.
  5. פרק כ' מסביר מדוע אין לנבראים חשיבות, ופרק כ"א מוסיף שגם מציאות אין להם.
  6. בדבר ה' שמים נעשו (תהילים לג, ו), בעשרה מאמרות נברא העולם (אבות ה, א).
  7. ומובן שאין להם שום "ערך וחשיבות". נמצא שגם אחרי שנבראו אינם תופסים מקום, ועדיין הקב"ה יחיד כמו לפני שנבראו.
הקודם:
פרק י"ט
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק כ"א