ערבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (תקלדה, קישורים פנימיים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== הערבה ב[[תורת החסידות]] == | == הערבה ב[[תורת החסידות]] == | ||
העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"{{הערה|1=ויק"ר פ"ל, יב.}}, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"{{הערה|1= ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.}}, על שם שגדלים באחוה{{הערה|1=ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.}} - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים. | העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"{{הערה|1=ויק"ר פ"ל, יב.}}, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"{{הערה|1= ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.}}, על שם שגדלים באחוה{{הערה|1=ראה [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.}} - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים. | ||
== העבודה של הערבה בהושענא רבה == | == העבודה של הערבה בהושענא רבה == | ||
מעלה זו מודגשת יותר ב[[הושענא רבה]] - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"{{הערה|1=תוד"ה אמר - [[מסכת ברכות]] לד, א. תוד"ה לא - [[מסכת סוכה]] מג, ב. ועוד.}}, שבו מקיימים "מנהג נביאים"{{הערה|1=סוכה מד, א.}} לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים{{הערה|1=פע"ח שער הלולב פ"ו. [[סידור אדמו"ר הזקן]].}}, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה ד[[ראש-השנה]]. | |||
== מקורות == | == מקורות == | ||
גרסה אחרונה מ־17:51, 9 בדצמבר 2022
ערבה הינה אחת מארבעת המינים שציוותה התורה לנענע בחג הסוכות, וכתובה בתורה בכינוי "ערבי נחל".
הערבה בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"[1], דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"[2], על שם שגדלים באחוה[3] - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.
העבודה של הערבה בהושענא רבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעלה זו מודגשת יותר בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"[4], שבו מקיימים "מנהג נביאים"[5] לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים[6], היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש-השנה.
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור אשכנזי, מה הסוד של הערבה?
הערות שוליים
- ↑ ויק"ר פ"ל, יב.
- ↑ ראה מסכת שבת כ, א ובפרש"י ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.
- ↑ ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.
- ↑ תוד"ה אמר - מסכת ברכות לד, א. תוד"ה לא - מסכת סוכה מג, ב. ועוד.
- ↑ סוכה מד, א.
- ↑ פע"ח שער הלולב פ"ו. סידור אדמו"ר הזקן.
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |